נקודה למחשבה: כיצד ראוי לנהוג ביום הדין לפני בורא עולם

ראש השנה בפתח.

ביום זה אנו ממליכים את בורא עולם למלך עלינו. ביום זה ראוי לעמוד ביראה ופחד יותר מבכל שאר מועדי השנה. זהו יום בו נידון האדם על מעשיו השנה שעברה, ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה בכל תחומי החיים, כגון בריאות, פרנסה ואף עצם החיים – אם ימשיך לחיות, או שמא חלילה ימות...

מדובר ביום עוצמתי ומרגש ביותר לכל אדם שמבין שיש בורא לעולם!

לטענת הנוצרים, אלוקים עזב אותנו (חס ושלום) ובחר בהם. תהיתי לעצמי: אם כן, כיצד הם חוגגים את "ראש השנה" שלהם – אותן חגיגות הקרויות בלשונם "סילבסטר"...

הנוצרים חוגגים ומבלים במסיבות - אלכוהול, נשים, ריקודים והוללות...

הנוצרים מציינים את "ראש השנה" שלהם בחגיגה של גשמיות, חומריות, תאווה, יצרים - כל ההיבטים שבורא העולם סולד מהם. אין להם שום רגע של רוחניות והתעלות - שום חיבור לבורא עולם. ואילו אנו היהודים - ראש השנה עבורנו הוא יום של התעלות רוחנית. יום שבתון. יום שבו אנו מתכנסים בבתי הכנסת, מרכינים ראש ומתפללים לבורא עולם בבכי ובתחנונים, מתוודים על חטאינו, מבקשים סליחה על פשעינו, תוקעים בשופר לעורר אותנו לתשובה שלמה, ומייחלים לרחמיו של בורא עולם, שידון אותנו לכף זכות ולחיים טובים ומאושרים בשנה הקרובה.

אם כן, באיזו דרך ראוי, לדעתכם, לנהוג ביום הדין לפני בורא עולם? באיזו דרך בורא עולם מצפה מאתנו להתנהג? כיהודים או כנוצרים?

אשרינו "שלא עָשָׂנוּ כגויי הארצות ולא שָׂמָנו כמשפחות האדמה"!

שנזכה כולנו להיכתב ולהיחתם בספר החיים, הברכה והשלום, אמן!