סיון רהב-מאיר לקראת השליחות בארה"ב: "השיעור הוא הסקופ הכי גדול"

סיון רהב-מאיר, הילדה החילונית שהחלה את הקריירה התקשורתית שלה אי שם בגיל העשרה בתכנית הפופולרית של דן שילון, ואשר ראיינה בילדותה את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, צפויה לקחת בקרוב פסק זמן ארוך מעולם התקשורת לטובת העברת שיעורי תורה בארצות הברית. 4 שנים לאחר שהחלה בהעברת ההרצאות, ויומיים לאחר תשעה באב, רהב-מאיר ובעלה, איש התקשורת ידידיה מאיר, יחד עם חמשת ילדיהם, יעלו על מטוס בדרכם לניו יורק, שם ישהו במשך שנה בשליחות מטעם "המזרחי העולמי", שם גם תעתיק את השיעור השבועי בירושלים ל"שטרן קולג'" במנהטן.

במרוצת השנים חיברה רהב-מאיר שורה של ספרים, וקיימה פעילות ברוכה הכוללת שיעורי תורה הכוללים מאות משתתפים פרונטלית ואלפי צופים ברשתות החברתיות, כמו גם מאות חברים בקבוצות וואטסאפ המכילים מסרים יומיים.

בסוף השבוע האחרון, רגע לפני שהיא מתייצבת לשיעור השבועי האחרון שלה בישראל, סיפרה רהב-מאיר ל-ynet על תחושות הפרידה מהקהל בארץ: "השיעור הזה הוא הסקופ הכי גדול שגיליתי בחיים שלי", חשפה, "חשבתי שנהיה קבוצה קטנטנה. התחלנו במקום הרבה יותר קטן, ונאלצנו לנדוד שלוש פעמים כי לא היה מקום לקהל הרב שהגיע".

"הציבור", לדבריה, "מגוון בכמות ובאיכות", מה שמביא "למיילים כל השבוע, הצעות על מה לדבר ואיך להגיש את זה". רהב-מאיר מגדירה את הקהל שלה, בפרט אלו שבבית, כ"קהילה, והיא הרבה יותר גדולה מהקהילה שיושבת באולם".

"אני מודה על כל החלקים בחיי, על כל הגלגולים ברוך ה'. לא מזלזלת באף מקצוע ובשום דבר שעשיתי", היא מצהירה. אבל ממרום מעמדה כאשת תקשורת בכירה שעשתה כמעט הכול, הבחירה שלה לעזוב הכול ולפנות להוראת יהדות, ועוד בתפוצות, יוצרת הפתעה.

"היום, עם השינויים בעולם התקשורת והמדיה ועם הדימוי או העיסוק התקשורתי ביהדות, נראה לי נכון לנסות לפתח שיח אחר, שלא מתעסק במה אמר הפוליטיקאי הדתי או החילוני התורן - כי תמיד יש להם מה להגיד - ולא מתעסק בשערורייה היומית של החילוני הפנאט או הדתי הפנאט, או ההדתה היומית שמצאנו או לא מצאנו. פשוט שיח בפעם הראשונה, מבחינתי, על המקורות עצמם. זו לי הפעם הראשונה שאני נוגעת במקורות ולא בכל מה שמסביב; לא בכנסת ולא בפוליטיקה".

רהב-מאיר מדגישה כי "אלה זירות חשובות, אבל בשנים האחרונות אני פחות מוצאת את עצמי שם, וההפתעה הגדולה היא שגם הציבור הרחב, לפחות לפי הפידבק, מתעניין בקבלת התכנים האלה. מעניין אותו לשמוע דקה על הפרשה. מעניין אותו אם היום נפטר אדם גדול, או אם יש איזה ציטוט מעניין של חייל, או בחור ישיבה, או עולה חדש שרוצה לספר משהו. זה פס קול שמעניין רבים, וזה כיף גדול".

המעבר לארץ אחרת, כמעט כמו כל שינוי בעולם של אי-ודאות, עשוי להביא עמו ברכה ועשוי גם להפיק את ההפך הרצוי. בקהילות היהודיות בארצות הברית לא נחשפים לתקשורת הישראלית, ומשכך רהב-מאיר תהווה אישיות בלתי-מוכרת במידה רבה. בעלה, ידידיה, מספר: "בארצות הברית אנשים לא מכירים את סיון מהטלוויזיה. היא לא ליוותה את חייהם מהופעות שלה כילדה במעגל של דן שילון דרך ערוץ 2 - שם באמת ראו אותה בפעם הראשונה על הבמה, וראיתי מה זה עושה להם".

"אני לא רוצה להשוויץ, היא אשתי, אבל ראיתי עד כמה היה חיבור אמיתי בין אנשים שלפני שנייה לא שמעו עליה, ופתאום מקשיבים בקשב רב, ותמיד הייתה שם תחושה שזה נעצר באמצע, כי היא דיברה ורצו עוד, אבל היה דד-ליין של חזרה לארץ. כך עלה הרעיון להקדיש לזה שנה".