פוריות
למה אני לא נקלטת? המסע האישי של כל מי שמתקשה להרות
יש לי כל כך הרבה ידע מניסיון שצברתי עם השנים, שהלוואי והייתי יכולה לצעוק אותו ביחידה - כדי שעוד נשים ידעו וייעזרו בו
- מוריה
- פורסם כ"ט תמוז התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
שלום רב,
אני מאותגרת פוריות כבר שנים רבות.
כמו כולן, התחתנתי. הריתי וילדתי תוך שנה מיום הנישואים. הלידה התפתחה לקיסרי חירום, מה שגרם להתחלה של מסע מפרך, קושי וחוסר הבנה - מה הסיבה שאני לא נקלטת?
לאחר כמה שנים של המתנה ללא התערבות רפואית, התחלנו בירור, בדיקות וטיפולים. הפחידו אותנו שיהיה קשה מאוד, עד כדי בלתי נסבל. זה לא נכון באופן גורף לכולן. כל אחת מגיעה מרקע שונה, מסיבות אחרות לאי פריון, ויש כל כך הרבה נתונים משתנים בין אישה לאישה, כך שזה אינדיווידואלי מאוד.
לאחר טיפולים שונים, שכללו הגעה ליחידה להפריה חוץ גופית - זכינו בהיריון הנכסף והיקר, עד לשיא - לידת ילדה מתוקה להפליא, שהיום כבר בת 3, ב"ה.
היום אנחנו שוב בטיפולים. מנסים לא לשמוע קולות חיצוניים ולא להיות ניזונים מדעות וממחשבות של אנשים אחרים.
יש הרבה דברים לא קלים שנשים מטופלי פוריות עוברות. אחד מהם הוא הדעות והקולות של הרבה אנשים / נשים סביבן. בדור שבו האצבע על המקלדת מהירה וקלה כל כך, ואפשר במילת חיפוש אחת לקבל כל כך הרבה מידע, ידע ודעות אישיות - זה קשה.
לכל אישה זהו תהליך שונה מאוד. כל אחת באה עם סיבה אחרת לאי פריון, ולכן ההשוואות הללו בין אישה לאישה בדרך כלל רק מקשות ומפחידות.
מה שכן אני חושבת - שלנשים עם ניסיון יש הרבה יותר ידע, שיכול לעזור מאוד לנשים אחרות, אם זה נעשה בצורה מבוקרת ושקולה.
יש לי כל כך הרבה ידע מניסיון שצברתי עם השנים, שהלוואי והייתי יכולה לצעוק אותו ביחידה - כדי שעוד נשים ידעו וייעזרו בו.
אנסה למנות מקצת מן התובנות, בתקווה שיעזרו למישהי, איכשהו:
1. אל תתביישי לשאול מיליון שאלות, בלי סוף. אל תפחדי להיות נודניקית. זהו התיק הרפואי שלך, ואם את לא תדעי, מי כן? נסי ללמוד את התיק שלך כמה שיותר. מניסיון אישי קשה, רק לאחר שחווינו על בשרנו טעויות וכשלים - הבנו שאנחנו צריכים לעשות משהו. והמשהו הזה היה - לקבוע תור עם מנהל המחלקה ולקבל תשובות. התשובות היו חד משמעיות, עם תובנות חדשות ומטלטלות לגבי אופן הטיפול הבא. לכן אל תתביישי לשאול כמה שאת רוצה, עד שתביני.
2. התייעצי עם נשים מנוסות שנמצאות שנים רבות בתהליך ויכולות לתרום לך ידע מהניסיון שלהן. מצד שני, אל תישאבי למקום של השוואות, פחד, חרדה וכו'. זכרי שלכל אחת יש התהליך שלה, שהיא צריכה לעבור.
3. נסי, עם כל הקושי, לעסוק בדברים נוספים בזמן הטיפולים. יציאה משותפת עם הבעל/חברה/ אמא לבית קפה, פעילות גופנית שתורמת ומפחיתה לחץ, מחשבות טובות ועיסוק בתחביבים שמשמחים אותך.
4. הדבר העיקרי - להתחזק באמונה! דברי עם אבא שבשמיים וספרי לו הכל. תגידי תודה עם כל הקושי, גם על הקושי. בסייעתא דשמיא, בסוף זה מצליח לרובן הגדול של הנשים.
באהבה גדולה, שלכן, מוריה