"בזכות הריטלין והטיפול הקוגניטיבי – השבת נכנסת אצלי מוקדם": השבת של הניה רוזנבלום

מהי שבת בשבילך?

"בשבילי שבת היא יום מנוחה. אני מתכוונת גם למנוחה פשוטה, פיזית. בשבת אני ישנה הרבה יותר טוב. מפתיע לראות כי היום היחיד בשבוע שבו אני מצליחה לישון היטב הוא שבת קודש. אומנם עם אטמי אוזניים, אבל בלי להתעורר כל חצי שעה... גם כשאני מתעוררת לתינוק או קמה לילדים - אין לי בעיה לחזור ולהירדם בקלות, ואצלי זה ממש נדיר. כשגיליתי את זה, התחלתי לישון הרבה יותר בשבת. ממש שינה בשבת תענוג".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"פעם הייתי מתארגנת לשבת מיום ראשון, כולל שולחן ערוך ומוכן ביום חמישי. ובכל זאת – לא הצלחתי אף פעם להכניס שבת בזמן. זה היה מתסכל. כל שבוע צצה משימה אחרת והפכה את יום שישי על פיו: פתאום החלטתי לכבס וילונות לכבוד שבת, או שעמדתי להכין עוגת שכבות בארבע בצהריים, יצאנו לטיול עם כל הילדים וחזרנו רגע לפני כניסת שבת, וכולם צריכים להתקלח מחדש וערמות כביסה שמתגבהות לי מול העיניים... הייתי מלאת רצון טוב ונכונות להכניס שבת בזמן, התכוננתי בלחץ מתחילת השבוע - ואף פעם לא הצלחתי. לגודל התסכול, אצל הוריי כבר ביום שישי בעשר בבוקר היה הבית כולו מוכן ומבהיק, הסירים על הפלטה וכל מה שנשאר הוא לקבל את השבת בנחת ובשמחה, ואמא שלי היא אישה עובדת ועמוסה, וגם בשנים שהיו ילדים קטנים בבית - כך השבת נכנסה - בשלווה וברוגע. שאפתי גם אני ליום שישי כזה, ולא הבנתי מה בעצם מתרחש אצלי. הרי אפיתי ביום ראשון וקניתי ביום שני ושטפתי בחמישי... איך אני נכנסת תמיד עם הנשמה ביד?

"ואז, במהלך לימודי המקצוע שלי, כשלמדתי והתמקצעתי בתחום הנפש, קראתי על בעיות ניהול והפרעות קשב וריכוז. בבת אחת קלטתי מה הבעיה שלי: חוסר ניהול נכון של זמן, לצד הפרעת קשב. עברתי טיפול קוגניטיבי ותרופתי. נכנסתי לתהליך אמתי ששחרר אותי מכל ההרגלים השגויים האלו, ולמדתי איך לעזור לעצמי להתנהל באופן שונה לחלוטין. ברוך ה', הכלים הקוגניטיביים שרכשתי משמשים אותי גם הרבה לאחר שסיימתי את הטיפול התרופתי (כן, ריטלין. מותר לקרוא לתרופה הזו בשם. היא הועילה לי פלאים, נתנה לי את היכולת לבחון מה קורה לי ולרכוש דרכים להתמודד עם הקושי).

"פיתחתי גם שיטה מיוחדת לפתרון של בעיות ניהול זמן, והרווח הראשון שלי מהלימודים היה ההכנות לשבת - סוף סוף הבנתי כיצד להתכונן אחרת לשבת. כיצד לתכנן את ההספקים הדחופים לפני אלו הפחות חשובים, מתי לעצור ולהפסיק את כל ההכנות ואיך להיכנס לשבת בנחת וברוגע.

"ברוך ה', בשנים האחרונות אני זוכה להכניס שבת עם בית נקי ומצוחצח, כאשר כולנו מאורגנים ונינוחים, ואני רק מודה על כך לה', ויודעת להעריך כמה זה לא מובן מאליו. אז איך חילקתי את העבודה לשבת? ובכן, ביום חמישי עד השעה עשר בלילה אני מצפה שהבית יהיה מוכן לשטיפה, מסודר ומאורגן, כולל כל הפינות הקטנות שבבית. אני מסדרת את 'מגירת הבלגן', מבהיקה את ארונות המטבח ומקפידה לא להשאיר את 'הדברים הקטנים' האלו ליום שישי. את השטיפה עצמה הורדתי מהלו"ז של יום חמישי, כי בלי עין הרע, עם שמונת ילדיי הפעילים, ממילא נצטרך לשטוף פעם נוספת ביום שישי. ביום חמישי גם אסיים את כל הכביסות, וגיהוץ זה החלק היחיד שמחכה ליום ששי, כי הוא התפקיד האהוב על בני. כשהוא חוזר מהישיבה הוא מקפיד לעמוד ולגהץ את כל חולצותיו וכל חולצותיהם של אביו ואחיו...

"יש לי טיפ שווה לאימהות לבנים בגילאי שלוש עשרה ומעלה: כדאי לכן ללמד אותם לגהץ. פעם אחת מלמדים אותם לעשות זאת נכון, ומרוויחים היום מלאכת הגיהוץ האינסופית כבר לא העול שלי.

ביום חמישי אנו מכינים גם את הסלטים והעוגות, ומתחילים את הבישולים. אומנם מדובר ברשימה נכבדת של הספקים, (שנים עשר עד חמישה עשר סלטים ושתיים-שלוש עוגות, בנוסף לסידור הבית והכנתו לשטיפה) אבל ב"ה, הפרעת הקשב מקנה לי גם כישורים נהדרים לתזז בין כל המשימות, ואני נהנית להספיק ולהתכונן במרץ. כך למשל, כבר קרה שקיבלתי בקשה להכין שבע ברכות בחמש בערב, ובשמונה בערב, שלוש שעות אחר כך, הכול היה ערוך ומצפה לבואם של החתן, הכלה ובני משפחותיהם.

"באופן רשמי, יום חמישי הוא יום חופשי שלי, ואני לא עובדת בקליניקה. אבל משום מה, דווקא ליום חמישי 'הפנוי' מתנקזים כל מקרי החירום שחייבים תור מהרגע להרגע. כל מיני אבחונים שנדחו ונדחו עד רגע האפס בו המנהלת לא מוכנה להכניס את הילדה, וכל החרדות והמועקות שמתגברות ומכבידות דווקא בסוף השבוע. נראה לי שימים חמישי ושישי הם ימים לא רגילים, שמעלים על אש גבוהה את כל הדברים שמתחת לפני השטח. כך היום החופשי שלי מתמלא לא פעם במקרי חירום.

"בשבועות כאלו, בין אבחון לטיפול אני ממהרת למטבח, מכינה עוד סלט ומעמידה עוד סיר, ומה שאני לא מספיקה - בעלי מגיע וממשיך, אחת הבנות שאוהבת לבשל מושיטה גם היא יד, ובעזרת ה' - עד הלילה הכול חייב להיות גמור.

"ביום שישי נשאר לי לסיים את הבישולים, ולרוב, תוך שעתיים-שלוש אני גומרת הכול, ב"ה. גם אם סיימתי קודם - לא אתחיל עם פרויקטים חדשים שידרשו הרבה זמן, כי למדתי להעריך כמה זמן לוקח לי כל דבר. אחרי הכול, סדר ההכנות שלנו כיום מתאים לי ומספק את הצרכים של כולנו, וגם אם אני לא מוכנה בעשר בבוקר עם שולחן ערוך ופלטה מלאה - כמו בבית הוריי - לנו זה טוב מספיק גם כך, העיקר שאוכל להדליק נרות בזמן ובשמחה.

"בסביבות השעה שתים עשרה הילדים חוזרים מהלימודים ואוכלים את ארוחת הצהרים הקבועה של יום שישי: קוגל תפוחי אדמה, קוסקוס וירקות. כשהם גומרים לאכול וללכלך את הרצפה כהוגן - מגיע זמנה של השטיפה: בתי הגדולה מופקדת על השטיפה, כשאחותה שומרת על הקטנים. היא יוצאת איתם לגינה עם ארטיקים, או שהם יושבים על מיטת הקומתיים וקוראים, או שהם סתם מנדנדים רגלים ומסתכלים על אחותם ששוטפת. זה לא לוקח לה הרבה זמן, יחסית, כי מדובר בסך הכול בשלושה חדרים של שבעים מטר מרובע. אחר כך אני נכנסת לנוח, ובדרך כלל, כשאני קמה - הבית שטוף ונקי לכבוד שבת. נשאר לנו רק לקלח את הקטנים ולערוך שולחן".  

תארי את התפריט השבתי שלכם.

"השבת שלנו מפנקת: בליל שבת יהיו בשולחן לפחות שנים עשר סוגי סלטים, חלות ביתיות מכוסמין לבן או מלא, ולרוב שני סוגי דגים. אחר כך אני מגישה מרק משובח, עם הרבה עלים ירוקים וחוואיג' ואפילו שלוש עגבניות מרוסקות. ובעיקר - לא רק מרק עם עוף, אלא ממש עם בשר בקר. לעתים נדירות אכין בשר ואורז או עוף ותפוחי אדמה, אבל המרק הוא המועדף על כולנו.

"לקינוח אני מכינה גלידת תותים, או אפרסקים ואננס טחונים, גלידת שוקולד, סופלה או סלט פירות. ואם לא הספקנו להכין שום דבר מהרשימה - נסתפק בקינוחים הקבועים שלנו - אבטיח ופיצוחים, ולצידם אננס טרי.. אחרי כל הקינוחים אנו מחלקים גם ארטיקים לילדים ששרו יפה בסעודה.

"בשבת בבוקר אנו אוכלים עוגות גבינה או עוגות אחרות לקידוש. בעלי חוזר מאוחר מאד מהתפילה, וסעודת שבת נערכת אצלנו בערך בשתיים בצהרים. כשאנו מגיעים לסעודה הילדים כבר אחרי הרבה ממתקים ועוגות וקוגלים והרינג של בית כנסת, ואני מגישה רק סלט ירקות גדול, טחינה וסיר טשולנט ענק. לא משנה כמה הם יהיו שבעים, על הטשולנט אף אחד לא מוותר".

איך נראה שולחן השבת אצלכם?

"השולחן שלנו הוא פשוט ומותאם גם לקטנים: צלחות וסכו"ם חד פעמיים, ומפיונים שהבנות מקפלות. אבל הוא נראה מקושט וחגיגי בגלל כל הסלטים הצבעוניים שממלאים אותו. במהלך הסעודה, הילדים יושבים יפה ליד השולחן, שרים הרבה זמירות עם בעלי ומקבלים ממתקים קטנים שבעלי משגר לכל מי שמשתתף יפה. הקטנה גם מביאה את תיקיית הגן, ומתעקשת לספר ולדפדף שוב ושוב על כל הדפים מתחילת שנה, וכולנו חייבים להקשיב ל-כ-ל השירים שהיא למדה מפסח ועד שבועות. הסעודות אצלנו קצרות יחסית ומותאמות לאורך הפתיל הקצר שלי, כך שגם לילדים זה לא יותר מדי זמן לשבת דבוקים לכיסא. מקסימום, אחרי שסיימנו לשיר את כל הזמירות, לא אכפת לי שהקטנים יקומו לשחק".

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"כשאנו קמים בשבת אחרי הצהרים, זהו זמן רגוע ומשפחתי מאד. אנו חותכים פירות ומגישים עוגות, לפעמים יוצאים עם הילדים לטיול קצר בסביבה, לפעמים משחקים רמי או שחמט עם אחד הילדים, וכשבעלי מתחיל ואומר תיקון הכללי, גם אני לוקחת ליד ומצטרפת. ולא, אני לא קוראת עיתונים. אותם אני גומרת עוד בחמישי בלילה... ואת עלוני פרשת השבוע שבעלי מביא לי מבית הכנסת אני קוראת בליל שבת. עכשיו השעה הזו מוקדשת לזמן משותף ומהנה עם הילדים".

מהו האתגר שלך בשבת?

"קשה לי שהיא נגמרת מהר כל כך... הייתי רוצה לפחות עוד שלוש שעות של שבת בכל שבוע. כזה יום מנוחה ושמחה. יום שכולנו רגועים ונינוחים הרבה יותר. אפילו השקט שיש לי בבוקרה של השבת הוא שקט מיוחד: אני לא צריכה לשלוח את כולם לגן ולחיידר, לבית הספר ולסמינר. בשבת יש לי חופש".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"הילדים שלי אוהבים מאד את השבת. אני לא יודעת אם זה בגלל הארטיקים והאננס או בגלל חלקים אחרים בשבת, אבל אני חושבת שאם אבא ואמא אוהבים מאד את השבת, וברור להם מה הם באמת אוהבים, גם הילדים שלהם בעז"ה יאהבו את השבת".

שבת בלתי נשכחת?

"ארבעה מילדיי נולדו בשבת, וכל פעם כזו היא מאורע בלתי נשכח. אבל השבת שזכורה לי יותר מכל הייתה השבת של הלידה השנייה שלי, בה נולדה בתי. זה קרה במפתיע, לא בזמן המתוכנן, ואני לא ידעתי היכן להשאיר את הבכור שהיה אז תינוק בן שנה וחודשיים, ואפילו לשוחח איתו ולהכין אותו לימים בהם אהיה בבית החולים לא יכולתי. ממש תינוק קטן שלא מבין.

"זו הייתה שבת של אסרו חג סוכות, ובשכונה הצעירה שלנו אף שכן לא היה בבית, כמעט כולם נסעו לחג. שני השכנים היחידים בבניין שידענו שלא נסעו - לא פתחו לנו את הדלת. אולי התארחו בדיוק בסעודה זו... וכך הייתי צריכה לצאת לבית החולים ולא ידעתי מה לעשות עם הגדול שלי. בלית בררה, בעלי הלך מרחק של שלושת רבעי שעה עד לבית של קרוב רחוק שבקושי הכרנו, ובקש מהם לשמור על התינוק. נסענו לבית החולים ומהר מאד הייתי אחרי הלידה, עם תינוקת בריאה ושלמה ברוך ה'. אבל במשך כל אותה שבת חשבתי רק על התינוק שלי, שהשארתי בידי אנשים שהוא לא מכיר והם לא מכירים אותו. בכיתי מגעגוע, פחדתי שהם לא יבינו כשהוא ירצה בקבוק או מוצץ, ומי יחליף לו טיטול, ומי ירגיע אותו כשהוא יבכה ויחפש את אמא... 'התינוק' היום בן שש עשרה וחצי, אבל אינני יכולה לשכוח את השבת ההיא. שעות ארוכות של דאגה, בלי כל אפשרות לשוחח בטלפון. אפילו במוצאי שבת, כשיכולתי להתקשר - לא היה לנו את מספר הטלפון שלהם... זו הייתה השבת הכי ארוכה שהכרתי אי פעם".

מתכון שבתי אהוב במיוחד

גלידת תותים

2 ביצים

3/4 כוס סוכר

400 גרם תותים קפואים

מכניסים את הביצים והסוכר לקערה של מעבד מזון, ומפעילים. אין צורך להקציף.

תוך כדי הפעלת המעבד מוסיפים את התותים הקפואים - אחד אחרי השני. מפעילים כשלוש דקות, עד שהפירות מקבלים מרקם קרמי. מקפיאים בכוסות קטנות.

רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.