אמא יקרה, תעצרי רגע! חשבת על זה?

זהו!

בטח לקחת אוויר ונשימה עמוקה, חוזרים לשגרה... הבית חוזר למסלול... נגמר הבלגן, נגמרו הטיולים, הכעסים, השעמום...

הילדים מתחילים לקום בבוקר בזמן (וכי יש להם ברירה?!...).

את עומדת ומכינה סנדוויצ'ים (בתקווה שהם יאהבו את מה שהכנת להם ויאכלו).

חוזרים לישון מוקדם, נגמרו השעות הקטנות של הלילה (סוף סוף קצת שקט...).

נגמר השעמום והתלונות של "אמא, משעמם לי" (את לא יודעת מה עדיף, שעמום או להתווכח על הכנת שיעורי הבית).

הבית חוזר לסדר וניקיון (עד כמה שאפשר... בכל זאת הם נמצאים בשעות אחה"צ והערב...).

איזו שיגרה זאת? את אוהבת אותה?

חוץ מהמחשבה שזהו זה, הבייבי סיטר מתחיל שוב. יש לימודים, יש צהרון, יש גנים.

את מחכה לשעה 16:00 שהילדים יחזרו כבר...? או שהיית מעדיפה עוד קצת שקט?

זה בטח מעציב אותך כשאת חושבת על זה וממש כנה עם עצמך, נכון?

אבל אם תהיי ממש ממש כנה עם עצמך, בלי לחשוב על שום דבר שמטריד אותך (ובוודאי יש הרבה), תשאלי את עצמך מתי סוף סוף תיהני מהילדים שלך?

מתי תרגישי אליהם געגוע? רצון לקרבה אמתית? אהבה אמתית ממש מהלב, בלי תנאים של "רק אם יתנהגו בדיוק בדיוק כמו שאני רוצה אז"... אהבה פשוטה של אמא?

(אני מתכוונת להרגיש את האהבה שיש לך בלב, ושהם ירגישו את האהבה שלך...)

לא רציתי לצער אותך, גם לא להגיד לך שאת חייבת להרגיש אליהם אהבה כי את אמא שלהם, ואם את לא מרגישה אז.... (זה ממילא לא יעזור, אף אחד לא יכול להכריח אותך להרגיש משהו!).

ממש לא!

חשוב לי להעיר את תשומת ליבך לדבר חשוב שאם תשימי לב אליו, תראי שדברים יקרו מעצמם -ישתנו ממש לטובה.

בסה"כ זה לא כל כך משנה אם הילדים בחופש או לא.

זה לא כל כך משנה אם יש שגרה או לא.

מה שמשנה הוא מה שאת מרגישה וחושבת על הילדים שלך ועל המציאות בכלל.

בחופש הם לא בסדר שמשמעם להם, שהם רבים כל היום, שהם מנדנדים שהם רוצים לצאת לפה ולשם, שהם לא מרוצים, שהם לא מעריכים....ועוד.

ובזמן השגרה מה?

הם עדיין לא בסדר, בדברים אחרים.

הם לא בסדר שהם לא קמים בזמן ומלחיצים אותך כי את ממהרת, שהם לא רוצים להכין שיעורי בית, שהם לא שמים את התיק במקום, שהם לא אוכלים את כל האוכל שהכנת וטרחת בשבילם, שהם מפטפטים במיטה וקמים במקום לישון בזמן... שהם רבים, והרשימה עוד ארוכה.

אז כדאי שתשימי לב שמה שמשנה הוא ההסתכלות שלך, אמא יקרה, על הילדים שלך, ולא המציאות בשטח.

לראות את הדברים הרעים אפשר תמיד,

לא להיות מרוצה אפשר תמיד.

לכעוס, לרטון, להתלונן - גם...

תחליטי להסתכל על הטוב שלהם, כמה הם מתוקים. תסתכלי ותחפשי מה הם כן עושים. פה הם לא שמו לב, שם הם שכחו, לא נורא! תסלחי, תדברי, תסבירי.

אבל החשוב מכל הוא הוא לראות את הטוב שלהם, את הטוב שיש בהם.

ילדים הם נשמות טהורות וזכות שקיבלת מה' במתנה, קיבלת את הזכות והחובה לגדל אותם, ואפשר לגדל ולהשפיע רק כאשר תראי בהם את היופי ואת הטוב.

תאמיני בהם שהם רוצים, תאמיני בהם שהם יכולים וששום דבר לא נעשה בכוונה.

רק אחרי שתעשי את זה, תביני איך זה להרגיש את האהבה לדבר הכי מדהים בעולם, שהוא דם מדמך, בשר מבשרך.

ואני מבטיחה לך גם שהם ישיבו לך בחזרה!

בהצלחה, ושיגרה מוצלחת ושמחה, עם המון המון אהבה.

יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית ויועצת חינוכית מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת Yd0548414745@imahut.org.il