תשעה באב
מכל הספרים, למה בחרתי דווקא ספר על השואה?
זה שאני פה, מחזיקה תינוקת יהודייה, זה נגד כל הסיכויים. גם במעמקי הגלות הארוכה אנחנו עדיין מצפים, ובטוחים שבא שתבוא הגאולה
- פסי דבלינגר
- פורסם י"ב אב התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
למה מבין כל הספרים בחרתי בדיוק את הספר הזה?
זה ספר על השואה, השואה האיומה שעברה על עמינו בימי הנאצים ימ"ש. את הספר כתב אחד הניצולים, בו הוא מתאר את הרדיפות, השכול היתמות, הפחד הנורא מהלא נודע, הזעזועים העינויים. ספר עצוב, מלא בכל-כך הרבה יגון ואנחה, אכזריות, רוע וסבל בל יתואר שעברו על עמינו.
הייתי בבית החלמה, אחרי לידה, ושם אני מרשה לעצמי לקרוא בנחת. זה החופש והפינוק שלי.
אבל תוך כדי קריאת הספר ה"מדכא" אני חושבת לעצמי, "אם כבר ספר, ואם כבר פינוק, למה לקחת דווקא את הספר הזה? לא ידעת מראש מה בערך יהיה כתוב בו?". השואה הייתה אחד המאורעות המטלטלים המחרידים שעברו על עם ישראל.
אז למה באמת רציתי לקרוא את הספר הזה?
בדרך כלל תשעה באב זה זמן מתאים לקרוא על השואה, אף על פי שאי אפשר לתאר ולשער את גודל האסון ואת מה שעבר על אלו שהיו "שם", קשה לקרוא את הדברים, ובזמן של אבל וחורבן זה "מתאים" יותר מאשר בבית הבראה...
בכל זאת, גמרתי את הספר, ובפעם הבאה שעברתי בתינוקיה, וראיתי את הכל התינוקות הרכים, את אילו שישנים שם ברוגע ובשלוה לא שומעים כלום מסביבם, ואת אילו שנעים בחוסר נוחות וצורחים בהיסטריה, חשבתי לעצמי" "לפי תוכניתו של היטלר, לא הייתם אמורים להיות פה, לא הייתם אמורים להיוולד בכלל...".
החזקתי את התינוקת שלי. "הנאצים לא יכלו לסבול תינוקות יהודיים, אפילו קטנטנים כמוך. את כולם הם רצו להשמיד, הם לא יכלו לראות את האור שבקע מפניהם הטהורים של ילדים יהודיים, והתנהגו איתם באכזריות שלא ניתנת לתיאור. הם תכננו להשמיד אותם עד האחרון שבהם, "לטהר" את העולם מיהודים. אבל ראי זה פלא, את כאן, קטנה שכמוך, נולדת, על אפם ועל חמתם!".
בעודי מלטפת אותה, הבנתי למה התאים לי לקרוא דווקא במקום הזה את הספר. אותו ספר של החורבן סיפר גם על כל כך הרבה אמונה וכל כך הרבה תקווה, על כוחו החזק של הרצון לחיים והתגברות הרוח. היה כתוב בו גם על מסירות נפש לקיום מצוות ושמירת צלם אלוקים גם בגיא צלמות. לקראת סיום הספר מובאים פרקים על תקומה ועל בניה, למרות ועל אף האבדון.
זה שאני פה, מחזיקה תינוקת יהודייה, זה נגד כל הסיכויים.
קיומו של עם ישראל כולו הוא נגד כל הסטטיסטיקות. נגד הטבע.
עם ישראל, שבניו גם בתוך החורבן לא מתייאשים.
גם במעמקי הגלות הארוכה עדיין מצפים, ובטוחים שבא שתבוא הגאולה.
הלוואי שנזכה במהרה!
פסי דבלינגר היא מרצה להעצמה אימהית pid38a@gmail.com