אביו של דביר שורק הי"ד: גירוש משפחות מחבלים – הצעד המרתיע והצודק ביותר

העיתונאי והפובליציסט יואב שורק, אביו של דביר שורק הי"ד שנרצח לפני שבועיים בפיגוע דקירה בגוש עציון, כתב הבוקר (ראשון) פוסט בחשבון הפייסבוק שלו, בו קרא "לשנות את כללי המשחק", כהגדרתו, ולנקוט בצעד "שובר שוויון" של גירוש משפחות מחבלים.

שורק כתב את הדברים בעקבות הפיגועים שביצעו מחבלים פלסטינים בשבועות האחרונים נגד יהודים ביהודה ושומרון, האחרון שבהם שלשום במעיין דני שליד היישוב דולב, בו נרצחה רינה שנרב הי"ד.

"לא כתבתי כאן שום דבר מדיני-בטחוני בעקבות הרצח של דביר שלנו", פתח שורק את דבריו. "אבל כעת, כאשר התבררה האמת המחרידה, שה'הצלחה' של מבקשי נפשנו ליד מגדל עוז פתחה 'גל' נורא, וכאשר הכל מחפשים איפה טעינו ואיך להציל את הבאים, אני משתמש בבמה הזו כדי לומר את אשר אמרתי בעבר לא פעם ולא פעמיים: אם נצליח להתגבר על החששות והמכשולים, ולבסס מדיניות עקבית של גירוש משפחות מחבלים, אנו נציל נפשות רבות, נעצור מעגלי דמים ונתחיל לנוע לכיוון של דו-קיום נסבל עם מי שמוכן לחיות לצידנו. לא דו-קיום שבו השב''כ מסכל 600 פיגועים בשנה, כלומר חיים לצד מי שמחפשים כל הזדמנות להרוג בנו, כשכוחות הביטחון שלנו מצילים אותנו ואותם מהאימה, אלא דו-קיום שבו הם חדלים כמעט מלנסות ומחליפים דיסקט".

"גירוש משפחות מחבלים – שובר שוויון ופתח לחיים"

שורק הדגיש בהמשך כי "גירוש משפחות מחבלים (כאלה ש'הצליחו' וכאלה שסוכלו) הוא אמצעי ההרתעה היעיל ביותר, המדויק ביותר, המגלם את הצדק המובנה והמשרת את העתיד של חיינו כאן – כפי שאסביר מיד. למרבה הצער, ממשלות ישראל נרתעות כבר שנים רבות מלהפעיל אותו, מסיבות משפטיות ובינלאומיות, ומדשדשות במדיניות של הכלה וסיכול. לכן נדרש לחץ ציבורי גדול, במיוחד בימים אלה, ממוקד בדרישה האחת הזאת – שהיא, בעיניי, שובר שוויון ופתח לחיים".

"מדוע זהו אמצעי ההרתעה היעיל ביותר? כי הם רוצים לחיות כאן. ולא רוצים להיות גולים. מי שיודע שפיגוע שלו יביא לגירוש משפחתו אל מחוץ לישראל ולשטחים, יבין שהוא מביא עליהם אסון (ומחליש את המאבק הפלסטיני) – הפוך מן המצב הקיים, בו הוא הופך אותם למבוססים כלכלית ונערצים בסביבתם".

האב השכול ציין כי "ידוע שהריסת בתים מרתיעה. אבל הרתעה חלשה. אילו היה מדובר בהפקעת הקרקע, האדמה, מידי המשפחה והרחקתה לארץ אחרת – האפקט היה מתעצם לאין שיעור, והיינו חוסכים חיים של מכרינו, וגם חוסכים חלק נכבד מעבודתם המאומצת של שירותי הביטחון שלנו". הוא הוסיף כי מדובר גם בצעד צודק יותר: "המצב בו אנו מכלים את כוחותינו כדי להציל את עצמנו אבל גם אותם מעצמם, ולכסות את ערוותם המוסרית של הערבים ולתחזק מצג-שווא כאילו מעטים המפגעים, הוא עיוות נורא".

"מדוע זה אמצעי הענישה-הרתעה הצודק ביותר? כי אם עושים ענישה קולקטיבית – ובמאבק כזה רק ענישה קולקטיבית אפשרית, ומדובר בהצלת חיים – אזי פגיעה במשפחה של המחבל עדיפה לאין ערוך מאשר ענישה של הכפר כולו, בלי הבחנה בין מבקשי שקט למבקשי הרג. הרי כך אנו עושים כל אימת שבעקבות פיגוע מטילים סגר על כפר או מפסיקים להעסיק ממנו אנשים. הרחיקו את המשפחה אל מעבר לגבול ותעבירו מסר ברור: מי שרוצה לחיות איתנו בשלום יכול להישאר בארץ הזאת. מי שלא, לא".

"לכן זוהי גם הענישה המגלמת את הצדק. אין שום היגיון בכך שנעשה מאמץ 'להכיל' את מי שמחפש דרך להרוג אותנו. אפשר כמובן להטיל את כתם ה'רוצים להרוג אותנו' על הפלסטינים כולם, ואז לחתור לגירוש כולל; אבל כיוון שאיננו רוצים בכך, או איננו יכולים, או שהמחיר המוסרי גדול מדי – לא משנה – הרי שאנו חייבים להטיל את ההיגיון הפשוט הזה, שאין דו קיום עם האורב להרגך, על אותם חלקים באוכלוסייה שאכן צועקים זאת בפה מלא, בדיבור או במעשה, ולהתחיל תהליך שבו האוכלוסייה מתחלקת בין הרוצים בדו-קיום ובין המואסים בו, כשהאחרונים מגורשים מכאן. אין שום דבר אצילי או מוסרי בהתעקשות על זכותו של רוצח-בפוטנציה להישאר בקרבתך. רק חולשה ואיוולת".

"מציאות כזו, בה יש מחיר ברור לחתירה להריגת יהודים, תתחיל תהליך שבו רבים רבים יבחרו להניח את המאבק המזוין ולחתור לדו-קיום. משוואת העתיד היחידה האפשרית – חיים בצוותא – תתחיל כך לקרום עור וגידים, לטובת שוכני הארץ הזאת".

שורק ציין כי המנהיגות הישראלית "כושלת כבר שנים ארוכות, ואינה מוצאת את האומץ להפעיל את האמצעי הזה, שובר השוויון", וזאת נוכח ההסתייגויות המשפטיות והבינלאומיות הנלוות למהלך. לדבריו, מדובר באמצעי חיוני, מציל חיים, "שישבור את משוואת המוות של חיים תחת איום אינסופי, שמדי פעם 'מצליח' להביא מוות בחלוננו". הוא סיים את דבריו בפנייה לציבור לדרוש תשובות מראש הממשלה בנימין נתניהו וממי שמבקשים להחליפו בתפקידו: "הפעילו את הקשרים שלכם עם מקבלי החלטות, חברי כנסת, עיתונאים. לחץ ציבורי כבד וממוקד על גירוש משפחות מחבלים. כאלה ש'הצליחו' וכאלה שסוכלו".