האם צריך להסיר קעקוע? איפה שמים את הכתובה? ומדוע דג אינו בשרי?

1. הבנתי שיש 7 שאלות שהנשמה נשאלת לאחר הפטירה. אני יודעת רק שאלה אחת - נשאת ונתת באמונה. מה השאר?

ישנן שש שאלות ששואלים בבית דין של מעלה, כפי שאמרו חז"ל במסכת שבת (דף ל"א עמוד א'): "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר?" (וע"ע בתוספות במסכת סנהדרין דף ז' עמוד א', ד"ה אלא. וכן ע"ע בתנא דבי אליהו פרק א' ובמדרש משלי פרק י').

*  *  *

2. האם מותר לבת לשיר בפני אביה, והאם יש בעיה בגילאים מסוימים?

מותר לאב לשמוע את בתו שרה בכל גיל (יעוין בספר בירור הלכה חלק ה' עמוד ל"ז. וכן העלה בספר לבושה של תורה חלק ב' סימן ע"א אות א'-ב').

(צילום: shutterstock)

3. כשאני נוסעת באוטובוס ומתיישב לידי גבר - האם עלי לקום מיד, או לחכות מעט כדי לא לפגוע?

יש להחליט לפי המצב והעניין. במידה שיש חשש שהגבר ייעלב ולא יבין מדוע את בורחת ממנו, את יכולה לשבת שם מעט לפני שאת קמה למקום אחר. כמו כן, אם באמת אין לך מקום אחר לשבת בו, את יכולה להישאר לשבת ליד הגבר.

*  *  *

4. שמעתי שאין צורך לברך על מים, אלא אם כן זה לרוויה. ז"א שאם אני לא צמא, אז אין צורך לברך. האם זה נכון?

שמעת נכון. השותה מים מברך אך ורק אם שותה לצמאו, אבל השותה לצורך אחר, כגון: להעביר דבר מאכל שעומד לו בגרון, כדי לבלוע גלולה, לפני צום שלא יאבד נוזלים בצום וכדומה, אינו מברך (שולחן ערוך סימן ר"ד סעיף ז').

אבל שתייה שיש בה טעם, מברכים גם כששותים ולא צמאים (משנה ברורה שם ס"ק מ"ב).

*  *  *

5. שמעתי באחת ההרצאות של כבוד הרב שאסור לאדם שחייב כסף לתת צדקה (אם אני לא טועה בניסוח). רציתי לדעת מה ההלכה הנכונה ומה המקור לזה.

לגבי צדקה - כך כותב בספר חסידים (סימן תנ"ד), "מי שחייב לאחרים לא ירבה בצדקות עד שיפרע".

ולגבי מעשר כספים - כותב בשו"ת שבט הלוי חלק ז' (סוף סימן קצ"ה) וזה פשוט אצלי שכל אדם שהוא בעל חוב לאחרים, ועל ידי הפרשת מעשר כספים ממעט בפירעון חוב לא טוב עושה בעמיו.

אולם אם יש לו חוב "מסודר", שמשלם סכום חודשי כמו משכנתא וכדומה, ויש לו הכנסה חודשית שמספיק לו לחיותו וגם לתשלום חובו, אז מותר לו ליתן מעשר כספים (שו"ת ודרשת וחקרת חלק ד' חלק יורה דעה סימן ל"ג אות ו').

(צילום: shutterstock)

6. האם יהודי חילוני שעשה קעקוע ולאחר מכן נהיה דתי ושומר מצוות, חייב להוריד את הקעקוע שלו, או שיכול להשאירו?

אף על פי שיש איסור גמור לעשות כתובת קעקע על בשרו (ראה ספר ויקרא פרק י"ט פסוק כ"ח, וכן בשלחן ערוך יורה דעה סימן ק"פ), מכל מקום מי שכבר עשה קעקוע אינו חייב להסיר זאת מבשרו. ואף על פי כן טוב ונכון למי שיש באפשרותו להסיר את הקעקוע מבשרו, כדי שלא תהיה עליו "מזכרת עוון".

מקורות: ראה במנחת חינוך (מצוה ל"ב, במוסך השבת מלאכת המוחק אות ד') שכתב, שלהיות כתובת קעקע על בשרו אינו נכון לישראל, ע"ש. הרי שאין איסור בכל רגע שהקעקוע על בשרו, ושמכל מקום נכון להסירו. וכן יעויין בשו"ת להורות נתן חלק ח' (סימן ע"ב) שהעלה שאם כבר עשה כתובת קעקע אין איסור בקיומה ואין חיוב למוחקה, ומכל מקום אם רוצה להסירה מבשרו – רשאי, ואין בזה משום חובל עצמו אם אינו מרגיש צער בבשרו. ואם עושה בדרך צער כדי לכפר על עוון עשיית קעקוע - גם כן מותר, ע"ש. וע"ע בשו"ת רבבות אפרים חלק ח' (סימן ש"ו) שגם כן כתב, שנראה דאיסור כתובת קעקע הוא רק איסור לכתוב כתובת קעקע, אבל אם כבר נכתב - אין איסור לקיימה, אבל יותר טוב שיסיר כי זה נראה מגוחך, ויאמרו שעבר עבירה וירדימוהו ויסירו ולא ירגיש הכאב ולא יהא חובל בעצמו (ושוב פקפק שאולי יש איסור דרבנן אם זה על גופו. אולם לא הביא שום סימוכין לזה).

גם הגר"י זילברשטיין שליט"א בספר חשוקי חמד על מסכת פסחים (עמוד תכ"ז) נשאל ביהודי שחזר בתשובה ומסתפק אם עליו להסיר את כתובת הקעקע, והאם עליו לעבור לשם כך אף ניתוח, שהרי גם כשיעשה את הניתוח לא יעקור בזה את הלאו למפרע, ואת העשוי אין להשיב, ולכן יש להסתפק אם מותר לאדם לחבול בגופו להסרת הקעקוע כשבין כך לא יתקן את הלאו, ולא מצינו שזוהי עבירה נמשכת. והציע שאלה זו לפני הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והשיב לו: להסיר את הכתובת קעקע הוא דבר ישר, למעט תיפלה, ומותר בעד זה לחבול בגוף, כי האיסור לחבול הוא כשמזלזל בגוף שהוא מתנת אלוקים וגם הוא לא שייך לנו, אבל כשחובל להסיר תועבה מותר. ושוב הביא מגיסו הגר"ע אויערבאך שליט"א שאמר להביא ראיה לפסק זה מדברי המנחת חינוך הנ"ל, ע"ש.

וכיוצא בזה כתב בשו"ת שבט הקהתי חלק ה' (סימן קנ"ד) שנראה שבמידת האפשר יש להסיר כתובת קעקע מעל גופו משום מראית העין. והביא שהגרש"ז אויערבאך זצ"ל נשאל בזה שבועיים סמוך לפטירתו, והשיב, דלא מצא בהפוסקים שיהא עובר בכל רגע, ואם כן אין חיוב להסירו מדינא. וע"ע אליו (שם סימן רע"ו אות ב') שציין לדברי המנחת חינוך הנ"ל, ע"ש.

ועיין עוד בספר מעין אומר חלק ז' (עמוד של"א) שכתב, שכמה פעמים שאלו חוזרים בתשובה את הגר"ע יוסף זצ"ל אם חייבים להוריד את הקעקועים שעל גופם, ואמר הרב זצ"ל שאין חייבים להוריד זאת. והוסיף שאומר זאת כיוון שהדבר כרוך בכאבים חזקים מאוד, ע"ש. ומבואר יוצא שגם דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שראוי מאוד להסיר את כתובת הקעקע מעל גופו (והיינו טעמא דלא חש משום איסור חובל בגופו לפי מה שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ח' חלק חושן משפט סימן י"ב אות א', שרק בדרך ביזיון אסור לאדם לחבול בגופו. הא לאו הכי שרי). ורק בגלל שזה כרוך בכאבים אוקמי אדינא שאין חיוב להסירו.

וכן ראה בספר מעלות רבקה על התורה (עמוד רנ"ב) ששאל את הגר"ח קניבסקי שליט"א אודות אדם בעל תשובה שבעבר קעקע כתובת קעקע בתורה של צלב ר"ל בבשרו, האם יש לו להשתדל להסירה (וציין שהדבר כרוך בהוצאות מרובות ובכאבים)? והאם יש נפקא מינא במיקום כתובת הקעקע (למשל אם מצויה במקום גלוי כבידו, או אם נעשתה במקום נסתר)? והשיב הרב שליט"א: אין חייב, ומכל מקום אם יש לו סיבה - רשאי ואין זה בגדר חובל בעצמו, יעוין שם. וזהו לשיטתו שכתב להוכיח בקונטרס פתשגן הכתב (סימן ג'. נדפס בתוך ספר שיח השדה) שאין רצון התורה שלא יהא חקוק בבשר כתובת קעקע, אלא רצון התורה הוא לאסור את עצם המעשה ולא התכלית, ע"ש.

ולגבי מחיקת קעקועים שעשו הנאצים ימ"ש וזכרם בזרועות היהודים (ובזה כמובן לא שייך מזכרת עוון, שהרי נעשה באונס גמור), הנה בשו"ת ממעמקים חלק ד' (שאלה כ"ב) השיב לאישה שהנאצים ימש"ו חקקו על בשרה מספר, שאין לה למחוק מספר זה, כי בזה היא נותנת יד לפושעים הנאצים הארורים, ועוזרים להם להשכיח את מעשי הזוועה והאימים שעשו לעם ישראל, ויש בזה משום חיזוק לשונאים הללו המתחצפים ומכחישים את הכל, כאילו אנו היהודים שמים להם רק עלילות דברים ותואנה אנחנו מבקשים להם. אלא אדרבה, עליה לשאת את האות הזה בגאווה וגאון, ע"ש. אמנם בירחון המאור (אדר א' התשכ"ה, עמודים 3-5) השיב על דבריו, ע"ש. ועיין בשו"ת שבט הקהתי חלק ה' (סימן קנ"ד) שכתב, ששמע דבכוונה אין מסירין ניצולי השואה את הסימנים שקעקעו על בשרם, כדי להראות להבית דין של מעלה מה עוללו הגרמנים ימ"ש, ויהיה זה למליץ יושר עבורם ליום הדין, ע"ש.

וע"ע בשו"ת נזר כהן חלק ב' (סימן כ"ג) שהרחיב הדיבור בכל האמור, יעויין שם.

*  *  *

7. היכן יש לשים כתובה של מישהי ששני הוריה נפטרו? האם אצל חמותה?

יש לה להניח את הכתובה אצל אחותה הגדולה או אצל אחת מקרובות משפחתה (ראה ספר משפט הכתובה חלק ז' עמוד ע"ה שהביא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם נפטרה אם הכלה, נותנים מעתה את הכתובה אצל האחות הגדולה).

ויש מהאשכנזים שנוהגים להשאיר את הכתובה בבית. יעויין באורך, לחץ כאן.

(צילום: shutterstock)

8. האם בית המקדש כבר בנוי, ורק כשנהיה ראויים לביאת המשיח השם יוריד לנו אותו?

לפי דעת הרמב"ם (הלכות מלכים פרק י"א הלכה א', ד') שמלך המשיח הוא זה אשר עתיד לבנות את בית המקדש השלישי, כמובן שאינו בנוי עדיין.

וגם לדעת רש"י במסכת סוכה (דף מ"א עמוד א', ד"ה אי נמי) שבית המקדש השלישי שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר (שמות ט"ו, י"ז) "מקדש ה' כוננו ידיך", יתכן שרק בזמן הגאולה יבנה בידי שמים ולא קודם לכן.

*  *  *

9. אני בת 22, והציעו לי בחור ממש טוב, אין לי בעיקרון שום סיבה להוריד את ההצעה. אך אני ממש לא רוצה לצאת כרגע לשידוכים, אני לא מרגישה מוכנה, ואני באמצע לימודים קשים מאוד, כך שאין לי שום פניות לכך. האם אני חייבת להיפגש? והאם יש דבר כזה להפסיד שידוך?

לא חייבת כלום.

שווה מאוד לנסות להיפגש ובעיקר ללכת לעזרה מקצועית כדי שתרגישי שאת מוכנה וראויה לשידוך.

*  *  *

10. למה דג לא נחשב למאכל בשרי?

לדג בשר רך שמתעכל מהר, ולא נחשב לסעודה חשובה. מדאורייתא גם עוף לא היה נחשב למאכל בשרי, אך תיקנו בו רבנן גדר נוסף. ראה כאן.