כתב הידברות בסיור בעפולה המתחרדת: "הגעתי ולא האמנתי למראה עיניי"

תודו גם אתם שלפני קיום הסאגה סביב אירוע הזמר בעפולה, שגרר מאבק בלתי מתפשר של היהדות החרדית, לא ידעתם או שמעתם על הקהילה החרדית המתפתחת בעפולה בצעדי ענק ומגיעה למספרים שלא יאומנו.

כדי להכיר את עפולה מקרוב, החלטתי להצפין. לקחתי דף ועט, אנרגיה ואדרנלין ויצאתי לדרך.

אורך הדרך הפתיע אותי. שעה וחצי בלבד, בנסיעה רצופה מבני ברק. מסתבר שהמיקום אינו כל כך רחוק כפי שמנסים לצייר את הצפון. בדרך, אני עובר על פני חריש - העיר שהייתה אמורה להיות עיר חרדית, אך בסופו של יום קיבלה מרקם מגוון יותר. עפולה נמצאת במקום גבוה יחסית, מה שמאפשר לתושביה גישה לאוויר הנקי של הצפון. כך שאין לה את החסרונות של המרכז הצפוף ויש לה את כל המעלות של הצפון הגבוה.

צילום: אורי דיסלר

עפולה עילית: בולמים את מחירי הדירות

הגעתי לשכונת עפולה עילית ודבר ראשון פניתי ימינה, לכיוון ההתיישבות החרדית הראשונה – הקהילה הליטאית ב'גבעת המורה'. מכל עבר צצו ילדים עטורי פאות ואימהות הדוחפות לפניהן עגלות; מחזה שנראה היה כלקוח מתוככי בני ברק החרדית. ישבתי לשיחה מרתקת עם אחד ממייסדי הקהילה הליטאית ופעיל מרכזי בה מיום הקמתה, על הגרעין הראשוני ועל העתיד החרדי בעפולה.

אז הנה כמה עובדות שלא ידעתם על עפולה המתחרדת:

איך נולדה הקהילה? למעשה, הפתרון למצוקת הדיור החרדי - הצפנת אברכים חרדים לעפולה - שמור לרב מיכה רוטשילד הי"ו. בחכמתו הרבה קלט אז את מה שאנחנו יודעים היום – המדינה לא מקצה ערים מיוחדות לחרדים. היו אלו השנים שמצוקת הדיור החלה לתת את אותותיה בצורה כואבת בציבור החרדי ופתרון מרכזי למצוקת הדיור הגוברת לא נראה באופק. הרב רוטשילד הפעיל את מלוא הקיטור ופעל יחד עם גדולי ישראל בנידון, והם תמכו ברכישת דירות יד שנייה בעפולה הצפונית. באותם ימים זה היה נשמע דמיוני. אברכים בחוצות עפולה? ילדים בתלמוד תורה בעפולה? מי בכלל יסכים להצפין למרחקים?  אבל רוטשילד בעיניו הצופיות למרחוק חזה את ההצלחה של המקום בעתיד.

המיקום של גבעת המורה: עפולה עילית היא אחד המקומות הטובים ביותר שמתאימים עבור קהילות חרדיות. מצד אחד היא מנותקת מהעיר והאווירה בה שקטה – סוג של כפר-עירוני. מצד שני במרחק של חמש דקות נסיעה ניתן לקבל את כל השירותים הנצרכים בעיר, כולל בית חולים מתקדם.

(צילום: אורי דיסלר)

ההתיישבות החרדית בגבעת המורה התחילה עם עשרה אברכים, תלמוד תורה פרטי של הרב גרינשטיין שליט"א ו...זה הכל. את הליווי ההלכתי וההכוונה ההשקפתית לקהילה העניקו הרב רפאל בלום, הרב נתן רוטשילד, רבה של השכונה והרב איגל ז"ל שהודרך לעבור להתגורר בשכונה ולשמש כמורה צדק שישיב על שאלות האברכים בהלכה.

מאבק עיקש נשאו מייסדי הקהילה על מנת לבנות מקווה מפואר שיהלום את הציבור וייתן מענה לתושבי האזור. זאת לאחר שהמועצה הדתית הוציאה צו סגירה למקווה הקיים, עקב היותו רעוע ומוזנח מבחינה בריאותית. עלות השיפוץ והכשרתו למקווה מפואר העפילה. וכאן ראו בני הקהילה בחוש את הסייעתא דשמיא שמלווה אותם על כל צעד ושעל.

(צילום: אורי דיסלר)

מספר משה אורי דיסלר מעסקני הקהילה: "בהוראת הרב האחראי לקחתי על עצמי את ניהול הבנייה כולל כיסוי ההוצאות. לא היה לי מושג מאיפה אני מתחיל לכסות את עלות הבנייה. בד בבד, עם ההתלבטויות ובדיקת ההתכנויות הכספיות, התחלנו לבנות. הגענו להסדר עם משרד הנגב והגליל שתקצבו את המקווה בסכום מקביל שנתחייב לגייס לטובת השלמת המקווה. שקל על כל שקל. נכנסתי אל הרב ושאלתי אותו על כמה להתחייב. 'מיליון שקל' הוא ענה לי. שאלתי אותו מאיפה אשיג כזה סכום אגדי. תשובה מפורטת וברורה לא קיבלתי, אך הרב עודדני וחיזקני שנראה 'פלאי פלאות'. התקדמנו בבנייה והגיע זמן תשלום ראשון, סך מאה אלף שקלים. שמתי פעמיי לגמ"ח שפעל באזור, ולוויתי על שמי את הסכום כולו. חלף לו חודש והייתי צריך לפרוע את ההלוואה. באותו יום עוד לא היה לי מושג מאיפה תבוא הישועה. עברו כמה שעות והטלפון מצלצל. הרב על הקו. 'יש לי את הכסף להחזר ההלוואה'. הוא מבשר לי. בשמחה רבה הוא מבקש להודיע לי, כי ברגע זה הוא נפגש עם ידיד ותיק, בעל אמצעים, אשר בא להתייעץ אתו בענייני עסקיו והלה הרים תרומה על סך, איך לא, מאה אלף שקלים טבין ותקילין. כאן ועכשיו".

הפתרון ה'גאוני' למחירי הדירות: אני מנסה לעלות על הצלחת הפתרון למצוקת הדיור המוזל בעפולה, בשונה מערים מעורבות אחרות. ופה אני מגלה את הפאנץ'. הקהילות מצליחות לבלום את עליית מחירי הדיור המאפיינים את הריכוזים החרדיים ברחבי הארץ. לשתי הקהילות ישנם וועדת קבלה. כל מי שמעוניין לתקוע את יתדותיו בעיר על ידי רכישת או שכירת דירה, מקבל הוראות מפורטות מהוועדה על איזה סכום לסגור. כשהמחירון הוא כדלהלן: מחיר דירה של שלושה חדרים הוא בין 350 אלף שקל, ל-400 אלף ש"ח. 4 חדרים – עד 720 אלף ש"ח. כשמדובר בשכירות דירה, הרי שהמחיר לא יכול לטפס מעל 1800 ש"ח בחודש. האברכים הבאים להשתכן משתפים פעולה עם הוועדה, וכך נשמר המחיר הנמוך והכמעט מצחיק - לאורך זמן. "באמצעות התארגנות הציבורית אנו מונעים מאנשי השוק להיגרר אחרי המגמה של העלאת מחירים איפה שהציבור החרדי משתקע וכך אנחנו שומרים על פיתרון מוזל ובהישג יד לציבור החרדי לטווח ארוך ולאורך שנים רבות." קובע דיסלר.

יחסי ראש העיר והחרדים: היחסים עם הרשות המקומית, כך מתברר, ידעו עליות ומורדות. כשהקהילה השתכנה בגבעת המורה, לא אבה ראש העיר לסייע בכלום, ואף יותר מכך - הוא היצר את צעדיהם וחיפש מה אפשר לא לתת. מוסדות החינוך שוכנו בקרוואנים מחניקים. התפנית חלה כאשר ראש העיר הנוכחי מר אבי אלקבץ ישב שבעה על סבתו. נציגי הקהילה הגיעו לנחמו וזה הרשים אותו מאוד. בהמשך הוא הגיע לביקור בקריה החרדית ובראותו את הילדים הלומדים בתת תנאים, התבטא: "הילדים הללו, הם המזוזה של העיר". מאז, ראש העיר עומד בחוד החנית למען הציבור החרדי בעיר, ופועל רבות להרחבת גבולות הקדושה ומסייע למעלה מכפי יכולתו למען פיתוח השכונות החרדיות.

(צילום: אורי דיסלר)

מוסדות: בהתחלה הם קיבלו חצי מהמתחם הבנוי של בית ספר 'רימונים' שהיה שייך לזרם הממלכתי, ושנים לאחר מכן הם זכו לקבל את המבנה בשלמותו. כל זה מתוך ליווי אישי של ראש העיר אשר קידם את העניינים על הצד הכי טוב שאפשר. בשנה האחרונה אף אישרה מועצת העיר בהובלתו של אבי אלקבץ, תקציב של מיליון שקל לשיפוץ המבנה.

"השנה, קיבלנו תקציב לעוד שלושה גנים", מוסיף דיסלר. הישג חסר תקדים לקבל מבנה קיים למי שיודע איך העניינים מתנהלים מול הרשויות המקומיות. "קיבלנו עוד שני מבנים יבילים למעון הילדים. לגבי בית הכנסת הרי שכרגע אנו ממוקמים בשבעה מקלטים שונים הפזורים על פני השכונה. לאחרונה, הבטיח ראש העיר להביא את הסאגה אל סיומה ולהקצות שטח רחב ידיים למבנה מרכזי שישמש את הקהילה.

קהילת ויז'ניץ: שירים חסידיים ברחובות

מן העבר השני של עפולה עילית ניצבת לה קהילה חסידית לתפארה - "קהילת ויזניץ". עם ראותי את האברכים עם מלבושי שבת הדורים, נזכרתי בהווי הבני ברקי והירושלמי. השירה החסידית לתוך עומק הלילה שמנסרת את הרוח השורקת בהרי עפולה הזכירה לי את בית אבא. מי היה מאמין שעפולה המנומנמת תשמע 'קה אכסוף' מלא געגועים בשעות המאוחרות של ליל שבת?

הכל התחיל  בשבת זכור תשע"ב, אז הגיעה קבוצה של 12 אברכים בראשות המרא דאתרא רבי מנחם מנדל טואבק לשבות בעיר. "החששות היו גדולים", מתאר אחד מראשוני המתיישבים כאן, "לא ידענו איך הסביבה תקבל אותנו, מה זה בכלל המקום הזה, האם נתחבר אליו. נשלחנו במצוות רבינו לארץ לא זרועה, ומתוך אמונה יצאנו לדרך".

אברכים מספרים כי באותה שבת הם ישבו שבת אחים עד השעות הקטנות של הלילה, ולראשונה זכתה עפולה לשמוע שירות ותשבחות לא-ל חי בנוסח הויז'ניצאי – ולאחר מכן יצאו כולם ביחד לרחובה של עיר לחזור לבתיהם.

"הלכנו ביחד בקבוצה אחת גדולה כי חששנו מתגובות לא רצויות של תושבי הסביבה שפתאום יראו מול עיניהם אברך חסידי עם שטריימל. ואז זה קרה, התקרבנו לגינה ואנחנו רואים עשרות בני נוער שלא זכו לטעום מטעמה של תורה, יושבים ביחד עם כלי נגינה ושרים בקולי קולות.

"הפחד הזדחל בתוך הלב, היינו חייבים לעבור בגינה ולך תדע איך הם יגיבו כשיראו אותנו 'החרדים שהגיעו מבני ברק'. צעדנו בשקט על הבהונות, מנסים להיות בבחינת רואה ואינו נראה, אבל עד מהרה הקבוצה הקולנית ראתה אותנו.

"למרבה התדהמה, הם מיהרו לזרוק את הסיגריות שבידיהם, הפסיקו לנגן, הניחו את הידיים על הראשים במקום כיפה ואיחלו לנו בחביבות: 'שבת שלום'. זה הרגע שבו הבנו כי העתיד שלנו כאן".

מאזור רחובות הרצל-פנקס, המאופיינים יותר בבניה ישנה, ומתאכלסים בשיטת "הכיבוש הזוחל", עוד דירה ועוד דירה ועוד דירה. הכל נעשה בחשאיות מוחלטת מתחת לרדאר כדי לא לעורר דובים ישנים, לא להקפיץ מחירים ולא למשוך הנה משקיעים, התקדמנו כלפי מטה ואז הגענו לרחוב אסף שמחוני.

ברחוב הזה מתגוררות כיום עשרות משפחות חסידי ויז'ניץ באיכות חיים שקשה למצוא כמותה במקומות אחרים. בניינים נמוכים עד שלוש קומות, דירות ענק של 100-120 מטר מרובע, כולל מרפסות וחצרות ענק ונוף הררי מהמם של הרי עמק יזרעאל, שנקנו במחיר של 700 אלף שקל בממוצע.

מה דעתכם על שיעור התעסוקה בעיר, שאלתי את דיסלר. התשובה די הדהימה אותי. "עד עכשיו, היו לנו 90% השמה. בתקופה האחרונה לאחר שהתווספו עוד כמה משפחות, הרי שהמספר קצת ירד". 90% השמה? אפילו בערי המרכז זה לא קיים

"היא הנותנת" משיב לי דיסלר. "בשונה מערי המרכז שהקהילות מוצפות באברכים, הרי שכאן הקהילה מגובשת וממסופרת, מה שנותן את האפשרות להשקיע בכל משפחה ולדאוג לצרכיה המלאים.

"כשרצינו לייסד את הקהילה בגבעת המורה, מסכם דיסלר, נכנסנו אל הרב שטינמן זצ"ל, אחרי ששטחנו לפניו את התוכנית ענה לנו: 'לעפולה תהיה סייעתא דשמיא'. הסייעתא דשמיא מלווה אותנו על כל צעד ושעל, ואנחנו רואים אותה בחוש ובמציאות. הרבה נושאים שבערים אחרות תקועים, כאן מסתדרים. אין לזה הסבר אחר חוץ מסייעתא דשמיא".

כשאני עוזב את עפולה איני יכול שלא להרהר על כך שהמשמעות של עפולה עבור הציבור החרדי היא ברורה. לא מדובר באפיזודה חולפת, אלא במיזם ענק שעוד ימשיך להתפתח עוד ועוד.