"שבת בבוקר היא ההתמודדות הקבועה שלי": השבת של נחמי וינשטוק

מהי שבת בשבילך?

"מתנה ייחודית שרק בורא עולם יכול היה לייצר. כשאני חושבת על שבת אני מתרגשת,  איזה מלך היה נותן לעמו יום וחצי, כמעט יומיים של שביתה מלאה + בונוסים שכוללים שכר עצום בזה ובבא?

והעיקר- שבת בשבילי היא מקור הברכה, פשוטו כמשמעו. אני מאמינה שכל השפע שלנו, רוחני וגשמי תלוי ביום הזה. לכן אני משתדלת ומבקשת הרבה שאזכה להכניס שבת מוקדם וברוגע ומתאמצת בעניין ככל יכולתי".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"ההכנות אצלנו מתחילות ממוצאי שבת: אני מכניסה כביסה למכונה בזו אחר זו, ומנסה לקפל את כל הערמות עד יום שני, כך שבגדי השבת כבר יהיו מסודרים בארונות לשבת הבאה בעזרת ה'. המשך ההכנות מגיע ביום שלישי, זהו היום המיוחל  בו מגיעה העוזרת, ויחד אנחנו מנסות להשתלט על מה שהיה קרוי פעם בית. שתינו 'מאפסות' את הבית ומביאות אותו למצב של שפיות כלשהי. ביום רביעי בערב אני שולחת את הילדים לערוך קניות, וביום חמישי משתדלת מאוד להתחיל את האפייה, את הכנת הסלטים המושקעים ואת הקינוחים.

"כמרצה בסדרת הרצ(א)גות אש"ת חיל, ושחקנית במופע 'ארבע אימהות ועוד אחת', אני משתדלת מאוד לא לקבל תכניות והופעות לסופשבוע, כדי לשמור על כבוד השבת ולהכניסה ברוגע עד כמה שאפשר. יתרה מכך, כבר ראיתי את ברכת השבת בעניין זה: קבלתי הצעה להופיע בארגון מכובד מאוד שיכול היה ליצור לי תקדים שיווקי מצוין. התלבטתי רבות והחלטתי שמכיוון שמדובר ביום חמישי (הם לא יכלו ביום אחר בשום אופן), אינני מקבלת את ההצעה. לאחר תקופה די קצרה הופתעתי לקבל מהם הזמנה חדשה להופעה, והפעם לאמצע השבוע. הם גם המליצו עלי בכמה מקומות נוספים, ואני זכירתי לראות עין בעין את ברכת השבת.

"כך, ביום שישי נותר לנו להכין את הבישולים, ולסדר, לסדר ושוב פעם לסדר. ואיך שכחתי? הניקיון שלאחר הכנת השבת על ידי בעלי שיחי'. אני לא מוותרת לו על העזרה המדהימה הזו שהוא מעניק באופן יוצא מן הכלל בכל שבוע באופן קבוע. אם הוא רק היה רוצה, הוא היה יכול לעבוד בתור שף אמתי. כך לפחות למשפחה הוא מעניק מכישוריו הקולינריים".

תארי את התפריט השבתי שלכם

"בדרך כלל יש לנו בין שניים לשלושה סוגי דגים – פורל, מושט או דניס, במגוון תיבולים. כל שבוע אנו מלקקים את האצבעות... מספר הסלטים יהיה תלוי בכמות הכוח והחשק שהיה לי באותו שבוע. לרוב, הסלטים המועדפים אצלנו הם סלטים חיים: עגבניות, מלפפון וחסה. הכי חשוב מבחינת הקטנים זה לפזר חופן גדוש של נשנושים מעל החסה והירקות. איך אמרה לי חברה נחמדה? 'אם אין לך מה לפזר על החסה, תיקחי את הפעקאלע (שקית הממתקים) של אחד הקטנים ופזרי מעל החסה, הסלט ייאכל טוב יותר...' ברשימת סלטי החובה מככבת גם הטחינה, הרי לא ייתכן בלעדיה. אנחנו שנינו - בעלי ואני, ירושלמים במקור. בדרך כלל יש גם סלט חציל קלוי, למען נוכל לטבול בו את החלה. מעבר לסלטים הקבועים, אני מוסיפה פה ושם חציל מטוגן, כרוב מתוק, פלפל קלוי ועוד. אני אוהבת לגוון בסלטים, אבל כמעט ולא מגיעה לכך בגלל תינוק קטן וחמוד שהצטרף אלינו לא מזמן ודורש את שלו.

"לאחר הסלטים אנו מגישים את מרק העוף המסורתי, שאין כמוהו בעולם, עם טעם ייחודי לשבת. בעלי אוהב שפע, ולכן אנחנו מבשלים בסיר ע- נ- ק. זה מקל עלי 'לדוג' לכל אחד את האוכל האהוב עליו, וגם משאיר לנו אוכל טעים ליום ראשון.

"אחרי המרק אני מגישה צלי עוף, אבל משום מה מי שאוכל ממנו הם אני ובעלי, והילדים מנקרים ממנו נגיסות פצפונות. לסיום הסעודה אנו אוכלים פירות – בקיץ מדובר בקומפוט קר של פירות מבושלים, ובחורף סלט של פירות העונה.

"בשבת בבוקר התפריט מעט שונה. בעבר היינו אוכלים כמו אשכנזים טובים - שני סוגי פשטידות- קוגל אטריות וקוגל תפוחי אדמה, ואחר כך מגישים את הדגים וסלט ביצים, ולבסוף תורו של הטשולנט- החמין המסורתי. הטשולנט של בעלי הוא עונג שבת לא רגיל, ונוכחנו לראות כי חבל להגיע אליו רק לקינוח. לכן  וויתרנו על הפשטידות, ואנו פותחים את הסעודה עם הדגים, אלו שנותרו מליל שבת. כשאנו מגיעים לטשולנט עדיין הילדים אינם שבעים כל כך ונאספים בהתלהבות מכל קצוות הבית רק למשמע התחלת המילה 'טשולנט'..." 

איך נראה שולחן השבת אצלכם? 

"כמו שנראה שולחן שבת עם ילדים: בהתחלה כולם יושבים מרותקים לחידות מענייני הפרשה שבעלי חד לנו בכל שבוע. בהמשך הם קמים, קוראים, משחקים, ואנו מחזירים אותם על ידי סיפורים מרתקים של אבא או סבא וינשטוק. (זהו חמי, הסופר הרב יאיר וינשטוק מהספרים המוכרים של "סיפור לשבת"). בעיני זה משהו מקסים שמרתק את הילדים לשולחן- סיפור חסידי טוב ועסיסי, שאין כמוהו להחדרת אמונת חכמים ויראת שמים טהורה בליבות הילדים. בעלי מתחיל לספר ואז בשיא המתח עוצר, וכולם שרים זמירות. רק במנה הבאה הסיפור ממשיך, וכך הילדים המרותקים נמשכים לשולחן. אנו גם משתדלים מאד להמעיט בהערות ולהרבות בזמירות, ומצ'פרים בממתק מיוחד את מי שהכין דבר תורה לשולחן, כך שיהיה להם נחמד ונ(ט)עים לעשות זאת".

החלק הכי אהוב עליך בשבת

"הרגע הזה של אחרי הדלקת נרות, בו אני שרה ולעתים גם רוקדת את 'מזמור לתודה' עם הילדים הקטנים הכרוכים אחריי. אחר כך אני יושבת עם סידור תפילת חנה ומתפללת על כל המשפחה הפרטית והמורחבת. זהו רגע אישי ומשפחתי שאהוב עלי יותר מכל רגע אחר בשבוע. אני מרגישה בחוש את שלוות השבת ננסכת בי. הילדים שמחים עם הפעקאלע, ואני עם הסידור ובורא העולם, מתמוגגת מהנחת, מודה ללא הרף, ומבקשת על העתיד".

מהו האתגר שלך בשבת?

"שבת בבוקר - זירת ההתמודדות הקבועה. עד שאני מצליחה לקום, זועקים אלי כל עיתוני הנשים למיניהם: 'הי הלו, לא גמרת, בקושי התחלת את כל המדורים הקבועים שאת חייבת לקרוא כל שבוע. מה יהא עלייך? ואל תשכחי, מצפים לך כאן תכנים מיוחדים במיוחד, הרי הם עוסקים בענייני הפרשה, חינוך, משפחה ומה לא,  איך תפסידי?'

"אודה ולא אבוש, לא תמיד אני עומדת בפיתוי, ולפעמים מתחילה לקרוא, אבל ברוך ה' החבריה סביבי לא נותנים לי הרבה זמן לקריאה שקטה, ודי מהר אני פורשת לטובתם ולטובת דפי הקשר, הספרים, הסדר בבית ובעיקר אל התפילה. כי זו האמת: אני לא מסוגלת לוותר על תפילות בשבת. זה הזמן היחיד שבו אני מצליחה להרגיש כי הנשמה שלי צמאה להתפלל. ובעצם, הגוף ותאוותיו (קרי עיתונים, עוגות, שינה...) סתם מפריעים לה. ואני, הקטנה, מנסה להתגבר, ואין לי ספק שעל כל התגברות ועל כל תפילה שכרי ושכר כל הנשים רב מאד.

"ויש לי עוד אתגר רציני בשבת: להרגיש באמת כאילו 'כל מלאכתך עשויה'. לפעמים עולים לי דווקא בשבת כל מיני רעיונות למערכונים או לתכנית חדשה, או שיר שמתאים בדיוק למופע, או רעיון יפה להרצאה, ואז אני מזכירה לעצמי שעכשיו שבת, ולא כדאי לי להצטער שאני לא יכולה להעלות את הדברים על הכתב, כי ברכת השבת תעמוד לי ולזכותי יותר מהרעיון החדש והקולע.

"וכן, יש לי עוד אתגר 'מעניין': בשבתות של שמחות במשפחה, אני תמיד מתבקשת לבצע איזה מערכון או הצגה קלילה. פעם זה הרגיז אותי מאוד -  מדוע עלי 'לעבוד' גם בשבת?! אבל עם הזמן שיניתי תפיסה, והבנתי שאנשים כמהים לשמוח, ואם אני יכולה לשמח אז למה לקרוא למתנה הזו עבודה? מאז אני משתדלת מיוזמתי להודיע שבעזרת ה' אציג כמה קטעי הומור בסעודה שלישית. כך אני גם מרוויחה שקט במהלך השבת בעניין זה, וגם זוכה לשמח את נשות משפחתי היקרות ובנות ישראל".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"כפי שכבר אמרתי: עם חידות, אינסוף סיפורי צדיקים, וממתק מיוחד על דברי תורה. ויש אצלנו חלק נוסף, מיוחד במיוחד לשבת - סעודת אמנים. בשעות אחר הצהריים של שבת, אני אוספת את ילדיי סביב מגש מגרה של מזונות, מתוקים, פירות ולצידו בקבוק מיץ ענבים. אנחנו עורכים סבב של ברכות ואמנים לפי סדר הברכות מג"ע א"ש (מזונות, גפן, העץ, אדמה, שהכול) ומכוונים שכל הברכות והאמנים יהיו לעילוי נשמתה של אמי ע"ה. אחר כך אני מקריאה להם סיפורים בהתאם לתקופה: על פרקי אבות, או מתוך עלוני השבת של הידברות".

שבת בלתי נשכחת

"השבת ההיא מלפני שנתיים, בה חשתי צירים. הייתי בסוף הריון והדאגתי את בעלי, עד כדי שהזעקנו אמבולנס בשבת בבוקר. אבל אז הצירים כמובן הלכו ופחתו, ועד שהגעתי לבית חולים- כלום. זו הייתה חוויה מאד לא קלה להסתובב במשך שבת שלמה במסדרונות בית החולים שערי צדק, בלי יכולת לישון או לנוח. אישה אחת צדיקה תרמה לי את מיטתה כדי שאוכל לנוח קצת. אגב, זו הייתה ה'שבת חופשה' שלנו באותה שנה, גם משהו ברוך ה'.

"במוצאי שבת חזרנו הביתה לבשר לילדים שאנחנו ברוך ה' בריאים ושלמים, והכל בסדר עם אימא, שנסעה באמצע השבת באמבולנס לבית החולים. רק לאחר שבועיים תמימים נולדה בתי שתחי'".

מתכון שבתי אהוב במיוחד:

דג סלומון במטבל פטרוזיליה ושום 

מוצרים נדרשים:

פילה סלומון

1 ראש שום

1 חבילת פטרוזיליה טריה

2 עגבניות

1 כוס שמן קנולה / שמן זית (או כוס שמעורבת בה שני הסוגים)

מלח, פלפל, גריל עוף לפי הטעם

אופן ההכנה:

כותשים את שיני השום, קוצצים את הפטרוזיליה דק - דק (אפשר לכתוש יחד במעבד מזון), מוסיפים את השמן, המלח, הפלפל והגריל ומערבבים. לעיתים צריך להוסיף מעט שמן.

מניחים את הדג בתבנית גדולה, מעסים היטב עם התערובת ומפזרים מעל הכל פרוסות דקות של עגבנייה. מכניסים לתנור לאפייה על חום של 180 מעלות למשך 25 עד 40 דקות, (תלוי בעובי הדג, ואם זו יחידה אחת גדולה של פילה או כמה פרוסות נפרדות שזקוקות לאפיה קצרה יותר).

הדג טעים כשהוא חם (לא כדאי להניח ישירות על הפלטה כדי שלא יתייבש), אבל הוא טעים לא פחות (ולטעמם של חלק מבני המשפחה אפילו יותר) גם כשהוא קר.