דמויות ביהדות
רבי ניסים קרליץ זצ"ל: קווים לדמותו, במלאות 5 שנים לפטירתו
רבי ניסים קרליץ זצ"ל היה מייסד וראש בית הדין, פוסק הלכה, חבר מועצת גדולי התורה. קווים לדמותו הגדולה
- יונתן הלוי
- פורסם כ"ב תשרי התשפ"ה
הרב קרליץ זצ"ל (צילום: יעקב נחומי, פלאש 90)
הערב ומחר (יום שישי, כ"ג בתשרי) מצויינים 5 שנים לפטירתו של מרן הרב ניסים קרליץ זצ"ל. הרב היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.
הרב זצ"ל נולד בי"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 בבלרוס, לאביו הרב נחום מאיר קרליץ ולאמו בתיה, אחותו של החזון איש. משפחת קרליץ עלתה לישראל עוד לפני השואה, כאשר היה רבי ניסים בן 10. הסיבה לעלייה לארץ היתה כיוון שהוריו הבינו שעל פי החוק הפולני עליהם לשלוח את בנם ללמוד בבית הספר הכללי. בישראל, למד הרב בישיבת פוניבז',
בשנת תשי"ט, בהיותו בן 33, נפטר אביו והוא מונה תחתיו לכהן כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן.
בשנת תשכ"ח הקים את בית דין צדק המפורסם בני ברק, שבראשו עמד כיובל שנים. בית הדין הפרטי הוקם בביתו של רבי ניסים, בעידודו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי (ה'סטייפלר'). זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. מתקיימים בו מספר דיני תורה ביום בנושאי אישות וממונות, והוא אף עורך גיורים כשרים כהלכתם. בית הדין עוסק גם בעניינים ציבוריים חרדיים. הוא מורה דרכה של משמרת הקודש והחינוך שבין השאר מפקחת על אירועי תרבות בציבור החרדי, והיתה הראשונה שהציעה מתן כשרות לטלפונים סלולריים החסומים לאינטרנט ולשירותי תוכן. בית הדין מעניק כשרות לחברות סינון אינטרנט הפונות למגזר החרדי, מעניק כשרות לאתרוגים לנטילה בחג הסוכות, ומפעיל מדי שמיטה אוצר בית דין לאספקת פירות שביעית על פי פסקי החזון איש.
בין הדיינים הבולטים שכיהנו בבית הדין: הרב פנחס שרייבר, הרב יוסף רוט, הרב יעקב אדלשטיין והרב יעקב ישראל פוזן.
הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב (2012). כאשר פרש, מונה תחתיו חתנו הרב שריאל רוזנברג.
כן היה הרב קרליץ חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. לאחר מספר שנים, בשנת תשל"ב, מונה לכהן כחבר בוועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר זצ"ל.
בשנת תשל"ו מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנה שלאחר מכן, בשנת תשל"ז, מונה לחבר במועצת גדולי התורה. כאשר הוקמה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בתשמ"ט כיהן בה, והיה שותף בגיבוש הסכם האיחוד מחדש בין דגל התורה ואגודת ישראל בשנת תשנ"ב.
רבי ניסים הוציא את הספרים הבאים: "שיעורי הגר"נ" – הספר עוסק בהלכות תרומות ומעשרות במשנה תורה לרמב"ם.
כן חיבר רבי ניסים את "סדרת חוט שני". מדובר בסדרה הכוללת 13 כרכים - על הלכות ריבית, נדה, שבת (4 כרכים), שמיטה, יום טוב וחול המועד, פסח, ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
מהליכותיו של רבי ניסים קרליץ זצ"ל
מידותיו הנאצלות של הרב ניסים קרליץ זצ"ל, והנהגתו הייחודית בכלל ובבית הדין בפרט, היו ניכרים לאורך כל שנות חייו והנהגתו. רבי ניסים מסר את נפשו לציבור עד קצה היכולת.
בעבר לא הסכים רבי ניסים לקבוע בביתו זמני קבלת קהל כלל, כדי לאפשר לבאים להיכנס בכל שעות היום. בשל כך, אנשים הגיעו עם שאלותיהם לאורך כל היום, ולאחר שהפצירו בו רבות לקבוע שעות קבלת קהל למען בריאותו, הסכים. עם זאת, הדגיש בכל הזדמנות כי השעות הרשמיות הן רק למען הסדר הטוב, אבל מי שיש לו שאלה יכול לבוא בכל שעות היממה. על לשונו היה שכיח הביטוי: "אצלי הדלת פתוחה כל היום!".
כאשר אמרו לרבי ניסים שיש אנשים המנצלים את טוב לבו, ומגיעים גם בשביל שאלות שאינן דחופות, בשעות מאוחרות או בזמנים שרבינו עסוק בתלמודו ובהכנת שיעוריו, השיב ואמר: "הרי צריכים גם קצת לסבול"…
באחת הפעמים קבע עם יהודי שיגיע לביתו בשעת לילה, אך אותו יהודי לא הגיע. למחרת בבוקר, פנה הרב קרליץ אל בנו ר' אברהם ישעיהו ואמר: "לא ישנתי כל הלילה; חששתי שמא לא פתחו לאותו יהודי את הדלת. הייתכן שבבית שלי לא יתנו למישהו להיכנס?!"
"הייתי במכירת חמץ אצל הגאון רבי נסים קרליץ זצ"ל", סיפר יהודי בראיון שהעניק ל'דרשו'. "באחת השנים, בבוקר הרב נתן את המרפסת ויהודים שנשאר להם חמץ גמור היו משאירים שמה. הגיע יהודי נחמד והביא חבילה עם ביסקוויטים, ובשעה של המכירה הוא בא ושם את זה על השולחן של הרב. החבילה לא היתה עטופה כמו שצריך וכל השולחן התמלא באבקת ביסקוויטים… היה זה מחזה מרומם. לראות את השלווה של הרב, שאמר בנחת: 'אין שום בעיה, תביאו איזה סמרטוט, תנקו'. ניקו, זרקו הכל, הכניסו לעוד שקית והכניסו את זה למרפסת.
חתנו ויורשו בראשות בית הדין, הרב שריאל רוזנברג, סיפר על התנהלותו של רבי ניסים בבית הדין. "רבי ניסים עמד על כך שצורת ישיבת הדיינים לא תהיה באופן המשדר ריחוק, ואמר: 'צריך שבעלי הדין ירגישו ששומעים אותם'. לכן לא הסכים שיהיה שולחן נפרד לדיינים, ועד היום הדיינים ובעלי הדין יושבים סביב שולחן אחד".
"היום היה בבית הדין דבר 'מענין'", אמר רבי ניסים באחד הימים לבנו ר' אברהם ישעיהו. "לאחר אחד מדיני התורה, ראיתי ששני בעלי הדין קיבלו והבינו את פסק בית הדין, וזה דבר נדיר… בדרך כלל לאחר פסק הדין יוצא כל אחד מבעלי הדין בהרגשה שהוא הצודק, ומה שקיבל את דברי בית הדין זה 'לפנים משורת הדין'. אבל היום, שני בעלי הדין יצאו מרוצים וקיבלו את פסק הדין".
המשיך רבי ניסים ואמר: "חושבני, שהסיבה טמונה בכך שאף על פי שזמן מה לאחר תחילת הדיון כבר הבנתי מה צריך לפסוק, בכל זאת נתתי להם להמשיך לדבר, והקשבתי להם במשך כשלש שעות. ומכיוון שהם הרגישו שמבינים אותם באמת, לכן קיבלו את הפסק בלב שלם"…
מקובל להגדיר את רבי ניסים כ"שייך" למגזר הליטאי, אך תלמיד חכם גדול שייך לכל כלל ישראל, מרים למעלה את כל כלל ישראל, ומביא קדושה וברכה לכלל ישראל.
רבי ניסים היה מיוחד במידת הענווה והשתקנות שלו. עוד מצעירותו לא שמעו ממנו מילה של חולין. וכאשר דיבר בקודש, דיבר קצר ולעניין, הן בלימוד, הן בפסקים, הן בכתיבה.
כמה נאים לו דברי הרמב"ם על התלמיד חכם: "כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו, והוא מובדל בהן משאר העם, כך צריך שיהיה ניכר במעשיו… בדיבורו" (הלכות דעות ה, א), "כללו של דבר, אינו מדבר אלא בדברי חכמה או בגמילות חסדים וכיוצא בהם" (שם ה, ז). "לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר, אלא או בדבר חכמה או בדברים שהוא צריך להן לחיי גופו. אמרו על רב, תלמיד רבנו הקדוש, שלא שח שיחה בטילה כל ימיו, וזו היא שיחת רוב כל אדם, ואפילו בצורכי הגוף, לא ירבה אדם דברים. ועל זה ציוו חכמים ואמרו: כל המרבה דברים מביא חטא. ואמרו: לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. וכן בדברי תורה ובדברי חכמה, יהיו דברי החכם מועטים וענייניהם מרובים. והוא שציוו חכמים ואמרו: לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה" (שם ב, ד).
על מה כתב רבי ניסים קרליץ: "וצריך להיזהר בזה מאוד"?
מפתיע: כך הרגיע רבי ניסים קרליץ זצ"ל את האישה האלימה שהתפרצה אל תוך ביתו
פוסק הדור, רבי ניסים קרליץ זצ"ל, פרץ בבכי. הסיבה תצמרר גם אתכם