מקפיד לקרוא ’חק לישראל’? הרב עובדיה זצ"ל בדברי חיזוק ללומדים

טוב הדבר ללמוד תורה כפי יכולתו עם תפלין דרבינו תם, לפני שיחלצם ילמד פרק או שתיים ולפחות כמה הלכות ברמב"ם. "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא", וכתב רבינו שלמה בן התשב"ץ, "הלכות" מיעוט רבים שתיים.

יקרא כמה הלכות מהרמב"ם או ענין שלם, וכך יוכל לדעת עניינים רבים. דבריו של הרמב"ם ע"ה דברי אלהים חיים, כל מלה שלו לא תסולא בפז, וצריך הרבה לדקדק בדבריו, עד שכתבו הפוסקים שצריך לדקדק בדברי כמו שמדקדקים במשנה, כיון שלשונו לשון זהב. על ידי כך יהיו לו מושגים בענייני הלכה וגם בהשקפה, שכן דברי הרמב"ם בהלכות דעות הם השקפה של תורה. המתחזק בהם מתחזק בתורה.

הגמ' היא ים שאין לו סוף, עמוק עמוק מי ימצאנו, ולכן אין פוסקים הלכה מהגמ', וכמו שכתב רבינו יוסף הלוי אבן מיגאש רבו דרבו של הרמב"ם, בדורנו אין מי שיוכל לפסוק הלכה מהגמרא, ורק יחידי סגולה כהרמב"ם יכלו לפסוק מהגמרא.

וזו גמרא מפורשת בבבא בתרא קל (ע"ב), "תנו רבנן אין למדין הלכה לא מפי למוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה". ואם לא ילמוד בספרי רבותינו הרמב"ם ושלחן ערוך לא ידע הלכה.

לשונו של הרמב"ם צחה וזכה ומוסברת יותר מהשו"ע, כיון שמרן בשלחן ערוך סומך על דבריו בבית יוסף, הרוצה לדעת את מקורות ההלכה צריך ללמוד בית יוסף. אך הרמב"ם לא סמך על מקור אחר וכתב הכל בלשון ברורה וצחה. הלומד את דבריו מבין כל דבר על בוריו.

מעלת לימוד 'חק לישראל'

ב"חק לישראל" מצוטטות הלכות רבות מהרמב"ם. אשריו ואשרי חלקו של הלומד חק לישראל, יש בו פסוקים מהתנ"ך, משנה, גמרא, זוהר, וגם מוסר והלכה. חשוב מאוד שירגיל עצמו לקרוא חק לישראל. ואם זמנו מצומצם, יקרא לכל הפחות משנה אחת בהבנה עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא שהוא ביאור צח בדרכו של הרמב"ם, וזהו יותר טוב ממה שיקרא את כל הפרק ללא הבנה, מכיון שאין שכר ללומד תורה בלא הבנה. וכן בגמרא, ילמדנה עם פירוש רש"י שיבין כל דבר על בוריו. אדם שלומד כך, יש בידו הכל, ומקיים גם את דברי חז"ל שצריך לשלש את לימודו .

הגמרא הינה בכלל המשנה שאמרו חז"ל, ורוב דברי הרמב"ם הם להלכה. השלחן ערוך מיוסד באופן כללי על פי דברי הרמב"ם, פרט לכמה הלכות שרוב הפוסקים נחלקו עליו, כמו שכותב כן הרב "כנסת הגדולה". עד דור מרן היו פוסקים על פי הרמב"ם, 'על פיו יצאו ועל פיו יבואו', וכשבא מרן ושקל את כל ההלכות וראה שרוב הפוסקים אינם סוברים כהרמב"ם, פסק כמותם.

למשל הרמב"ם פוסק כרש"י בענין התפלין, וכתב בתשובה שמקודם היה טועה וחושב שהלכה כרבינו תם, אמנם אינו מזכיר את רבינו תם, אך כותב הויות באמצע. ולאחר שהתעמק בסוגיות התלמוד עלה בידו שהמסקנא הנכונה היא כשיטת רש"י, וגנז את תפיליו הראשונים ועשה תפלין כשיטת רש"י ופסק כן בחיבורו לדינא. אך מרן שהיה אחרי זמן הרמב"ם ורש"י ור"ת, כתב ירא שמים יצא מידי ספק דאורייתא ויניח את של רש"י בברכה, ולאחר מכן יניח את תפלין דר"ת, ואנו הולכים בעקבות מרן אשר קבלנו הוראותיו בכל אשר יאמר .

ובכל מה שפוסק מרן למטה, מסכימים עמו למעלה. כמו שהיה המלאך המגיד אומר לו, אשריך שהלכה כמותך גם במלכותא דרקיעא, ואומרים מי האיש אשר המלך חפץ ביקאר'ו. ולכן כותבים הפוסקים "לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו". ולכן איננו זזים מדעת מרן השו"ע, אפילו במקום שיש פוסקים חולקים ומחמירים, העושה כמרן יהא לבו סמוך ובטוח שהולך בדרך הישרה .

לימוד המוסר בצעירותנו

כשהיינו בגיל שבע עשרה שנה הביא לנו הרב שלנו רבי אליהו לופס את הספר "מנחת אליהו" לר' אליהו הכהן והקריא מעשה שהיה כתוב שם . רבי אליהו כהן חיבר ספרים רבים, יש לו כמה כרכים עצומים ספרים עמוקים על התורה בשם "מגלה צפונות", ספרו "ולא עוד אלא" ספר ענק מאוד, מפרש בכל מקום שאמרו חז"ל "ולא עוד אלא", מה הייתי חושב מתחילה. וכן חיבר את הספרים מדרש תלפיות, שבט מוסר, מנחת אליהו, מדרש האתמרי ועוד. היה צדיק יסוד עולם דורש כתרי אותיות.

בכל שבת היה דורש שעה לפני תפלת מנחה דברי מוסר וחסידות לאנשים צדיקים מתלמידיו. שבת אחת התחיל פיו מדבר רק על עוון אשת איש, ויתמהו כולם איש אל רעהו, וכי עולה על דעת הרב שנעבור על איסור זה? והרב הרחיב וביאר את חומרת העוון הזה במשך שעה שלימה, והוא עצמו לא הבין מדוע דיבר בנושא זה. לאחר מנחה נשאר עם הרב רק אדם אחד, אמר לו אדוני הרב הצלת אותי מעוון אשת איש! הייתי אמור ללכת עתה לעבור עבירה, והודות לדברי המוסר שלך אני נשבע שלא אעשה את העבירה.

רבי שמחה בונם מפשיסחא תלמיד החוזה מלובלין רבי יצחק יעקב הורביץ, נכנס פעם אל רבו ועיניו אדומות מבכי. תמה הרב, מה יש, מה קרה לך?

- מישהו פגע בי היום, העליב אותי ושפך את דמי.

- ומה עשית לו?

- נישקתי אותו... ותמיהת הרב גברה.

האחד הזה הוא ספר "שבט מוסר", למדתי בו פרק אחד ולבי נשבר, עד שהתחלתי לבכות ממוסרו, וכשגמרתי נישקתי את הספר...

ספר זה קולע למטרה! כשהיינו צעירים היינו מרבים ללמוד בספר "שבט מוסר". פעם תירגמו אותו לערבית ופולנית ועוד שפות. היום בעוונות לא לומדים בספרים האלה.

ספר "ראשית חכמה" חוצב להבות אש! כשהיינו צעירים היינו קמים בבוקר השכם, בשעה שלוש או ארבע אחר חצות הלילה ולומדים בספר ראשית חכמה, לומדים ובוכים! מפני שהוא ספר שיש בו מוסר עמוק עמוק מי ימצאנו.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן.