כתבות מגזין
הצצה מפעימה: שיעורי הדף היומי במקומות הכי לא צפויים בעולם
אסירים מאחורי סורג ובריח, חולים בבתי חולים, תושבי הקהילה בגיברלטר ושועי עולם. במלאות 97 שנים להצעתו של המהר"ם שפירא לייסוד מפעל הדף היומי, יצאנו לבקר בשיעורי הדף היומי במקומות הכי לא שגרתיים והכי פחות צפויים. אתם מוזמנים למסע
- שלום פקשר
- פורסם י' אלול התשע"ט |עודכן
(צילום: מאורות הדף היומי)
לפני 97 שנים בדיוק - ט' באלול תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), במהלך הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל באולם המקושט של התיאטרון הממלכתי בווינה, הזוהר באור יקרות. על בימת הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל ניצב גאון תמיר ומחשמל את האווירה. הרב מאיר שפירא מלובלין.
הוא ממריא שחק ונישא על כנפי רוח, עיניו מתיזות רשפים וכה נאם רבי מאיר ופרש את חזונו הגדול בדבר הדף היומי בפני באי הכנסייה: "אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ילמדו באותו יום אותו דף גמרא, כלום יש לנו ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העילאי והנצחי שבין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל?", שואל רבי מאיר שפירא ופורס את יריעת הדף היומי בציוריות נפלאה, בתיאור כה מרתק, קולע ומלבב, ועיקר העיקרים – נושם חיים. "מה נפלא הדבר. נוסע לו יהודי באנייה ותחת בית שחיו מסכת ברכות. נוסע הוא לשבועיים ימים מארץ ישראל לאמריקה. כל יום, עם דמדומי חמה, הריהו פותח את הגמרא ולומד את ה'דף'. ובבואו לאמריקה הריהו נכנס לבית המדרש בניו-יורק ומוצא להפתעתו עוד יהודים עוסקים באותו דף שבו הגה היום, ומצטרף ללומדים בחדווה, מתפלפל עמהם והם משיבים לו. נמצא שם שמיים מתאדר, מתגדל ומתקדש. ויהודי מארצות הברית שעקר לברזיל שבדרום או ליפן שבאסיה, הריהו סר בראש וראשונה לבית המדרש ומוצא כולם עסוקים בדף שהוא עומד בו היום – וכי יש לנו איחוד לבבות גדול מזה? ולא רק זאת: עד הנה נשארו מסכתות שלא למדום ציבור גדול, והיו כ'יתומים' שרק יחידי סגולה חמלו עליהם, וה'דף' יתקן את הכול. ועוד משהו: הנוער שלנו, העתיד של עמנו, הוא שמחויב להתחיל במצווה זאת של 'תורה בסיטונות'".
האולם הגיב במחיאות כפיים סוערות. ההצעה התקבלה בהתרגשות. אגב, לא בכדי הפאנץ' של נאום רבי מאיר שפירא עסק בנוער. במקור הוא ייעד את רעיון הדף היומי לצעירים. הוא לא חלם שהרעיון יתקבל גם על ידי תלמידי חכמים, זקני הדור. אבל פחות מחודש אחר כך, ביום שנקבע להתחלת לימוד הדף היומי, ראש השנה תרפ"ד, קיבל הסטארט-אפ תפנית שנתנה דחיפה גדולה לכל המיזם, והגדילה הן את המספר והן את הגיל של מצטרפיו. זה קרה בבית מדרשו של האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור. אחרי תפילת ערבית של ראש השנה אמר הרבי למקורביו: "אני נכנס ללמוד את הדף היומי". רגע אחר כך, כל החסידים התחילו לחפש מסכת ברכות, ומשאזלו הגמרות, נעמדו קבוצות של לומדים מתחת לפנסי רחוב, כשבמרכז עומד אחד מהם עם גמרא אחת, מקריא ומסביר וכולם מקשיבים. כך נראו שיעורי הדף היומי ביומו הראשון.
ביום ההוא החלה מהפכת המעצמה העולמית להפצת התורה וההלכה בכלל ישראל, כי ביום זה נוסד שיעור ה"דף היומי" הראשון בעולם. במלאות 97 שנה להצעתו של המהר"ם שפירא, שהתקבלה, כאמור, בכל שדרות העם. יצאנו לבקר בשיעורי הדף היומי במקומות הכי לא שגרתיים והכי פחות צפויים. היכונו להפתעות.
(צילום: מאורות הדף היומי)
שיעור מתגלגל
מקום הלימוד: קו 402, בדרך מבני ברק לירושלים
המשתתפים: נוסעי האוטובוס (וגם הנהג)
הנוסעים הקבועים בקו 402, המשייט בין בני־ברק לירושלים, כבר מכירים את התופעה. דקות ספורות לאחר היציאה לדרך קם אחד הנוסעים, מציע להם שתייה קלה ומבקש את רשותם ללמד בקול את הדף יומי. זהו הרב חיים בנימין קירשנבוים, חסיד קאליב, שכבר תשע שנים מעביר שיעורים בנסיעותיו היומיות לרבו שמתגורר בירושלים, ובנסיעות חזרה לביתו שבבני־ברק. קירשנבוים לא מסתפק רק בשיעור אחד, אלא עושה זאת בכל נסיעותיו במהלך היום, בין אם זה באוטובוס ובין אם במונית שירות. ביום שבו שוחחנו הוא העביר ארבעה שיעורים כאלו. להערכתו, מדי שנה הוא מוסר כ־300 שיעורים על גלגלים. כדי שלא יואשם בכפייה דתית, קירשנבוים מקפיד קודם כול לבקש רשות מהנהג, אחר כך הוא מבקש את רשותם של הגברים ושל הנשים באוטובוס, ורק לאחר אישורם מתחיל ללמד. ערכת הלימוד שאיתה הוא עולה לאוטובוס כוללת חוברות של דפי גמרא, כיפות, בקבוקי שתייה, כוסות, רמקול וגם אטמים לאוזניים בעבור אלו שבכל זאת מעדיפים לישון. קירשנבוים מודה שלא כל הנהגים אוהבים את הרעיון. יש אמנם כאלה שממש מחכים שיפצח בלימוד, אבל יש גם שמודיעים לו מיד עם עלייתו לאוטובוס: "כאן אין שיעור!" קירשנבוים מצדו משוכנע ששיעורי הגמרא שלו משפיעים על הנוסעים. הוא מספר על חמישה יהודים שהחליטו בעקבות הלימוד להניח תפילין, ועל נהגי אוטובוס שאמרו לו כי שיעוריו מצילים אותם מתאונות דרכים. כשהוא מסיים מסכת, הנוסעים זוכים לקבל ממנו, נוסף לשתייה הקרה, גם בורקס. הוא עדיין לא יודע לומר כיצד יחגוג את סיום הש”ס. קירשנבוים עוד מתלבט אם להסתפק בסיום החגיגי עם הרב, או לחגוג גם עם נוסעי האוטובוס. ”אני לא מחפש פרסום לשיעורים שלי”, הוא אומר. ”אני רק רוצה שיהיו עוד ועוד שיעורים כאלו בקווי אוטובוס בכל רחבי הארץ”.
(צילום: פלאש 90)
פלפולים משפטיים
מקום הלימוד: מגדלי התאומים ברמת גן
המשתתפים: עורכי דין ואנשי עסקים
השעה שתיים ורבע בצהריים, מגדלי התאומים הסמוכים למתחם הבורסה ברמת גן. כ־15 עורכי דין, עובדי היי־טק ואנשי עסקים מתכנסים בבית הכנסת של בניין המשרדים לשיעור של חצי שעה בדף היומי. השיעור נוסד לפני כעשר שנים על ידי הרב משה קובלסקי, אחיו של הרב חיים דוד מ"מאורות הדף היומי". בשמונה השנים האחרונות מוסר אותו הרב מאיר גרוסברד מבני־ברק. גרוסברד מקפיד לפתוח כל שיעור בדף שנלמד באותו יום בכל העולם, אולם הוא מודה כי קשה לו להיצמד לקצב הנוקשה של דף ביום. לדבריו, בגלל שרבים מהנוכחים הם עורכי דין, מתפתחים בשיעור לא מעט דיונים ערים, בעיקר כשנושאי הדף משיקים לעולם המשפט. אחד המשתתפים הקבועים בשיעור הוא עו”ד עדי קידר, היועץ המשפטי של ארגון "חננו", המתמחה בהגנה על פעילי ימין. קידר, תושב נתניה, שמחזיק משרד עורכי דין בקומה החמישית של אחד ממגדלי התאומים, מספר שהשיעור הוא אחת הסיבות שבגללן אינו מהרהר באפשרות להעביר את משרדו למקום אחר. ”בעבודה שלי מגיעים מאוחר הביתה, והשיעור הזה, עם הקביעות והמחויבות שבו, מחזק אותי מאוד. יש בו משהו שנכנס לך לדם עד שאתה פשוט מתמכר אליו כמו סם”, הוא מסיים בהתרגשות.
(צילום: מאורות הדף היומי)
לימוד שמימי
מקום הלימוד: תל נוף
המשתתפים: אנשי חיל האוויר
לפני שבע שנים וחצי, כשהחל המחזור הנוכחי של הדף היומי, פנו לרב יהושע רוזנברג כמה אנשי קבע ששירתו בבסיס חיל האוויר בתל נוף וביקשו ממנו שיעביר אצלם בבסיס שיעור בדף יומי. הרב רוזנברג, אז תושב רחובות, נענה לבקשה והגיע מדי יום לתל נוף. הוא התמיד בהעברת השיעור גם לאחר שעבר להתגורר במודיעין עילית. השבוע הוא יסיים עם אנשי חיל האוויר את כל הש”ס.
בשיעור בתל נוף משתתפים בין חמישה לעשרים איש מדי יום, רובם אנשי קבע, אחרים חיילים בסדיר. בין הלומדים לאורך השנים היו גם טייסים ואנשי צוות אוויר, והרב רוזנברג זוכר מקרים שבהם לומדים הוקפצו בעיצומה של סוגיה לפעילות מבצעית. לדבריו, הוא חש סיפוק גדול כשהוא שומע על חיילים שבחרו ללמוד בישיבה לאחר שירותם הצבאי, בעקבות השתתפותם בשיעוריו.
השיעור של הרב רוזנברג מתקיים בשעת צהריים בבית הכנסת של הבסיס. החיילים מדווחים על שיעור דף יומי נוסף שמתקיים במקום, שיעור שמשתתפיו מוותרים למענו על ארוחת הצהריים. מפקד היחידה שלהם לא שוכנע בנחיצות השיעור ובצורך להקצות זמן ייחודי בעבורו, והציע להם לקיים את הלימוד בארבעים הדקות שמוקדשות לארוחת הצהריים. בלית ברירה החליטו הלומדים להעדיף את הגמרא על פני מרק היום, והם לומדים את הדף תוך כדי אכילת ארוחת צהריים מקופסאות שימורים.
(צילום: מאורות הדף היומי)
רפואה ותורה
מקום הלימוד: בתי חולים
המשתתפים: החולים ואנשי הצוות
בית החולים "מאיר" בכפר סבא. סביב השולחן מתיישבים רופאים ואנשי צוות, שבאו לכאן לשמוע שיעור מפיו של הרב מרדכי כהן מבני ברק. מפעם לפעם נאלצים אחדים מהם להתנצל ולצאת בשל קריאה דחופה לחדר הניתוח. מנגד, מצטרפים לעתים ללימוד חולים שמאושפזים במקום. ”כשיש נושא רפואי בדף היומי, אני משתדל להתמקד בו”, אומר הרב כהן. ”אני מכין חומרי רקע, ולא פעם מתפתח דיון מעניין בין הרופאים על דילמות שעולות מהסוגיה”. לבד מהשיעור בבית החולים מאיר, מעביר הרב כהן מדי יום עוד שלושה שיעורים בדף היומי. בצהריים - לתלמידי כיתות ז’-ט’ במדרשיית נעם, שם הוא מחנך; ובשעה מאוחרת יותר בבית כנסת בגבעת שמואל.
בית החולים "מאיר" אינו היחיד שזוכה לטעום מהדף היומי; גם ב"בילינסון" בפתח תקווה מתקיים בשעות הצהריים שיעור קבוע שבו משתתפים רופאים, אנשי צוות וחולים. חלק מהלומדים רכונים על הגמרא כשהם ישובים בכיסאות גלגלים או מחוברים למכשירי דיאליזה. באחד מסיומי המסכתות נכח גם מנהל בית החולים, ד”ר בעז תדמור, שאמר כי אין לו ספק שהחולים המשתתפים בשיעור שואבים ממנו כוחות נפש וחיזוק להתמודדות עם מחלותיהם. עם זאת, מעבירי השיעורים בבילינסון ובמאיר מקווים שהחולים לא יתמידו לאורך זמן בשיעורים שלהם, אלא ימשיכו את הלימוד מחוץ לבית החולים, בבריאות.
תורה מתוך הדחק
מקום השיעור: כלא דקל
המשתתפים: אסירי הכלא
למשתתפי שיעור הדף היומי בכלא "דקל" הסמוך לבאר שבע, אין הרבה אלטרנטיבות. הלימוד מתקיים באגף שומרי המצוות, שבו האסירים מחויבים לאורח חיים דתי. בשיעור, שנמסר בבית הכנסת על ידי הרב פנחס אלמלם מנתיבות, מגיעים באופן קבוע כשמונה אסירים. הרב שי גובארי, רב בית הכלא, מספר שבמקום לומדים את המסכת שנלמדת במקביל בכל העולם, אבל לא תמיד מצליחים לעמוד בקצב השבועי. בימי שישי ושבת, כשהרב אלמלם לא נמצא, אחד האסירים מעביר במקומו את השיעור.
מכיוון שרוב האסירים באגף הם חוזרים בתשובה ולא בוגרי ישיבות, מספר הנוכחים בשיעור תלוי גם בקושי של המסכת הנלמדת, כשמסכת קלה יותר זוכה לפופולריות רבה יותר. את הכיבוד הקל שמונח על השולחן בזמן הלימוד מממנים האסירים מדמי הכיס שהם מקבלים מהכלא. סיומי המסכתות נערכים בהשתתפות כל אסירי האגף, וכוללים סעודה ואפילו הופעות אורח של זמרים ואמנים. השיעור בכלא דקל מתקיים כבר יותר משבע שנים, אך מכיוון שהאסירים באגף זה אינם מרצים תקופות מאסר ממושכות, לא יהיה שם אסיר שזכה להתחיל ולסיים את כל הש”ס מאחורי הסורגים.
שיעור בכלא דקל (באדיבות שב''ס)
הדף היומי במיצרי גיברלטר
מקום הלימוד: מיצרי גיברלטר
המשתתפים: אנשי הקהילה המקומית
אחד מאנשי גיברלטר הוא עו"ד ר' פנחס נצר, אדם העובד לפרנסתו ונמנה על לומדי הדף היומי. ר' פנחס ניסה מזה כמה פעמים לפתוח שיעור בגיברלטר, אולם מסיבות שונות שהזמן גרמן לא הסתייע הדבר בידו. בתקופה האחרונה, ולאור ההדים הרבים המגיעים מארץ ישראל, המדווחים על סחף גדול והצטרפות קהלים חדשים ונוספים לקהילת לומדי הדף היומי, החליט לנסות שוב להקים שיעור במקום.
הרעיון לפתיחת השיעור התקבל בשמחה רבה בקרב אנשי המקום, כאשר ראש הקהילה, עו"ד לוי הי"ו, הידוע בחמימותו לכל דבר שבקדושה, החליט להעמיד את משרדו המכובד HASSAN, המונה מאה ועשרים עורכי דין יהודים וגויים, לטובת השיעור באופן קבוע.
(צילום: מאורות הדף היומי)
לשיעור הראשון, שהחל בתחילת מסכת ראש השנה, התאסף קהל מגוון של לומדים, ובהם צעירי הקהילה, אנשי עסקים, שוטר מקומי ובעלי בתים מן השורה.
כיום, שבועיים אחרי פתיחת השיעור, נמנים על הלומדים למעלה מחמשה עשר משתתפים, כן ירבו, אשר "נשאבו" ללימוד הדף היומי, עם כל העוצמה והרצון האמיתי ללמוד ולהיות חלק מרבבות רבבות לומדי הדף היומי בארץ ובתפוצות.
שח ר' פנחס נצר: "קהילתנו מונה קרוב לשש מאות משפחות הנמנות על כל הזרמים בציבור הדתי והחרדי. ניסיתי כמה פעמים להקים שיעור יחד עם העידוד והדחיפה של הציבור לא לוותר ולהתמיד במשימה הזו שהיא לא קלה, והצלחנו להקים שיעור לתפארת. גם נושאי האסטרונומיה שבמסכת נתנו "פוש" וגירוי ללומדים, שאינם בקיאים בנושאים אלו, וודאי שזה מאתגר להעשיר את הידיעות הכללית דרך לימוד הגמרא. אני מחכה לסיום הראשון, שנערוך אי"ה בז' בטבת, בו נקרא לעוד ועוד אנשים מהקהילה, קטנים כגדולים, להצטרף לשיעור ולחזק אותו".
יצאנו מהסיור מחוזקים, ובעיקר מופתעים מהכוח הגדול של עם ישראל, אשר מתאחד לכל שבטיו ובכל מקומות מושבותיהם תחת דגלו של הדף היומי. ובזאת תצא הקריאה לאלו שעדיין לא זכו לעלות על הרכבת: בז' בטבת הבא עלינו לטובה יזכה כלל ישראל להתאחד שוב בהתחלתו של מחזור חדש בלימוד הדף היומי. אחיי ורעיי, זה הזמן להצטרף. עורו נא, התעוררו נא, התייצבו נא, והצטרפו ללגיונו של מלך. ובפעם הבאה... גם אתם תחגגו את הסיום הש"ס הראשון בחייכם! מזל טוב!
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>