טילים בחסות איראנית: מהם הסיכונים החדשים הנשקפים לעורף האזרחי של ישראל?

ההיעלמות המסתורית של ראשי הנהגת החמאס מהמסגדים בעזה, העלתה את רמת הסבירות שמשהו מתרחש כאן. הם, בחמאס, יודעים היטב כי לישראל תכנית מגירה מוכנה להפעלה ובכל רגע היא יכולה לצאת עם מבצע מקיף ברצועת עזה כפי שתורגל בתרגיל "ארבע עונות" שעליו עמלו בחצי השנה האחרונה בפיקוד דרום.

תרגיל "ארבע עונות" הוא תכנית מסודרת ודקדקנית לפגוע בחממות הטרור בעזה, כולל פגיעה קשה וכואבת למיטוט הזרוע הצבאית של החמאס ושל הג'יהאד האסלאמי. זו תהיה מכה ללא רחמים וללא "הקש בגג". היכן שיסתתרו המחבלים, הבית ייפול על יושביו. כל בונקר או מחרטה תת קרקעית ייהרסו ממכות אש.

ראשי החמאס, שקראו את מה שהותר עד כה לפרסם על "ארבע עונות", מבינים היטב כי ישראל לא תיתן אות או אזהרה לפני שתפתח במבצע. הם לא לוקחים סיכון, "ההכנות המקיפות למבצע החזירו את כוח ההרתעה", אומר גורם בכיר באוגדת עזה.

למרות זאת, בפיקוד דרום ובפיקוד העורף יודעים כי התגובה מצד החמאס על מתקפה צבאית נרחבת תהיה קשה. עבורם זו שאלה של חיים או מוות. הם ינסו בכל כוחם לפגוע בכל נקודה בעורף, מהדרום ועד השרון.

יצאנו לבדוק מה הם הסיכונים החדשים הנשקפים לעורף האזרחי של ישראל, אילו טילים משוכללים בחסות איראנית יש בידי החמאס והג'יהאד האסלאמי ואילו איומים חדשים יש על עוטף עזה ויישובי הדרום.

תחקיר מיוחד שערכנו בחודש האחרון, בשיחות עם גורמים בכירים ובסיורים בשטח, מעלה תמונה בעייתית, שעיקרה אי-התאמות בין הגורמים הביטחוניים לגורמים האזרחיים. בעת מלחמה, אנשי פיקוד העורף ייאלצו לשנות את תכניתם, ובין היתר לפנות תושבים משדרות ומשאר יישובי עוטף עזה. אחרת זה עוד עלול, חלילה, להסתיים באסון, שיגרום ללחץ ציבורי על הממשלה לחתור להפסקת אש ולא להשלים את המלאכה עד תומה.

איום חדש ומסוכן

בחודשיים האחרונים נערכו מספר ישיבות בין ראשי הרשויות בעוטף עזה למפקדים בכירים בפיקוד דרום ואוגדת עזה. אלו לא היו שיחות של שתיית קפה והעברת חוויות. באותן ישיבות דנו מפקדי הצבא עם ההנהגה האזרחית המקומית על המבצע העתידי, וראשי הרשויות התבקשו להציג את הסיכונים האזרחיים שלדעתם יעמדו בפניהם בעת מלחמה.

סדרת הישיבות החלה באחד מימי שישי, ימים ספורים לאחר עוד הפסקת אש בתום עוד סבב אלים בין ישראל לחמאס. ראשי הרשויות היו בטוחים שהישיבה שאליה הוזמנו באה לתדרך אותם על פרטי הפסקת האש, אלא שהם הופתעו לשמוע מהמפקדים הבכירים פרטים על תרגיל "ארבע עונות", שהיה בעיצומו.

ראשי הרשויות האזינו לתרחישים הצבאיים וביקשו שיחשפו בפניהם את הסיכונים שייגרמו לעורף כתוצאה מהמלחמה. מדובר בפרטים העלולים לעורר פחד בקרב תושבי העוטף, וראשי הרשויות חששו כי אם חלילה יודלף תוכן הישיבה זה יגרום לעצירת ההתפתחות של היישובים. בשנים האחרונות, לאחר מבצע "צוק איתן", צמחו שדרות ויישובי העוטף בצורה מרשימה.

האיום הגדול שעליו דיברו באותה ישיבה וגם בישיבות הבאות שערכו המפקדים הבכירים עם ראשי הרשויות בעוטף, היה ירי טילי נ"ט על הצירים המרכזיים ועל בתי התושבים בקו הראשון. הסכנה הגדולה ביותר היא ירי נ"ט על הבניינים הגבוהים החדשים של שדרות הנמצאים מול בית חנון, בשטח שבין בית העלמין לשכונת מ3, ברחוב המקביל לרחוב משה רבינו. השדרותים מכירים את הרחוב הזה כרחוב שחטף הכי הרבה פגיעות בשנות הלחימה מול עזה.

הייתה זו פצצה שהוטלה על שולחן הדיונים. ראשי הרשויות התקשו להאמין כי יש איום כזה, והמפקדים הבכירים באוגדת עזה נאלצו לתת להם עוד מידע מסווג, כדי שיבינו כי מדובר באיום אמיתי ועליהם להיערך מולו.

"מאז ירי טיל הנ"ט באתר 'חץ שחור' על האוטובוס שהוריד חיילים, בתחילת אחד הסבבים הקודמים, הבנו שיש לארגוני הטרור איום חדש שאין לזלזל בו", נאמר לראשי היישובים. "זה טיל שבמקורו מגיע לעזה מאיראן, ומטרתו היא להשמיד בעיקר טנקים וכלים משוריינים אחרים. בניגוד לרקטה נגד טנקים, טיל נ"ט כולל מנגנוני הנחיה וניהוג עצמי. כך שרמת הדיוק שלו גבוהה הרבה יותר מכל טיל הנמצא בידי החמאס או הג'יהאד האסלאמי".

הראש הקרבי של טיל הנ"ט הוא בדרך כלל מטען חלול, שמתוכנן לרכז את אנרגיית הפיצוץ בנקודה אחת, לחדור את שריון הטנק וליצור סילון של מתכת נוזלית לוהטת ורסיסים שמשמידים את צוות הטנק מבפנים. בחלק מהדגמים החדשים של הטילים ישנם ראשי נפץ דו-שלביים ("טאנדם"), המתוכננים לגרום לפיצוץ לוחות השריון הריאקטיבי בעזרת ראש נפץ קטן, ואז לתקוף את השריון הפסיבי (הרגיל) עם מטען חלול.

טיל נ"ט נורה, בדרך כלל, ממשגר המותקן על ג'יפ או בעמדה נסתרת שניתן בהחלט להסתיר את שיגורה. המשגר כולל חצובה הכוללת רגליים כבדות לייצוב המערכת, צינור בו מאוחסן הטיל, מערכת הנחיה ושליטה, סוללה להפעלת המערכת, כוונת ולעיתים גם אמצעי ראיית לילה. עקב משקלן הרב של חלק מן המערכות, קיימת נטייה להתקין אותן על גבי רכב קרבי משוריין כגון נגמ"ש או ג'יפ. עם זאת, קיימות מערכות קלות-משקל המנוידות על ידי חי"ר בלבד, בדרך כלל בחוליות של 2-4 חיילים. באירוע ב'חץ שחור', הטיל נורה על ידי 3 מחבלים, תוך שאחד מהם מתעד את ירידת החיילים מהאוטובוס.

כוחות הביטחון הופתעו לגלות כי לא מדובר בטיל נ"ט מיושן, אלא בטיל חדיש שיש מאחוריו יד איראנית. התברר שבידי החמאס והג'יהאד האסלאמי מספר רב של טילי נ"ט ששוכללו במחרטות בעזה. המחרטות מוקמות בבתי תושבים ומתחת לאדמה, בבונקרים. במחרטות יושבים מהנדסים מקומיים שהוכשרו על ידי טובי המהנדסים האיראניים, כך שמדובר באיום ממשי.

מאז אותו אירוע חמור ב"חץ שחור", צה"ל קיבל לידיו את הפיקוד על מיגון הצירים בעוטף עזה. בכביש הסואן בין אשקלון לבאר שבע, בקטע הדרך בין שדרות לקיבוץ ארז, הציב צה"ל חומות ומכשולים בדרך, שאם חלילה המחבלים יירו טיל נ"ט, הוא ייבלם על ידי החומה. אולם לאחרונה פרסם החמאס סרטון נוסף, בו רואים אוטובוסים של חברת "דן בדרום" הנוסעים בכביש, בטווח איום הטילים.

איום נוסף הוא ירי טילי נ"ט לעבר הרכבת. המיקום הכי בעייתי ומסוכן ברכבת הוא בקו רעננה-באר שבע, בגשר שליד קיבוץ ארז. ערב צוק איתן שתל צה"ל על הגשר 400 עצים על מנת שיגנו על הרכבת, אולם בסרטונים שהחמאס הפיץ בשנה האחרונה רואים כי העצים לא נותנים ביטחון מלא. לכן, צה"ל עמל בהקמת חומה גבוהה שתגן על הרכבת בציר שבין יד מרדכי לשדרות.

עדויות מהשטח

האיום על בתי התושבים ועל הבניינים הגבוהים שזה עתה נבנו במסגרת "מחיר למשתכן" בשדרות, מחייב את הרשויות לבחור בין שתי האפשרויות היחידות: או לאסור את המגורים בבתים החשופים, או למצוא דרך להגן עליהם. מדובר בעלות גבוהה במיוחד, היכולה להגיע לכמה מאות מיליוני שקלים.

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, שנשאל באחרונה על סכנת טילי הנ"ט, הכחיש אותה מכל וכל. האיום החדש עלול לבלום באחת את הפריחה המרשימה שחווה שדרות בשנים האחרונות, לאחר שהחלה להתאושש מנזקי "צוק איתן". הביקושים לדירות בעיר זינקו והמחירים עלו בהתאם. אין טעם לעסוק בהפחדות ולהטיל מכת מוות כלכלית על העיר.

אבל גם אין טעם לקחת סיכונים. באוגדת עזה לא מוכנים לטאטא איום שכזה מתחת לשטיח. אם חלילה וחס יקרה משהו, הם אלה שיעמדו מול ועדת החקירה שתוקם.

בעקבות האיום החדש יצאנו לשטח האש, אל הבניינים הגבוהים של שדרות ואל בתי התושבים ביישובי עוטף עזה הנמצאים בקו ראשון לאש. הבהלה בקרב התושבים גדולה. הם מבינים כי יש כאן איום שעלול להתממש בכל יום. כמי שחוו על בשרם את הסבבים בשנה האחרונה, הם מבינים היטב כי מספיקה תקרית אחת בגדר ביום שישי כדי שהטילים יתחילו לעוף.

לעומת היישובים צמודי הגדר, המורגלים באיומים המתחדשים, בשדרות אין פחד. התושבים מאמינים שבחמאס יודעים שאם טיל נ"ט יפגע בבניין רב-קומות, התגובה תהיה חריגה בעוצמתה. "מה אתה חושב?", אומר לנו אודי, אחד התושבים ברחוב משה רבינו, "צה"ל ימחק חצי מעזה. הפעם זה לא צחוק". לעומתו, סרגיי שכנו אומר כי אם עד היום צה"ל נתן לחמאס לירות מאות רקטות ולא מחק אפילו רחוב אחד בעזה, "זה לא יקרה גם אם יירו טיל נ"ט".

עמדנו בכיכר, בשכונה החדשה שזה עתה מוקמת, וצילמנו את הבניינים. בעודנו מצלמים מכל זווית אנו מגלים חור באדמה. מתברר כי בסבב הירי האחרון, נפלו בשטח שליד הבניינים מספר רקטות. החור באדמה בלב הכיכר הוא תוצאה של אחת מהן. ההבנה הזו מעבירה בנו צמרמורת. היה כאן ניסיון של חמאס לדייק בירי לעבר אותם בניינים, כך שהאיום חי וקיים.

תושבים בשדרות שואלים איך מערכת הביטחון לא לקחה בחשבון תרחיש איום שכזה. איך היא לא תיאמה עמדות עם מנהל מקרקעי ישראל והוועדות המחוזית והמקומית לתכנון ובנייה, ולא אסרה את תכנון ובניית הבניינים רבי הקומות, לפחות אלו הנמצאים מול בית חנון.

כיפופי ידיים

לצבא יש תשובות, לפחות חלקיות. סגן אלוף גידי אליסטם, סגן מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, מציג תכנית מגירה נרחבת שתואמה עם פיקוד העורף במסגרת תרגיל 'ארבע עונות'. לדבריו, "יש תכנית מאוד ברורה איך להגן על העיר שדרות עם כוחות קרקעיים". בתשובה לשאלה האם אכן קיים איום נ"ט על שדרות, השיב הקצין: "יש איום, כי היום הארסנל של האויב ברור. זה לא סוד".

אלא שמעורבות פיקוד העורף בפינוי התושבים מעוררת זעם גדול בקרב ראשי הרשויות בעוטף עזה. ראשי הרשויות אינם מוכנים כי האחריות תעבור מרשות החירום הלאומית (רח"ל) לפיקוד העורף. פינוי התושבים בידי פיקוד העורף אינו מספק, טוענים ראשי הרשויות.

מכתב ששיגרו בימים האחרונים חמישה ראשי רשויות בעוטף עזה לראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו, שופך אור על הקרב שניטש זה חודשים ארוכים במסדרונות משרד הביטחון על גורלה של רח"ל, שהוקמה כלקח מהטיפול הלקוי בעורף במלחמת לבנון השנייה בשנת תשס"ו. בין החתומים על המכתב ראש עיריית שדרות, אלון דוידי; ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני; ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידאן; ועוד. בפנייתם הם מזהירים כי פיצול סמכויות רח"ל והעברתן לפיקוד העורף הוא הרס של יכולות הרשות, ולפיכך הם דורשים להקפיא את המהלכים בנושא בנימוק של "פגיעה בפרויקטים בעוטף עזה וסיכון חיי אדם".

לפני כשנה וחצי הקים שר הביטחון אז אביגדור ליברמן ועדה מקצועית שתפקידה היה להסדיר את חלוקת הסמכויות בין רח"ל לבין פיקוד העורף ואת יחסי הגומלין בין שני הגופים. בראש הוועדה עמד אלוף (במיל') אבי מזרחי. הוועדה המליצה שרח"ל תהיה גוף המטה הלאומי למוכנות העורף ותעסוק בתכנון ובהתוויית מדיניות, ואילו פיקוד העורף יהיה גוף הביצוע האופרטיבי של מערכת הביטחון להכנת העורף לחירום.

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אודי אדם, מנסה זה חודשים לקדם את יישום ההחלטה - למורת רוחם של ראשי רח"ל וראשי הרשויות המקומיות בדרום. ראשי הרשויות מתנגדים למהלך והם כותבים לנתניהו כי "ההחלטה לאמץ את המלצות ועדת מזרחי ולהטיל את כלל האחריות על פיקוד העורף תמוהה בעינינו. אנחנו מעריכים מאוד את פיקוד העורף, אך מודעים למורכבות הבירוקרטית והצבאית שעלולה לעכב באופן חד משמעי תכניות ומיזמים, מה שעלול לפגוע בחיי תושבינו".

למרות המחאה, ממשיך מנכ"ל משרד הביטחון במאמציו לפצל את סמכויות רח"ל ולהעבירן לפיקוד העורף. אדם אף קיים בשבוע שעבר בלשכתו דיון לקראת ביצוע המהלך, שכולל העברת הטיפול ברשויות המקומיות לפיקוד העורף; העברת בית הספר שבו רח"ל מדריכה בכירים ברשויות המקומיות וצוותי מגיבים ראשונים מהמשטרה, מד"א וכיבוי אש לתרחישי חירום - לאחריות הפיקוד; ואיחוד תפקידים של מפקדי מחוזות מטעם פיקוד העורף ומטעם רח"ל.

ראשי הרשויות טוענים כי מנכ"ל משרד הביטחון הולך לייבש את רח"ל - תוך עצירה של הזרמת התקציבים המשמשים אותה לפעילותה והקפאת הליכים שנוגעים לגיוס של כוח אדם. אחד המינויים התקועים בשל הקפאה זו הוא של סגן ראש רח"ל.

מנכ"ל משרד הביטחון טוען מצידו כי הוא ממושמע להחלטות ועדת מזרחי, והוא נחוש ליישם אותן במלואן עד ערב ראש השנה הקרוב. לדבריו אין כאן ייבוש של רח"ל, אלא רק ניסיון להסדיר את החלוקה התקציבית לסוגיות הקשורות לעורף - מתוך הכרה בפיקוד העורף כגוף מקצועי שקובע את סדרי העדיפויות בשטח. לדברי גורם במשרד הביטחון, "רח"ל הוציאה כספים לרכישת כיסאות לחמ"ל של אחת הרשויות המקומיות. יש כל מיני מיגוניות שפוזרו בעוטף עזה בלי שאף גורם מקצועי אישר זאת. אלה כספי ציבור וצריך לנהל אותם בתבונה". ברח"ל לעומת זאת יש בטן מלאה על משרד הביטחון שלא העניק לה די סמכויות ותקציבים נדרשים, ולדברי גורם ברח"ל, הם פעלו בתיאום מלא מול הרשויות המקומיות בעוטף עזה, ועל כך מגיע להם פרס ולא עונש.

אין לקיחת אחריות

בדיקת "הדרך" על תפקוד רח"ל במבצע צוק איתן מעלה בעיות לא פשוטות בהיערכותה לטיפול בתושבים. במהלך המבצע דאגה רח"ל רק לתושבי הקיבוצים והמושבים, ולא נתנה מענה לתושבי שדרות. גם כאשר אלה פנו אליה לקבל עזרה, הם הופנו לסבב שיחות מייאשות וחסרות תוחלת. קשישים וחולים בשדרות, שסובלים מקשיי התניידות ולא יכולים להגיע במהירות אפילו לממ"ד שבתוך הבית, לא קיבלו מענה, אף שבני משפחתם התחננו בדמעות שיפנו אותם משדרות.

"אבא שלי חולה, קשה לו ללכת מהר", מספרת יערית, שאביה מתגורר בשדרות. "הזמן בו הוא אמור להגיע לממ"ד מרגע הישמע אזעקת 'צבע אדום', הוא 15 שניות. בצוק איתן וגם בסבבי הלחימה האחרונים, הוא היה חשוף לאש. כמה פעמים נפלו סביבנו טילים, ואם חלילה וחס הוא היה נפגע, מה היה אז קורה? מי היה לוקח אחריות?

"למי לא התקשרנו, מצוק איתן ועד היום אנו מרגישים שלא למדו לקח. אני גרה באשדוד ולא יכולה לקחת אותו אלי הביתה. הבית שלי לא ממוגן. גם כך אני מבוהלת בכל אזעקה ורצה עם ילדי לחדר המדרגות. זו אחריות של המדינה ואין מי שלוקח אחריות. כל אחד מפיל על השני את האחריות. אין תכנית סדורה שבכל פעם שמתחיל סבב מפנים את אבא שלי ואת שאר הקשישים משדרות למקום ממוגן ובטוח".

המלצות ועדת מזרחי ומימושן על ידי משרד הביטחון, מעניקות סמכות אדירה למפקד פיקוד העורף. "נכון שראשי הרשויות מתנגדים למהלך, אבל לאזרחים זה יהיה הכי טוב. לפיקוד העורף יש מספיק כוח אדם שיוכל לפנות את התושבים. כבר עכשיו אנו נתחיל במיון התושבים, להכין תכנית סדורה של פינוי אוכלוסיות בכל פעם שמתפרצת אש, לתת לאותן אוכלוסיות תחושת ביטחון ולא להותיר את התושבים חשופים לאש", אומרים ל'הדרך' גורמים בפיקוד העורף.

במשרד הביטחון אומרים כי רח"ל ממשיכה לפעול ולהקצות תקציבים בהיקפים ניכרים, בתחומים שעליהם היא מופקדת על פי דין, בהם הובלת פרויקטי תשתיות לאומיות בחירום בעשרות מיליוני שקלים.

שאלה נוספת המעסיקה את ראשי הרשויות בעוטף עזה, היא נושא המיגון. בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בעוטף עזה, לפני כחודש וחצי, תקפו ראשי הרשויות את נציגי משרד הביטחון וצה"ל על התנהלותם בנושא. "אין לכם שום תכנית למיגון המרחב הציבורי בעיר שדרות, שגדלה מידי שנה באלפי תושבים חדשים", אמר בזעם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, לנציגי משרד הביטחון ופיקוד העורף. לדבריו, "מיליארדי שקלים לטובת מכשול יש למדינה, אבל תקציב למחסה מפני רקטות להגנה על התושבים – אין".

אל דבריו של דוידי הצטרף ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידאן, שטען כי אנשי מערכת הביטחון מנהלים מאבקים ביניהם ובכך פוגעים בתושבי עוטף עזה: "יש מלחמת עולם בין פיקוד העורף לבין רשות החירום הלאומית. המצב הזה של גוג ומגוג פוגע בתושבים. רח"ל קנתה 90 ומשהו מיגוניות לחלוקה בעוטף, והן תקועות במפעל, וסגרו להם את התקציב, כי אלוף הפיקוד לא מוכן שהם יחלקו. רוצים לריב ביניהם – שיריבו – אבל לא על חשבוננו".

מעפיפונים לבלונים, מבלונים לרחפנים: הנשק החדש של החמאס

איום נוסף מרחף על שדרות ועוטף עזה, והוא גרוע יותר מאיום הבלונים: הרחפנים. לדברי גורם באוגדת עזה, "ארגוני המחבלים אולי לא ירוצו לירות טילי נ"ט, אבל לרחפנים הם מתייחסים כמו לבלונים, משהו שמבחינתם לגיטימי וישראל אמורה להכיל אותו".

ההכלה הישראלית כלפי בלוני התבערה, אכן מובילה את חמאס להתקדם לשלב הבא. "בחמאס עשו מאמצים להבריח לעזה רחפנים, חלקם נלכדו בנמל אשדוד אבל חלקם הגיעו לחמאס ולג'יהאד האסלאמי", אומר הגורם. בחודש האחרון הפיל צה"ל רחפן שחדר לארץ משטח הרצועה.

ולא רק הרחפנים מאיימים על העורף הישראלי. בחודש האחרון הותר לפרסום כי השב"כ חשף ניסיון החדרה לישראל של מומחה חבלה אשר הוכשר על ידי הזרוע הצבאית של חמאס במשך כשנה, על מנת להקים באיו"ש מעבדת חבלה לייצור מטענים שישמשו לפיגועי תופת בישראל. מומחה החבלה נכנס לישראל באישור הומניטרי לטובת קבלת טיפולים רפואיים.

עוד נודע כי במהלך החודשים האחרונים סיכל השב"כ ניסיונות של חמאס להקים מספר תשתיות טרור ברחבי איו"ש, אשר פעלו במקביל במטרה להוציא לפועל פיגועי תופת. פעילות זו נחשפה בעקבות שורת מעצרים שבוצעו לאחרונה של מגויסי תשתיות הזרוע הצבאית ברצועה.

פורסם לראשונה בשבועון "הדרך". למנוי משתלם חייגו 8427*