קבלה, גלגולי נשמות ולימודים מהאר"י; ראיון מרתק עם הרב יצחק בצרי

מה עולה בראשיכם כשאתם שומעים על המושג 'קבלה?' האם אתם מיד חושבים על גלגולי נשמות ועל סודות ורזים מן התורה? עד כמה הקבלה קשורה לחייכם המעשיים? האם מותר בכלל ללמוד קבלה? ומה לגבי נשים – מותר להן לעסוק בה?

אין ספק כי כשמדברים על קבלה, פותחים בכך צוהר לנושא מרתק שיוצר עניין אצל המונים. אלא שאם בשנים קודמות העסיקה הקבלה רק מתי מעט של רבנים גדולים ומורמים מעם, כיום היא כבר פותחת את שעריה ליותר ויותר תלמידי חכמים. תוכלו לראות בכל הארץ ישיבות שעוסקות בלימוד הקבלה ותלמידי חכמים שעוסקים לא רק בפשט, ברמז ובדרש, אלא בהחלט גם בסוד.

לרגל יום ההילולא של האר"י הקדוש, גדול מקובלי צפת, שחל השבוע, נפגשנו לשיחה מרתקת עם הגאון רבי יצחק בצרי. שיחה שחושפת יותר מטפח על מהות הקבלה, ופותחת צוהר לעולם המרתק.

(צילום: פלאש 90)

קבלה מדורי דורות

"זכיתי לגדול במשפחה של מקובלים וצדיקים", מספר הרב בצרי, "מאז היותי ילד אני זוכר שאבי מורי, גדול המקובלים – הרב דוד בצרי שליט"א, היה קם בכל לילה בחצות והולך ללמוד חברותא עם הסבא – המקובל רבי סלמן מוצפי (חמיו). הם היו לומדים יחד שנים רבות. סבא היה מגיע אלינו גם במשך היום, כדי להמשיך להגות בדברי תורה עם אבא. בכלל, משפחתנו עסקה בכתבי הקודש עוד מאז שהתגוררה בבגדאד. בראש משפחתנו היה הסבא-רבא המקובל האלוקי – רבי יוסף חיים, הבן איש חי הקדוש, ולמעלה בקודש רבי אליהו חיים אביו, ועוד יותר למעלה הרב הראשי לבבל, המקובל רבי משה חיים זצ"ל".

משפחתו של הרב יצחק בצרי, מקורה בצפת, היא עברה דרך דמשק ומשם לבגדאד. על סבו הרב נאווי, הוא מספר שלמד קבלה יחד עם רבי שמואל ויטאל, בנו של רבי חיים ויטאל. הרב נאווי, היה למעשה סבא רבא של הסבא מהצד השני – המקובל הרב יהודה פתייה זצ"ל.

הרב יצחק בצרי, כבר מעודו צעיר, נמשך לראות את אביו ואת זקניו הצדיקים, כשהם הוגים בתורה יומם ולילה. אביו השתדל ללמוד חברותא עם אחיו המקובל רבי ששון בצרי זצ"ל, ובנוגע לכך נזכר הרב יצחק במאורע מעניין: "באחד הימים פנה אליי דודי וביקש ללמד אותי שיעור בקבלה. ישבנו ולמדנו בחברותא. לאחר הלימוד שאלתי את דוד שלי: 'למה לימדת אותי את הדברים האלו? הרי אני צעיר. למה לחשוף אותי לסודות הקבלה?' תגובתו של הדוד הייתה מפתיעה וצמררה אותי: אני רוצה שיבוא יום בו תכתבו ביאור על הש"ס לפי הקבלה'".

הרב בצרי ראה זאת באותם ימים כחלום, אך דודו המשיך וסיפר לו על כך שהאר"י הקדוש למד את כל הש"ס שש פעמים לפי הפשט ופעם שביעית לפי הקבלה. למעשה, עד היום לא היה אף אחד שהוציא ביאור לכתביו של האר"י לפי הקבלה על הש"ס וייתכן שכעת הגיע הזמן. כבר מאז נצר הרב בצרי את החלום הזה בליבו והרהר אודותיו במשך שנים רבות.

הדוד, הרב ששון בצרי, הסתלק לעולמו לפני כעשור, ואז גמלה בליבו של הרב יצחק בצרי ההחלטה לחבר לעילוי נשמתו הטהורה ביאור על הש"ס, לפי דברי האר"י הקדוש. כך הוא כתב את הספר הראשון שלו – 'פרדס יצחק'. בהקדמה הוא אף ציין שהספר נכתב הודות ליוזמתו של דודו.

כאשר סיים הרב בצרי את העבודה על ביאור הש"ס, הוא גילה דבר מעניין – האר"י הקדוש כתב ספר נוסף, בשם 'ליקוטי הש"ס'. ספר שלא נמצא בחנויות ואין אפשרות להשיגו. "אני בכל זאת הצלחתי להשיג את הספר", הוא אומר, "וראיתי שיש בו הרבה שיבושים והעתקות שנעשו באופן לא ברור מדברי האר"י. היה קשה מאוד להבין את דבריו של האר"י, והחלטתי שזו תהיה המשימה שלי. לקחתי את הספר וסידרתי אותו בצורת דף גמרא – בעמוד אחד כתובים הדברים בלשון האר"י, בעמוד השני הם מופיעים בלשון הגמרא, כשבצדדים יש שינוי נוסחאות וליקוטי רש"י".

באופן טבעי ומתוך סקרנות המשיך הרב בצרי לנבור בכתבים נוספים של האר"י, ואז באחד מן הימים העיר לו מישהו על כך שלאר"י יש עוד ספר על הש"ס שנקרא 'שער מאמרי רז"ל'. הוא הציץ בו ואז התוודע לדבר מרתק מאוד. "התברר לי", הוא מספר, "שהאר"י כתב הרבה מאוד חיבורים, אבל מי שהדפיסו את הדברים בפועל הם רבי שמואל ויטאל שהוא בנו של רבי חיים ויטאל וכן הרב מאיר פפירש שהוא רב אשכנזי שהצטער על כך שספריו של האר"י אינם נכתבים ומודפסים, לכן החליט להדפיס אותם. כך נוצרו שתי מהדורות לכל ספר – מהדורה שהעתיק הרב פפירש ומהדורה של רבי שמואל ויטאל. הספר 'ליקוטי הש"ס' הוא ככל הנראה של מאיר פפירש, ו'שער מאמרי רז"ל' הוא של רבי שמואל ויטאל. אגב, על הספר 'ליקוטי הש"ס' הייתה מחלוקת אם הוא אכן שייך לאר"י, אך החיד"א בספרו 'שם הגדולים' מעיד שהוא אכן ספרו של האר"י".

במשך תקופה הסתפק הרב בצרי אם לעבוד על הספר 'שערי מאמרי רז"ל. "כמובן שחפצתי בכך מאוד, אך הדבר אתגר אותי מהרבה בחינות", הוא מסביר. בסופו של דבר, אחרי התלבטויות רבות, הוא אזר אומץ והחליט לכתוב פירוש על הספר. "באותו לילה הגיע אליי הדוד בחלום ואמר לי: 'יישר כח שחזרת לכתוב על הש"ס'", הוא מספר. בימים אלו מסתיימת העבודה על הספר והוא עומד לצאת לאור. "הנה הגיע לסיומו עוד פרק בביאור האר"י הקדוש על הש"ס", אומר הרב בצרי בסיפוק.

קבלה לכל אחד

מהי המטרה של הרב בכתיבת הספרים הללו? האם הם יכולים להתאים לכל אחד, או רק לאלו שעוסקים בקבלה מזה שנים?

"אנסה להסביר את מטרתי", משיב הרב בצרי. "למעשה, יש כיום הרבה מאוד תלמידי חכמים שלומדים פשט ותורת הראשונים. תחושתם היא שהם לא זכו להיכנס לעולם הקבלה, והם כלל לא מודעים לכתבי האר"י. נראה להם שעולם הקבלה מיועד עבור יחידי סגולה, כאלו שזכו והגיעו למדרגות רוחניות גבוהות ונשגבות. זוהי טעות, כי המצב הוא שונה. למעשה, כל אחד מאתנו מחויב ללמוד את התורה לפי 'פשט, רמז, דרש וסוד'. אי אפשר להבין את הגמרא בלי שלומדים קבלה".

תצלום מתוך הספר על ליקוטי הש''ס של האר''י ז''ל

למה הרב מתכוון?

"אתן לכך דוגמה. הגמרא אומרת: 'כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה, מצננים לו גיהינום'. במשך השנים הסתובבתי אצל תלמידי חכמים וניסיתי לברר מה הכוונה ב'מצננים לו גיהינום'. התשובות שקיבלתי היו די אחידות – 'הכוונה היא שחומו של הגיהינום הלוהט הופך לפחות חם'. זה לא הסתדר לי. האם כשנמצאים במקום בחום של 500 מעלות זה משנה אם מישהו זורק לתוכו קוביית קרח? הרי אין הבדל בין 500 מעלות ל-200 מעלות. לא מצאתי תשובה לתמיהותיי".

עד שהוא הגיע לכתבי האר"י הקדוש, ושם מצא מענה. "ראיתי שהאר"י כותב שהגיהינום אינו עולם הבא אלא עולם הזה. ישנו אדם עם יצר הרע, שנמצא בגיהינום בעולם הזה ואין לו מנוחת הנפש ודעתו מפוזרת. הוא מנסה לרדוף ולהשיג דברים ללא הצלחה. זה מתסכל וקשה כגיהינום. כתוב בזוהר הקדוש: 'כשבאו חכמים לבית הינוקא לקרוא לאלמנה, אמרה האמא לינוקא: 'לך תבקש ברכה מהחכמים'. הוא סירב ואמר לה שאינו רוצה לבקש ברכה, 'כי הם טמאים'. כעסה אמו ושאלה: 'למה אתה אומר שהם טמאים?' אמר לה: 'כי לא אמרו קריאת שמע הבוקר'. השיבו החכמים: 'נכון, עסוקים היינו במצוות פדיון שבויים, והעוסק במצווה פטור מקריאת שמע ותפילה'. ובכל זאת המציאות הוכיחה שנשארה אצלם טומאה. הזוהר אומר שקריאת שמע מסלקת טומאה והאדם נהיה בטהרה.  מכאן שכל האומר קריאת שמע ומדקדק באותיותיה – מסתלקת ממנו טומאה, ואכן בלילה שורה טומאה על האדם, וקריאת שמע בבוקר מסירה את הטומאה הזו ובכך מסתלק היצר הרע. בהתאם לכך אנו יכולים להבין את כוונת 'מצננים לו גיהינום'. הכוונה היא שיצר הרע לא בוער בקרבו חזק כמו אש, אלא חלש יותר, וכך יכול לעבור את הגיהינום בעולם הזה".

הרב בצרי מדגיש: "כיום ניתן לראות ברחבי הארץ עשרות ישיבות למקובלים, יש גדולי תורה מכל החוגים שלומדים קבלה ועוסקים בה. זה לא כמו שהיה בעבר, אז השאירו אותה לאנשים מיוחדים בלבד. כתוב ברש"י על ספר הזוהר: 'ודע יפקון מן גלותא' - ספר הזוהר יצא מן הגלות ברבות הימים, הוא יתגלה וכולם יעסקו בו וילמדו בו, ובזה תתקרב הגאולה. זה בדיוק מה שאנו רואים בשטח, כי הספר במשך שנים היה נסתר מעיני אנשים, וכיום לומדים אותו יותר ויותר".

התרחקו מ"באבות"

תורת הקבלה שהחלה להתפשט בימיו של הרמב"ן אשר היה זה שגילה את הזוהר, המשיכה בתקופת האר"י הקדוש, וכיום כבר יודעת שגשוג ופריחה.

הרב חושב שכל אדם מישראל יכול ללמוד קבלה?

"לא כל אחד יכול. רק מי שלמד ש"ס ופוסקים והוא בקיא בהם יכול להתקדם הלאה, אל לימוד הקבלה. אבל יהודי שלמד את הדברים האלו בקדושה ובטהרה, לא רק יכול אלא גם צריך ללמוד קבלה".

משום מה, כשמדברים עם אנשים על 'קבלה' צצים מול עיניהם באבות למיניהם, שמציעים חיזוי עתידות, מספרים למה בדיוק קיבלת שכר ועונש, ודורשים כסף רב בתמורה...

"אין שום קשר בין 'באבות' או שמות כאלו ואחרים לתורת הקבלה", מבהיר הרב בצרי באופן חד משמעי. "אסור שייווצר בלבול. רב מקובל הוא יהודי שיש סביבו תלמידי חכמים שלומדים ומקבלים תורה מפיו, לא אדם שמקבל קהל ומנסה לנבא להם עתידות. אבי מורי אמר לי פעם: 'מקובל אמתי אין לו זמן לקבל קהל'. הוא התכוון לכך שמקובל אמתי נמצא כל הזמן בלימוד, בכוונות ובמסירת שיעורים, כדי להצליח לסיים את חומרי הלימוד שלו. אני יכול להעיד מקרוב – סבי הגאון רבי סלמן מוצפי זצ"ל מעולם לא קיבל קהל, ואילו אבי קיבל פעם בשבוע למשך שעתיים בלבד. שניהם התרחקו מכך תמיד מפאת חוסר בזמן. הם היו שקועים כל השבוע בלימוד, בצומות ובסיגופים".

הרב בצרי מספר באופן אישי: "אני בטוח שזכותם של אבותיי, שהיו תלמידי חכמים עצומים, היא זו שעמדה לי בשנים האחרונות כאשר זכיתי להוציא לאור את הפירוש על כתבי האר"י. אני עצמי זכיתי ללמוד עם אבי במשך שלושים שנה בחברותא. למדנו כל יום במשך ארבע או חמש שעות, וזה לימוד שנשאר כל החיים".

סודות הגלגולים

כדי להבין טוב יותר את מהות הלימוד דרך הקבלה, מביא הרב בצרי את הסיפור הידוע על אלעזר בן דורדיא שאחרי שעבר עבירות קשות ונוראיות, הלך וישב בין שני הרים וגבעות. ביקש מההרים שיבקשו עליו רחמים וסירבו, ביקש מהשמיים והארץ וסירבו, כך גם היה כשפנה לחמה וללבנה, לכוכבים ולמזלות. לבסוף הוא אמר: "אין הדבר תלוי אלא בי". הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכייה, עד שיצאה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה: "רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא". ומוסיפים עוד וכותבים: "בכה רבי ואמר: 'יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת'. ואמר רבי: 'לא די לבעלי תשובה שמקבלין אותן, אלא שקורין אותן רבי'".

הרב בצרי מציין כי מאז ומעולם הוא התפלא על הסיפור. עצם זה שרבי אלעזר בן דורדיא הפך לבעל תשובה וקיבלו אותו לחיי עולם הבא – עוד ניתן להבין. אבל מה הכוונה בכך שקורין אותו "רבי"? הרי מובא בגמרא שרבי זה גדול הדור, כמו האמוראים שחיו כל חייהם בקדושה ובטהרה מתוך פרישות. איך ייתכן להביאו לדרגה כזו? ואכן, לפי פשט הדברים נותרת כאן שאלה גדולה.

אלא שכאן בדיוק המקום להביא את דברי האר"י, אשר מסביר כי רבי אלעזר בן דורדיא הוא בעצם גלגול של יוחנן כהן גדול שבמשך שבעים שנה שימש כהן גדול בקודש הקודשים ולבסוף הפך לצדוקי. יוחנן כהן גדול הגיע לעולם בגלגולו של אלעזר בן דורדיא, ואחרי שעבר את כל העבירות הוא שב להיות רבי יוחנן כהן גדול, ואז הפך להיות בחזרה ל'רבי', צדיק יסוד עולם.

בנוגע לנקודה זו מעיר הרב בצרי את הנקודה החשובה: "לעתים אנו רואים אנשים שבבת אחת משתנים מקצה לקצה, חוזרים בתשובה וכל המהות שלהם משתנה. אנחנו לא יכולים לדעת מה הם היו בגלגולם הקודם. אולי הם היו תלמידי חכמים גדולים, וכעת הם שבים לאותן דרגות רוחניות נשגבות? הדרגות הגבוהות שהיו להם בגלגול הקודם הן שעוזרות להם בעבודתם הרוחנית כיום. לכן, אסור אף פעם לשפוט אנשים באופן חיצוני. אין לנו מושג מה הם היו בעבר ומה באו לתקן בעולם. רבנו האר"י הקדוש ידע לראות את שורש הנשמות ואת הגלגולים של כל אדם, הוא גילה לנו דברים מרתקים בסגנון זה".

אגב, בנוסף לספריו של הרב בצרי העוסקים בפירוש האר"י לש"ס, הוא כתב גם סדרת ספרים בשם 'שיח יצחק', בהם מובא ביאור מיוחד לפני כל מסכת שמציין את גלגולי הנשמות של כל אלו שמופיעים במסכת, בנוסף לשאלות מעניינות בהלכה ובאגדה. הדברים כתובים בשפה ברורה ובהירה, כך שכל אחד יכול לקרוא אותם ולהבינם. "אחת מאחיותיי סיפרה לי שהיא עברה על הספרים האלו מתחילתם ועד סופם", הוא מציין בחיוך.

רגע אחד, אישה יכולה ללמוד ש"ס?

"אני לא רוצה להשיב על השאלה הזו באופן חד משמעי, כי יש דעות שונות בעניין, אבל אני יכול לספר על סבתי עליה השלום – אמו של סבי הצדיק הרב יוסף בצרי זצ"ל, שהייתה אחות של הבן איש חי. היא עסקה בלימוד כל הש"ס בעל פה וידעה את כל ההלכות. הסבתא נהגה לשבת בבית המדרש בעזרת הנשים ולהאזין לשיעורו של בן דודה רבי יעקב חיים סופר (כף החיים). הוא היה מוסר שיעור והיא הייתה מתקנת אותו ואומרת: 'הבן איש חי לא אמר כך וכך'. היא הייתה מתפלפלת בלימוד ושוהה בבית המדרש מעלות השחר ועד שעות הלילה המאוחרות. יש לי גם דודה בשם לולו, בתו של הרב יהודה פתייה, שידוע שהייתה מתפלפלת עם אביה שהיה שואל אותה שאלות בגמרא. אז אני לא רוצה להכריע. על כל פנים - הספר הספציפי שחיברתי על הגלגולים אינו נחשב לקבלה, כך שמלכתחילה יכולה כל אישה לעיין בו".