המלך בשדה, ואיפה אני? טור אישי לחודש אלול

בעוד פחות משבוע ראש השנה, ואני, איפה אני? חצי היום בעבודה, ובחצי השני בבית עם הילדים, עוד לא הספקתי לנשום עמוק, ולתת לעצמי צל"ש, כן, נראה לי שמגיע צל"ש לכל האימהות, שהחופש איכשהו עבר "בהצלחה". קשה להאמין שההכנות לשנת הלימודים הסתיימו, ושכל הספרים והמחברות עטופים, ומכשירי כתיבה שוכנים בשלווה בקלמרים. אתמול בערב הצצתי לתיקים, לבדוק אם הם עדיין שם. ואכן, לא להאמין, כולם, אבל כולם! – עמדו שם ב"מסדר", הילדים לא יודעים שקניתי רזרבה, כדי שבבקרים לא אצטרך לנהל קרב על עפרון או מחק, כדי שהבוקר שלי לא יימחק על מחק אבוד. ועכשיו, התחילי בקניות לחג, ראש, רק של כבש – בלי פשרות, והמבצע בעיצומו, להשיג טרי, בישולים ההכנות, ואיזה עוגת דבש הפעם נעשה, ומה עם הדיאטה שהבטחתי לעצמי כבר אלף פעם? ומה עם החולצות הלבנות של הבנים? האם הם עדיין לבנות? ויש מספיק לכל אחד ואחד מהבנים? והרשימה עוד ארוכה...

כשאני רוצה לעשות הפסקה, וקצת לנשום, יש לי דרך. ואני אפילו ממליצה עליה בחום: קפה ועוגה, ואתר הידברות. משהו לנשמה שלי, לעיתים אני ממש שוכחת שיש לי נשמה, ושהיא מצויה שם, בפנים בתוכי: "הנשמה שנתת בי טהורה היא", אך אפשר בכלל לזכור? טוב שאני מצליחה לנשום, וגם זה אני לעיתים שוכחת. ניתן לומר, הידברות מחזיר אותי ל"שפיות", כתבות מחזקות מחכימות, אבל, יש לי כלל חשוב, כאשר אני פותחת את הידברות, עם הלגימה הראשונה של הקפה הדבר הראשון הוא... במקבץ הומור... ורק אחרי שאני מייצבת את הנשימה או מעילפון, או מצחוק, אני מתחילה לקרוא מאמר, או לצפות בהרצאה.

אלול, אוי ואבוי לי, לא הבנתי מה קורה איתי, כמה כתבות מדברות שם על "המלך בשדה". מלך מלכי המלכים בשדה, המלך, מחכה לי שם, בשדה, ואיפה אני? הוא מצפה שאעשה איזה צעד לקראתו, אבוא אליו, אל אבא אוהב שרוצה לעזור לביתו היקרה והאהובה בראש השנה שהוא: "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט...", חשבתי לעצמי, האם קיים בעולם שופט שעוזר לנאשם להצליח במשפט? ובא לקראתו שלושים יום! שלושים יום הוא מחכה לי, ולא רק לי, שאבוא אליו, לא דקה, ולא שעה! שלושים יום! הוא מחכה מתי אני - הנשפטת אגיע אליו? כדי שהוא יעזור לו לנצח במשפט? חשבתי לעצמי, עם מה אגיע למשפט? עם הדברים שאפילו לי לא נעים להיזכר בהם? המריבה בעבודה? ומה עם מה שפי אמר ודיבר בלי לחשוב הרבה רק "דוגרי"? וברכת המזון ששכחתי, כי עניתי לכל הטלפונים והמיילים? עם מה אבוא למלך? האם אני יכולה לומר שאני תמיד בסדר? בכל תחום? ממש ממש לא, אם אמנה את עוונותיי, הזמן יכלה והמה לא יכלו... קשה לי מאוד עם זה, זה מאכזב, כואב, וגם קצת... מפחיד! אמרתי לעצמי, הדגים בים רועדים, ואותך יקירה, זה רק קצת מפחיד... איך אעמוד למשפט? מה אומר? מה אצטדק? איך אתרץ את עצמי?

תערכי חשבון נפש, אבל רק מתוך קבלה ואהבה עצמית

הקפה והעוגה חסרי טעם. מה לא בסדר איתם? פתאום, כמו משום מקום, קפץ לי הפסוק: "יודע צדיק נפש בהמתו" (משלי י"ב, י') הצדיק יודע ומכיר את חלקי נפשו הבהמית. הוא ידוע שמצויים בו שני יצרים: יצר טוב ויצר רע, נפש אלוקית ונפש בהמית. ומה הוא צריך לעשות עכשיו? לבדוק מה הוא צריך לתקן, ואיך הוא יצליח להתקרב יותר לה' יתברך? כיצד יתקדם צעד אחר צעד, כדי שלא יתייאש? מהו היעד הגיוני עבורו - שיוכל לעמוד בו?

בראש השנה נעבור לפניו "כבני מרון", נבקש מה' יתברך: "באשר הוא שם...", אל תדון אותי לפי מעשי, תדון לפי הרצון שלי עכשיו, אני עכשיו מכריזה בקולי קולות ובתקיעת שופר שבאתי לשמוע: אתה המלך! אני יודעת! די, אני לא רוצה יותר להמליך את עצמי! רק אותך! אני בוחרת בך ותורתך, ובמצוותיך, באמת. "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש...", קשה לי אך שהתנהגתי השנה, וכמה נכשלתי, בבקשה בורא עולם, בוא נפתח את השנה החדשה, בדף חדש, זה מה שאני רוצה עכשיו... רק אותך, כי רק בך לבדך אני בוחרת, יש בי גרעין אמיתי פנימי שכל השנה רצה לבחור רק בך, אך לפעמים הצליח, ולפעמים כשל, ואני נזכרת בכמה פעמים שהתגברתי, והמלכתי אותך עלי, כן, היו גם פעמים כאלה, ופתאום נזכרתי שהוא פעמים, שאפילו הייתי גם קצת "צדיקה", ממש התגברתי, והמאמץ היה קשה, ופתאום, בהבזק הארה אמרתי לעצמי: "יודע צדיק נפש בהמתו". אולי ניתן ללמוד מכאן, שאני קודם כל - צדיקה, דבר ראשון, לפני ה'חשבון נפש' הכואב והמייסר, אני צריכה להכיר את כל הדברים הטובים שעשיתי, שהתגברתי, והיו כאלה – לא מעט, כי יש לי רצון להיות טובה ולהיטיב, וגם הרצון הוא דבר טוב מאוד, הרצון הוא ה'כלי' הכי חזק ליצירת שינוי, כי בלי רצון, לא ניתן להתקדם והצליח לשנות ולשפר, כי כל שינוי כרוך בכוחות נפש עצומים!

פתאום, נרגעתי ואמרתי לעצמי, תערכי חשבון נפש, זה חייב, זה מתבקש, אבל רק מתוך קבלה ואהבה עצמית, תזכרי, המלך הוא אבא אוהב, והוא ראה כמה פעמים התגברת, אז, גם את צריכה לזכור כמה פעמים היית גיבורה, וזה קרה לא מעט. ואז, תזכרי מה לא טוב, מה את צריכה לשפר, וכמה את רוצה, באמת רוצה להיות רק טובה, ותכריזי בקולי קולות גם בלי קול, עם קול השופר שהולך וחזק, ואלוקים יענה "סלחתי כדברך..." וה' יתברך – בוודאי יצליח דרכי, כי אל רחום וחנון הוא, ובעל הסליחה, שחנון הוא ומרבה לסלוח, קמתי להכין קפה חדש והטעם שלו היה מתוק ונהדר, היה לו טעם חדש, מלטף ואופטימי של השנה החדשה שעומדת בפתחנו, טעם חדש מתוק ונהדר, והעיקר מלא שמחה.