"שולחן שבת לא פוטוגני, אבל שמח וחי מאד": השבת של יהודית רוזנטל

מהי שבת בשבילך?

"שבת בשבילי היא קודם כל שקט. לצערי, במשך השבוע אני עסוקה בלי הפסקה, מכורה למיילים בלתי פוסקים, נוסעת להופעות בכל קצוות הארץ, ויכולה באותו יום לראות את הכינרת בצפון ואת ים המלח בדרום. פתאום, יום אחד בשבוע, הכול נעצר. ש-ק-ט. בשבת מתנתקים מכל ההתמכרויות למיניהן, אין טלטולים חסרי מנוח ואין זמזום תמידי של הודעות נכנסות, יוצאות וממתינות. בשבת קודש אני יכולה להתאפס על עצמי. לנוח, להיות עם המשפחה, לא להתכתב עם אף אחד, לראות את הילדים שלי ולגלות את כל הדברים הקטנים שהחמצתי במשך השבוע: את השן הראשונה שבקעה לתינוק כשלא הייתי בבית, את חמש השערות הלבנות החדשות שצמחו לבעלי בזקן, ואת הקילו המיותר שהוספתי לעצמי מרוב ג'אנק פוד שדחפתי בין הופעה להופעה.

"והכי חשוב מבחינתי... בשבת אני מצליחה להתבודד. כחסידת ברסלב, הייתי מתבודדת בעבר מידי יום, אבל עם השנים החולפות ועם טרדות החיים התמלאתי אבק וההתבודדות הלכה ונעלמה. אבל בשבת, עם השפיות שחוזרת אליי, חוזר גם הגעגוע לתפילה הקרובה הזו, ואני זוכה להיזכר בה ולשוב ולהתבודד".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

תלוי מה הלו"ז שלי בעבודה באותו שבוע: בדרך כלל אני מבשלת ביום חמישי, וביום שישי אופה חלות ומנקה את הבית. בתור אימא לשמונה כן ירבו, אם אתחיל ניקיונות בחמישי, עד שבת לא ייראו שניקו כאן... אבל בשבוע שיש לי הופעה ביום חמישי- כל ההכנות מחכות ליום ששי, ואז כולם מתגייסים ומשתדלים לעזור. לפעמים אני נעזרת קצת יותר במאכלים קנויים.

"אבל יש שבועות בהם יש לי ביום שישי צילומים לסרטים. זה יכול לתקוע את כל ההכנות שלי, אבל לפעמים אין בררה. כשמדובר בצילומים במקומות 'מעניינים', כמו מרפאת שיניים או מעבדה- יום שישי הוא היום היחיד שפנוי אצלם מעבודה, ורק אז הם יכולים לתת לנו לצלם בשקט. ומה יהא על השבת בביתי? לפעמים רחמיה של אמי נכמרים עליי, והיא מארחת אותנו לשבת על כל שמונת ילדינו. בפעמים תדירות יותר, אנו מסתפקים במעשי ידיו של בעלי, כאשר בשבת כולם מקטרים שזה לא דומה ולא טעים לבישולים של אימא, והוא מציג פנים נעלבות ומיד כולנו ממהרים לאכול עוד ועוד, העיקר שהוא יסכים לבשל גם בפעם הבאה..."

תארי את התפריט השבתי שלכם.

"אצלנו המנה הראשונה היא העיקרית: חלות ביתיות מקמח מלא ומנת דג חם, בדרך כלל סלמון או מושט, והרבה סלטים חיים ומעט מבושלים. הילדים מנשנשים להנאתם גמבה או מלפפון, והסלטים הכי אהובים עליהם הם שפע של ירקות חתוכים ומתובלים. אני נעזרת במנדולינה לחיתוך הירקות בצורות שונות, וכך שולחן השבת שלנו מקבל יצירתיות וגיוון. גם הסלטים משתנים משבוע לשבוע עם כל מיני 'טוויסטים' מעניינים, לפי רוח הגיוון שנחה עליי: פעם אני קולה שקדים ומפזרת ופעם שומשום; פעם מוסיפה תיבול מרוקאי ופעם תיבול הונגרי. המטבח שלי מעורב, וכל מה שמגוון וטעים נכנס אצלי למטבח.

"אחרי הסלטים - בלילה אנו אוכלים מרק, כי למרות שהמטבח שלי פתוח לגיוונים, אשכנזים חייבים מרק ולא משנה כמה מעלות חום יהיו באותו זמן, ולאחר מכן מגיע תורו של העוף עם הקוסקוס.

"בשבת בבוקר אנו מחממים 'בקומה שניה' (סיר על גבי סיר) את הדגים, ושוב נהנים ממנת דג חמה. לרוב, אכין לבוקר את הדג בטעם שונה מהדג של הלילה: לפעמים זה יהיה דג אחר ולפעמים את אותו דג אכין בשתי צורות - חצי מהכמות אבשל עם ירקות ורוטב אדום, למשל, ואת החצי השני אכניס לאפיה בתנור עם שום ושקדים. כי ככה אני, חייבת גיוונים...

"למנה שנייה בעלי מעדיף טשולנט, אבל רק הוא אוהב אותו, שאר הילדים טוענים שזה מאכל של בחורי ישיבות, ולא מסכימים לגעת בו. אז אם בעלי מחליט לשמור על מנהג ישראל סבא אנו מבשלים טשולנט, וכל האחרים מחפשים מה לנשנש. לפעמים הוא מוותר, ואנו מסתפקים בשניצל או אורז, ואז בעלי מקטר. לפעמים אני דוחפת נקניקיות בשריות לתוך הטשולנט, וזה מפייס קצת את הילדים כך שיסכימו לטעום ממנו. (רק אם אין משהו חלבי טעים במקרר...)

"בסעודה שלישית, בעלי, כמו שאר בני הקהילה, יוצא לבית הכנסת לאכול שם, וכך התפתח לו מנהג נחמד: כמה שכנות וחברות שבעליהן יוצאים אף הם מגיעות אלי הביתה לסעודה שלישית עם הילדים. כל אחת מביאה את שאריות הסלטים שלה, והשולחן נהיה צבעוני להחריד, ומסביב רעש והמולה של טריליוני ילדים וצחוקים וקצת שירים, ודקות אחרונות של שבת שאנו מנסות 'לגנוב' מהחול... כשקרה פעם ובעלי לא הרגיש טוב בשבת, כל השכונה התפללה עליו בדבקות שיבריא, מחשש שיהיה להן משעמם בסעודה שלישית".

איך נראה שולחן השבת אצלכם?

"צר לי לאכזב: הוא לא נראה כמו בתיאורים המלבבים, בהם הבעל לומד ושר אשת חיל, והשולחן ערוך ונוצץ... אולי פעם, כשהיינו זג צעיר זה אכן היה כך גם במציאות. אבל מאז התווספו הילדים בזה אחר זה לשולחן השבת שלנו, וכיום הקידוש נשפך באמצע, עם אלף הפסקות של 'נו או נו נו', וכשבעלי מנסה לספר סיפור מהפרשה, הגדולה בגיל הטיפש עשרה מעקמת את האף שזה משעמם, והקטנים שלומדים לקרוא מייללים ומבקשים להקריא את הספרון מגן חובה 'דן הלך לגן, בגן מצא דג', וכך הלאה, בהברות מצלצלות להפליא של קמץ ופתח. בעלי בכלל רוצה ללמוד בקול מליקוטי מוהר"ן, ואיכשהו מנסים לרצות את כולם. בשלב מסוים הילדים נושרים מהשולחן אחד-אחד ופונים לספריהם ומשחקיהם, ובעלי נזעק ושולף מהכיס שקית חמצוצים כפיתוי למי שישיר זמירות יפה...

"כן, זו האמת, שולחן השבת איננו אצילי ומלאכי, אבל הוא זורם ושמח וחי מאד. לקח לי זמן להשלים עם המציאות הזו, ולהפסיק להילחם בה. המאבק בילדים עייף אותי מאד, וממילא לא הצלחנו... לקח לי זמן עד שלמדתי לאהוב את היופי השבתי הזה, כולל המיץ שנשפך והתינוק שבוכה. אבל כשבאים אלינו אורחים אני נעשית נבוכה מאוד מהשולחן הלא פוטוגני שלנו, ומעדיפה לארח משפחות עם ילדים, כדי לא להרגיש שרק הילדים שלי עושים מהומות... ואם דווקא בחורים מבקשים להתארח אצלנו או זוג חוזרים בתשובה- או אז אני נלחצת כפליים וכל הבית עובר ל'כוננות אורחים', זה קוד החירום אצלנו לשבתות שחייבות להתנהל על פי הספר".  

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"בליל שבת אחרי הסעודה, כשהקטנים כבר ישנים, הגדולים קוראים או משחקים בחדרם, ולנו סוף סוף יש זמן שקט לעצמנו".

מהו האתגר שלך בשבת?

"להתפלל שחרית בשבת בבוקר. לצערי, במשך השבוע אני לא מצליחה להתפלל כמו שהייתי רוצה. בשבת בבוקר, עד שבעלי חוזר מהתפילה יש לפניי בוקר פנוי וארוך, ודווקא אז מתנפל עליי היצר הרע עם אינספור הצעות חביבות לבזבוז הזמן: לעלעל בספר קריאה טוב, לפטפט עם השכנה ממול, למרוח את הזמן במריחה עצלה, ובעצם, כל דבר שימנע ממני לקחת את הסידור ליד.

"אתגר נוסף הוא לנהל שיחה עם המתבגרת שלי, וכוונתי לשיחה טובה, לא שיחה של 'בוקר טוב' ו'מה הספקת היום?' שיחה שקטה, שבה אני מתעניינת בה ומקשיבה ומחמיאה, לפעמים בליל שבת, כשהרצפה עוד מבהיקה מהניקיון, היא חולצת נעלים ומראה לי מה למדה בחוג לריקוד שלה. היא מתנדבת ללמד אותי את הצעד האחרון שלמדו, אני מדדה אחריה בצעדיי המסורבלים, ושתינו שרות ביחד וצוחקות, והלב נפתח ומתמלא אושר... כדי לצלוח את האתגר הזה אני צריכה לשים לב ולתכנן אותו, ולא למרוח את הזמן מרוב שאני מתענגת על השקט והשלווה".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"האמת שמעולם לא נתתי דעתי על כך. השבת כל כך אהובה על כולנו, שלא צריך להאהיב אותה. זה פשוט מובן מאליו שהם אוהבים את השבת יותר מכל הימים: יש להם שפע של פינוקים כמו ארטיקים, גלידות ושאר ממתקים לפי העונה. לפעמים בשבת אחר הצהרים כולנו, כולל אבא אימא, משחקים יחד ברמי, בדמקה או בשחמט וזו עוד חוויה אהובה מאד על הילדים".

שבת בלתי נשכחת

"וואי וואי" נאנחת יהודית כשהיא נזכרת, "זה היה לפני שבע שנים. בליל שישי עבר בעלי תאונת דרכים קשה, בדרכו חזרה מכולל חצות. הוא הוכנס לניתוח חירום שנמשך מארבע לפנות בוקר ועד לשלוש אחר הצהרים ביום שישי. יחד איתו נפצע גם אחי, ושניהם היו במצב אנוש עד קשה. היה זה יום שישי נורא. אני וגיסתי הגענו לבית החולים בלילה, כשאני עם תינוקת זעירה בת חודש על הידיים. נשארנו כל הבוקר ליד חדרי הניתוח, בלחץ נורא, ואפילו לא יכולנו לראות את הבעלים שלנו. לשבת הזמנו חדר בהדסה בייבי, ופיזרנו את שאר הילדים להתארח אצל ההורים והמשפחה. מעט לפני שבת נסענו לבתינו, להצטייד בבגדי שבת, ובתמימות מופלגת ארזנו כאלו גם לבעלים. אפילו שטריימלך הבאנו להם, שמא לא יהיה להם נעים עם הפיג'מה של בית החולים... היינו שם בהכחשה גמורה. קרוב לשבת הגענו בחזרה לבית החולים, והספקנו להדליק נרות. בעלי ואחי היו בלי הכרה, ושתינו היינו מטולטלות רגשית לאורך כל השבת: בעלי פקח עיניים ואני הייתי מאושרת, ושתי דקות אחר כך נחרדתי לראות שהוא לא מזהה אותי ולא יודע מה עבר עליו, מעט אחר כך חווינו רגעים קריטיים של סכנת חיים, ולאחריהם רגעים שבהם הצליחו לייצב את המצב, ושוב קריסה כללית ושוב הרופאים ממהרים לנסות ולהציל את חייהם. כך פעם ועוד פעם בתהפוכות קיצוניות משמחה לפחד, ומאימת מוות להודיה.

"לא יודעת איך עברנו את השבת הזו, אלמלא שהקב"ה הציב את שתינו יחד באותו ניסיון: יחד התחזקנו, יחד נשברנו, התפרקנו והתגברנו לסירוגין , וכל אחת תומכת בשנייה ברגעי השבר. גם בני משפחותינו עברו שבת מאד קשה: הם לא ידעו אם להתכונן לוויה כפולה ולשבעה כפולה, רח"ל, או שבצאת השבת עדיין יהיה את מי לבקר. מאז, בחסדי ה', ובתהליך איטי של שיקום הבריאו בעלי ואחי, וראינו ניסים גדולים בהחלמה המופלאה שלהם. ועדיין, את אותה שבת איני יכולה לשכוח עד היום".

מתכון שבתי אהוב במיוחד

דג סלומון עם שקדים

"יש למרוח על הדג שכבה דקה של חרדל, מעליה למרוח שכבה נוספת דקה של מיונז. מעל המיונז אני מגרדת שיני שום, לפזר מעט מלח, פלפל שחור וקצת פפריקה, ומעל לזרות שקדים קצוצים. (לא טחונים דק, אלא קצוצים גס, או מולבנים פרוסים). מעל השקדים והתבלינים לזלף דבש בכפית, ולאפות בתנור, למשך כעשרים דקות. הדג יוצא קריספי וטעים מאוד".

רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.