סיון רהב מאיר על הנשמות שעלו השנה אל כיסא הכבוד

בתפילות ראש השנה ויום כיפור אנו משתדלים להזכיר את זכויותינו וקורבנותינו, מעקדת יצחק ועד היום. נעשה זאת גם כאן. מיליונים יאמרו ביום רביעי הקרוב בהתרגשות את המילים "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן, וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן, כַּמָהּ יַעַבְרוּן וְכַמָּהּ יִבָּרֵאוּן, מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת, מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ".

אלו הן הנשמות שעלו השנה אל כיסא הכבוד, במאבק על חיינו כאן: בערב יום כיפור שעבר נרצח בגוש עציון ארי פולד, שעוד הספיק לירות במחבל. כחודש אחר כך נרצחו באזור התעשייה ברקן קים לבנגרונד־יחזקאל וזיו חג'בי. כחודשיים אחר כך, העובר בבטנה של שירה איש רן נורה בפיגוע ירי ולא שרד. בפיגוע בגבעת אסף הרג מחבל את שני לוחמי כפיר, יוסף כהן ויובל מור יוסף, ובפיגוע בצומת אריאל נרצחו גל קיידאן והרב אחיעד אטינגר. עוד קודם, עם תחילת השנה הלועזית, נרצחה הנערה אורי אנסבכר בירושלים, ואחריה עוד שני בני נוער, דביר שורק ורינה שנרב. מפגיעת רקטות נהרגו לאורך השנה נינה גניסדנובה, מחמוד אבו עצבה, זאיד אלחמאמדה, פנחס פשווזמן, משה פדר ומשה אגדי. 17 קורבנות. אליהם מצטרפים השנה, לצערנו, 12 אחים מאירועי הירי באמריקה.

ועימם שם, בזמן שאנחנו נאמר כאן "מי יחיה ומי ימות", נמצא גם חנוך אלבלק מקיבוץ בית השיטה, המבצע המיתולוגי של המילים האלה מ"ונתנה תוקף". זהו יום הכיפורים הראשון מאז נפטר הקיבוצניק, מבצעו של השיר המפורסם. בדקתי השבוע מי יחליף אותו בתפקידו במניין בקיבוץ, אבל ככל הנראה איש לא ייכנס שם לנעליו, והציבור כולו ישיר את השיר ביחד.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".