1,500 ₪ לבדיקת מי שפיר: "הרפואה השחורה" במערכת הבריאות

1,500 שקלים במזומן, ובתוך מעטפה – זה הסכום אותו ביקש פרופ' אוריאל אלחלל, מנהל המרפאה להריון בסיכון בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, מנשים בהריון שהגיעו אליו לייעוץ בבית החולים, עבור בדיקת מי שפיר אותה יערוך באופן פרטי אך במסגרת בית החולים הציבורי. כך חשפו השבוע ענבר טויזר והדר גיל-עד באתר ynet.

פרופ' אלחלל נחשב לאחד הרופאים הבכירים בארץ בתחום ההריונות בסיכון. כרופאים אחרים, הוא רשאי לקבל מטופלות גם באופן פרטי, אך רק במועדים המוגדרים לכך. מהתחקיר עלה, כי הוא ניצל לכאורה את השעות בהן עבד ברפואה הציבורית כדי להרוויח כסף מטיפולים פרטיים, כדוגמת בדיקת מי שפיר. תמורת התשלום מהצד לאלחלל, המטופלות חסכו שבועות של המתנה במערכת הציבורית העמוסה, קיבלו טיפול פרטי במערכת הציבורית ואף יצאו ברווח כספי לעומת הסכום אותו היו משלמות במידה והיו מבצעות את הפרוצדורה הרפואית במערכת הפרטית.

בעקבות התחקיר העיתונאי, הודיע השבוע אלחלל על התפטרותו מבית החולים הדסה. הנהלת בית החולים הבהירה כי לפרופ' אלחלל היו גם זכויות רבות בעבודתו רבת השנים בהדסה, אך לדבריה "הדסה הינו בית חולים ציבורי, בו אין תשלומים במעטפות, והזמן הציבורי קדוש לכל המטופלים ללא תשלומים לרופאים המקבלים שכר נאה בגין עבודתם הציבורית והאקדמאית". ההנהלה הוסיפה כי הופתעה מהתחקיר, וכי היא הזדרזה לחדד את נהלי בית החולים ומשרד הבריאות: "עבירה מהסוג שחשף התחקיר לכאורה לא תאפשר המשך עבודה בהדסה לאף אחד, בלי יוצא מהכלל".

הפרשה האחרונה חשפה טפח מהפרקטיקות של הרפואה השחורה במערכת הבריאות שרבים מאיתנו נתקלים בהן כאשר אנו נאלצים להסתייע בשירותיהם של הרופאים. תחום ההריונות והלידות הוא אחד התחומים הפרוצים ביותר מבחינה זו.

למחלקת אמ"א של ארגון הידברות מגיעים מקרים רבים, מהם עולה הרושם והתחושה כיצד הרופאים משמשים כ"סוכני מכירות" של המעבדות, ונוהגים כמי שמרוויחים משליחתן של נשים בהריון לבדיקות מיותרות ומגוונות, שחלקם – כפי שנפרט בהמשך – עלול אף לסכן את חיי העובר וההיריון.

במהלך ההיריון ממליצים הרופאים למטופלות, כדבר שבשגרה, לעבור את הבדיקות הנקראות חלבון עוברי, שקיפות עורפית וסקירת מערכות מוקדמת. הם טוענים כי בדיקות אלו מסייעות לגלות מומים בשלב מוקדם של ההיריון. אלא שבפועל מדובר בשלב מוקדם מדי, בו העובר עדיין אינו בשל מבחינת התפתחותו כדי להוכיח כי משהו "לא בסדר" באופן ודאי עם ההיריון. בנוסף, חשוב לציין כי הבדיקות של חלבון עוברי ושקיפות עורפית מוגדרות כבדיקות סקר, המחשבות את הסיכון הסטטיסטי לתסמונות גנטיות ולמומים, ואינן מאשרות או שוללות את קיומם אצל העובר.

מדובר, אומנם, בבדיקות לא פולשניות, ועל כן הן אינן מסוכנות, אך הן עלולות להכניס את האישה לחרדה מיותרת, ובמקרי קיצון לגרום לה למצוקה נפשית שתצריך אותה לעבור טיפול רגשי או הפלה מיותרת.

חמור יותר הוא הלחץ שמפעילים הרופאים על המטופלות לעבור בדיקת מי שפיר או סיסי שליה. מדובר בבדיקות פולשניות, שעלולות להוביל לפגיעה בעובר ולהפלה של ההיריון, כאשר נראה כי הרופאים פועלים במגמה ואופן שיטתי ויתכן ויש להם אינטרס ברור או לא ברור על כל הפניה שלהם למעבדות המבצעות את הבדיקות הללו.

חשוב לציין כי לבדיקת מי השפיר יש תחליף מכובד וראוי והכי חשוב לא פולשני ואינו מסכן – בדיקת דם לא פולשנית הקרויה NIPT. אלא שהממסד הרפואי בארץ אינו נלהב להציע לנשים לעבור את הבדיקה, מכיוון שהמעבדות המבצעות אותה נמצאות בחו"ל, כך שיתכן ומבחינת המפנה לא כדאי והולם להפנות לשם.

המסקנה העולה מן הדברים היא, כי יש לנקוט ביחס של "כבדהו וחשדהו" כלפי הרופאים. לפני כל צעד משמעותי שעושים במהלך ההיריון, חשוב להתייעץ עם גורמים נוספים, שאין להם נגיעה בדבר, ולקבל את ההחלטות שימנעו פגיעה באישה ובעובר.