(תכף) ח"כ משה אבוטבול בראיון בלעדי: "אני הבונוס של הבחירות"

את משה אבוטבול, חבר הכנסת הטרי (בקרוב) של ש"ס, מכיר הציבור בעיקר בזכות הטייטל הקודם שלו כראש עיריית בית שמש. במשך עשר שנים הוא עמד בראש העיר המאופיינת ככזו המכילה זרמים מגוונים ביותר: נטורי קרתא לצד חילוניים; ישראלים שורשיים לצד עולים חדשים; זוגות צעירים ומשפחות מבוגרות; עיר שמצעידה הרבה פרויקטים של בנייה ומתמודדת עם לא מעט אתגרים מכל הסוגים והמינים. לא פלא שאבוטבול עלה שוב ושוב לכותרות כאשר ניסה לגשר, לפשר ולקדם כל מה שאפשר.

בבחירות המוניציפאליות האחרונות עלה שמו של אבוטבול פעם נוספת, כאשר הוא הפסיד בהתמודדות על ראשות העיר בפער זעום של 250 קולות לטובת המועמדת ד"ר עליזה בלוך. היא נכנסה לתפקיד, ואבוטבול שנאלץ לפרוש, שיער כבר באותם ימים שפניו מועדות לזירה הפוליטית. הוא לא שיער כי ההזדמנות תיקרה לו כבר בשנה זו, לאחר שש"ס תקבל הישג נכבד של תשעה מנדטים במערכת הבחירות, וכמועמד מספר תשע ברשימת המפלגה, הוא ימצא את עצמו חבר כנסת מהמניין.

עד כאן הדברים פחות או יותר ידועים, אלא שלמשה אבוטבול, היהודי החייכן בן ה-54, יש גם סיפור חיים מרתק שאותו הציבור פחות מכיר. רגע לפני כניסתו למשכן הכנסת ביקשנו לשמוע על כך וגם לחשוף חלק מהתוכניות אותן הוא מתכוון לקדם בתפקיד החדש.

הילד מבאר שבע

"גדלתי בבית שאינו חרדי", פותח ואומר אבוטבול, "בילדותי למדתי בבית הספר הממלכתי 'צאלים' בבאר שבע. בכיתה ד' לימדה אותי מורה דתייה. היא למעשה הייתה זו שהפגישה אותי לראשונה עם היהדות. בזכותה שמעתי לראשונה על חגי ישראל ועל המנהגים התורניים השונים. היא עוררה אצלי סקרנות, ובסיומה של השנה הפנתה אותי לשיעורי תורה אצל הרב אליעזר קליין בבאר שבע. השיעורים של הרב קליין דיברו אליי מאוד ובעקבותיהם החלטתי לעזוב את בית הספר החילוני. עברתי להתגורר בפנימיית 'בית בלומנטל' בירושלים, שם למדתי עד כיתה ח'. הייתי נוסע לבד באוטובוסים במשך שעות, זה לא היה קל, אבל לרגע לא הצטערתי".

ומה אמרו ההורים על הילד שבחר לפתע להחליף מקום לימודים?

"אני חייב להורים שלי הרבה הכרת הטוב על כך שהם שיתפו פעולה עם השינוי שחוללתי ואפילו תמכו בי. אני חושב שהם פשוט ראו את ילדי השכנים בשכונה ד' בה התגוררנו שנפלו לסמים ולפשע, הם הבינו שבכך שאני הולך ללמוד במוסדות חרדיים אני בעצם מציל את עצמי. אמא פעם סיפרה לי שהיא שמעה את אחת השכנות אומרת: 'מצידי שהבן שלי יהיה עבריין, העיקר שלא יהיה חרדי'. היא הזדעזעה מהמשפט ואמרה לי לאחר מכן שהיא מוכנה לעשות עבורי כל מה שאצטרך, שזה אומר הכשרת המטבח, קניית אוכל כשר וכדומה".

כשסיים אבוטבול את לימודיו בכיתה ח' הוא המשיך לישיבת איתרי וכבר אז נמשך בכל מאודו לעסוק בזיכוי הרבים. "כבחור ישיבה", הוא נזכר, "הייתי מסתובב בראש השנה, יום כיפור וליל הסדר בבתי הכלא בבאר שבע, כאשר אני משמש כחזן וכעורך הסדר. היו שם אסירים מצמרת הפשיעה הישראלית, אבל השתדלתי לא לחשוב על מה שעוללו, אלא לעודד ולחזק אותם".

לא חששת להיכנס למקומות כאלו, ועוד בגיל כל כך צעיר?

"נכון שהייתי צעיר, אבל הייתי מחובר מאוד לדרכו של הרב עובדיה יוסף שתמיד נהג להדגיש כי האנשים האלו נראים רק כלפי חוץ כפורקי עול, אבל ככל שמתקרבים אליהם יותר כך מגלים שיוצאים מהם יהלומים. זו הייתה דרכו".

בנוסף, עסק אבוטבול באותן שנים ברישום תלמידים למוסדות תורניים, כמו ישיבת איתרי וקריית הילד. הוא נהג להסתובב בכל היישובים שסביב בית שמש, מה שמכונה 'מטה יהודה', ולקבץ מהם תלמידים.

אחרי החתונה הוא למד במשך שנה בכולל ולאחר מכן החל לעסוק בהוראה. מספר שנים לאחר מכן הוא עבר להתגורר בבית שמש ואז החל ללמד במוסדות של הרב ראובן אלבז. משם הוא נשאב אל התחום הפוליטי, כאשר הרב אלבז ביקש ממנו לשמש כחבר מועצה מטעם ש"ס וכך התקדם למינוי סגן ראש העיר, ממלא מקום ראש העיר, ובמשך עשר השנים האחרונות גם ראש עיריית בית שמש. "בכל תפקידיי השתדלתי ככל יכולתי לחזק את עולם התשובה. שיעורי תורה וזיכוי הרבים אלו דברים שחשובים לי יותר מכל. ברור לי שזה מה שמחיש את הגאולה השלמה", הוא אומר בחום.  

איך אתה מרגיש עם זה שמנגד לתופעת התשובה המבורכת, קיימת בבית שמש גם תופעת נשירה קשה מאוד?

"קודם כל אני לא חושב שיש בבית שמש נשירה יותר מאשר בערים אחרות, אבל מעבר לכך – אני גאה בכך שאצלנו אין רק נשירה, אלא יש גם ארגונים נפלאים שעושים עבודת קודש כדי לטפל בבני הנוער ולתמוך בהם. יש גם מסגרות שהוקמו וארגונים שעושים עבודה נהדרת. זו התשובה שלנו לבני הנוער הזקוקים ליד מכוונת. זהו נוער יהלומי. אני יכול לומר בשפה הפשוטה ביותר שאני 'משוגע' על הנערים האלו. הם רק עושים הצגות כלפי חוץ, אבל בפנים הם באמת חרדים לדבר ה'. רבים מהם יעשו סיבוב קצר בחוץ ולאחר מכן ישובו הביתה כי הם יבינו שאין כמו החום של הבית".

"לא רוצה להיות שר"

אל הזירה הארצית הגיע אבוטבול גם כן בעידודו המלא של הרב אלבז. "הרב אמר לי שהוא בטוח שיש לי הרבה מה לתרום בוועדות הכנסת כמו וועדת הרווחה, החינוך והקליטה, הודות לניסיון המצטבר שלי, והדבר יכול להועיל מאוד לעבודת הכנסת והממשלה. כמובן שהצטרפה לכך גם הדחיפה הגדולה של יו"ר התנועה השר אריה דרעי".

הוצבת במקום מספר 9. זה היה מקום ריאלי, אבל לגמרי לא מבטיח. אילו לא היו יוצאים לסבב בחירות שני לא היית הופך לחבר כנסת.

"מלכתחילה הציבו אותי במקום גבולי מאוד, אבל במפלגה לקחו בחשבון שיש הסתברות גדולה שש"ס תהיה בממשלה ושרים יבצעו חוק נורבגי, כך אוכל להיכנס מהדלת הצדדית. בסופו של דבר, הקב"ה מסובב כל הסיבות, סידר שליברמן ישתגע ויצאו לבחירות נוספות. כך נכנסתי ברוך ה' מהדלת הקדמית ביותר. אפשר לומר שאני הבונוס של הבחירות".

באיזה תפקיד אתה חושב שאפשר לעזור יותר לציבור – כחבר כנסת או כראש עיר?

"אני חושב שאפשר לעזור בשני התפקידים, כל אחד בדרכו שלו ואין מה להשוות ביניהם. זה כמו שתשאלי אותי מה חשוב יותר – ידיים או רגליים, הרי ברור שחייבים את שניהם, רק שלכל אחד יש שימוש אחר. כראש העיר עסקתי בעיקר בעשייה יומיומית סיזיפית בעירייה, כאשר גלגלתי תקציב של מיליארד שקלים. הצלחתי להוסיף כ-500 כיתות למוסדות, בניתי גני משחקים, העברתי את בניין העירייה למקום מודרני יותר ועשיתי עוד הרבה פעולות חשובות ויפות. כחבר כנסת, לעומת זאת, התפקיד הוא שונה ובנוסף לעשייה יש גם הרבה מאוד ייצוגיות. אני לא חושב שזה מפחית אפילו במעט את העשייה הממשלתית ביחס לעשייה העירונית, כי אפשר להגיע להישגים ענקיים בזירה הארצית. אני מתכוון למצות את הכלים האלו עד תום".

יש לך תכניות ספציפיות?

"בהחלט. אני לא חושב להיות חבר כנסת מנומנם ויש לי כמה חלומות גדולים שאני מתכנן לסגור. בין היתר אני שואף לקדם הקמת בית חולים בבית שמש שישתרע על פני 120 דונם. לא ייתכן שבעיר שאליה מתווספים כ-5000 תינוקות חדשים מידי שנה לא יהיה בית חולים ויולדות ייאלצו לנדוד עד לירושלים. יש לי גם עניין גדול לעזור למשפחות ברוכות ילדים ולשנות חוקים שנתקלתי בהם כרועץ בעבודתי כראש עיר, כך למשל בנושאי הארנונה והתחבורה ועוד ועוד. כל ימיי כראש עיר אמרתי לעצמי: 'אילו הייתי חבר כנסת הייתי עושה כך וכך', וכעת באה ההזדמנות. יש לי גם תכנית לכמה חוקים חדשים שייקראו בבוא הימים 'חוקי אבוטבול'".

איזה שר תעדיף להיות, אם יוצע לך?

"אני לא חושב שמתאים לי לשמש כשר, אני צעיר בעבודת הכנסת ויש טובים ומנוסים ממני. אני משער ומקווה שיבוא יום בו אוכל להתקדם לכזה כיוון, אך זה לא צריך לקרות ברגע הראשון. אני מעדיף להשקיע בתחילה בעבודה כחבר כנסת ולהטביע את חותמי בעבודה הקשה. על כל מה שיקרה לאחר מכן יחליט הקב"ה ואעשה מה שגדולי ישראל יורו לי".

אם יגיע מצב בו תיקלעו לבסוף לאופוזיציה, האם עדיין נראה לך שתוכל להשפיע ולממש את תכניותיך הרבות?

"אין שום ספק שגם באופוזיציה אפשר להשפיע באופן משמעותי מאוד ולהילחם על דברים החשובים ליהודים החרדים לדבר ה'. כל תפקיד יכול לשרת את הציבור. היו שנים בהן הייתי באופוזיציה של עיריית בית שמש ומיררתי לראש העיר את החיים, עד שהוא הבין שאם הוא רוצה הצלחה הוא חייב את החרדים, וכך זימן אותנו פנימה והפך אותנו ליד ימינו".

ולסיום, איך אתה מסביר את ההצלחה הגדולה של ש"ס במערכת הבחירות האחרונה?

"אני חושב שיש כמה גורמים שהובילו להצלחה. הגורם המרכזי והראשון הוא כמובן תפילותיהם של גדולי ישראל. מי שראה את חכם שלום כהן בוכה על כך שהתנועה עלולה לרדת בגלל החלשות הבוחרים מבין את כוונתי. גם הגאון רבי ראובן אלבז, הרב זמיר כהן ועוד רבנים חשובים נוספים היו ממש בחרדה גדולה, הם עודדו ודרבנו את הציבור שהצביע ברגליים וגילה כוחות אדירים, הרבה מעבר למה שהכרנו בעבר.

"בנוסף, הייתה האחדות הנפלאה בין כל מגזרי החברה החרדית. כולם נקבצו ובאו להצביע, אפילו כאלו שבעבר היו קצת רחוקים ולא התעסקו בנושא הפוליטי. מעל הכל הייתה עבודתו המיוחדת של יו"ר התנועה אריה דרעי שממש קפץ מעיר לעיר ומכפר לכפר כדי ללכד ולאסוף את כולם ולהשכין שלום.

"אי אפשר גם להתעלם מחלקם העצום של ארגוני הקירוב אשר במשך שנים עושים עבודת קודש ומוסרים את נפשם כדי להאיר את הדרך ולזכות את הרבים. ישנו גידול מתמיד בקרב החוזרים בתשובה, וכידוע, רבים מהם מצביעים למפלגת ש"ס".