נשיא גרמניה לפולנים: "מבקש את סליחתכם על התוקפנות הגרמנית"

נשיא גרמניה, פרנק-ולטר שטיינמאייר, התנצל היום (ראשון) בפני העם הפולני על פשעי הנאצים בתקופת השואה, זאת במלאת 80 שנה לפלישת גרמניה הנאצית לפולין. "אני חולק כבוד לקורבנות ההתקפה בוויילון", אמר נשיא גרמניה בטקס בעיר שבדרום פולין, אשר הופצצה בידי חיל האוויר הגרמני. בנאומו, שנישא בגרמנית ובפולנית, הצהיר כי הוא "חולק כבוד לקורבנות הפולנים של התוקפנות הגרמנית ומבקש את סליחתם".

במהלך המתקפה האווירית של הלופטוואפה הנאצי, שהתרחשה ב-1 בספטמבר 1939, נהרגו כ-1,200 מתושבי העיר הפולנית. בהפצצה נחרבה רוב העיר, כמו גם נהרס בניין בית החולים העירוני.

"אנחנו מודים לפולין על הושטת ידה במחווה של מחילה", אמר שטיינמאייר. "כנשיא גרמניה אני רוצה להבטיח לכם שלא נשכח. תמיד נזכור את זה. אנחנו רוצים לזכור ואנחנו לוקחים את האחריות הזו שההיסטוריה שלנו הטילה עלינו".

נשיא פולין, אנדז'יי דודה, שנוכח גם כן בטקס, אמר במחווה לדבריו של נשיא גרמניה כי הוא מעריך את השתתפותו בעצרת, וכי מעשה זה הינו "פיצוי מוסרי": "אדוני הנשיא, תודה על נוכחותך ועל יחסך", אמר דודה. "אני יכול לראות אדם שהגיע בענווה, בראש מורכן כדי לחלוק כבוד, לחלוק את הכאב". בהמשך דבריו פנה הנשיא הפולני לנוכחים ושאל: "אתם, שנאספתם כאן, חושבים שקל להגיע לעיר שהושמדה על ידי הגרמנים? להביט בעיניי אלה ששרדו?"

בחודשים האחרונים שבה פולין והעלתה על נס את הדרישה ההיסטורית לגביית פיצויים מגרמניה בשל מאורעות המלחמה. גרמניה דחתה עד כה את הדרישה, זאת בטענה כי הסוגיה כבר יושבה בעבר. אלא, שהיום התייחס לכך ראש ממשלת פולין, מתיאוש מורבייצקי, בטקס שנערך בווסטרפלאטה, חצי האי הפולני שהותקף  גם הוא בידי הנאצים, ואמר כי "אנחנו צריכים לדרוש את האמת, אנחנו צריכים לדרוש פיצוי". לטענתו, לכל אורך המלחמה הגנה ארצו על ערכי ליבה אנושיים, כגון חופש וכבוד האדם.

בקשת הסליחה של הנשיא הגרמני מהעם הפולני, באים כהמשך ישיר למאמץ של ורשה לעצב מחדש את התודעה הציבורית באשר לאחריותם של העם הפולני בפשעי המלחמה שהתרחשו במלחמת העולם השנייה. באחרונה נוהגת פולין לחדד את התדמית כי הם היוו קורבנות לזוועות הצבא הנאצי, ובמסגרת זו מדגישה פולין את חלקה בהצלת יהודים, כאשר במקביל מנסה לטשטש את הסיוע שהעניקו לנאצים במעשי הטבח של העם היהודי – עובדה שעוררה תרעומת רבה בישראל, הן מצד פוליטיקאים ובכירים בממשלה, והן מצד היסטוריונים.