כיצד ניתן להגיע לאהוב כל יהודי? או: כיצד ניתן להגיע לאהבת חינם למרות השוני?

בימים אלו של השנה, אנו דבקים ומשתוקקים שבית המקדש שיבנה במהרה בימינו. ואם אנו משתוקקים לזה, יש לנו גם התחברות חזקה לרצון זה, ואם יש לנו חיבור חזק לרצון, יש לנו גם שמחה ועצב מהרצון והשתוקקות לבניין בית המקדש.

אומר הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע, "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" – המילים "זוכה ורואה" הם בלשון הווה, דהיינו: כרגע, מיד בשעת מעשה! הכיצד? אלא על ידי שהוא מתאבל באופן שהוא רוצה לראות את בית המקדש כפשוטו בנוי, על ידי זה גופא הוא בונה את בית המקדש. שהרי העיקר אינו הבכי, שהרי אין רצון האדם להישאר בבכי. שלפעמים כאשר האדם בוכה, הוא מגביר את צערו על ידי הבכי ונשאר בזה, אלא המטרה היא להוריד ולהמשיך זאת למעשה, כאשר יודעים שהמצב הנוכחי אינו טוב, וממילא מגיעים למסקנה שיש להביא לבניין בית המקדש. לעשות מעשים שיגרמו לבניין בית המקדש, וזאת על ידי תורה ותפילה, מעשים טובים, וכמובן על ידי אהבת חינם. כך נזכה לבנות את בית המקדש.

בניין ירושלים ע"י ההוספה באהבת חינם

והנה, כשנתבונן על מה חרבה ירושלים? בגלל שנאת חינם, נבין שעיקר התיקון הוא באותו עניין שבו לקינו, והוא הנושא של: אהבת חינם.

אחד השכנועים החזקים של היצר הרע הוא לשלול את ה"טוב" ולדגול רק במה שהוא "טוב מאוד", וכמו שאמרו חז"ל "טוב" זה יצר הטוב, "טוב מאוד" זה יצר הרע. היצר הרע אוהב מאוד לטעון ולהתחסד: וודאי ששנאת חינם זה דבר פסול, וצריך להגיע לדרגה של שלימות נהדרת שהיא - לאהוב כל אחד כמו שאני אוהב את עצמי, אבל איך אגיע למדרגות נעלות כאלו? בוודאי אי אפשר לעשות זאת ביום אחד, ולזה נצרכת עבודה ויגיעה רבה, ובינתיים אמשיך ואלך לי בדרכי שבה הלכתי עד עכשיו... מובן שלא כן הוא הדבר. כל כמה שאפשר להרבות באהבת חינם - יש לעשות ולהשתדל, לעזור ולסייע קצת יותר לשני, וכל אחד מחויב להשתדל כמה שניתן יותר להרבות באהבת חינם, כפי יכולתו.

אהבת חינם הינה ניסיון ואתגר לכל אדם ואדם, ויש בזה דרגות שונות, שניתן להבחין ביניהן, מתוך מעלת הצדיקים: ר' זושא לעולם לא היה רואה את הרע באף יהודי; רבי לוי יצחק מברדיטש'ב היה מלמד זכות על כל יהודי והופך כל רע לטוב; והבעל שם טוב הקדוש היה רואה את הרע, ואוהב כל אדם ואדם אף על פי שמצויים בו דברים שאינם ראויים. ידוע הדבר שהיה אומר הבעל שם טוב הקדוש, שצריך להאמין בכל יהודי, לאהוב אותו, שנשמת כל יהודי ויהודי נחצבה מתחת כיסא הכבוד, ונשמות כלל עם ישראל, מהוות שלמות ואחדות אחת, שאהובים כולם לפני בוראם, אך ורק מעצם היותם בנים לה' יתברך.

אהבת חינם בין כל יהודי ויהודי צריכה להתבטא בכל מיני אופנים, שראוי שבכל עת שנפגשים שני אנשים יחדיו, והם מדברים זה עם זה בענייני עבודת השם, ועוסקים בכל מחשבותם ומאוויים כיצד לחזק זה את זה, וכיצד להתקדם בעבודת ה' יתברך, אזי נעשית ביניהם אהבה אמיתית, אהבה של קיימא שקשורה בה' יתברך ובקיום תורה ומצוות, הן בסור מרע והן בעשה טוב. ומתוך כך יגיעו לאהבת חברים אמיתית. וכך, כאשר יהודי צריך עזרה באחוות אחים מתוך אהבה לה' יתברך ולבניו אהוביו, מתרגלים לעזור בלי חשבונות קטנוניים, הלב דבק במידותיו של הקב"ה והאדם מרגיש סיפוק רב, שיכול הוא לפעול ולעשות בעבור השני, תוך עשית נחת רוח לה' יתברך, שזה רצונו, שיהיו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה.

הידברות ואהבת חברים גורמים לכך שמתקדש שם שמים, ומעשיו הטובים של האדם ממלאים אותו דבקות, והוא שואב מכך חיות. בדיוק כמו שהוא שואב חיות ודבק בה' יתברך בזמן תפילה, בזמן עבודתו הרוחנית, כך המעשים הגשמיים ממלאים את האדם חיות ודביקות בחי עולמים. כאשר מתנהגים בצורה כזאת, ומחדירים את מציאות ה' יתברך בכל מצב ועניין, מבלי לחלק בין העניינים הרוחניים לבין העניינים הגשמיים, אז זוכים לייעוד האמיתי של האדם - לחיות עם ה' יתברך, ומתקיים באדם "בכל דרכך דעהו".

אהבת ישראל ואהבת ה' היא חד ממש

אדם שרוצה להתעלות בעבודת ה', ורוצה באמת לאהוב את ה' יתברך חייב לשאוף לדרגה שיצליח לאהוב כל יהודי. שאלו את רבינו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, מה עדיף - אהבת ה' יתברך או אהבת ישראל? לכאורה זאת נשמעת שאלה מוזרה, שהרי בלי אהבת ה' אין כלום, אך רבנו הבעש"ט הקדוש השיב שזה אחד ממש, ואדרבה, על ידי אהבת ישראל אפשר לבוא לאהבת ה' אמיתית, כי מי שאוהב את האדם השני, אוהב את מי שה' יתברך אוהב, ומאחר ש"אהבתי אתכם אמר ה'", אז מי שאוהב את ה' יתברך באמת אוהב כל יהודי ויהודי.

כיצד ניתן להגיע לאהבת ישראל?

אהבת ישראל עניינה לאהוב כל יהודי ויהודי, כי - הוא יהודי. ואמנם בפשטות, אין חסרון בכך שאוהב את חברו בגלל שהוא דומה לו בדעות, או שהוא תלמיד חכם או בעל מידות טובות. אלא שאם האדם עושה כן, בא היצר הרע ומסמא את עיניו של האדם, כאומר לו שאם אינו מוצא ביהודי מעלות ויתרונות, אין לו שום סיבה לאהבו. אבל, אם האדם מתרגל לאהוב יהודי אך ורק בגלל שהוא יהודי, אי אפשר ליפול ולמעוד באהבת ישראל, וניתן להגיע בהדרגה לאהוב כל אחד מישראל. ליצר הרע לא נשארות טענות, והוא יפסיק לנהל איתנו משא ומתן מתיש, האם ראוי לאהוב יהודי זה או אחר, כי כולם ראויים, וכך ניתן להגיע לאחדות, לאהבה ולאחווה בין כל חלקי עם ישראל.

אהבת ישראל טבועה בנשמת כל יהודי ויהודי, רק צריך להוריד את המסך והמחיצה שמעמיד יצר הרע לאדם. הדבר אפשרי, ודאי בימים סגוליים אלו, שמקבלים כוחות גדולים מהשמיים להצליח באהבת חינם. על כן צריך כל אדם להשתדל לעשות כל מה שביכולתו על מנת לקרב את ביאת משיח צדקנו, אם זה בריבוי אהבת ישראל, בלדון כל אדם לכף זכות, בלאהוב כל יהודי, והנה הרי ידוע מספה"ק שכנסת ישראל כוללת את כל הנשמות שבתוכו, ולכן, כאשר כל כלל ישראל מתאחדים יחדו, שמחים ואוהבים זה את זה, ממילא נשלמת כנסת ישראל, ואז ממילא נעשית הגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן.

הרב יהודה וינגרטן הוא יו"ר מכון יסוד החסידות וארגון "יסודות החינוך". להרשמה למאמרים בתחומים שונים  Y3268992@gmail.com