בין דם לדם: מאבקי השחיטה הכשרה בבלגיה מגיעים לסוף דרכם

יש מעט מאוד נושאים שבהם שוררת הסכמה בין הקהילה היהודית ולהבדיל הקהילה המוסלמית באירופה. בשנים האחרונות, עם אירועי הטרור על אדמת אירופה והתגברות גל האנטישמיות מצד מוסלמים קיצונים - התרחבה התהום העמוקה גם כך בין שתי האוכלוסיות. אבל בשנה האחרונה מצאו עצמן שתי הקהילות מתאחדות נגד אויב משותף: האיום של השלטונות לבטל את שחיטת בהמות ועופות למאכל.

מדינות רבות באירופה מנסות בשנים האחרונות לחוקק חוקים נגד השחיטה היהודית הכשרה ולהבדיל השחיטה המוסלמית (חלאל), בנימוק של צער בעלי חיים. ביום ראשון השבוע, נכנס לתוקפו האיסור על ביצוע שחיטה כשרה במחוז ולוניה שבבלגיה - והקהילה היהודית זועמת. על פי החוק, שאושר כבר לפני שלוש שנים, יש חובה להמם את הבהמות לפני שחיטתן כדי "למנוע מהן סבל" כביכול – דבר האסור ע"פ ההלכה. עד עתה ניתן ליהודים פטור ממנה, כדי להבטיח את חופש הדת, אך בתחילת השבוע פג תוקפו והחוק מחייב כעת את כלל האזרחים. המשמעות היא כי אין דרך חוקית לשחוט ברחבי המחוז על פי ההלכה.

מחוז ולוניה (בו חיים כ-3.5 מיליון איש) הוא השני בבלגיה האוסר את השחיטה הכשרה, אחרי שלפני כשנתיים נכנס לתוקף חוק דומה בפלנדריה (6 מיליון), המחייב, בין היתר, גם את הקהילה היהודית הגדולה באנטוורפן. כעת רק במחוז בריסל, הכולל רק את הבירה והוא הקטן ביותר במדינה (כמיליון תושבים), מותר לשחוט על פי ההלכה, ובארגונים היהודיים טוענים כי גם שם יש התארגנות לחקיקה נגד השחיטה.

בית המשפט הציע שחיטה "הומנית" יותר כביכול, המתבצעת תוך הימום בעל החיים לפני השחיטה, כאשר בפועל, השחיטות לפי ההלכה, כפי שכבר הוכח בעבר לבתי המשפט, גורמות צער מינימלי לחיה ואוסרות הימום בטרם השחיטה. "הסיפור הזה של צער בעלי חיים הוא אחת העוולות הכי גדולות בפרשייה", אומר ל"הדרך" הרה"ג ר' יוסף טראב כהן, דומ"ץ קהילת הספרדים באנטוורפן, בלגיה, בראיון מיוחד. "הוכחנו גם לבית המשפט, באמצעות מומחים שאינם יהודים, כי השחיטה על פי ההלכה, בסכין חלקה, גורמת את הסבל הקטן ביותר לבהמה ולעוף. אלא שבית המשפט בחר שלא לקבל את הטענה שלנו".

למעשה, נושא השחיטה בבלגיה, שבאחריות הממשלות המחוזיות, נמצא על סדר היום הפרלמנטרי בבלגיה כבר שנים רבות בעקבות לחץ שמפעילים הארגונים להגנת בעלי חיים. רוב השחיטה הדתית בבלגיה מתבצעת בקהילה המוסלמית, ושחיטת הכבשים הפומבית וההמונית בחגים מוסלמיים מעוררת זעם אצל רבים. חברת הפרלמנט הוולוני קריסטין דפרנייה הציגה דו"ח אודות השחיטה הזאת ובו צוין כי "מחקרים שנעשו בצרפת הוכיחו שהחיות הנשחטות סובלות ייסורים קשים ומתענות במשך 14 דקות תמימות עד שמגיע רגע מותן". זאת, בניגוד לשחיטה הכללית, שנוקטת באמצעים שונים כגון טשטוש.

"אני לא מכיר את הדו"ח הזה, אבל חשוב להדגיש, שאף על פי שיש לכאורה דמיון בין השחיטה המוסלמית לשחיטה היהודית, כיוון ששתיהן נעשות בסכין, בפועל, בשחיטה המוסלמית אין הקפדה על החיתוך ועל חדות הסכין כמו בהלכה היהודית – הקפדות שהן קריטיות לצמצום צער בעלי חיים", מסביר הרב כהן טראב.

בבלגיה חיים כ-30 אלף יהודים – מחציתם בפלנדריה, שם רובם מרוכזים בעיר אנטוורפן, והשאר בבירה בריסל. מספר המוסלמים החיים באופן חוקי בבלגיה הוא כ-800 אלף, והם מהווים שבעה עד שמונה אחוזים מהאוכלוסייה. אף שהאיסור על השחיטה הכשרה היהודית הוא "נזק צדדי" שנגרם כתוצאה מהמגמה לאסור שחיטה מוסלמית, הקהילה היהודית בבלגיה התאחדה באופן יוצא דופן נגד ההחלטה האחרונה של חברי הפרלמנט.

"זה המשבר הגדול ביותר של יהודי המדינה מאז מלחמת העולם השנייה", הכריז פיליפ מרקייביץ, נשיא ארגון הגג של יהודי בלגיה, בתגובה. הזעם בקרב הקהילה רב גם על התבטאויות שהתלוו לדיון בנושא, במסגרתו נערכה גם השוואה בין הקהילה היהודית לבין המהגרים המגיעים בימים אלה לאירופה. העיתון הבלגי החשוב בצרפתית "לה ליברה", שהציב את דברי מרקייביץ בכותרת הראשית שלו, עסק גם הוא בעלבון הגדול אשר חשים רבים בקרב יהודי בלגיה. זאת בין השאר בעקבות דברים שהשמיע בנושא ראש ממשלת המחוז הפלמי, חירט בוז'ואה.

נשיא הקונסיסטואר (ארגון הגג) של הקהילות היהודיות אמר על כך: "בוז'ואה בדבריו עשה השוואה לתהליך הקליטה וההתערות של מהגרים… היהודים? מהגרים שזה עכשיו באו לבלגיה? הרי ארגון הגג שלנו נוסד תחת נפוליאון, לפני פחות או יותר 210 שנה. מישהו יכול להעלות על הדעת שהיהודים לא נקלטו כאן?".

באופן יוצא מן הכלל, הביא ההלם בקהילה היהודית לאחדות דעה בין הקהילות השונות. "המרכז הקהילתי היהודי" (CCLJ), ארגון גדול וחשוב שאינו דתי, מסר: "למרות שאנחנו, בתור יהודים שאינם-דתיים, איננו מקיימים תרי"ג מצוות, אנחנו רואים בדברים צעד אשר נועד להציג באופן בלתי צודק את היהודים ואת המוסלמים - בתור ברברים". קולות אחרים בקהילה היהודית הזכירו כי כאשר הנאצים, לאחר כיבוש בלגיה בעת מלחמת העולם השנייה, החלו בצעדים נגד היהודים - הדבר הראשון שהם עשו היה איסור על השחיטה הכשרה.

ברית הקיצוניים

"מי שהתחיל עם כל זה אלו ארגוני צער בעלי חיים שהחלו להגיש עתירות לבתי המשפט כדי לעצור את השחיטה הכשרה", אומר ל"הדרך" הרב יוסף טראב כהן. "אליהם חברו ארגוני ימין קיצוני שפועלים בעיקר נגד המוסלמים במדינה. מדובר בברית מוזרה שכזו, אבל באירופה של היום הכל אפשרי".

בשלב זה הקהילות היהודיות החלו להתארגן מבחינה משפטית. "הרב אברהם גיגי והרב פנחס קורנפלד נבחרו לייצג את הקהילות היהודיות בבתי המשפט, ושם החלה סאגה שנמשכה כבר שנים ארוכות, כאשר בית המשפט ניסה להוביל לפשרה כביכול, שלפיה הפרות יישחטו רק לאחר הימום, אלא שהפשרה הזו לא תאמה את גדרי ההלכה. כך שמבחינתנו, לא מדובר בפשרה", מסביר הרב טראב כהן.

לדברי הרב טראב כהן, מדובר בלובי חזק שקשה להתמודד איתו. "אף פוליטיקאי לא מוכן להתעמת עם ארגוני בעלי החיים", הוא אומר. "זו צביעות, כי הציד דווקא כן מותר במדינה, וממנו סובלות החיות יותר. אבל בסיפור הזה יש הרבה עניין של נראות. מבחינה הצורה שבה זה נראה בעיניים של אומות העולם, המעשה של השחיטה, שכולל הרבה דם שיורד, הוא כאילו אכזרי ובעייתי. לכן קשה מאוד להגן על העמדה הזו בבית משפט. מאידך, ירייה של מסמר בראש או שוק חשמלי זה מוות אסתטי למרות שבפועל אנחנו יודעים שהוא לא בהכרח פחות כואב לחיה".

בקהילה היהודית מגנים על השחיטה וטוענים כי היא אינה גורמת סבל לבהמה מלבד כאב שנמשך כמה שניות בלבד. לטענת הרב יוסף טראב כהן, אין הוכחות של ממש על כך שהשיטה החלופית הומנית יותר מהשחיטה הכשרה. "נהפוך הוא, הגשנו הצהרות מווטרינרים מובילים בתחום ומנוירולוגים המתמחים בכאב המוכיחים כי השחיטה הכשרה גורמת פחות סבל לבעלי החיים".

לארגוני בעלי החיים הצטרפו ארגוני הימין הקיצוני, הסבורים כי ביטול השחיטה הדתית והגבלת חופש הפולחן של היהודים והמוסלמים, יגרמו להדרתם של בני הקהילות הללו והגירתם אל מחוץ לאירופה – החלום המוצהר שלהם. כך, את הצעת החוק המקורית לאיסור על שחיטה דתית הגיש בן וויטס, לאומן-פלמי של ממשלת הפלנדרים המקומית בבלגיה. וויטס טען כי מדובר בהצעת חוק למען רווחתם של בעלי החיים, אבל בעיתונות הבלגית דווח כי וויטס הוא פעיל ימין קיצוני נלהב, ששומר על קשרים קרובים עם פוליטיקאים מוקצים מחמת מיאוס.

כשהצעת החוק של וויטס עברה בפרלמנט הפלמי של מחוז פלנדרס אמר וויטס: "גאה לדאוג לבעלי חיים. גאה להיות פלמי". למעשיו של וויטס קדמה הצעת חוק שעלתה ונפלה באוסטריה, של הפוליטיקאי הימני-קיצוני גוטפריד וולדהאוזל, שהציע לפני חצי שנה כי כל היהודים והמוסלמים שרוכשים בשר שעבר שחיטה דתית, יירשמו במאגר מיוחד. ההצעה השערורייתית נומקה במניעים של זכויות בעלי חיים, אבל הרקע של וולדהאוזל, השר לאיכות הסביבה של מחוז אוסטריה התחתונה וחבר במפלגה הימנית-קיצונית "מפלגת החופש", הבהיר שיש שם מניעים אחרים.

הרב יעקב דויד שמהאל, ממנהיגי הקהילה באנטוורפן, אמר בשבוע שעבר לעיתון הבריטי "אקספרס" כי "קשה להבין את המניעים מאחורי החוק, אלא אם אלה שהציעו אותו יבהירו את כוונותיהם, ורוב האנטישמים אינם נוהגים כך. זה מחזיר אותנו למצב שבו עמדנו לפני מלחמת העולם השנייה. נכון להיום, בני מיעוטים דתיים בבלגיה ובארצות אחרות חוששים שהם משמשים מטרה לשנאה מחופשת להגנה על בעלי החיים", מוסיף הרב שמהאל. "אי אפשר לדעת מה הכוונות האמיתיות של האנשים. אלא אם כן הם אומרים בבירור מה הם חושבים, אבל מרבית האנטישמים לא עושים את זה".

"זו החלטה מצערת ומבישה. אין ספק שהדבר יוביל, כמו שקרה עד כה במדינות אחרות, לדיונים בנושא ברית מילה, חופש הפולחן, תכניות לימוד בבתי הספר היהודיים ועוד", מנבא הרב מנחם מרגולין, יו"ר מרכז רבני אירופה ואיגוד הארגונים היהודיים ביבשת. "מדובר בהשחרת פני הקהילה היהודית והגדרתה כקהילה שלא ניתן לסמוך על אופן טיפולה בבעלי חיים. במדינה שבה ציד לשם שעשוע מפורסם כאחד מתחביבי משפחת המלוכה, קשה לתאר שדווקא האיסור על השחיטה הכשרה, דבר שנוגע לפחות מאחוז מכמות בעלי החיים הנשחטים במדינה, חייב היה להיות בראש סדר העדיפויות ללא התחשבות או קיום דיאלוג רציני עם הקהילה היהודית".

החשש הגדול ביותר הוא מעליית מחירים בעקבות האיסורים החדשים. "הקהילה עושה מאמץ עליון למנוע העלאת מחירים. נכון לעכשיו אנחנו שוחטים במדינות סמוכות, אבל התוצאה היא שיש לעיתים מחסור ושחלק גדול מהסחורה היא קפואה ולא טרייה", אומר הרב טראב כהן. "בניגוד לעבר שלא היית צריך לחשוב פעמיים ובערב חג היה אפשר להזמין מהקצב את הבשר והעופות לחג, כעת כולם מחושבים. אנשים קונים ומקפיאים, ויש הבנה שחייבים לתכנן כי מדובר בסוגיה מורכבת".

משלבים ידיים

מה שמעניין בסיפור הזה הוא החיבור שהיה, לפחות בחלק מהמאבק, בין גורמים אסלאמיים ליהודים ביבשת. בשנים האחרונות מנהיגים יהודים ומוסלמים באירופה התאחדו בנושא הזה והביעו מחאה נגד הכוונה לאסור את השחיטה הדתית. הם טענו כי מדובר בחופש הפולחן וכי בהיעדר היתר לבצע שחיטות דתיות, לא יוכלו היהודים והמוסלמים באירופה לשמור על הערכים והמסורת.

יוס רוטס, עורך דין המייצג קבוצה של מוסדות מוסלמיים, אמר שהאיסור נובע יותר מהרצון להכפיש קבוצות מסוימות ופחות מדאגה לבעלי החיים. לדבריו, הממשלה יכולה היתה לנקוט צעדים אחרים כדי לצמצם את סבל בעלי החיים, "בלא פגיעה בחופש הדת בבלגיה ובתקנות האירופיות בעניין זה".

מאידך הרב טראב כהן טוען ששיתוף הפעולה עם המוסלמים מוגבל. "למרות שהמאבק הזה יצא לדרך אולי בגלל המוסלמים, בפועל הם פחות סובלים ממנו מאשר היהודים", הוא מסביר. "סטנדרט השחיטה הגבוה אצל היהודים לא מאפשר ייבוא בצורה מהירה של בשר מצרפת למשל. אצלנו יש כשרויות שמקפידות על קלה כבחמורה, ויש הרבה יותר פרטי דינים והלכות. שחיטה זה לא מעשה פשוט והוא מצריך ליווי של רבנים ומומחים. כך שהכל נעשה יותר מסובך. עושה רושם שהמוסלמים במדינה מסתדרים ביתר קלות בייבוא מהמדינות השכנות, בעיקר מצרפת, כאשר מדובר בעלות מזערית יחסית ולא במשהו שמורגש במחיר הבשר אצלם".

הרב טראב כהן גם טוען כי חלק מהמוסלמים נוטים לקבל את פשרת ההימום, בניגוד ליהודים שאצלם העניין הזה נדחה על הסף מסיבות הלכתיות מובהקות. "כידוע, הבהמה חייבת להיות בריאה לגמרי כשהיא נשחטת, אחרת היא טריפה, ולכן כל סוגיית ההימום לא רלוונטית עבורנו. אבל בסטנדרט המוסלמי, הדבר הכי חשוב כדי ששחיטה תהיה חלאל היא שהיא תיעשה בסכין, ולכן כל היתר פחות חשוב. יש קולות שונים אצל המוסלמים, אבל נראה כי הם נוטים להתפשר על סוגיית ההימום. דבר שכאמור לא בא בחשבון אצלנו".

"חלק ממי שמנסה לאסור על המנהגים שלנו בעצם מנסה להפוך את אירופה נוחה פחות ליהודים ולמיעוטים נוספים", אמר גם נשיא הקונגרס האירופי היהודי (EJC), משה קנטור, "במהות חיינו ומרכזם ניצבות המסורות העתיקות שלנו, ואם המנהגים שלנו לא מקובלים, גם קהילתנו לא".

גם ארגונים מוסלמיים הביעו תחושות דומות. ראסית בל, נשיא נציבות הארגונים המוסלמיים המייצג 450 מסגדים באירופה, מסר כי הוא אינו חושב שהמהלך עצמו הוא אנטישמי או אנטי-מוסלמי, אך מאמין שייתפס ככזה בקהילות מוסלמיות. "הם (מוסלמים) יגידו: 'אתה רואה, הם מנסים להפוך את החיים המוסלמיים כאן לבלתי אפשריים'", אמר. בל סבור שלחוק החדש לא תהיה השפעה גדולה על בשר החלאל. "כבר עכשיו יש לנו גיוון רב כשאנחנו מדברים על הגדרת החלאל", אמר, "אז החוק לא ישפיע על חיי הקהילה".

את ההתנשאות של ארגוני בעלי החיים על הערכים הדתיים של הקהילות במדינה אפשר לראות בתגובתה של אנן גה-חרף, מנהלת ארגון לרווחת בעלי חיים בבלגיה, שטוענת שהימום אינו מנוגד לדרישות של השחיטה היהודית ולשחיטת חלאל, וש"הם עדיין יכולים לראות בזה שחיטה על פי חוקי הדת", אבל לדבריה, "אנשי הדת מסרבים לקבל זאת. הם רוצים להמשיך לחיות בימי הביניים ולשחוט את בעלי החיים בלי להמם אותם תחילה - טכניקה שלא היתה קיימת אז - ולא לציית לחוקים", אמרה. "אז אני מצטערת, בבלגיה החוק גובר על הדת, וזה יישאר ככה".

איום כלל אירופי

למעשה, המצב באירופה כולה רחוק מלהיות אידיאלי. מרבית המדינות וגם האיחוד האירופי מאפשרים חריגים לדרישת ההימום. במקומות מסוימים דוגמת הולנד, שבה חוק חדש נכנס לתוקף אשתקד, ובגרמניה, החריגים מועטים ביותר, וכוללים את הקהילה היהודית, שלה מתאפשר לשחוט לפי המסורת שלה. בלגיה מצטרפת לשוודיה, נורווגיה, איסלנד, דנמרק וסלובניה, הנמנות עם המדינות שאינן מאפשרות כל חריגה שהיא.

עד עתה הצליחו מנהיגי הקהילות לעמוד מול איומי הממשלות, פחות או יותר. כך למשל, בבריטניה ניסו לקדם הצעת חוק שתאסור את השחיטה הכשרה, אך זו בוטלה. מדינות נוספות באירופה ביקשו לאסור את השחיטה, אך בינתיים ניצבות על המדוכה. עתה מאיים המאזן העדין והשברירי להשתנות, ויש חשש מאפקט דומינו. "אירופה מחוברת, ותמיד קיים החשש שמה שהיום נאסר בבלגיה ייאסר מחר במקומות נוספים. המגמות תמיד מתפשטות ברחבי היבשת. אנחנו רואים את זה בעיקר בענייני חקיקה. זה גל שתופס תאוצה", אומר לנו הרב טראב כהן. "מהבחינה הזו, אירופה היהודית כולה צריכה להיות מודאגת, כי כשאוסרים שחיטה יהודית באנטוורפן, מחר יכולים לאסור שחיטה יהודית בלונדון".

"יש לחזור למצב שקדם לאיסור השחיטה והגן על החירויות הדתיות של חלק מהאזרחים, מבלי לפגוע בכלל האזרחים הבלגים", אמר יוהאן בנעזרי, נשיא ועדת התיאום של הארגונים היהודיים בבלגיה וסגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי. בנעזרי הוא גם זה שעומד מאחורי עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בבלגיה בנוגע לחוק, עתירה שנדחתה בסופו של דבר. "לאסור על המנהג על חלק מהאזרחים, ולא חשוב מה הסיבה, היא דרך לכפות עליהם אורח חיים אחר. ביטול האיסור המפלה הזה יחזיר את האיזון הבריא בחברה צודקת".

ב"ועידת רבני אירופה", המנהלת מערכה קשה נגד החקיקה האנטי דתית באירופה, מביעים גם הם דאגה רבה. נשיא הוועידה הרב פנחס גולדשמידט אמר כי "ההתקפה נגד חופש הדת דווקא בבירת אירופה חייבת להדאיג את המנהיגות האירופית". הרב גולדשמידט חזר על דבריו בעת כינוס "ועידת רבני אירופה" באנטוורפן בהשתתפות מאות רבני אירופה כדי להביע את מחאת רבני אירופה ולחזק את הקהילה היהודית במיוחד בבלגיה בנושא. לדברי הרב גולדשמידט, "בירת אירופה בחוקיה ובאי-סובלנותה למיעוטים, מוכיחה שאכן האסלאם הקיצוני והרדיקלי ניצח אותם. הצלחנו אמנם לבלום ניסיונות חקיקה במדינות רבות באירופה ויוזמות חקיקה בפרלמנט האירופי ובמוסדות האיחוד אולם אנו במלחמה ואנו מגייסים את הקהילה הבינלאומית מידי יום למערכה. זהו עוד יום עצוב על שמיה המתקדרים של אירופה", אמר.

עוד הוסיף הרב גולדשמידט כי "מצער שוב שמליבה של אירופה, מקום שהיה צריך להיות דוגמה לכל מדינות היבשת, יוצאת הקריאה למלחמה בחופש הדת של המיעוטים. בירת האיחוד האירופי מטילה שוב כתם שחור מעל שמיה המתקדרים של אירופה. יהודים מסרו את נפשם גם בתקופות האפלות ביותר בהיסטוריה כדי לאכול אוכל כשר וכדי למול את ילדיהם. חלפו רק שבעים וחמש שנה לאחר שהרייך השלישי בצביעות אכזרית אסר בשם ה'הומניות' את השחיטה הכשרה, טבח באכזריות מיליוני יהודים והחריב את אירופה. ניאבק יחד עם הקהילה היהודית בבלגיה בהחלטות האומללות הללו בכל הכלים העומדים לרשותנו".

למרות שהמאבק נראה כעת אבוד, מנהיגי הקהילות היהודית והמוסלמית לא מתכוונים לוותר בקלות. "האיסור על שחיטה כשרה הוא מכה קשה לקהילות היהודיות. החוק המיותר וחסר הרגישות הזה מסכן מנהג יהודי עתיק ימים", אומר ד"ר משה קנטור, נשיא הקונגרס היהודי האירופי המאחד את ארגוני הקהילות ביבשת. "אלו המתכננים לאסור על קיום מצוות יהודיות שולחים, בכוונה או לא, מסר כי היהודים אינם רצויים כאן יותר, ואנחנו נמשיך להיאבק ונתעקש על חופש הדת המובטח בזכויות היסוד של החוקה האירופית".

"יהודי תמיד אופטימי", אומר לסיום הרב טראב כהן. "בביקור האחרון שערך כאן מו"ר הראשון לציון שליט"א, הוא פנה לראש העיר אנטוורפן בארט דה-ובר והצליח לגייס אותו למען העניין. גם השר לענייני דת הרב דוד אזולאי ז"ל פעל כאן רבות בעניין הזה וניסה לסייע. הקהילה היהודית עדיין ממתינה לראות האם ראש העיר יצליח לקדם איזשהו מהלך שיחריג מהחוק את השחיטה היהודית".