הדרת חרדים - כל האמת על הפרדה בין המינים

בשונה מהמיתוסים, הסטטיסטיקה מראה שרוב החרדים עובדים לאחר החתונה (נתוני הלמ"ס). כמו כן, אף חרדי אינו פטור מתשלום מיסים. אי אפשר להעביר בעלות על דירה, או אפילו לקנות מוצרי מזון בסופר, מבלי לשלם נתח לקופת המדינה. החרדים קונים המון, ופירוש הדבר שהם משלמים הון תועפות למדינה.

למרות זאת, בערים כמו עפולה אין מתחשבים בכספי המסים של תושבי העיר החרדים, ומונעים מהם להנות מאירועים ציבוריים בהפרדה. החוק נותן מקום רק לאירועים המתאימים להשקפתם, וכך מדיר מתוכו את הציבור החרדי.

אין זו דמוקרטיה, כי ממשל דמוקרטי אמור להתחשב בצרכי המיעוטים מבלי לדרוך עליהם ועל אורחותיהם, דמוקרטיה אמורה לספק חופש דת, ולא רק חופש מדת...

אם נשוב פחות ממאה שנה בזמן, נמצא כי המשטר הקומוניסטי של ברית המועצות טען גם הוא לערכים של נאורות ומודרניזציה ושיוויון, בשמם כפה את אי-ההפרדה בבתי ספר כמו גם עבודה בשבת, ערך תוכנית "ליבה" אחת לכל הילדים, עם צבא הכופה אנשים לשרת בו, ואוי לו ליהודי שביקש לחיות בניגוד ל"נאורות" של אנשי שיוויון אלה. אכן, אין חדש תחת השמש.

כמו בתקופת המתיוונים, עוסקת התקשורת ובתי המשפט בימינו בניסיונות לכפות את השקפתם על כלל הציבור הישראלי, במטרה ממוקדת להדיר את הציבור החרדי. עצתם כמובן תיפול ככל קודמיהם, "כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א, יב).

עם זאת, התקשורת רועשת וקוצפת, ויהודי מן הרחוב עלול להיסחף אחר הטענה השקרית, שהפרדה בין המינים איננה חלק אינטגרלי מן היהדות, אלא סוג של "מנהג" מאוחר ובלתי מחייב. הרבנים כידוע זועקים על כל פירצה בצניעות - "יהרג ובל יעבור", אך יש הטועים לראות בכך גוזמה. מילא הימנעות מאכילת חזיר, אך הפרדה? התקשורת טוענת שזו סתם התעקשות מיותרת של דתיים...

ומהי האמת?

התורה מספרת לנו: "ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה, ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות" (שמות טו, כ), כלומר מרים לקחה עמה רק את הנשים, אך לא את הגברים. הנשים הלכו בנפרד, והגברים בנפרד, ולא חגגו בקהל מעורב. זו ראיה נוספת מהתורה להפרדה שעשו לפני 3300 שנה, וזאת יש לציין, בזמן שמחה והתלהבות רבה בעת יציאתם ממצרים, מיד לאחר נס קריעת ים סוף! את צניעותם וקדושתם לא שכחו לרגע אפילו בשיא שמחתם.

בתורה נאמר בפירוש: "לא תקרבו לגלות ערווה, אני ה'"- למדנו שיש צורך להתרחק מהאיסור, מעצם הנסיון, ולכן יש לעשות גדר והפרדה בין המינים, מסיבה זו ישנן הלכות הנוגעות לאיסור ייחוד בהלכה.

עוד נאמר בתורה: "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך" (דברים כג, טו). התורה מבטיחה את ההצלחה והביטחון בזכות הצניעות.

היהדות מייחדת את הקשר הרגשי בין בעל לאשתו: "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב, כד).

בתורה נאמר בפירוש: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר טו, לט) - אפילו מחשבה בלתי ראויה נאסרה בתורה, קל וחומר ההסתכלות, המגע והפטפוט.

ההלכה אוסרת על גבר ליצור קשר ומגע עם כל מי שאיננה אשתו. ונצטט מקיצור שולחן ערוך: "צריך אדם להתרחק מן הנשים מאוד מאוד. אסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאשה, ואסור לשחוק עמה, להקל ראש כנגדה או להביט ביופיה. ואסור להריח בבשמים המיועדים לאשה... ואסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה... והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, עוונו גדול מאוד" (קיצור שו"ע קנב ח-ט).

מאז מתן תורה ועד עצם היום, במשך 3300 שנה, נהגו יהודים להפריד בין גברים לנשים במקומות ציבוריים, כמו בתי כנסת וחתונות. "עזרת נשים" אינה המצאה מאוחרת של בתי כנסיות, אלא הופיעה לפני יותר מאלפיים שנה בבית המקדש. כל היהודים המגיעים לחגוג ולהקריב קרבנות נדרשו להפרדה זו (סוכה דף נא, ב): "אמרה תורה, אנשים לבד ונשים לבד. עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה (-שחייבים להפריד)".

צניעות והפרדה אינם בגדר המלצה או חומרה מיוחדת של יחידים, אלא חובה הלכתית מחייבת, כפי שמקיימים אותה כלל ציבור שומרי התורה והמצוות.

בתי משפט ותקשורת אשר טוענים לדמוקרטיה, ואינם רוצים להיות צבועים, יהיו חייבים לאפשר לציבור התורני לשמור על ההלכה, ולקיים אירועים בהפרדה. אם אינם דמוקרטים, אז שיודו בפה מלא, שכוונתם לכפות את השקפתם בדומה לקומוניסטים בברית המועצות. אך עד מתי יפסחו על שני הסעיפים?

חוסר הפרדה = חוסר שיוויון?

לאחר שלמדנו על חובת ההלכה, כעת נשאלת שאלת התם, מדוע ההלכה היהודית מחייבת את ההפרדה? האם אין בכך חוסר שיוויון, והדרת נשים מהמרחב הציבורי? התשובה, כפי שנראה, הנה לטובת האשה.

היהדות, בשונה מדתות אחרות, תמיד ראתה בגבר והאשה שני חלקים שונים שמריכיבם יחד 'אדם' אחד ושלם. התורה הנה הוראות היצרן של הבורא, ומלמדת את המצוות המועילות ביותר לשני המינים, כדי שיוכלו לחיות באהבה ובשלום.

מה ששומר על זוגיות בריאה לאורך שנים - היא הנאמנות בין בני הזוג. אך קשה מאוד לשמור על נאמנות כאשר נוצר קשר רגשי בין המינים במקומות לימודים, עבודה ואירועים אחרים. טבעם של המינים להימשך ליצירת קשר רגשי ומערכות יחסים (לכן רוב הגירושין מתרחשים על רקע קודם של 'ידידים' מן העבודה), המסגרות החברתיות הן שמגבילות ומרסנות את הקשר הרגשי, וכך שומרות על זוגיות יציבה ושלום בית.

הכלל פשוט: יצירת קשרים רגשיים מחוץ לתא המשפחתי - מסכנת את הזוגיות ושלום הבית היהודי. אם נביט באחוזי הגירושין בחברה המערבית, נמצא שהם מרקיעים שחקים: משנת 2002 נמצא שכל זוג שלישי בישראל מתגרש, ותל-אביב בראש הרשימה: " בשנת 2015 חזרה תל אביב לראש הרשימה לאחר שהתגרשו בה 763 זוגות באותה שנה".

בארצות הברית כל זוג שני מתגרש, ואנו לצערנו מתקרבים למקום הזה. עובדה זו מעידה על יסוד רעוע ומזיק מאוד בחברה שיש לתקנו, ולא קשה לעמוד על היסוד הזה: צניעות והפרדה בין המינים.

נשים צריכות במיוחד להתעקש שיקפידו על ההפרדה, משום שהיא שומרת על הנאמנות של בעליהן. היופי נאבד מטבעו עם השנים, אך לא הנאמנות.

הוראות היצרן של הבורא יתברך דורשות את ההפרדה, ובכך מצילים את קשר האהבה בין בני הזוג, שלא צריכים לעמוד בנסיונות של קשרי ידידות ומתחים אחרים שנוצרים מול קולגות ובוסים מהמין השני, וגם לא השוואות בני זוגם לידידים אחרים.

בין צעירים המצב נכון כפליים, כי הלב מתלהט בקלות ואינו יודע גבולות ומעצורים, מה שעשוי להוביל לאלימות או משברים רגשיים חמורים, אשר מותירים צלקות עמוקות בנפש, ומפריעות אחר כך להתחבר ולאהוב. מה גם שבמקום לימודים, שמטרתו ללמוד, אין זה הגיוני ליצור הסחות דעת ומתח מיותר. גברים אינם מתנהגים בינם לבין עצמם באותו אופן, כשיש ביניהם נשים, וכן להיפך. המעבר מזוגיות לזוגיות, מגירושין לגירושין, וממשפחה למשפחה, מותיר אחריו הרבה לבבות שבורים ומרירים, וחמור מכך - מיליוני ילדים שגדלים ללא אב או אם.

היהדות היא מצפן, המורה לנו את ההבדל בין טוב לרע, ומטרתה להטיב לנו. הפסוק הראשון בספר התהילים פותח ואומר: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה".

המילה "אשרי" פירושה "מאושר". כלומר, האיש שזוכה לשמור תורה ומצוות יהיה מאושר יותר גם בעולם הזה - יזכה לזוגיות טובה יותר, לחינוך ילדים מוצלח יותר, לאיכות חיים טובה יותר, ואחרי כל זאת, לנצח נצחים בעולם הבא. מי ייתן ונזכה כולנו, וכל הטועים ישובו להתחבר מאהבה לאור יהדותם.