יוזם המאגר החרדי בתקשורת: "העובדות פחות רלוונטיות, העיקר שתהיה כותרת"

ליהודה אייזיקוביץ נמאס לראות כיצד הקהל החרדי מוצג בתקשורת, אז הוא החליט לעשות מעשה. לאחר שקיים סיורי היכרות לדיפלומטים, לאנשי תקשורת ולקהל הרחב במגזר החרדי, הוא הקים, יחד עם פז כהן, מאגר תוכן של מומחים חרדים במגוון תחומים, שיוכלו להתראיין לאמצעי התקשורת השונים, ובכך יסייעו לשפר את התדמית של המגזר החרדי.

בקיץ תשס"ב, הפציע לראשונה איש התקשורת יאיר לפיד בשמי הפוליטיקה הישראלית, שלאחר מכן הקים את מפלגתו "יש עתיד", והתמודד בבחירות לכנסת ה-19 תחת הסלוגן "איפה הכסף?". את הקמפיין שלו ביסס לפיד על נושא אחד, עליו פרט ללא הרף – החרדים.

באותם ימים, מצא את עצמו דייויד קריס, שאחראי על נושא התקשורת באיחוד האירופאי בישראל, במבוכה רבה. בין תפקידיו, היה עליו להסביר לדיפלומטים אירופאים נושאים שונים שבהם עוסקת התקשורת הישראלית. הוא גילה שבכל הנוגע לחרדים, אין לו שום ידע מבוסס, וגם כשפנה לעמיתיו מהתקשורת הישראלית, לא קיבל תשובה.

יום אחד נכנס אל בניין האיחוד האירופי עיתונאי חרדי, על מנת לראיין את שגריר האיחוד. בעודו ממתין לריאיון, דייויד שוחח עמו, ותוך כדי שיחתם הבין שהפתרון נמצא מולו. הוא ביקש מהעיתונאי להעביר בפני אנשי האיחוד האירופי הרצאה מפורטת, שתסביר להם מי הם החרדים, מה הם עושים ומה הם רוצים. העיתונאי החרדי הרהר מספר שניות, ולבסוף הציע שבמקום להעביר הרצאה בפני אנשי האיחוד - אפשר לקיים סיור היכרות במגזר החרדי. דיויד עט על הרעיון, הדיפלומטים התלהבו ונענו בחיוב, והעיתונאי מיהר לרתום את יהודה אייזיקוביץ, אברך מאלעד, על מנת שיפיק את הסיור. "לא היה לי שום רקע בתקשורת", מסביר אייזיקוביץ, "הייתי אברך בכולל ופשוט למדתי את התחום תוך כדי תנועה".

יהודה אייזיקוביץ

בסיור שארגן אייזיקוביץ, השתתפו 25 סגני שגרירים ונספחי תקשורת, במהלכו נפגשו עם מנהל חברת היי-טק במודיעין עילית, שסיפר על מוסר העבודה והיכולות הייחודיות של העובדות החרדיות, ביקרו בהיכל ישיבת חברון, שם הוכו בהלם מה'רתיחא דאורייתא', ושמעו מראשי הישיבה על תרומתה של הישיבה בעיצוב אישיותם של התלמידים; ב'יד שרה' הכירו המשתתפים את אתוס החסד והערבות ההדדית, וחתמו את הסיור בארוחה משותפת עם אנשי תקשורת חרדים דוברי אנגלית, לצד שולחנות ערוכים במיטב המאכלים היהודים. למשתתפי הסיור הוצג העולם החרדי באופן מקיף ומרתק, ובתום הסיור, הדיפלומטים הביעו את התרשמותם מהעולם החרדי, שלראשונה נגלה בפניהם.

"הסיור הזה התגלה ככלי עוצמתי לעיצוב התדמית של המגזר החרדי", אומר אייזיקוביץ. "הצלחתו הובילה להפקת עשרות סיורים והרצאות נוספים, בהם השתתפו מאות אנשים מהארץ ומחו"ל. בדיעבד, התגלה שהמפגש האקראי בין דייויד קריס לעיתונאי החרדי - הוא זה שהחל להניע את מלחמת ההסברה החרדית". 

תמיד הרגשת שישנה תפיסה מוטעת לגבי העולם החרדי או רק בעקבות הסיורים?

"ככל שהפקנו יותר סיורים, התחלתי להבין את הפער שקיים בין מה שאנשים חושבים למה שמתקיים בפועל. על פי התגובות שקיבלנו, גיליתי שמדובר בתופעה רחבה מאוד, ולא רק באירוע חד פעמי, שאנשים חשבו משהו מסויים על החרדים ולפתע נוכחו לגלות משהו חדש. זה פשוט ציבור שלם שלא מכיר את החרדים".

יש הטוענים שגם אם חילונים ישמעו ויראו חרדים, זה לא אומר שהם יבינו. סך הכל הם דוברים שפה אחרת לגמרי, והרוב המוחלט עדיין לא יבין את תפיסות הבסיס החרדיות. צריך לחזור בתשובה בשביל להבין?

"חילוני חושב שאמונה זה איפה שנגמר השכל הישר, ולכן נראה לו שחרדים הם לא רציונאלים. אבל אמונה באלוקים מבוססת על השכל הישר. יש שחושבים שהדברים שכתובים בתורה הם לא יותר מאגדת עם, אבל יש הוכחות לכך שהם קרו באמת. אפילו אנשי מדע היום טוענים שחייב להיות יוצר לבריאה, זה בכלל לא עניין חרדי. צריך להבין שגם אם קיים משהו שאני לא ממש יכול להבין אותו- הוא עדיין קיים. ברגע שיבינו את זה, יבינו גם שחרדים הם לא פגאנים, שתקועים בפולחנים ומנהגים עתיקים - ואז יקרה השינוי".

אילו דברים חדשים, למשל, התגלו בסיורים לקהל החילוני?

"במשובים שקיבלנו, המשתתפים ציינו שוב ושוב את הפער עצום בין האופן שהחרדים מוצגים בתקשורת לבין המציאות. בתקשורת הישראלית, לאורך כל שנות קיומה, החרדים הוצגו בדרך כלל באופן חד צדדי ונלעג. לרוב הם מופיעים כפורעי חוק, חוסמי כבישים, מיידי אבנים ושורפי פחים. בכתבות שהתיימרו להציג כביכול את 'הפנים האמיתיות' של המגזר החרדי, הובאו באופן קבוע סיפורים, מוזרים ברובם ומבויימים בחלקם, שתרמו רבות לתדמית הלא מחמיאה של החרדים".

במהלך המפגשים שלו עם הקהל החילוני, אייזיקוביץ התחיל להתחזק בעצמו. "אני גדלתי במשפחה חרדית, אך במהלך הסיורים התברר לי שכל מה שידעתי לא תאם את מה שקרה במציאות. הייתי בטוח שיש דברים לגבי אורח החיים החרדי שאני יכול להסביר במאה אחוז. בעקבות המפגשים הללו, יצאתי למסע אישי ובו למדתי את כל מה שלומדים מתחזקים, ממש מהתחלה. מה זה להיות יהודי שומר מצוות, איך אנחנו יודעים שיש אלוקים. כל מה שמלמדים בסמינרים, לימדתי את עצמי. אני כל הזמן אומר שבזכות הסיורים, אני היום הרבה יותר חרדי ממה שהייתי".

בעקבות החוויה האישית שלו, אייזיקוביץ החל לארגן סדרה של הרצאות לתלמידי ישיבות, מעבר לשעות הפעילות של הישיבה. "הכול היה נורא סודי. בהתחלה הגיעה קבוצה קטנה, ומשבוע לשבוע היא רק הלכה וגדלה. מסתבר שיש הרבה תלמידי ישיבות שמשתוקקים למפגשים מסוג זה בשביל לחזור לאורח החיים היהודי. מאות תלמידי ישיבות כבר עברו את סדרת ההרצאות, והם חיים חיים טובים יותר בזכותן".

מה שלפיד לא לקח בחשבון

הכנסת ה-19 תירשם כאחת התקופות הקשות בימיה של היהדות החרדית. תקציבי הישיבות והכוללים נחתכו באופן דרמטי, ועולם התורה כמעט הגיע לידי קריסה. "קמפיין שנאת החרדים היה מבחינת לפיד מהלך מוצלח, אך מה שלפיד לא לקח בחשבון הוא שההתעסקות האובססיבית בחרדים, תעורר במקביל סקרנות רבה", מסביר אייזיקוביץ. "ההתעניינות התקשורתית בחרדים הביאה רבים דווקא לרצות ולהכיר את החרדים ואת אורח חייהם. נראה היה שהציבור הכללי גילה לפתע את החרדים מחדש, אך חשוב יותר, למבקרים הרבים התגלה שהחרדים במציאות שונים מאוד מכפי שנתפסו בתודעה הרווחת ובתקשורת הישראלית".

גם היום, בדומה לעבר, מערכות הבחירות מתבססות על החרדים. איך אתה מסביר את זה?

"לא רק שהיא מתבססת על הקהל החרדי, אלא היא ניזונה מהבורות של הציבור בנושא. הפוליטיקאים מנצלים את הוואקום שקיים בין מה שהקהל יודע למה שהם מנסים להשיג. כך הם מעבירים את המסרים שלהם, והציבור מאמין להם".

אייזיקוביץ אומר כי בשנים האחרונות נרשמו מקרים רבים, בהם אנשי וגופי תקשורת הציגו כתבות שקריות לחלוטין על המגזר החרדי. "בחורף תשע"ז עלתה לרשת ידיעה, שבעקבות תלונות של חרדים על חוסר צניעות, נאלצה חברת פרסום להסיר דמות של דמות מצוירת משלטי פרסומת בבני ברק. הידיעה עשתה גלים ויצרה כותרות גם באתרי חדשות מעבר לים. כפי שניתן היה לצפות, תגובות הקוראים ברובן היו שליליות ולעגניות כלפי הציבור החרדי. בניהו יום-טוב, חרדי תושב ראשון לציון, יצא לבדוק את אמיתות הידיעה ולתדהמתו גילה שהידיעה כולה היתה שקרית ופורסמה במטרה לקדם את שיווק הסרט, תוך כדי השפלת החרדים".

אייזיקוביץ עם פז כהן בחתונה חרדית

לאייזיקוביץ יש אינספור דוגמאות בנוגע לכתבות מטעות שפורסמו בתקשורת. אחת מהן פורסמה באתר Ynet, בה נטען שתושבי ירושלים החילונים משלמים על צהרונים פי ששה מהחרדים. "יו"ר ועד ההורים בירושלים פנה אל הכתבת והסביר לה שהעלות הנמוכה היא תוצאה של ויתור של החרדים על חוגים ומרכיבים שונים במסגרת הצהרונים. ולמרות זאת, הידיעה הוצגה תחת הכותרת המתסיסה 'משלמים פי 6 על צהרונים בירושלים בהשוואה לחרדים: לאן הולך הכסף?'. הסברו של יו"ר ועד ההורים הובא במקום זניח בשולי הכתבה. לפי דעתה של הכתבת, נראה שהעובדות פחות רלוונטיות, העיקר שתהיה כותרת טובה".

למה וממתי, לדעתך, התקשורת מנסה לעורר כותרות על חשבון החרדים?

"ברמה ההיסטורית, עוד לפני קום המדינה התקיים מאבק בין ההדוקים לבין החופשיים לגבי איך היהדות צריכה להיראות. זה התחיל מכך שתפסו את החרדים כפרימיטיבים חשוכים, ואז דורות שלמים גדלו עם התפיסה הזו. לכן, בכל פעם שסיקרו את החרדים בתקשורת, היה קל לצאת מנקודת הנחה שלהיות חרדי זה דבר לא חיובי במיוחד. אני לא כועס ולא מאשים אף אחד. אנשים מקבעים את התפיסה שלהם כי ככה הם התחנכו בבית".

המגזר החרדי והמודל האמריקאי

פז כהן, שבעברו היה עוזר פרלמנטרי של חה"כ אבשלום וילן ממרצ, קיבל הזמנה מאייזיקוביץ להשתתף בסיור היכרות עם החברה החרדית. כהן, שבשנים האחרונות שימש כיו"ר ועד ההורים הארצי, לצד תפקידו כמנכ"ל ארגון שפועל לקידום מיזמים חברתיים, אומר כי היוזמה של עריכת סיורי היכרות עם החברה החרדית סיקרנה אותו. "בסיור הזה נחשפתי לדברים ולאנשים שטרם הכרתי, ולראשונה הבנתי כמה דברים חשובים. הראשון – הנתינה לכלל החברה הישראלית היא מובנית בחברה החרדית. מפעלי החסד והצדקה העצומים כוללים מתנדבים, שעושים את התנדבותם באהבה ובמסירות, והיקף הציוד והנתינה שלהם עצומים. הדבר השני הוא שיש במגזר החרדי אנשים משכילים ומוכשרים מאוד בשלל תחומים, והידע שלהם והתרומה שלהם לחברה לא באים מספיק לידי ביטוי", אומר כהן.

כהן כאב את העובדה שהמידע החשוב שאליו נחשף אינו מגיע לציבור הרחב, ואת המחיר התדמיתי היקר שמשלמים החרדים בשל כך. הוא הבין שהתקשורת יצרה את הבעיה, ולכן היא צריכה להיות גם חלק מהפיתרון.

לאחר קיומם והצלחתם של הסיורים במגזר החרדי, כהן העלה רעיון לקדם הנכחה בתקשורת של מרואיינים חרדים מומחים במגוון נושאים מתוך הנחה שכל שילוב של מומחה חרדי בתקשורת ה"מיינסטרים" יעביר מסר שיש פה עוד אנשים. כהן מספר: "במחקר שעשינו, מצאנו שבארה"ב התמודדו בהצלחה עם בעיה דומה של הדרת קבוצות מסויימות מהתקשורת, והתאמנו את המודל האמריקאי למגזר החרדי. מתברר שבפני אנשי התקשורת קיים חסם אובייקטיבי, חוסר ההיכרות עם מרואיינים מקצועיים מהמגזר החרדי. סדר היום האינטנסיבי של עולם התקשורת לא מותיר די זמן להשקיע בחיפושים אחר מרואיינים חדשים, ולכן יש להנגיש אותם בקלות ובמהירות". לצורך כך, עלה הרעיון של הקמת מאגר מקוון של מומחים ודוברים חרדים במגוון תחומים.

כהן גייס תרומה מחברת "מוביליי", שאפשרה את הקמת המאגר, ואייזיקוביץ הוצב בתפקיד רכז המאגר, והחל בתהליך של מיפוי, איתור וגיוס מומחים חרדים בכל נושא שהתקשורת עוסקת בו. בסופו של התהליך נוצרה רשימה מכובדת של עשרות מומחים במגוון נושאים. ממומחה לסביבה ירוקה ועד מנהל מחלקה בבית חולים, ממומחית לטיפול בנפגעי טראומה ועד לשפית בינלאומית. כל אלה קובצו עם כל המידע הרלוונטי אודותם באתר מיוחד - Idealist.

המטרה של האתר הייתה לייצר אנשי תקשורת חרדים?

"המטרה היא לייצר מרואיינים חרדים שיופיעו על המסך בהקשרים חיוביים, מה שלא קורה היום. תמיד החרדים שמופיעים בתקשורות מופיעים בהקשרים שליליים ולפעמים זה עושה יותר נזק מתועלת. המאגר נוצר בשביל מומחים ומומחיות בכל תחום, שיוכלו להתראיין לאייטמים השונים במדיה וייצגו את המגזר החרדי בצורה חיובית".

למה הקמתם מאגר מרואיינים לכל התחומים? מה הצורך בכלכלן חרדי, לדוגמה?

"יש הבדל משמעותי בתפיסה של כלכלן חרדי. אם המחירים מתייקרים וכולם מתלוננים על המצב, הכלכלן החרדי שבמאגר שלנו אמר בראיון לרדיו שבעיניו מדובר בהזדמנות ליצירת יזמות עסקית חדשה, כי הרבה דברים גדולים קרו בעקבות מצב כלכלי קשה".

קשה לצפות מחילוני ממוצע לגישה אוהדת

עם הקמת Idealist, ערך אייזיקוביץ סבב פגישות עם בכירים בעולם התקשורת הישראלית כדי להכיר להם את המאגר ואת הקונספט. "בסך הכול, מנהלי מערכות התקשורת הגדולות בארץ גילו גישה חיובית לקידום הנכחה של חרדים", מסביר אייזיקוביץ. "כולם מבינים שתקשורת מגוונת מעשירה את השיח, מציגה זוויות חדשות ולא מוכרות, ויוצרת עולם תקשורתי מעניין יותר. אני, מצדי, מקפיד לשמר ולטפח קשרים הדוקים עם אותם מנהלים ועם גורמים רבים בעולם התקשורת, ויש לזה תוצאות משמעותיות בשטח".  

עם זאת, אייזיקוביץ אומר כי התגובות של הציבור הכללי לפלישה החרדית אל תוך התקשורת החילונית לא מתקבלת לרוב בעין חיובית, ולמרות זאת, הוא רואה בזה משהו חיובי. "אני לא יכול לבוא בטענות לחילוני שכל שנותיו נחשף למידע שלילי על חרדים. קשה לצפות ממנו לגישה אוהדת. הוא בסך הכול תוצר אופייני של מערכת התקשורת. דווקא העובדה שהוא טרח לכתוב תגובה לפרסום חרדי, מלמדת שהוצאנו אותו מאדישותו ואתגרנו אותו. באנשים כאלה יש סיכוי לראות בהמשך שינוי חיובי ביחס לחרדים. בכל מקרה, מבחינת עורכי התקשורת, התגובות הרבות הללו עושות רק טוב, הם זקוקים לטראפיק (תנועת גולשים - ש.פ) סביב כתבות שמתפרסמות אצלם, והחרדים בהחלט מספקים את הסחורה".

מאז שהקמת את המאגר, אמנם יש יותר ייצוג לחרדים בתקשורת, אבל בפועל אנו רואים שזה לא ממש מוריד את מפלס השנאה, אלא להפך. איך מתמודדים עם זה?

"אנחנו נמצאים לאחר מסע ארוך של 70 שנים לפחות, בהן התקשורת הייתה אנטי חרדית. מה שקורה עכשיו זה דבר חדשני. ודאי שייקח עוד זמן עד שדברים ישתנו,  אבל אני כן יכול להגיד, מהשיח שיש לי עם אנשי תקשורת ומהפעילות שאני מקיים, שיש רצון לשנות ולשמוע על החרדים מזווית אובייקטיבית ולא כפי שהובאה עד היום. זה אכן תהליך והמסע עוד ארוך, אבל כל מסע מתחיל בפסיעה אחת, שאותה כבר עשינו. ממש לאחרונה, עיתון 'הארץ' פרסם טור שכתבתי בשם 'זמן אלול', שעוסק בנושאים יהודים. זה העיתון הכי אנטי חרדי, ולפרסם שם זו עוד פסיעה במסע. ככל שהבורות לגבי העולם החרדי תלך ותתפוגג, באופן טבעי יתקיים המעבר ממקום של רגשות שנאה למקום שכלתני".

פרשן "הארץ", נחמיה שטרסלר, ביקר בעבר בבני ברק וסיפק כמה ציטוטים מעניינים, אבל לאחרונה אמר כי "החרדים סוחטים סכומי עתק למימון הישיבות". יש בכלל יכולת לשכנע אנשי תקשורת או שהמאבק אבוד מראש?

"אני לא מנסה לשכנע אנשי תקשורת, המטרה שלי היא להגיע לקהל הרחב. אמנון לוי במשך שנים עשה קריירה מהחרדים. ביום שהוא יבין שהחרדים זה משהו אחר- הוא יאבד את העבודה שלו כי כבר לא יהיה לו מה למכור. ניסיתי להבין מה ההגיון שעומד מאחורי השנאה הזו ולא הצלחתי. אולי זה עניין של הרגל ואולי הוא לא יכול להודות שהוא טעה, אבל הוא, למשל, מקרה אבוד. עם זאת, יש מספיק אנשים שמוכנים לשמוע, ואליהם אנחנו פונים". 

אתה לא חושש שישתמשו בנוכחות של החרדים בתקשורת בשביל לטעון שיש איזון, למרות שברור לכולנו שאין?

"שוב, אני לא מחפש להכניס אנשי תקשורת חרדים. אלה שכבר נכנסו לשם, לא הוכיחו את הביצועים המדהימים שלהם. אני צריך את התכנים החרדים. אם יכניסו אנשי תקשורת חרדים בשביל לטעון לאיזון, אין בזה שום תועלת, אבל אם כל מרואיין עשירי יהיה חרדי, נגיע למצב אידיאלי. זה לא קיים היום".

מי הוא המרואיין האידיאלי עבורך? גם בתוך המגזר החרדי יש דעות שונות. מי מייצג את המגזר נאמנה?

"אנחנו הולכים על המיינסטרים החרדי, אני לא הולך לשוליים. לא מודרנים, או 'החרדים החדשים' כפי שקוראים להם, ולא קיצוניים אחרים. אנחנו רוצים לייצג את 80 האחוזים שנמצאים באמצע ולהביא את הדעה המקובלת בציבור החרדי. אני כל הזמן אומר שחרדים הם לא גוש שחור. יש הרבה גוונים בגוש השחור הזה, אבל חילונים לא יודעים את זה. יאיר שרקי (כתב לענייני דתות בחברת החדשות – ש.פ) כל הזמן אומר שחושבים שהוא מייצג את החרדים. זה ממש לא נכון, אבל בשבילם כל מי שהולך עם כיפה וציצית הוא חרדי, וחייבים לשנות את התפיסה המוטעת הזאת".

ולמרות כל אלה, אייזיקוביץ מאמין שהם הולכים בכיוון הנכון. "לפני קצת יותר משנה רשמנו את ההופעה הראשונה שלנו בתקשורת הכללית, ומאז מספר ההופעות הלך וגדל בקצב מתגבר. עד עתה צברנו קרוב למאה הופעות. במהלך הזמן הזה התוודעו לקיום המאגר עורכים, כתבים ותחקירנים רבים, שרואים בו כתובת קבועה לאיתור מרואיינים חרדים בתחומים שונים. אין כמעט יום שלא מגיעות אלי פניות מגורמים שונים ש'אשדך' להם מרואיינים מתאימים או לקבלת מידע על חרדים ואורח החיים החרדי. זה רק מראה לי שאלה לא רק דיבורים, אלא גם מעשים. הגישה היום לגבי החרדים הרבה יותר חיובית. אני לא אומר שמחר כולם יחזרו בתשובה, אבל הם כן מוכנים לשמוע, שזה כבר שינוי בכיוון הנכון".

למרות העשייה המבורכת, אייזיקוביץ אומר שיש כלי תקשורת רבים שהפעילות של המאגר לא מגיעה אליהם. "בהיעדר מימון, כל הפעילות שנעשית כיום היא בהתנדבות מלאה, ויש גבול ליכולת של האנשים להשקיע מזמנם. הלוואי והיתה לנו היכולת להרחיב את הפעילות ולהגיע לכל במה תקשורתית. באופן אישי, מה שמניע אותי ונותן לי כוחות להמשיך ולפעול לשיפור התדמית של המגזר החרדי נובע לא רק מהרצון לתקן עוול חברתי או למנוע מפוליטיקאים חורשי רעה לפגוע בעולם התורה. יש כאן משהו משמעותי הרבה יותר - ב'מסילת ישרים' בפרק י"ט כתוב ש'אי אפשר לכבוד העליון להתרבות אלא בגאולתן של ישראל ובריבוי כבודם'.  הצורך לרומם את קרנם של שומרי תורה ומצוות הוא תנאי נחוץ כדי להגשים מטרה נעלה וחשובה ביותר - להרבות כבוד שמים".