מחול אינסופי - ט"ו באב מזווית של כלה

יש קשר בין ט"ו באב, שבת נחמו, פרשת ואתחנן - והחתונה שלי? ברור.

1. מוקפת באין סוף אור

יצא לי לחשוב השבוע המון על הקטע של אין סוף / בלי גבול / נצח עד וכאלה. אוף, אתם בטח מיד מסווגים אותי כאישיות פילוסופית רחפנית (מה שדי נכון, האמת) - אבל הפעם דווקא יש לי סיבה טובה: כאחת שמתחתנת עוד שבוע, ברוך ה' (אמאלה!), חיפשתי לקרוא וללמוד לעומק בתורת החסידות המופלאה על מהותה של החופה. התברר לי שהנקודה היסודית של היום המיוחד הזה הוא גילוי "אור אין סוף" השורה על החתן והכלה. ועכשיו בעברית - מה זה אומר לי?

קודם כל תכניסי לך לראש, חמודה: איש ואישה הם הפכים, נקודה. גם אם נדמה לי עכשיו שאנחנו שיא הדומים (ואנחנו לא). אז איך מחברים בין שני ניגודים? רק על ידי דבר אחר שגדול משניהם, שנמצא מעבר לכל ההבדלים, ההשוואות וההגבלות. עצם הקדוש ברוך הוא, ואין עוד. כשחדורים במטרה של בניית דירה בשבילו, יש אפשרות לבניין עדי עד, נצחי ואינסופי.

ואז מגיע השלב הבא: ילדים. איך עוד כמה שנים נוכל שנינו להסתכל בסיפוק על ילד בגובה מטר פלוס מינוס ולקלוט שאנחנו יצרנו אותו?! זהו, שלא רק אנחנו. כוח ההולדה הוא כוח על טבעי ואינסופי, המגיע אך ורק מלמעלה. זו הסיבה שיכולים להיות רח"ל זוג בריא ושלם שלא יזכו לילדים, בלי שום סיבה הגיונית, ולהפך - לא חסרים מקרים שרופאים ניבאו שחורות וקרו ניסים.

זה אומר שבימים יקרים אלה עלי לחזור בתשובה, להתפלל ולהתכונן - כדי שכאשר אהיה מוקפת בחופה, אזכה להיות כלי ראוי להשראת האור המקיף והאינסופי. אור שיזכה את בעלי לעתיד ואותי להמשיך לעולם דורות חדשים בקדושה ובטהרה.

ולא רק אנחנו מרוויחים פה - כל הנוכחים במעמד הקדוש הזה מושפעים מהאור ויכולים לנצל את הרגע לתפילה על בני משפחה וחברים, וגם על עצמם. בואו בהמוניכם!

2. ירח מלא והסרת מחיצות

היום שקשור יותר מכל לאינסופיות הזו הוא ט"ו באב. החג הכי רומנטי בשנה (אימוג'י לבבות בעיניים). לא היו ימים טובים כמוהו לישראל! מעבר לשוקולדים ולפרחים, יש בו עניין פנימי ועמוק, שמשתקף באופן מדויק בכל האירועים שקרו בהיסטוריית התאריך הזה.

אבל לפני כן, עזבו הכל וצאו החוצה, מתחת כיפת השמיים. מספיק להעיף מבט קצר לירח העגול והמהפנט שלנו הלילה, כדי להרגיש שלימות מהי.

חזרנו פנימה. כנסת ישראל נמשלה ללבנה, היא מקבלת את השפע מהשמש, הקדוש ברוך הוא, ומחזירה אליו אור מיוחד משלה. ממש כמו אישה שמקבלת מבעלה ומחזירה אליו את הברכה בכפל כפליים.

כל יהודי (ובמיוחד האישה) דומה לירח - כעם וכפרט יש בחיינו עליות, ירידות, נפילות, מאמץ מחודש. ויש גם רגעי שיא: אני על הגובה, נדמה כאילו אין מה שיעצור אותי עכשיו, הכל פתוח וקרבת אלוקים מוחשית מתמיד.  

זה המצב המושלם שמשתקף מהירח העגול והמלא של אמצע החודש, ובפרט חודש מנחם-אב, בו אנו מובטחים לנחמת אבינו שבשמיים ולבניין בית המקדש. חז"ל אמרו שבתשעה באב מדי שנה נולד (=מתגלה) המשיח, ובאמצע החודש הפוטנציאל הזה מגיע לידי שלמות. השנה לא מפספסים את ההזדמנות!

כשזה יקרה, בקרוב ממש, הלבנה "תקפא" במצב השיא ותחזור להאיר בשווה עם החמה. כולנו נגיע לשיא שלנו ונתמיד בו, מכל הבחינות: השגת ידיעת ה' באופן אינסופי, אהבה ואחדות מושלמת (אין יותר מפלגות, נגמר!), חיים נצחיים, שמחה, עושר ואושר אינסופיים.

והנה, כמו שהבטחתי, הביטוי לכוח ה"בלי גבול" באירועי היום: הסתיים המוות של אנשי דור המדבר; הוסרו ההגבלות על נישואין בין שבטים שונים; בנות ישראל היו יוצאות במחול, שעניינו בקבלה "עיגול" ללא התחלה וסוף; הלילות מתארכים ומרבים להוסיף בתורה בלי מידה; ו... הכי רלוונטי - מיום זה מרבים בשידוכים ובחתונות, בהן מתגלה אור אין סוף. שיהיו שמחות!

3. שוברים שיא: מחול הצדיקים

כדי שנצליח כולנו לשבור יחד את הקיר, ולמגר את שאריות חומת הגלות - כל אחד צריך לשבור את השיא שלו בתורה ובמצוות. יש לי שיעור תורה פעם בשבוע? לדחוס עוד אחד. גם אם זה נראה בלתי אפשרי. שתי הלכות ביום? אשר שלוש. רוצים את זה בשפה של צ'רידי? אתם תורמים היום מעשה קטן, כולנו מקבלים פי אין סוף!

מילה לסיום (סליחה, אין סוף!): בפרשת ואתחנן מראה לנו רועה הדור דוגמה אישית מה זה להתעקש, מה זה להתחנן בלי לדפוק חשבון. 515 פעם ולא נמאס. איך? כי זו המטרה היחידה של כולנו פה - להיכנס לארץ ישראל השלימה והמאוחדת, והפעם בלי להשאיר אף יהודי מאחור. כולנו, ברגעים האחרונים לפני הגאולה, נמשיך להתחנן שוב ושוב ולדרוש את מימוש המדרש: "עלה אריה במזל אריה והחריב את אריאל, על מנת שיבוא אריה במזל אריה ויבנה את אריאל".

מקווה שברור לכם (וגם לי), שעוד לפני שתבואו לרקוד בחתונה שלי, נפגש כבר כולנו בחתונה הענקית של כנסת ישראל והקב"ה, בבית המקדש השלישי והנצחי, שלא ייחרב עוד לעולם. איך סיימו חז"ל את מסכת תענית? "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים... והוא יושב ביניהם".

מעובד על פי שיחת הרבי מליובאוויטש, פרשת ואתחנן 1992