צה"ל חושף: כך מתנהל פרויקט הדיוק של איראן וחיזבאללה

צה"ל חשף היום (חמישי) בהרחבה פרטים חדשים על פרויקט דיוק הטילים שמנהל ארגון חיזבאללה בשנים האחרונות בהובלתה של איראן. הפרסום החריג בא על רקע המתיחות בגבול הצפון, לאחר התקיפות של הימים האחרונים בביירות ובאזור הבקאע, שיוחסו לישראל.

על פי הפרטים שהותרו לפרסום, איראן החלה בשנת 2013 – בחסות מלחמת האזרחים בסוריה – בניסיונות להעברת טילים מדויקים מוכנים לשימוש לחיזבאללה דרך שטח סוריה. תקיפות, שיוחסו בתקשורת הזרה לישראל, סיכלו ניסיונות אלו ברובם. לאור הכישלון בהעברת הטילים, החליטו בטהראן ובחיזבאללה בשנת 2016 לשנות את דרכי הפעולה, ובמקום להעביר טילים בשלמותם, לעבור להסבת רקטות קיימות, הנמצאות בשטח לבנון, לטילים מדויקים. על פי התכנון, ההסבה הייתה אמורה להתבצע בלבנון באמצעות רכיבי דיוק שיועברו מאיראן.

כדי לממש את התוכנית, החל חיזבאללה להכשיר ברחבי לבנון – כולל בביירות – אתרים רבים, שיועדו להפוך למפעלי הדיוק של הטילים. הפעילות נעשתה בשיתוף פעולה מלא ובהובלת כוח קודס האיראני.

בצה"ל מסבירים כי טיל מדויק הינו טיל עם מערכת ניווט, באמצעותה הוא מסוגל לפגוע במטרה בדיוק של עשרה מטרים. החלק המשמעותי ביותר בתהליך הסבת הטיל למדויק הוא ערבובם של חומרי גלם באמצעות מערבל מיוחד, המיוצר באיראן, לכדי יציקה אותה 'מלבישים' כמעטפת על המנוע. מערך האש של חיזבאללה מורכב, רובו ככולו, מנשק "סטטיסטי" שאינו מדויק. שדרוג המערך הרקטי של ארגון הטרור, הכולל עשרות אלפי טילים "סטטיסטיים", למערך מדויק יהווה איום אסטרטגי מבחינתה של ישראל.

הליך הדיוק של הטיל (קרדיט סרטון: דובר צה"ל)

בצה"ל מציינים כי העברת רכיבי הדיוק התבצעה בשלושה מסלולים: ציר יבשתי מסוריה ללבנון דרך מעברי גבול רשמיים; ציר אווירי, באמצעות טיסות אזרחיות שנחתו בשדה התעופה הבינלאומי של ביירות; וציר ימי, באמצעות אוניות שהגיעו לנמל ביירות, כפי שחשף לאחרונה שגריר ישראל באו"ם, דני דנון.

בשנים 2018-2016 נתקל הפרויקט בקשיים רבים, שחלקם יוחס – לפי פרסומים זרים – לתקיפות שביצעה ישראל, כך שאיראן וחיזבאללה לא הצליחו לעמוד ביעדים שהציבו לעצמם. אחד מציוני הדרך המרכזיים במאבק הישראלי נגד הפרויקט היה נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באו"ם בספטמבר 2018, במהלכו חשף את מיקומם של אתרי הייצור שהכשיר חיזבאללה בביירות. החשיפה אילצה את ארגון הטרור להעתיק את האתרים למקומות אחרים. לטענת צה"ל, בחודשים האחרונים פועלים חיזבאללה ואיראן להאיץ את הפרויקט, באמצעות הקמתם של אתרי ייצור והסבה במספר אזורים בלבנון.

כחלק מהפרסום החריג, חשף צה"ל את שמותיהם של הבכירים האיראניים העומדים מאחורי פרויקט הדיוק. סרתיפ' (מקביל לתת-אלוף) מחמד חסין-זאדה חיג'אזי, מפקד גיס לבנון בכוח קודס, הוא שמוביל את הפרויקט, ופועל באופן ישיר תחת פיקודו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני. במסגרת תפקידו, הוא מפקד על כוחות איראניים המוצבים בדרך קבע בלבנון.

שני קצינים בכירים נוספים במשמרות המהפכה מעורבים בפרויקט הדיוק של חיזבאללה, לצדו של חיג'אזי: סרתיפ' דום (מקביל לאלוף-משנה) מג'יד נואב, המקבל את הוראותיו מכוח קודס, נחשב למהנדס מומחה בתחום טילי קרקע-קרקע ומופקד על ההיבטים הטכנולוגיים בפרויקט. הוא גם מבקר ומפקח באופן פעיל על אתרי פרויקט הדיוק בלבנון. סרתי'פ (מקביל לתת-אלוף) עלי אצ'ער נורוזי, ראש אגף הלוגיסטיקה במשמרות המהפכה, אחראי על העברת הציוד והרכיבים הלוגיסטיים מאיראן לסוריה, ומשם לאתרי פרויקט הדיוק בלבנון.

ברביעיה המובילה את פרויקט הדיוק נמצא גם פואד שכר, מבכירי מפקדי חיזבאללה, ומי שמפקד על הפרויקט מטעם ארגון הטרור השיעי-הלבנוני. שכר הינו יועץ בכיר למזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, וחבר בגוף הבכיר של הארגון – מועצת הג'יהאד. הוא פעיל בארגון מזה 30 שנה, ולקח חלק בתכנון וביצוע התקיפה כנגד כוחות המרינס בביירות ב- 23 באוקטובר 1983, בה נהרגו 241 חיילי צבא ארה"ב. שכר נכלל ברשימת המבוקשים של מחלקת המדינה האמריקנית, שמציעה חמישה מיליון דולר למי שימסור מידע שיסייע להעמדתו לדין.

(תרשים: דובר צה"ל)

בצה"ל מוסיפים כי פרויקט דיוק הטילים נמצא ברמת מידור גבוהה מאוד, כך שבכירי הממשל בלבנון, ואפילו בכירים בחיזבאללה, אינם מודעים לו. על פי ההערכות, העיכובים המשמעותיים בפרויקט הביאו לכך שלחיזבאללה אין כיום יכולת לייצר טילים מדויקים בצורה 'תעשייתית'. חיזבאללה ואיראן לא הצליחו עד כה להקים מפעל לדיוק טילים על אדמת לבנון. עם זאת, בידי חיזבאללה נמצאים, ככל הנראה, עשרות טילים מדויקים.

ׁפרויקט הטילים המדויקים (סרטון: דובר צה"ל)