"אדניהו אשר על הבית": טביעת חותם מלפני 2,600 שנה נחשפה בירושלים

מזכרת מן העבר: בולה (טביעת חותם) הנושאת שם עברי מלפני 2,600 שנה נחשפה צפונית לעיר דוד. על הבולה מופיע תיאור התפקיד הבכיר ביותר בחצר המלך בממלכת יהודה.

הארכיאולוג אלי שוקרון, אשר ניהל את החפירה, אומר כי "זו הפעם הראשונה שהתגלתה בירושלים בולה מהסוג הזה במסגרת חפירה ארכיאולוגית. הבולה הוחתמה על ידי ראש השרים בבית המלוכה בממלכת יהודה, ואין ספק כי מדובר בממצא בעל חשיבות רבה".

על הבולה, אשר שימשה לחתימת מסמכים, מופיעות בכתב עברי קדום המילים "לאדניהו אשר על הבית". גודלה של הבולה כסנטימטר אחד, ועל פי סוג הכתב המופיע עליה, היא מתוארכת למאה השביעית לפני הספירה – תקופת ממלכת יהודה.

המונח "אשר על הבית" מתאר את התפקיד הבכיר ביותר בהיררכיה המלכותית בממלכת יהודה וישראל, והוא מופיע לראשונה ברשימת שרי שלמה. כאשר תפקיד זה מוזכר בתנ"ך, הוא מתייחס למספר דמויות בעלות השפעה ניכרת בממלכה, ומתאר שר בכיר שהיה מקורב מאד למלך.

כך למשל, בספר מלכים א', פרק י"ח, מוזכר "עֹבדיהו אשר על הבית", כמי שכיהן בתפקיד זה בממלכת ישראל תחת שלטונו של המלך אחאב, בתקופתו של אליהו הנביא. במסגרת כהונתו בתפקיד, פעל עבדיהו נגד המלכה איזבל, אשתו של אחאב, בניהול הממלכה, ואף הציל מאה מנביאי ה' אותם החביא במערה.

בתקופת המלך חזקיהו כיהן בתפקיד החשוב "אליקים בן חלקיהו אשר על הבית". על פי המתואר בספר ישעיהו, פרק ל"ו, ניהל אליקים משא ומתן עם רבשקה, אחד משריו של סנחריב מלך אשור, שאיים לכבוש את ירושלים.

את השם "אדניה(ו)", המופיע על הבולה, נושאות שלוש דמויות תנ"כיות. כך נקרא אחד מבניו של דוד המלך, כמוזכר בספר מלכים א', פרק ב': "ויבא אדניהו בן חגית אל בת שבע אם שלמה". בדברי הימים ב', פרק י"ז, מוזכר שם זה כשמו של אחד הלוויים בימי המלך יהושפט. אדניה היה גם שמו של אחד מראשי העם בימי נחמיה בן חכליה, כמוזכר בספר נחמיה, פרק י'.

יש לציין, כי כבר לפני כ- 150 שנה התגלתה לא הרחק מעיר דוד, במדרון המזרחי של נחל הקדרון, מערת קבורה ועליה הכתובת הפותחת במילים: "זאת קבורת ..יהו אשר על הבית". תחילתו של השם נמחקה, אולם בדומה לבולה גם כתובת זו מתוארכת למאה השביעית לפני הספירה. כתובת הקבורה התגלתה על ידי הארכיאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו (Charles Simon Clermont-Ganneau), ואת חקירתה ופענוחה השלים פרופ' נחמן אביגד כשמונים שנה לאחר גילויה.

מקורה של הבולה בעפר שהוצא מחפירה שהתקיימה ביסודות הכותל בשנת 2013, אולם היא נחשפה רק לפני כשלושה שבועות, במסגרת פרויקט סינון העפר בגן הלאומי עמק צורים. הבולה תוצג לראשונה לקהל הרחב ביום חמישי הקרוב בגן הלאומי עיר דוד, במסגרת כנס "מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה", הכנס הארכיאולוגי ה-20 של עיר דוד.