מה ביקש גדול הדור מעובדת הניקיון? לא תאמינו

הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל סיפר כי כאשר היה תלמיד ישיבה, שמע שיעורים מאת המשגיח הרב אבא גרוסברד זצ"ל. בתקופה מסוימת שוחח הרב גרוסברד עם תלמידיו על עניין ה'הטבה'. במהלך השיעורים היה שומע את רעיונותיהם של הבחורים, ואף הוא היה מעניק עצות כיצד להתחזק בנושא זה.

"מיהו האדם שיש לו באמת קרבת אלוקים?", שאל המשגיח והשיב: "אדם שהוא מיטיב לכל, שהוא דבק במידותיו של הקדוש ברוך הוא, שהוא מיטיב לכל ורחמיו על כל מעשיו".

עוד הוסיף המשגיח וביקש מתלמידיו לקבל על עצמם לעשות בכל יום לא פחות מ-3 פעולות של הטבה בסתר, לעשות טוב למישהו פרטי בסתר.

המשגיח המשיך והדגים: "יש בישיבה חדר אוכל, ויש מלצר שאוסף את הצלחות, ויכול כל אחד לסייע ולאסוף את הצלחות באותו שולחן, וכך יהיה יותר קל לממונה לאסוף את הצלחות, ולמרות שהוא מקבל משכורת, מה יש אם יהיה לו יותר קל?!". עוד הוסיף המשגיח ואמר: "או, למשל, אתה עומד בתור לאוטובוס, ורואה אחד מאחור שקצת עצבני ורוצה לעלות, תן לו להיות בתור לפניך, למה לא?!".

רבי מיכל זילבר, ראש ישיבת זוועהיל, מעיד את אשר ראה במחיצת רבו, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, בעל ה'חזון יחזקאל', את היחס המיוחד במינו שזכתה לקבל ממנו עוזרת הבית, זאת שהיתה אחראית על ניקיון הבית.

"מדי פעם היה הרב אברמסקי קורא לה באמצע העבודה, ומבקש ממנה שתנוח מעט. גם הודיע לה באופן כללי שהוא מאד ישמח אם תעשה את מלאכתה בצורה איטית וקלה, מאשר שתעבוד במהירות ובאופן מכביד ומתיש. זאת למרות שהאיטיות הזאת עלתה לו בתשלום נוסף, משום ששילם לה לפי שעות", מספר תלמידו. "היחס הזה של הענקת כבוד שרחש הרב אברמסקי לאותה עוזרת, בוודאי גרם לה להסתכל בעין אחרת, טובה יותר, על התורה ודרכי הנועם שלה. גישה כזאת להתייחס בכבוד ראוי לכל אדם בשווה, מבלי לעיין מה טבעו ומעמדו, היא זו שמביאה שלום ושלווה בעולם, ומוסיפה לאדם מידות טובות ונאצלות".

אם יש לאדם מידות טובות - אזי יש לו עתיד מזהיר

רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל, שעסק בחינוך תלמידים במשך שנים רבות, כותב בספרו 'אמרי דעת' (חלק ב' עמוד כד) כך: "אני אומר לכם, מתוך עובדות קיימות ומניסיון של עשרות שנים מהו יסוד הבנין של האדם, איך הוא בונה את עתידו ומעמיד את עצמו לכל החיים: לא הכישרונות ושאר דברים קובעים, אלא רק המידות! אם יש לאדם מידות טובות - אזי יש לו עתיד מזהיר, ואם חס וחלילה המידות הן אחרות, הוא רחוק מהכל". ממשיך הרב ליפקוביץ וכותב משפט נחרץ: "וכן ראינו ושמענו על כל גאוני זמננו וגאוני דור הקודם כל אותם הידועים, יסוד היסודות אצלם היה מידות טובות!"

בעניין זה נזכיר את דבריו הנוקבים של הגאון מוילנא בפתח ספר 'אבן שלמה': "כל עבודת השם תלוי בתקון המידות, שהם כמו לבוש למצוות וכללי התורה, וכל החטאים מושרשים במידות… ועיקר חיות האדם הוא להתחזק תמיד בשבירת המידות, ואם לאו למה לו חיים?!"

ה'סבא מסלבודקה', רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, נשאל פעם כיצד הוא מתמצת את עיקר פעליו בחיים. תשובתו של ה'סבא' היתה: "השתדלתי לחנך את תלמידיי כי מוטל עליהם להיות קלוג און גוט!" (חכם וטוב). זהו עיקר משנתו החינוכית של ראש ישיבת סלבודקה: רכשו חכמה ולב טוב, וכך היטיבו עם הבריות.

אימרה נפלאה היתה שגורה על לשונו של רבי דב יפה זצ"ל, משגיח ישיבת 'כפר חסידים', ובה הרבה לזרז את תלמידיו: "אדם יכול לבחור לעצמו לחיות בגן עדן של מידות טובות, ובמקום זה הוא בוחר לחיות בגיהנום של מידות רעות. תאמרו לי אתם – לא חבל?!" כוונתו היא כי אדם בעל מידות טובות – הוא הראשון שמרוויח מכך, וחייו הם בבחינת חיי גן עדן: אין כעס, אין רטינה, אין עצב, אין דאגה, אין קנאה, אין שנאה. לעומתו, אדם המשחית את מידותיו, אמנם מרוויח מדי פעם רווח מזערי כלשהו כאשר הוא דואג לעצמו – אך בפועל הוא המפסיד הראשון והעקרי מהתנהגותו – חייו הם חיי גיהנום, עמוסי רוגז, מלאי שטנה וכעס.

"תאמרו לי אתם – לא חבל?!" הדהדה שאלתו הנוקבת של המשגיח שוב ושוב.