פיתוח האישיות
ויראלי: מה עשה סגן המנהל, כשילד אוטיסט מבית ספרו - נשכב על הרצפה בזעם?
הסיפור שלפנינו הוא ההוכחה לכך שלפעמים אפשר לפתור בעיות בדרך יצירתית ולא פחות מכך - כזו שמשדרת אכפתיות, סבלנות והעצמה אישית
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"ג אלול התשע"ט |עודכן
לכולנו יש לפעמים רגעים שבא לנו להשתטח על הרצפה ולבכות. הסיבה שאנחנו לא עושים את זה היא שאנחנו מבוגרים, והתנהגות שכזו אינה הולמת אדם מבוגר. מאדם מבוגר מצפים להתנהגות 'בוגרת' ושונה מילדים, אולם עבור תלמידים הסובלים מאוטיזם - זוהי פעולה כמעט אוטומטית לביטוי של תסכול, זעם ועצבות.
זה בדיוק מה שקרה בימים האחרון לאל-ג'יי - תלמיד כיתה ג' בבית הספר היסודי 'גארפילד' באוהיו, בית ספר המיועד לילדים שסובלים מבעיות על הספקטרום האוטיסטי, וילדים עם תסמונת דאון.
באחד הימים, ההסעה של אל-ג'יי איחרה להגיע. אחרי יום ארוך בבית ספר, אל-ג'יי איבד את סבלנותו והביע את התסכול שלו בכך ששכב על רצפת המדרכה הלוהטת, וסירב לקום.
כשמר סמית', סגן המנהל החדש בבית הספר ראה זאת מחלון משרדו - הוא לא נשאר אדיש. המנהל הצעיר יצא אל מדרכת בית הספר, ובמקום לנסות את מה שכולם לפניו ניסו ונכשלו, הוא פשוט ניסה משהו אחר, אמיץ ויצירתי יותר: יצא מדמותו הרשמית ונשכב על המדרכה הלוהטת לצד תלמידו.
מי שצילמה את התמונה המרגשת ושלחה לאמו של אל-ג'יי הייתה אמבר מקניסיס - סייעת שנמצאת בכיתה ועוזרת לתלמידים הללו להתמודד עם תופעות של זעם ותסכול. "זה היה הדבר הכי מדהים שראיתי", כתבה אמבר לצד התמונה שבה נראה סגן המנהל כשהוא שוכב לצד אל-ג'יי על המדרכה, ומדבר אט אט אל לבו. "לבנו נמס, וגם אל-ג'יי נהנה מזה".
"מר סמית' לא חשב פעמיים על איך שהוא ייראה, ופשוט החליט 'רגע' לרדת מהבמה שלו כדי לעזור לבני", כך כתבה אמו של אל-ג'יי, סטף קומפטון. "אני מאוד אוהבת את זה. זו גם הסיבה אגב, שלמרות שאנחנו גרים רחוק משם, אל-ג'יי עדיין הולך לגארפילד. מבחינתנו ההורים זה מדהים לדעת שיש בבית הספר מישהו שכל כך אכפת לו מהבן שלך", סיכמה.