"הבנים חזרו מבית הכנסת ופתאום הבנו שאין מי שיעשה קידוש": השבת של מיכל כהן-חי

מהי שבת בשבילך?

"שבת עבורי היא הוכחה מתמדת שהקב"ה אוהב אותי. הרבה פעמים אני יושבת ביום הזה, מסתכלת סביבי וחושבת, איך זכיתי בכל זה? כמי שבאה מבית מאד חילוני וחזרה בתשובה לפני 12 שנים, כאשר אני רואה את הנרות דולקים והאוכל על הפלטה, ומרגישה את הקדושה המדהימה, התחושה היא שבאמת זכיתי, ושהדבר קורה רק בגלל שהקב"ה החליט להשפיע עליי את הטוב המיוחד הזה". 

"שבת עבורי היא גם זמן של התכנסות פנימה, ואם לא ישבתי לקרוא בה דברי קודש, אני מרגישה שחסר לי משהו. ולבסוף, זהו זמן מיוחד עם המשפחה, במיוחד עכשיו, לאחר שנישאתי בשנית לפני כשבעה חודשים, ואנחנו חווים התהוות משפחתית חדשה. כמו הריון, שבו נוצר תינוק חדש, ולפעמים מתלווה אליו גם דאגה מתמדת, כך גם אצלנו, אני מרגישה מידי שבוע את נימי הנימים הדקים של יצירת התא המשפחתי החדש, ועם כל ההתמודדות הנלווית לכך, מודה לה' על הזכות הזו בכל פעם מחדש".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"אני משתדלת להיכנס למטבח ביום חמישי ולהספיק כמה שיותר, ואחר כך קמה בשישי כבר בחמש בבוקר, כדי לסיים את מה שנשאר, ולצאת לעבודתי בקליניקה עד לשעות הצהריים. כשחזרתי בתשובה, אחד הגילויים הראשונים שלי היה שבת וההכנות אליה, ובמיוחד כשגיליתי את החלות, הן פתחו אותי ואת הבית לחום ולקדושה. אולם אז, לפני כ-6 שנים, נפטר כרמי בעלי הראשון באופן מפתיע, ואני חוויתי שבר גדול, שהביא בעקבותיו גם קושי להיכנס למטבח ולהכין שבת. ברמה ההישרדותית וגם ברמה הרגשית, החסר שהביאה איתה השבת היה גדול מאד, והדבר הורגש כבר בהכנות לקראתה, כשאפילו את הסירים על הגז כאב לי לראות. במשך השנים הבת שלי היא זו שבישלה ואני הכנתי רק מעט, או שהתארחנו אצל אנשים, כך שלא היה צורך לעסוק בכך. אישה צריכה להרגיש את בעלה כשהיא מבשלת, ובכלל זהו זמן שבו יוצאות החוצה כל ההתמודדויות הלא פתורות, במיוחד במקום המשפחתי והזוגי, ועבורי זה היה קושי גדול.

"עם הזמן עברתי תהליך של ריפוי בנקודה זו, על אף שהחסר תמיד נשאר, דרך תרפיה בבישול שלמדתי, וטיפול בנשים בדרך זו. רק בשבעת החודשים האחרונים, מאז שנישאתי בשנית, הצלחתי לחזור למטבח באמת בשמחה אדירה, וכיום אני מודה לה' בכל פעם על הזכות הזו לחזור ולבשל, לשמוע מישי בעלי מחמאות על הדגים והחמין, ולראות את הילדים מאושרים מכך. יש כאן עבורי ממש ריפוי של הנפש, ומאז אני מוצאת את עצמי מקדישה להכנות לשבת זמן רב יותר.

"פעם בחודש בחמישי בערב, מתכנסות נשים בביתנו עבור פרויקט 'חלה באהבה', ולפעמים אני גם נוסעת איתו למקומות שונים בארץ. זהו פרויקט שנולד מתוך הבדידות שחוויתי לאחר הפטירה, ודרך החלות הטעימות והריחניות ששלחה לי באהבה רבה ג'יזל, חמותה של חני ויינרוט ז"ל, שהיתה לי חברה קרובה ואהובה, בכל ערב שבת. מעשה זה שלה נתן לי את התחושה שאני לא לבד, ושיש מי שחושב עליי בכל שבוע מחדש. משום כך החלטתי גם אני לעשות זאת, ופעם בחודש מגיעות אלינו נשים, מכינות חלות יחד, ואורזות אותן בצורה יפה, עם פתק הסבר ועלון של דברי תורה. את החלה הן מביאות לאישה שמתמודדת עם איזשהו קושי, גדול או קטן, במטרה לומר לה שהן רואות אותה ואת הכאב שלה, ושהיא לא לבד. לפני כן יש תמיד הרצאה שלי, שמטרתה לתת השראה וכלים להתמודדות, והרצאה נוספת של מישהי שבחרה בחיים והצליחה לצמוח מתוך משבר. הפרויקט התחיל ממש לפני שנתיים, עוד לפני שחני נפטרה, ולאחר פטירתה היה ברור לי שאני מקדישה אותו לעילוי נשמתה. אני מרגישה שהיא מאד שמחה במה שקורה פה, בקירוב הלבבות והנתינה, ולמרות שהדבר דורש התארגנות רבה לפני ואחרי, וגיוס של כל השכנות לאפייה, התחושה היא מדהימה".

"היתה, למשל, מישהי שהחליטה לתת את החלה לאישה בשכונה שלה שאיבדה את בנה. לא היה ביניהן איזשהו קשר קרוב, אבל עדיין היה חשוב לה לומר שהיא רואה אותה ואת הכאב שלה. היא הגיעה לביתה של השכנה בשעת לילה מאוחרת, לאחר הכנת החלות, בעלה פתח את הדלת ואמר שהיא כבר במיטה, אך אז היא קמה לראות מי הגיע לכבודה. לאחר שקיבלה השכנה את החלה עם ההסבר, הן התחבקו ארוכות, ואותה אישה אמרה שהיא לעולם לא תשכח את הרגע הזה. עוד מישהי שפגשתי באקראי בחתונה, סיפרה לי איך היא היתה במשבר גדול לא מזמן, ואז ביום שישי שמעה גם היא דפיקה על הדלת. כשפתחה, היא ראתה את אמו של אחד מהילדים מהגן בו היא עובדת, ואותה אמא הסבירה בכמה מילים על הפרויקט, ונתנה לה את החלה במבוכה. באותם רגעים האישה הזו הרגישה שהיא מקבלת דרישת שלום מה' ושהיא לא לבד, ודבר זה ריגש אותה מאד ונתן לה הרבה כוחות".

תארי את התפריט השבתי שלכם

"סלטים ודגים מדהימים, ובבוקר חמין טעים, וחלות שאני או בתי תמיד מכינות, וגם הן מדהימות. בתור בעלת תשובה, הייתי צריכה לסגל לנו תפריט משפחתי, משום שלפני כן בכלל לא היה אצלנו שולחן שבת, וזה היה תהליך מתמשך, עד שבמהלך הזמן מצאנו את מקומנו שם. הרבה פעמים בזמן ההכנות לשבת אני שומעת שיעורים על תפקיד האישה בהקשר זה, והדבר נותן לי את ההבנה שכל צלחת שאני שמה על השולחן וכל סיר על הגז הם לגמרי עבודת ה' שלי, וחשובים לא פחות מהרצאה מול מאתיים או שלוש מאות נשים".

איך נראה שולחן השבת שלכם?

"אני מאד משקיעה בסידור השולחן, וחשוב לי שהוא שיהיה מוכן כבר מיום חמישי. מעבר לכך, זכיתי לבעל שהביא איתו שולחן שבת מיוחד מאד, עם זמירות שאת רובן לא הכרתי, ודברי תורה של בעל הסולם. זהו שולחן מחובר, שבו כולנו לומדים את היחד החדש, ומבחינתי קיבלתי משהו שרק יכולתי להתפלל עליו. החלום שלי הוא לזכות לראות בעוד כמה שנים את הילדים של שנינו נשואים ובאים אלינו לשבת עם נכדים, דבר שכיום אני יודעת שהוא לא מובן מאליו.

"בתקופה בה התחלתי את תהליך התשובה שלי, שולחן השבת היה נראה אחרת, בהתהוות של בעלי תשובה, ועל אף העובדה שכרמי ז"ל לא היה שומר תורה ומצוות, היו בינינו הרבה כבוד ושיח סביב הנושא. העובדה שיכולתי להוביל את הילדים בדרכי, מראה עד כמה הוא כיבד, ולאורך כל השנים האחרונות הוא תמיד היה לנו חסר. בשנים אלה התארחנו הרבה אצל חברים, וראינו שולחנות שבת מדהימים, ויחד עם זאת היו גם שבתות בבית, עם כיסופים וגעגוע למשהו שייבנה מחדש".

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"שעת אחר הצהריים, אחרי המנוחה הטובה שיש רק בשבת, בה אני יושבת וקוראת את התהילים שלי, וישי לומד ליד השולחן. היו לי לא פעם רגעי ייאוש, בהם חשבתי שאולי תמיד אשאר לבד, ולפעמים כבר לא ידעתי אם אצליח לפתוח את הלב שלי למשהו חדש, והרגשתי שאין לי כוחות להתפלל על בית כזה. אבל הקב"ה החליט שכפי שהוא נתן לי את תקופת הקושי והבדידות, הוא ייתן לי את מתנת הזוגיות החדשה, שבאה גם עם תורה וקדושה. משום כך הרגעים האלה הם עבורי הגשמה של תפילה ומשאלת לב, הגשמה של הרצון של הנשמה בבית יהודי".

"באופן כללי, בכל שבת כשאני מדליקה נרות, אני יודעת שיש הרבה מאד נשים שמתמודדות עם קושי כזה או אחר, ולעומת כל השבוע, בו אפשר למלא את החלל בעיסוקים שונים, בשבת הפצע תמיד נפתח. אז חשוב לי לומר לנשים, שגם במקום הקשה שלהן, יעריכו ויוקירו את מה שיש, כי לפעמים הטוב נראה כל כך מובן מאליו, ורק אם הוא נלקח, מבינים עד כמה הוא היה משמעותי וחשוב. כיום, כל המקומות הקטנים, של בעל שמסדר את הנרות לאשתו, של תפילת אישה על בעלה, של העיניים שנפגשות סביב השולחן, הם כל כך לא מובנים מאליהם עבורי, ומלמדים אותי עד כמה צריך להודות על כל מתנה שה' שולח לנו". 

מהו האתגר שלך בשבת?

"האתגר כרגע הוא להשתמש בכל הכלים שלמדתי אי פעם בחיים ובכל פתיחת הלב האפשרית, כדי להפוך את המשפחה החדשה הזו שמתהווה אצלנו, למשהו מפואר. זהו אתגר שקיים במיוחד בשבת, בה יש יותר זמן לבית ולמשפחה, ולמרות שהוא לא תמיד פשוט, אני רואה איך אנחנו בדרך הנכונה. יש שם הרבה רגעים קסומים, וחשוב לי לא לוותר על התהליך הזה. נשים הרבה פעמים אומרות לי שקשה להן מידי וכבר אין כוח להתחיל, הן מעדיפות להישאר במציאות המוכרת ולוותר על חלומות. אז חשוב לי לומר שאם מתמסרים לתהליך ועושים עבורו את כל מה שצריך, זוהי יכולת הריפוי הגדולה ביותר שלנו, שהיא מדהימה ואין שניה לה. צריך לא לוותר, לעשות את כל מה שצריך כדי ללכד ולחבר, ולדעת ש'אדם לעמל יולד', ושזוהי בהחלט עבודה, אך היא שווה".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"כיום אין צורך, אך בתחילת תהליך התשובה שלי כן היה. הייתי מספרת אז לילדים סיפורי צדיקים וחז"ל, לוקחת אותם לבית הכנסת בתל אביב, שהפך לבית עבורנו, ומכינה אוכל טעים, שגורם לשבת להיות מיוחדת יותר. כיום, אני רואה איך שבפעמים שישי ואני נוסעים לשבת, הילדים מתגעגעים לאוכל שלי, ולא משנה עד כמה מה שמכינים בבתי החברים יהיה טעים. גם הטיקסיות שיש בשבת, והדברים שחוזרים על עצמם, כמו זמירות, דברי תורה, וקריאת ספרים על הספה, נותנים הרבה ביטחון, משמעות ועומק לכולם".

שבת בלתי נשכחת

"כרמי, בעלי הקודם, נפטר באופן פתאומי ביום חמישי, וביום שישי בצהריים היתה הלוויה. כאשר חזרנו הביתה אחריה, הרגשתי שאני רק רוצה להיות לבד ולבכות, ואמרתי לכל האנשים סביבי שאני לא מעוניינת בעזרה. בערב שבת, לאחר שחזרו הבנים, שהיו אז בני 9 ו-13, מבית הכנסת, פתאום קלטנו שאנחנו לבד, ושאין אף אחד שיעשה קידוש. זו היתה הבנה טראומטית מאד, ב'בום' אחד, של כל החלל הזה שנפער, וידיעה שהחיים השתנו באופן בלתי הפיך ושמעכשיו שום דבר לא הולך להיות אותו דבר. בבוקרה של אותה שבת, כבר הבנתי שעדיף שיבואו אנשים לאכול איתנו, וכך אכן היה, אך עם כל התמיכה, שבת זו היתה לנו מאד קשה. לעומת זאת, זכורה לי השבת הראשונה אחרי שנישאתי בשנית, בה סוף סוף היה מישהו שינהל את השולחן, יאמר דברי תורה, ישיר שירים, ולפתע היו שם שער חדש לבית שלם ומשפחה שבונה את עצמה. אני מרגישה שממש זכיתי, וזו תחושה ממש מדהימה".

מתכון שבתי אהוב במיוחד

חלות

קילו קמח - אני משתמשת בכוסמין

כף מלח

2 כפות שמרים

4 כפות סוכר

2 וחצי כוסות מים חמימים

חצי כוס שמן

מערבבים הכל ולשים לבצק, מתפיחים ומכינים חלות.

אצלי הכמות תמיד מוכפלת בשביל הפרשת חלה, ובעיני חשוב לא לוותר על הברכה שבעיסה, שכן זהו זמן של חיבור מאד גדול. אפשר אפילו להקפיא חלק, אם לא צריך את הכל.

רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.