מייסד 'המכלול' בראיון מרתק: "קול פנימי זעק בתוכי: 'לא, אתה לא נשבר! נשמות ישראל זקוקות לאור האמונה'"

עד לפני כשנתיים, כל גולש שחיפש מידע ברשת הגיע ראשית כל לוויקיפדיה, האנציקלופדיה השיתופית העולמית. הידע היה זמין, נגיש אבל מטעה. מתעה. השקפות פסולות וכפירה הרסנית חברו לתהומות של בורות תורנית, והפילו בפח יקוש את הגולשים שרק חיפשו בתמימות קצת מידע אובייקטיבי. הם לא ידעו שוויקיפדיה כלל וכלל אינה אובייקטיבית, והמידע שבה פסול, שגוי ומוטה. גם אלו שידעו - לא תמיד הצליחו להתמודד מול הכפירה הרבה המשולבת כמעט בכל פיסת מידע "אותנטי". ויקיפדיה הוסיפה להפיל אינספור חללים, ונחוצה הייתה פעולת חירום מהירה ואמיצה כדי להציל את מחפשי הידע האבודים. הרב יוסף קמינר, כיום מנהל "המכון לאוריינות וידע כהלכה", היה זה שהרים את הכפפה.

מהפיכה ברשת

מתי התחלתם לחשוב על רעיון מהפכני כזה?

"באותם ימים עסקתי בלימוד, בכתיבת ספרי הלכה ובייעוץ לאנשים", מספר הרב קמינר. "למרבה הצער, שוב ושוב הגיעו אלי אנשים שחיפשו מידע בוויקיפדיה ויצאו ממנה עם הרבה תהיות ומחשבות לא נכונות. ניסיתי לעזור להם ולהשיב לשאלותיהם, נתתי ייעוץ והפניתי למידע הנכון. ידעתי שלכל שאלה יש תשובה, ואצלנו, ביהדות, לא מפחדים משאלות. לכל מידע 'אובייקטיבי' יש מידע מעמיק ונכון יותר כנגדו. אך הבעיה רק הלכה והתרחבה. עוד ועוד אנשים נזקקו למידע אנציקלופדי, וקיבלו יחד עם המידע - הרבה ספקות, שאלות באמונה ושגיאות תורניות חמורות.

"נוכחתי לראות שאי אפשר לטפל נקודתית במקרים שמגיעים אליי, וכי יש פה פרצה חמורה ורחבה מדי. גם חברות הסינון היו מודעות לבעיה, אך לא יכלו כמעט להתמודד איתה בכלים הטכניים שעמדו מולן: הרובוט האוטומטי יכול לחסום תמונות ותכנים מסוימים, אבל לא יכול להבין ולקלוט את כל המשפטים הבעייתיים והכפירות המוטעמות במילים 'פשוטות' לכאורה. לחסום כליל את ויקיפדיה גם כן לא היה מעשי, כי אנשים נצרכו למידע.

"ככל שעבר הזמן הבנתי כי צריך לפתח כאן מענה ייחודי לצורך בידע נכון ויהודי. ואז הגיע הרעיון המהפכני: אנו נקים אנציקלופדיה יהודית משלנו. הבנתי שעלינו לגזול את החנית מיד המצרי, מעין העיקרון שהדריך את מקימי אגודת ישראל בפולין, יוזמי העיתונות החרדית, ומחוללת בתי הספר בית יעקב לבנות, כי יש מצבים בהם אין לנו דרך להתגונן מפני הקלקול, אם לא לקום וליטול את אותם כוחות ויכולות של ה'מצרי' ולעשות בהם שימוש לעבודת ה'".

כיצד ניגשים לפיתוח חדשני כזה?

"התייעצתי עם רבנים וגדולי הדור, וקבלתי את ברכתם למהלך החדש. אחר פניתי להתייעץ עם אנשי מקצוע, והתחלתי בניסיונות לקדם את המיזם שאף אחד לא שמע כמותו. רבים מן השומעים לא האמינו שאפשר להקים מיזם כזה. הם פשוט חייכו לדמיונותיי. הרעיון היה חסר תקדים, ואכן לקח לנו הרבה זמן להפוך אותו ליישומי.

"לאחר התבוננות מעמיקה החלטנו על מודל שיתופי, בדומה לעקרון של וויקיפדיה העולמית, כאשר קהילת מתנדבים תסנן את הערכים, ותוודא שכולם מושתתים על אדני התורה והאמונה הטהורה".

מרתון המכלול במתחם בזמקס (צילום: רפי קוץ)

האם בוויקיפדיה הכללית כעסו על היוזמה שלכם?

"ראשי העמותה שמפעילה את ויקיפדיה גילו רוח נדיבה כלפינו, ורק ביקשו שנפעל בהתאם לכללים השיתופיים עליהם מושתתת ויקיפדיה. ישבנו יחד להתייעצות משפטית משותפת, עם מנכ"לית ויקיפדיה ועם עורך הדין שלהם, ובשיחה פתוחה הגענו לנוסחה משפטית הולמת. אני מבין שיש להם אידיאולוגיה לשתף את הציבור בידע חופשי ככל האפשר, ללא הבדלי מעמדות, כך שהידע יהיה שוויוני ונגיש לכולם. זו תפיסת העולם שלהם, ויש להם תנועה עולמית שמכוונת להמעיט בחסמי ידע. כך, כשהגענו אליהם והסברתי את המגבלות שלנו, הם ניאותו לשתף פעולה ולעזור גם לנו בצריכת הידע בדרך המתאימה לנו.

"הם הרשו לנו לקחת את הערכים השיתופיים, בתנאי שניתן קרדיט מפורש לוויקיפדיה ולכותבים, וכן בתנאי שהחומר יועבר הלאה בצורה שיתופית עם רישיון חופשי. כך בדיוק אנו עושים.

"קהילת ה'ויקיפדים' סערה בעקבות המהלך, ולמנהלי ויקיפדיה היה חשוב שהוא ייעשה ברוח טובה ובהסכמה הדדית. הוויקיפדים פתחו דיונים נרחבים בדף פומבי המכונה 'אולם דיונים', ושם התפלמסו בעד ונגד הקמת 'המכלול', המבוסס על ויקיפדיה. היו מתנדבים שהגיבו בעין יפה, והיו כאלו שרטנו על 'הדתיים שגונבים להם את העבודה'. היו גם מתנדבי ויקיפדיה שברגע ששמעו על אלטרנטיבה כשרה - עברו להתנדב ב'מכלול', וגם לתופעה זו היו תגובות שונות: היו ויקיפדים שכעסו על העזיבה, ואחרים שמחו שכעת יהיו פחות חרדים בסביבה... היו שהגיעו עם דרישות קיצוניות, והיו גם טענות קנטרניות. התגובות היו שונות מאד זו מזו, ובאופן כללי שיקפו את פניה של כלל החברה הישראלית. הכול היה שם, באותו אולם דיונים פומביים, ואנו הסברנו את שלנו בכבוד, הדגשנו שאיננו רוצים לפגוע ולהכעיס והשתדלנו לפעול בדרכי שלום ונועם, ולהרגיע את כולם. אנו גם זוכרים שעלינו להכיר להם טובה, ואם כלפי המצרים נצטווינו להכיר תודה ולא לתעב אותם כי 'גרים היינו בארצם'  קל וחומר שלמתנדבי וויקיפדיה יש לנו הכרת הטוב גדולה".

"אף אחד לא נתן סיכוי"

"ההתחלה הייתה קשה מאד", נזכר הרב קמינר. "ויקיפדיה היא האתר החמישי בגודלו בעולם, אין סיכוי להקים בכוחות עצמנו כזו אנציקלופדיה למהדרין. אבל החברותא שלי, הרב יוסף חיים רוטנברג אמר לי בבהירות מדהימה: 'אתה לא תצליח בזה, אלא רק בתנאי אחד: אם הרבנים אומרים לך לעשות זאת, תחליט שאתה נכנס למיזם הזה ופועל באש ובמים. תקבל על עצמך שאתה ממשיך בכל מקרה, ורק אז – תצליח'. העצה שלו הייתה נר לרגליי, במיוחד בימים בהם הכול נתקע ונכשל, וכל הוצאה רק גררה עוד ועוד הוצאות. הייתי צריך לשכנע מתנדבים בדבר שבעצמי עדיין לא ידעתי אם יצליח וכמה. כל העבודה נעשתה בהתנדבות: חבר יקר שהיה לו ידע בהקמת אתרים הקים לנו את האתר בהתנדבות, חבר נוסף תרם סכום כסף להתנעה וחבר אחר הכיר כיצד ויקיפדיה מתנהלת ותרם מידיעותיו להתבססות המכלול. אני עצמי השקעתי המון שעות בעבודה סיזיפית ומתישה, שמעולם לא עשיתי כמוה: עד אז לא היה לי כל קשר לפיתוח תוכנות, לא הכרתי את העריכה הוויקיפדית, אפילו אנגלית בקושי ידעתי, אבל לא הייתה לי בררה. ישבתי וכתבתי בעצמי או שייבאתי את הערכים האנציקלופדיים במשך שעות ארוכות. נראה לי שיצרתי אז כ-4000 ערכים. היום קהילת המכלולאים התפתחה כל כך, שיש מתנדבים שכבר יצרו הרבה יותר ערכים ממני.

"הרגשתי אז כמו פועל בניין שמנסה להקים גורד שחקים, והוא חופר את היסודות לעומק ויותר לעומק, וככל שהוא חופר - עדיין לא רואים שום בניין ושום גורד שחקים. אבל הוא חייב להמשיך ולחפור, כי הוא יודע מה הוא רוצה עוד לבנות. אנשים ראו אותי טורח ועובד, ולא האמינו מה יתפתח מאותו רעיון מגוחך ורחוק... המכלול עדיין היה בראשיתו ממש, וכל התקדמות זעירה הצריכה מאמצי על".

הרב קמינר משתף בסיפור אישי מרגש במיוחד: "באחד מאותם ימים קשים של ההתחלה, כשהרגשתי על סף שבירה, עליתי לציונו של ה'בית ישראל' בהר הזיתים להתפלל. בקשתי שה' ינחה אותי בעצה נכונה, לדעת מה לעשות וכיצד. לפתע עלתה מול עיני דמותו של ישראל.

"ישראל  היה בחור חמד מחסידי גור, שהיה קרוי על שם האדמו"ר הבית ישראל זצ"ל. הוא בא אלי לפני כמה שנים וסיפר לי על מידע חדש שהסעיר את עולמו. כחובב ידע הוא גילה את ויקיפדיה, והעולם נפל עליו מבלבול וממבוכה. לצערי הרב, לא עבר זמן והוא עזב את דרך הישר, הוריד את הזקן והפאות והלך ללמוד באוניברסיטה. הוא הפך לוויקיפד פעיל מאוד, ובדף המשתמש שלו בוויקיפדיה כתבו שהוא 'ערך בנושאים מגוונים, עסק רבות בתחומי ההיסטוריה ותולדות העם היהודי, וכן בסוגיות מורכבות הקשורות לתפר שבין דת וחילוניות'. אמת, התחום הזה לא נתן מנוחה לנפשו, נשמתו סערה מבפנים ללא מנוחה. לבסוף הוא לא יכול היה לשאת את המתח הפנימי, ושלח יד בנפשו רח"ל.

"כפי שמצוטט שם, הוא כתב לחבר: 'איך ויקיפדיה שינתה את חיי... איני יכול שלא להיזכר מהיום ששינה את חיי... היום שבו הכרתי את ויקיפדיה'. באמת ויקיפדיה שינתה את חייו, רח"ל.

"כשעמדתי שם, במערת ציונו של ה'בית ישראל', נזכרתי בנשמתו האומללה של ישראל, נזכרתי בשיחות הכואבות שהיו לנו במשך לילות שלמים וראיתי בעיני רוחי עוד ועוד ישראליים כמותו שנשרפים מבפנים מהידע השזור בכפירה שבמהפכת המידע האינטרנטית.

"השתטחתי שוב על קברו של ה'בית ישראל', הוא שחינך אותנו תמיד שצריך למסור נפש למען יהדותו של הזולת, וקול פנימי זעק בתוכי: לא!!! אתה לא נשבר! נשמות ישראל זקוקות לאור האמונה. אסור שרק מידע של כפירה יהיה זמין ונגיש. חייבים שגם האמונה תהיה נגישה! אתה תלך לעשות זאת בכל הכוח ובמסירות נפש! יצאתי מהמערה בהר הזיתים, ובדרך עברתי ליד הגדר של בית הקברות. שם בקצה עמד קברו של ישראל. אפילו שם משפחה לא היה כתוב לו על המצבה, רק היה כתוב שם כך: פ.נ ישראל, בן... סבל ייסורים בחייו. נבל"ע... ת.נ.צ.ב.ה

"עצרתי שם ופרצתי בבכי, הדלקתי נר נשמה לתיקון ולעילוי נשמתו, ואני זוכר את עצמי אומר לעבר קברו: 'אוי ישראל , די, די לייסורים שלך. מנע קולך מבכי ועינך מדמעה, מעתה ובזכותך, כל אחד מישראל שישוטט במרשתת, המכלול יעמוד שם ויאיר להם את אור האמונה'. דמותו המיוסרת מלווה אותי תמיד ומזכירה לי: אתה עוסק בדיני נפשות, אין לך היתר לעצור. הצילו!"

אבל איך באמת קרה שהצלחת במשימה הענקית הזו?

"הכדור פשוט התגלגל הלאה - ככל שמאגר הערכים גדל, נחשפו עוד קוראים למיזם, ועוד ועוד מתנדבים הצטרפו לקהילת הכותבים. היום רשומים במכלול 2500 מתנדבים, ומתוכם כ-100 פעילים באופן קבוע. כולם עובדים בהתנדבות ובמטרה להנגיש לכל הנדרשים לכך - ידע נקי, מקצועי ואמין, בהשקפה תורנית. כל אחד מהכותבים מוצא לו את הזמן המתאים לו להתנדבות, יש שכותבים כשעה ביום, יש שעתיים בשבוע, ויש שמתנדבים בחצי שעה - כל אחד בקצב שלו ולפי יכולתו - וביחד, בכוחות משותפים, קם כאן מאגר אדיר של ערכים מסוננים, נקיים וכשרים המתאימים לכל יהודי באשר הוא. הקב"ה עזר לנו וכיום יש לנו מעל 215 אלף ערכים מסוננים ונקיים ורבע מיליון גולשים בכל חודש. אני יכול לציין שאנחנו קרובים מאוד ליעד הראשון שלנו – לתת מענה של ידע לפחות כמו וויקיפדיה. כיום יש בוויקיפדיה כ-240,000 ערכים, ואצלנו – נכון לכ"ה אב התשע"ט, יש מעל 217,000 ערכים. השלב הבא שאנו מתכננים כעת הוא לכתוב ערכים יהודיים, שעד היום לא היה להם כלל מענה ברשת. אנו מתכננים גם לעבור על כל הערכים הרלוונטיים ולהוסיף להם זווית מבט יהודית תורנית. אנו מכנים את השלב הזה בשם 'אספקלריה תורנית', והוא גולת הכותרת מבחינתנו.

האם יש לכם שיתוף פעולה עם חברות הסינון?

"אכן, לחברות הסינון חשוב לתת ללקוחות תוכן נקי כבקשתם, ואנו במכלול, עוזרים להם בכך. יש קהילות רבות שכיום מאפשרות רק את אנציקלופדית המכלול בסינון הקהילתי, וחברת נטפרי מפנה את המנויים באופן אוטומטי לערכי המכלול המקבילים ולא לערכי וויקיפדיה, וגם סייעה לנו רבות בפיתוח המכלול. כמו כן, אנו מנהלים מגעים לשיתופי פעולה נוספים בעז"ה".

"ונהפוכו" נוסח המכלול

אבל היו גם כאלו שקיבלו את המכלול ברוח פחות טובה. "בתקופת ההרצה של המכלול", מספר הרב קמינר, "כאשר הוא היה עדיין קטן ולא מוכר, ביקש אחד מהעורכים של תכנית סאטירה מפורסמת ללעוג ל'מכלול'. הוא הציג את המכלול כחלק ממערכת ה'הדתה', השווה ערכים מקוריים מוויקיפדיה מול הערכים המחודשים שלנו, וצחק על ההבדלים. במשך עשר דקות הוא ניסה לשים אותנו ללעג ולקלס בפני כל עם ישראל.

"זה היה במוצאי שבת, ואני לא ידעתי מאומה. התארחתי באותה שבת יחד עם אבי שיחי' בקרית אתא, אצל הרבי ממאקאווא. בשבת לפנות בוקר למדנו בבית המדרש, ואבי המליץ לי לגשת עכשיו לצדיק ולהתייעץ איתו כפי שרציתי. אכן, זה היה זמן מתאים, והרבי שוחח איתי אודות המכלול, ענה לשאלותיי והדריך אותי בכמה עניינים. במוצאי שבת נכנסנו להיפרד מהרבי, ושלא כרגיל, הוא השתהה פתאום, נשא את עיניו ואמר: 'עכשיו חודש אדר, בסימן נהפוכו. יהי רצון שיתהפך הכול לטובה'. והוא ברך אותנו ונפרד.

"יצאנו ממנו תמהים במקצת, מחכים לראות למה יכוונו מילותיו ומה הקב"ה מכין עבורנו. בעודנו בדרך לתחנת האוטובוס, מיהר והשיג אותנו במרוצה אחד המשמשים שלו, והושיט לנו מתנה מהרב – ספר 'עטרת משה' על מסכת עבודה זרה. פתחתי את הספר ועיני נתקלו בעמוד המדבר בענייני אמונה, ונכתב שם שבשביל להילחם בכפירה יש להגביר גם את האמונה בה' וגם את הידיעה. המילים דברו אלי ונראו לי כאילו נכתבו עלינו ממש...

"בדרך חזרה, מתקשר אלי אחד המכלולאים ואמר לי בלחץ שכל 'המכלול' קרס. מיהרתי להתקשר לאחד הטכנאים, שיקים מחדש את האתר, ותוך כדי כך מתקשרים אלי עיתונאים מהתקשורת החילונית ומבקשים לראיין אותי. לא הבנתי מה קורה כאן, ואז סיפרו לי על אותה תכנית סאטירית שנערכה הערב אודות המכלול. מסתבר, שאותו שדרן סקרן את הקוראים, והם מיהרו להיכנס ל"המכלול" ולבדוק מהו האתר הזה שמפחדים ממנו כל כך... אלפי גלישות נעשו באותן עשר דקות, והאתר הצעיר שלנו לא עמד בעומס... ונפל.

"הטכנאים הקימו אותו מחדש, וזו הייתה רק ההתחלה: מאותו יום הרבה יותר אנשים נכנסו ל'המכלול'. המיזם החל לרוץ בין קבוצות ולהתפרסם, ועוד ועוד מכלולאים הצטרפו לצוות המתנדבים. במו עיננו ראינו את ברכתו של הצדיק המתקיימת, ואת ה'ונהפוכו': הוא חשב ללעוג ולהסית, ונמצא מפרסם אותנו ועושה לנו את שירות ההפצה הטוב ביותר. הזינוק שלנו החל דווקא באותו מוצאי שבת.

"מעט אחר כך, היו עוד מעט ניסיונות להתנכל לאתר ולהטריל אותו. אנשים לא הגונים ניסו לכתוב דברים לא ראויים, אך כל הניסיונות שלהם נעצרו מיד, ברוך ה'. בנינו אז מנגנון הרשמה מהודק יותר ועם בקרה גדולה יותר, וכאשר המתנכלים ראו שהאתר מפוקח והם לא יכולים עוד להזיק - הם הפסיקו ונכנעו".

הרב יוסף קמינר מציג את המכלול בבית שגריר בריטניה בישראל (צילום נחשון פיליפסון)

הרב יוסף קמינר מציג את המכלול בבית שגריר בריטניה בישראל (צילום נחשון פיליפסון)

המכלולאים נחשפים

הרב קמינר מספר על צוות המכלולאים שלו בהערצה כזו, שאני מבקשת לשוחח עם כמה מהם ולשמוע על עבודת הקודש מקרוב. שישה מהם מתנדבים להשיב.

הם מציגים עצמם בשם המשתמש שלהם באתר: שלמה המלך, דויד, ויושב פלשת, יאיר מן, שרגא ומוטיאל. לחלקם שמות מקוריים למדי, מה יש לומר.

מתי הכרתם את המכלול?

"לפני חמישה חודשים", כך שלמה. "לפני שנתיים, כשהמכלול היה בחיתוליו", אומר דויד, "ולאחר מכן לפני יותר מחצי שנה, כשהוא היה בפריחתו". ואילו יושב פלשת הכיר את המכלול בחיפוש אינטרנטי שגרתי, כאשר ראה מתחת לוויקיפדיה, את אותו התוכן בכותרת אחרת. הוא נכנס לבדוק מתוך סקרנות, ומאז הכול היסטוריה... יאיר הצטרף לפני כחודשיים, ובמכלול כבר היו אז כ- 185,000 ערכים. שרגא, מוותיקי המכלולאים, הכיר את המכלול באדר תשע"ח. "המכלול היה אז בתקופת ההרצה", הא מספר, "והיו השחתות רבות שגרמו למשבר גדול בקרב המתנדבים". מוטיאל, אף הוא בין הוותיקים, הצטרף מעט אחריו, בניסן תשע"ח, כאשר במכלול היו כ- 35,000 ערכים.

האם היה לכם ניסיון  קודם בעריכת ערכים שיתופיים?

שלמה המלך, דויד ויאיר מן הגיעו למכלול ללא ידע קודם, יושב פלשת הכיר מעט אתרי ויקי והתנסה בכתיבה עיתונאית וספרותית. מוטיאל היה מנוסה בכתיבת ערכים שיתופיים ושרגא צבר ניסיון בוויקיפדיה.

מה המניע שלכם להוסיף וליצור ערכים במכלול?

דויד מציין כי ראה שחסרים פרטים בערכים החשובים לו, ולכן החליט לתרום מידיעותיו. יושב פלשת נהנה לתרום מאוצר ידיעותיו לציבור, ולפעמים מתרגז על מידע שגוי או מסולף ומתנדב לתקן. יאיר מן חש רצון לתרום לחברה, והנאה מעצם הכתיבה. שרגא מעמיק ואומר: "ההבנה שהיהדות החרדית חייבת אנציקלופדיה מקוונת משלה. ויקיפדיה היא 'טרף' בשבילנו. וכמו שלקחו את הטלפון ה'טרף' ועשו מכשיר 'כשר', כך גם לגבי ויקיפדיה. ובנוסף לכך, כמו שוויקיפדיה העברית - מטרתה לשקף את התרבות הישראלית ולא די לה בוויקיפדיה האנגלית, כך גם 'המכלול' מטרתו לשקף את התרבות היהודית, שממש לא באה לידי ביטוי בוויקיפדיה החילונית". מוטיאל אמר לנו בקצרה: "לתת מענה לצורך הגדול של הציבור החרדי למידע נקי מכפירה ופריצות".

האם אתם שומרים על קשר עם הערכים שיצרתם? האם קרה שמחקו או ששינו ערך שיצרתם?

"כן", משיב שלמה, "בדרך כלל לא משנים אלא אם כן אני מבקש". גם דויד שומר על קשר עם הערכים שכתב: "בהחלט, ערכים שבתחומי העניין שלי אני שומר ברשימת המעקב ומעודכן על שינויים. קרה קצת ששינו אותם - כמעט תמיד מגיעים לעמק השווה בסוף. ויושב פלשת מרחיב ואומר: "לא יצרתי ערך חדש משלי במכלול, אך ערכתי והוספתי רבות על ערכים קיימים. כמו כן ייבאתי מוויקיפדיה הרבה ערכים. אני שמח שמביעים דעה על עריכותיי ואוהב להתווכח עניינית ובצורה מכובדת על תפיסותיי. אכן, מחקו וערכו הרבה ממה שערכתי, ואלו הם כללי המשחק במכלול, כמו בוויקיפדיה. אם זה ענייני ואנציקלופדי - אין לי עם זה כל בעיה. אם זה לא מסיבה עניינית אלא דעה אישית, פרשנות או עדתיות/מגזריות וכו', אני יוצא למאבק, ופעמים רבות, לאחר דיונים סוערים, מצליח להשיב את עריכותיי או לשנות לפי דעתי. שרגא מצידו משחרר את הערכים שכתב: "לא רואה בערכים שיצרתי קניין אישי, אני מאמין שזה דבר ציבורי של כלל הציבור, כמו שחז"ל אומרים שכל אחד 'מוסרן לציבור יפה יפה'".

מהי המלצתכם למכלולאים חדשים ששוקלים להצטרף?
"כדאי לכם מאוד!" אומר שלמה, "האווירה חיובית ומכבדת מאוד, ויש סיפוק גדול. המלצה אישית: כדאי קודם לכן להכיר את העבודה בקוד ויקי". דויד קורא "לבוא ולתרום אפילו מעט בערכים הנמצאים בתחומי העניין שאתם מבינים בהם היטב. זאת הרגשה מדהימה. רק להיזהר, כי המכלול ממכר..." ויושב פלשת מסכם: "מניסיוני כעורך די ותיק וכמנטור של עורכים חדשים, אומר לכם: ללמוד אט-אט את העבודה, לא למהר לערוך ערכים מתקתקים (יש כאלו שמצטרפים רק עבור כך ומיד עוזבים את עבודת העריכה), ולהרבות להתייעץ ולשתף בפורומי המכלולאים בכל התלבטות שהיא. מניסיון (כך אני נוהג) - זה פשוט מהנה".