שו"ת הידברות לנוער: הכל בלימודים מתפקשש לי

ליאור כותב:

אני מאמין שהכול לטובה, אבל איכשהו בלימודים הכל מתפקשש - מבחנים שלא יוצאים לי טוב שמים אותי בדאון רציני, ואני מרגיש שקשה לי לעלות. במבחן הבא אני מפחד מאוד לקבל ציון גרוע, כי אחרי כך זה מאכזב את ההורים שלי מאוד, וזה קשה עוד יותר. מה צריך לעשות במצבים כאלה?

* * *

שלום ליאור,
קודם כל אני מאחל לך הצלחה רבה בלימודים. אין ספק שאם הציונים שלך מאכזבים אותך, זה מראה כמה חשוב לך ללמוד ולהתקדם, ויהי רצון שבסוף הדרך עוד תהיה מאושר!
טבעי להרגיש צער וכאב כשאנחנו נכשלים, כי בכל זאת אנחנו כן מצפים מעצמנו להצליח, אבל כדאי לנו להתבונן שוב ולראות האם זה משתלם לנו בכלל להכנס לדאון ולדיכי, ולשקוע בזה כל כך.
כחלק מהחיים שלנו, אנחנו לא תמיד נמצאים רק בעליה. לפעמים גם יש ירידות וכישלונות בכל מיני עניינים, כמו ציונים לא טובים, או יעדים שלא הצלחנו להגיע אליהם אחרי שהתאמצנו כל כך להשיג אותם.
אבל בסופו של דבר, המפתח הנכון להתמודדות עם המצבים האלה זה להיות בפרופורציות, כלומר לדעת להתסכל בצורה נכונה וחיובית על דברים ועל איך שהם קורים, ולקבל אותם בצורה מאוזנת.
אמרת קודם יפה ובצדק – שהכול לטובה. גם הדברים הפחות נעימים והכישלונות המאכזבים - כולם לטובה.
בתור אנשים מאמינים, אנחנו יודעים שהקב"ה אוהב אותנו ולא חפץ בכישלון שלנו, לכן עלינו לנסות לחשוב, מה המסר שהקב"ה מנסה להעביר לי כשאני נכשל במבחן? מה הוא מנסה ללמד אותי?
להבדיל ממבחנים בבית הספר, חז"ל מלמדים אותנו ש"שבע ייפול צדיק וקם" – לכל ירידה יש סיבה, והסיבה הכללית שיש ירידה או כישלון זה רק כי ה' יתברך רוצה להרים אותנו למעלה, ולעזור לנו להתעלות מעבר למדרגה שבה אנו עומדים כיום ולהתחזק. לכן אפשר לומר שבכישלון במבחן הקב"ה מזמין אותנו לגדול ולהתגבר על הקושי של הכישלון, להראות לנו שאנחנו ודאי מסוגלים ליותר ושיש לנו הרבה יותר מה לתת. כל מה שאנחנו שוקעים בעצבות ובמרירות, זה בגלל שיצר הרע רק רוצה לגרום לנו להיות בבאסה ובדיכאון. אם נמשך אחריו וניתן לו לפתות אותנו, הכישלונות רק ימשיכו, כי העצבות והדיכאון לא יתנו לנו מוטיבציה וכוח להמשיך להאמין בעצמנו שכן אפשר להצליח. לכן הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להודות לה' על הכישלון, גם אם זה מרגיש מאוד לא נעים ולא כיף, להתפלל, ללמוד טוב יותר מהטעויות שלנו ולתקן אותן, ובעיקר להבין שכל כישלון הוא הזדמנות ו"הזמנה" אישית מהקב"ה להתעלות ולהצליח טוב יותר בפעם הבאה.
חשוב שנדע, שהכול בידיו של הקב"ה, וגם האדם החכם בעולם יכול להיכשל. תמיד צריך להתפלל שה' יעזור לנו להצליח ללמוד מהטעויות ולהתעלות.
החשוב מכל, בניגוד למה שמלמדים אותנו היום בבית הספר, שהציון הסופי בסוף השנה או במבחן מסכם הוא הקובע והחשוב, זה בדיוק ההיפך - לא הציון הוא הכי חשוב, אלא הדרך שעברת. ההשקעה שהשקעת, הזמן שהקדשת, הרצון הטוב להאמין בעצמך והכוחות שניתנו לך לאורך הדרך. בקיצור, הדרך - היא הכי חשובה, והתוצאה פחות. כי אם תסתכל על כל הדרך שעברת, וכמה השקעת, תראה שזה כל כך לא מובן מאליו. הדרך היא זו שבונה אותנו, ולא התוצאה!
כך גם ברוחניות. יש אנשים שקל להם לעשות מצווה אחת, כמו שמירת שבת, לעומת יהודי אחר שקשה לו מאוד, ולפעמים הוא נכשל. הקב"ה שמח וגאה באותו יהודי מאוד-מאוד, על הדרך והרצון הטוב שלו להתחזק ולהיות טוב יותר, כי הקב"ה רוצה את הלב והכוונה הטהורה. ללא ספק נראה שהכוונה שלך טהורה, ועליך לשמוח מאוד בדרך שאתה עושה ולהעריך את עצמך באמת.
אם ההורים לא שמחים, כדאי שתדגיש בפניהם כמה אתה מתאמץ בלימודים, כדי שהם ישמחו הרבה מעבר להצלחה, שבכל מקרה חשובה לך, ואתה עושה את זה למענם בלב שלם. אני מאמין שבסופו של דבר הם יעריכו את הדרך שלך ואת המאמץ שלך לאהוב ולשמח אותם.

אין ספק שאם נדע להתסכל נכון על הכישלון במבחן ועל כל דבר אחר בצורה חיובית, בוודאי נתחזק לפעם הבאה, ונצליח.
המון הצלחה בלימודים ובכל דבר שתפנה!

יש לכם שאלה שמעסיקה ומטרידה אתכם? פנו למדור הידברות לנוער במייל support@htv.co.il