משמעת עצמית עוזרת לכם להיות יצירתיים יותר

עלינו להעניק חשיבות רבה לתוכניות. הוי אומר שחשוב שנתכנן את סדר היום שלנו מראש, ולא נתנהל לפי גחמות. אנשים רבים אינם אוהבים להכין תוכניות מראש, משום שהתוכניות "מפחידות" אותם. הם מרגישים שהן מגבילות אותם, סוגרות עליהם, ושוללות מהם את החופש.

משום כך, אותם אנשים אוהבים להציג את הדברים כאילו שהם "ספונטניים", "לא מקובעים" וכיוצא בזה. הם יכולים תמיד לשכנע את הסביבה שהם פועלים בצורה נכונה, יעילה וחכמה. אבל את עצמם – אינם מצליחים לשכנע. בסופו של דבר, כשהם אינם מגשימים את המטרות שלהם – הם מרגישים תחושת חוסר סיפוק, ובצדק. לא פעם, אחרי שנים, הם מגלים שהעבירו פיסת חיים שלמה בחוסר מעש ובחוסר התקדמות!

אולם האמת היא, שמשמעת עצמית אינה מגבילה את החופש של האדם, אלא בדיוק להיפך - היא מעניקה לו את החופש לעשות את מה שטוב לו ולא את מה שטוב לאחרים, שלפעמים אף מבזבזים את זמנו. שכן מי שלא יקבע לעצמו מהן מטרות החיים שלו, החברה סביבו תקבע עבורו מהן המטרות שלו ויתברר לו שהוא מרצה את החברה סביבו ולא את הערכים הנעלים שהוא ראוי לממש.

משמעת עצמית ממקדת את האדם במטרות שחשובות לו, ולא מאפשרת לו לסטות במקומות בהם אנשים אחרים מעדיפים לסחוף אותו לכיוונים אחרים.

חשיבותה של תכנית

אם מישהו ינסה להעביר שעה של פטפוט עם אדם בעל משמעת עצמית, בדיוק כשעל פי התוכנית שלו הוא אמור היה להקדיש את השעה הבאה למטרה חשובה כלשהי, הוא לא יצליח, משום שהאדם בעל המשמעת העצמית ממוקד במטרות שלו ואינו סוטה מהן. אדם בעל משמעת עצמית לוקח לידיים את האחריות שלו על עצמו, על המטרות החשובות לו, על הערכים החשובים לו, ואינו משאיר אותם תלויים באוויר או מושפעים מכל גורם נסיבתי כזה שעובר בסביבה.

הבעיה היא שאנשים אוהבים להצליח, אבל אינם מוכנים לשלם את המחיר, וזה בלתי אפשרי. אנשים אוהבים לחלום, אך פחות להתעורר לשגרת חיים של "אדם לעמל יולד". פתגם יפה אומר, שהמילון - הוא המקום היחיד שבו "הצלחה" מופיעה לפני "עבודה".

ואכן, כדי להצליח יש צורך בתוכנית מסודרת, ובמשמעת עצמית שתואמת את התוכנית הזו. זו יכולה להיות תוכנית ארוכת טווח, שתתפרס על פני שנים, ועדיין, לכל יום במהלך השנים הללו צריכות להיות משימות ומטרות ביניים מוגדרות משלו, תוך מחויבות למשימות ולמטרות הללו.

משמעת עצמית משדרגת את החיים שלנו מכל בחינה. היא מאפשרת לנו להיות יצירתיים יותר, פעילים יותר, ממוקדים יותר, מצליחים יותר, מוערכים יותר, וכן הלאה.

שלמה המלך אומר "יד חרוצים תעשיר" (משלי י', ד'), וכן "חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב' (שם כ"ב, כ"ט). שכן העמל והיגיעה הם שמצמיחים תוצאות בחיים וחבל לבזבז מרץ, ארגיה וזמן בדרכים קצרות.

הדרך הארוכה - היא היחידה שהיא קצרה. כל דרך אחרת... היא פשוט לא דרך, אלא אשליה בלבד.

מחקרים שעקבו אחרי ילדים בעלי משמעת עצמית למשך עשר, עשרים ושלושים שנה, גילו שהם נהנו ממשכורות גבוהות יותר ומחיי משפחה נעימים יותר, וסבלו הרבה פחות מהתמכרויות, מבעיות נפשיות ואפילו ממחלות פיזיות.

אנשים לקראת סוף חייהם מתחרטים הרבה פעמים על דברים שהם לא עשו. אולם בדרך כלל, הם אינם מתחרטים על נסיונות שלא צלחו – אלא בעיקר על תחומים בהם נמנעו ליזום ולפעול, כאשר במרבית המקרים, הגורם לחוסר יוזמה וחוסר מעש – הינו חוסר משמעת עצמית. היה להם רצון, הם דיברו על הרצונות והשאיפות, אולי אף התחילו, אך לא התמידו.

אנרגיה מנטלית

חשוב לדעת, שכדי להצליח לגייס משמעת עצמית ולהתמיד בה – יש צורך באנרגיה ובמרץ, שתלויה במידה רבה באנרגיה הפיזית שלנו. כשאנו עייפים, רעבים, חלשים וכיוצא בזה – הרבה יותר קשה לנו לגייס משמעת עצמית ולעשות את המוטל עלינו.

מחקר מרתק שבמסגרתו נסקרו כל ההחלטות שהתקבלו בוועדה לשחרור מוקדם של אסירים במשך תקופה של שנה, הוכיח כי הנתון שהשפיע במידה הרבה ביותר על סיכויים של האסיר לזכות בשחרור מוקדם, היה השעה בה נידונה הבקשה, וליתר דיוק: פרק הזמן שחלף מאז הארוחה האחרונה שהשופטים אכלו. אסיר שבקשתו נבחנה חצי שעה לאחר ארוחת הבוקר – נהנה מסיכויים של שישים וחמישה אחוזים לשחרור מוקדם, בעוד רעהו, שבקשתו נבחנה בשעת ערב מאוחרת – נאלץ להסתפק בעשרה אחוזי שחרור בלבד!

מסקנות המחקר הצביעו על כך, שבחינתו של כל תיק כרוכה במצב רוח. כשהשופטים לא היו עייפים ורעבים, הם היו יכולים לבחון כל תיק היטב, ביסודיות, ולקבל החלטות מושכלות. לעומת זאת, כשהאנרגיה הפיזית שלהם כבר לא היתה במיטבה, בשעות ערב, בהיותם רעבים ועייפים, הם היו חסרי אנרגיה מנטלית, ולכן נטו אחרי ברירת המחדל, שבמקרה זה היתה: להשאיר את האסיר בכלא - שב ואל תעשה עדיף.

הזדהות עם המטרה

עוד נקודה חשובה: כדי להצליח לגייס משמעת עצמית, עלינו להזדהות עם המטרות שאנו חותרים לעברן, ולהאמין שהן ערכיות ושהן תהיינה מתגמלות במידה מספקת שתצדיק את ההשקעה שבדרך.

חשוב לזכור, שככל שהמטרה חשובה יותר והחתירה היא למקום גבוה יותר, כך הדרך תהיה מאתגרת יותר. הצלחה אמיתית אינה מושגת בטווח קצר של שעות או ימים - הצלחה אמיתית מושגת בעמל של שבועות, חודשים ואפילו שנים! לכן יש לגלות סבלנות לדרך הארוכה.

במהלך הדרך, אנו לא נזכה להערכה ולמחיאות כפיים. ההתקדמות תהיה הדרגתית, וההצלחה לא בהכרח תהיה ניכרת לעין במהלכה. לכן חשוב מאוד שהתוצאה הסופית, המטרה אליה אנו חותרים, תהיה כזו שתעניק לנו את הכח להמשיך ולהתמודד בלי מחיאות כפיים, בלי הערכה ואולי אף תוך קנאה מהסובבים.

ניתן לומר, שאילו היינו זוכים למחיאות כפיים בדרך – הדבר היה גורם לנו ליהנות מהדרך על חשבון התוצאה, היינו מוותרים על התוצאה ומסתפקים בדרך. כך יש לראות את הקשיים שבדרך, כמי שאומרים לאדם אל תעצור בדרך, אתה יותר מאשר מה שהגעת עד עכשיו. המטרה גדולה, אל תעצור במחיאות הכפיים באמצע הדרך. אם היינו מתוגמלים יותר מדי באמצע הדרך, היינו מתמכרים ומסתפקים בתמורה המיידית, הרגעית, במקום להציב לנגד עינינו את המטרה החשובה באמת. לכן, דווקא באופן זה, כאשר אנו נדרשים להתקדם בלי תגמול מיידי במשך תקופה ארוכה, רק מתוך הצבת היעדים והמטרות לנגד עינינו – ניתן באמת להגיע להישגים מרשימים!

לרכישת ספרי הרב אייל אונגר בהידברות שופס, לחצו כאן.