"מדוע אתם אומרים לקב"ה שחטאתם? וכי הוא אינו יודע זאת?"

"וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים" (כ"א, י"ג).

ה"אור החיים" הקדוש כותב שבפסוק זה יש רמז לחודש המיוחד לתשובה, שהוא חודש אלול, שבו אנו בוכים לה' וחוזרים בתשובה.

קודם ירידת הנשמה לעולם הזה, לוקח אותה הקב"ה ומראה לה שמונה-עשר מקומות עליונים שבהם יושבים צדיקי הדורות ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. זהו מחזה מרהיב שאין כדוגמתו. "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ" (ישעיה ס"ד, ג').

בזוהר הקדוש מובא, שבאותה שעה אומר הקב"ה לנשמה: בתי, תראי את כל זה ותדעי שאת הכל יכולה את לקבל בעצמך. כעת יורדת אַתְּ לעולם הזה, העולם הגשמי, העולם שבו אפשר לאסוף מצוות ולזכות בכל הטוב הצפון לצדיקים. אך הישמרי לך, שלא תשכחי ותבזבזי את זמנך בדברי הבל ורעות רוח, ולא תטמאי את עצמך בדברי לשון הרע, רכילות ושקרים. אל תתפתי לכל מיני יצרים ותאוות המרחיקים אותך מקיום מצוותי, אלא תעסקי בתורה, במצוות ובמעשים טובים, וכך תוכלי לזכות גם את וליהנות מכל הטוב הצפון לצדיקים לעתיד לבוא.

והנשמה – בוכה ומתפללת לפני ה' יתברך, שיהיו לה הכוח והזכות לכך.

אלא שעד מהרה היא יורדת ושוכחת... תאוות העולם הזה ופיתוייו חזקים ומושכים, והם מסיטים אותה מעבודת ה'. העצלות גוברת, אהבת התענוגים חזקה, והיא הולכת ומתרחקת מבוראה.

תשובה ותיקון

בחמלת ה' יתברך הוא לא הניח אותה להתרחק ממנו, אלא נתן לה מתנה גדולה - מתנת התשובה.

אסור לנו לאבד את הטובה הגדולה שבורא עולם נתן לנו, כפי שכתב רבנו יונה (בתחילת ספרו "שערי תשובה" אות א'): "מן הטובות אשר היטיב ה' יתברך עם ברואיו, כי הכין להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם ולנוס מפח פשעיהם, לחשוך נפשם מני שחת ולהשיב מעליהם אפו".

על ידי התשובה משנה האדם את עצמו ומתקבל לפני ה' יתברך.

השלב הראשון - תיקון המעשים

מה כלול בתשובה?

תשובה דורשת קודם כל שינוי ותיקון המעשים.

ה"חפץ חיים" זצ"ל התבונן בקהל בשעת אמירת סליחות, וראה את כולם מכים על לבם באמירת ווידוי: חטאנו, עווינו, פשענו... ובוכים. דפק על הבימה ואמר: "מדוע אתם אומרים להקב"ה שחטאתם, וכי אינו יודע זאת? למה אתם אומרים ווידוי? האם הוא, שצופה ומביט עד סוף כל הדורות, ובוחן כליות ולב, צריך שתגלו לו מה עשיתם?".

הציבור התבלבל – מה רוצה מהם ה"חפץ חיים", שלא יאמרו וידוי?

אך ה"חפץ חיים" מיהר להמשיך ולהסביר: "אל תאמרו לו, תאמרו לעצמכם! שכל אחד יאמר לעצמו חטאתי, עוויתי, פשעתי לפני ה' יתברך!...".

צריכים אנו לומר לעצמנו שחטאנו, ועל ידי כך לתקן את המעשים.

התיקון המעשי הראשון שעלינו לעשות בעניין התשובה הוא לימוד התורה הקדושה. זהו הצעד הראשי שיש לפסוע.

משום כך, בתפילת העמידה אנו אומרים "הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ" - קודם כל תורה, ורק אחר כך קיום מצוות וחזרה בתשובה, כי תשובה בלא תורה אין לה ערך, שהרי אדם שלא לומד תורה אינו יודע במה לשוב, ממשיך להתרחק בחטאיו ובעוונותיו, וחושב שהוא בסדר גמור.

לכן הדבר הראשון שיש לעשות הוא להיכנס ללימוד תורה ולחפש מקום שלומדים בו תורה.

תפילה מעומק הלב

במקביל, צריכים גם להתפלל מעומק הלב ולבכות לפני ה' יתברך כדי לזכות להתקרב אליו.

אחד מתלמידיו המובהקים של ה"חפץ חיים" זצ"ל, ומי שהציל את יהדות צרפת, היה רבי חיים יצחק חייקין זצ"ל, ראש ישיבת "עקס לה בן", אשר כל גדולי תלמידי החכמים של צרפת יצאו ממנה.

הוא סיפר כי פעם ישב עם ה"חפץ חיים" בשעה שנכנס אליו אדם וביקש בבכי שיתפלל עליו שה' יושיעו, שכן צרות גדולות סבבוהו.

אמר לו ה"חפץ חיים": "אני אתפלל עליך, אבל האם גם אתה התפללת על עצמך?".

"ודאי, רבנו" – ענה האיש – "גמרתי ספרי תהלים רבים על העניין הזה".

"לך הבא לכאן את ספר התהלים שלך" – הורה לו ה"חפץ חיים".

אותו יהודי התגורר לא רחוק משם, ועד מהרה שב עם ספר התהלים שלו. דפדף בו ה"חפץ חיים", וראה את הדפים לבנים ושלמים.

הושיט לו את ספר התהלים של אמו, ואמר: "אתה אומר שהתפללת? הנה, תראה מהי תפילה... ראה את הכתמים, את הדפים הצהובים מדמעות... תראה כמה דמעות שפכה אמי בתפילתה כשכבשה פניה בתוך הספר! היא לא חסכה בדמעות, וכך הקב"ה שומע – 'אל דמעתי אל תחרש' (תהילים ל"ט, י"ג). לך תתפלל באמת ובתמים, ואחר כך אתפלל גם אני עליך!".

חודש אלול - כימי היריד

ימי אלול הקדושים משולים בספרים הקדושים לחודש של יריד מבצעים – רק תבוא ותקנה. בימי היריד מסתער אדם חכם על כל מה שיש באפשרותו, ומן הפירות והתוצאות המבורכות הוא נהנה במשך כל השנה הבאה.

רבותינו (עבודה זרה ג' ע"א) אמרו: "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ומי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת?". אלול הוא כמעט אותה בחינה של מי שטרח בערב שבת – מי שטורח בחודש אלול, שהוא ערב השנה החדשה, יאכל וייהנה בשנה הבאה עלינו לטובה.

עלינו למהר ולקנות עוד ועוד מצוות בחודש מיוחד זה, לקנות אמירת סליחות מעומק הלב, תפילות, פרקי תהילים, הלכות ושיעורי תורה, צדקות וחסדים.

זהו חודש היריד הגדול!

"שיננא [שנון, חריף], חטוף ואכול, חטוף ואישתי!" (עירובין נד ע"א).

הכל נגזר ביום הדין

אם נכין את עצמנו כראוי ליום הדין, נוכל ליהנות מן הפירות במשך השנה כולה ובמשך כל חיינו.

דברים כה רבים משתנים בשנה אחת, ויש להם השלכות לכל החיים – כל כך הרבה עשירים נעשים עניים, כל כך הרבה בריאים נעשו חולים ואפילו נפטרו, כל כך הרבה תאונות שהפכו את החיים מקצה לקצה... כל הדברים הללו נכתבים בראש השנה!

לא בכדי כותב רבי ישראל מסלנט זצ"ל ("אור ישראל" איגרת י"ד), כי מלפנים אחזה פלצות את האדם בשומעו קודש אלול. כאשר היה יהודי שומע שמברכים את חודש אלול, כבר היתה אוחזת אותו פלצות מחרדת הדין. באלול, גם אנשי עמל פשוטים היו סוגרים את חנויותיהם בשעה מוקדמת ונכנסים ללמוד בבית הכנסת. כבר בשעה שתיים בצהריים ניתן היה לראותם מכונסים ולומדים – זה עין יעקב, זה גמרא, זה קורא תהילים, וזה תיקוני זוהר או מוסר... כולם היו שם!

ואם כבר בזמנו של רבי ישראל מסלנט היתה ירידת הדורות, ולא כולם נבהלו כל כך, מה נאמר על תקופתנו, שבה מתייחסים אנשים לראש השנה כאל חג רגיל, ויש שיוצאים בימי החג לחופשת סוף שבוע מהנה?!...

נזכור את כל אותם אנשים שחייהם התהפכו עליהם בשנה שעברה – פתאום תאונה, פתאום שריפה, פתאום מחלה או אירוע מוחי ושאר צרות רח"ל...

אם היינו יודעים מה צפוי לנו בשנה הבאה עלינו לטובה...

דמעות ובכיות, תפילות ותחנונים, פיזורי צדקה ומעשים טובים יכולים למחוק את הכל! הם יכולים להצילנו מחבלי משיח! את כל הצער של העולם אפשר למחוק על ידי תשובה, תפילה וצדקה, המעבירים את רוע הגזירה!

נזכור כי ה' יתברך חפץ שנזכה בדין ושלא נינזק, חלילה, ממשפטי ה'. "אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה" (יחזקאל ל"ג, י"א) - ה' יתברך אינו חפץ במיתת בריותיו, שהרי הוא זן ומפרנס ומכלכל אותם, ולשם כך הוא מצוה אותנו להכין את עצמנו כדי לזכות בדין.

ראש הישיבה שלי, רבי בן ציון ברוק, נהג לספר בימי אלול את משל הספינה –

אדם נמצא בלב ים, ופתאום הוא מגלה שאין לו אוכל ושתיה. הוא תמה: איך יסתדר? מה יעשה?

אומרים לו: אם לא הכנת ביבשה – איך חשבת לאכול פה? בלב ים יש בדיוק את מה שאתה רואה מול עיניך: שמים וים.

מי שלא הכין בימי אלול – אמר הרב – איך יסתדר במשך השנה? אי אפשר להכין אחר כך... צריכים לדאוג לאוכל, לשתייה ולכל הצרכים למשך שנה תמימה!...

פעם עבר אדם ליד פועלים בזמן קציר התבואה. קרא לעבר הפועלים: עבדו קשה, עבדו קשה, כי אם לא תכינו עכשיו – כל מה שעבדתם עד כה ילך לאיבוד, ובמשך שנה תמימה לא יהיה לכם אוכל!

חודש אלול הוא חודש העבודה, ומי שעיניו בראשו - חוסך ומכין לו אוכל למשך כל השנה. ולוואי ונזכה לנצל כיאות את ימי היריד הללו!

בימים אלו נדרשת מאיתנו התאמצות של תשובה, תפילה וצדקה. להשתדל בקיום התורה והמצוות, להרבות בלימוד התורה ולהתפלל מעומק הלב, ללמוד ספרי מוסר ולומר סליחות שבכוחן להציל את כלל ישראל בכל מקום שהם, בפרט כאשר אומרים בציבור י"ג מידות של רחמים, והקב"ה מתמלא ברחמים על בניו וחוסם כל מיני אויבים וחולאים רעים.

(מתוך הספר החדש שיצא השבוע בס"ד - "משכני אחריך" דברים ח"ב).