על איזה מהילדים שלך את מוכנה לוותר?

חשוך ילדים פונה לחברו, שזכה למשפחה ברוכה, ומבקש ממנו בקשה קטנה.

"לך יש עשרה ילדים ולי אין בכלל, אולי תתן לי אחד?".

חברו מסתכל עליו ולא משיב מיידית, אז הוא מוסיף: "לא משנה לי מי מהילדים, פשוט אחד מהם, גם לא משנה הגיל".

אחרי שתיקה קלה עונה החבר: "בסדר", ומוסיף: "אתן לך לבחור אחד מהם, תבחר את מי שהכי נראה לך".

הם הולכים יחד הביתה ומעמידים את כל הילדים בשורה לצורך הבחירה הגורלית.

"את מי אתה רוצה?".

 החבר מצביע על אחד הילדים, אחד מאיזור האמצע, לא הכי גדול ולא הכי קטן.

"מה? את יענק'לה אתה רוצה? לא לא, אתה לא יכול לקחת אותו, אני כל כך אוהב אותו, הוא ילד כזה טוב וקשור אלי מאוד, תבחר מישהו אחר".

החבר הולך לכיוון אחד הקטנים יותר, ומצביע על דודי'לה.

"מה, אותו את רוצה? לא לא, אתה לא יכול לקחת אותו, הוא עדיין קטן, ומתוק כל כך, אני לא יכול לחשוב על יום אחד שהוא יצא מהבית, זה לא אפשרי".

החבר מצביע לכיוון הילד הגדול.

"על יוס'לה אין מה לדבר, פשוט לא שייך! הוא הבן הבכור שלנו, הוא מחמד לבנו, לא מוכן לוותר עליו ויהי מה!".

החבר ממשיך לנסות.

"שימ'לה? בדיוק אותו? לא בא בחשבון, אנחנו משקיעים בו כל כך הרבה, הוא ילד פלא, אנחנו מחוברים אליו כל כך".

החבר לא מתייאש, ומצביע על יהוד'לה.

"אולי לא תאמין לי, אבל הילד הזה הוא משהו מיוחד באמת, אני לא יכול להסביר לך כמה אנחנו אוהבים אותו".

החבר מנסה שוב את כוחו, "אני רוצה את מויש'לה".

"אני מצטער להגיד לך שאני לא יכול לתת לך אותו. הוא יקר לי מאוד, הוא לא סתם ילד, הוא ממש חלק ממני. לא, אותו אתה לא יכול לקחת".

"אז אולי את לייב'לה?".

"אוי, רק לא הוא, אני לא מסוגל לחשוב על זה אפילו".

בלי להאריך בתאורים, כך זה נמשך. החבר מצביע על שאר הילדים, ואבא מסביר לו כמה כל אחד מיוחד ואהוב, והוא פשוט לא יכול לוותר עליו.

האליגוריה אולי משעשעת, אבל היא אמתית.

האם את מוכנה לוותר על אחד הילדים שלך? ודאי שלא.

בעצם, זה אחד הפלאים והמתנות שהקב"ה נתן לנו כהורים, האהבה כלפי הילדים שלנו.

האהבה היא מתנה משמים, על מנת שלא נמאס בהם ולא נתרגז על צרכיהם הרבים, ועל זה שאין להם הכרת הטוב על הסבל והטרחה למענם, ועל זה שאנחנו מספקים להם את כל צרכיהם ודואגים להם בלבנו (חובת הלבבות שער הבחינה).

כמו שאת מתפללת שתהיה לך פרנסה בשפע, כוחות ושמחה בתפקיד שלך, את יכולה גם לבקש אהבה. כן, זה טבעי, אבל יש פעמים שאת צריכה עוד אחוזים. השם נותן, ואפשר לבקש עוד.

בהצלחה ובאהבה!

פסי דבלינגר היא מרצה להעצמה אימהית pid38a@gmail.com