על מה כתב רבי ניסים קרליץ: "וצריך להיזהר בזה מאוד"?

הערב ומחר (רביעי, כ"ג בתשרי) מצויינים שנתיים לפטירתו של פוסק הדור מרן הרב ניסים קרליץ זצ"ל. להלן מספר מפסקיו ההלכתיים בנושא כיבוד הורים. כידוע, הלכות כיבוד ומורא אב ואם מובאים בשולחן ערוך בחלק יורה דעה (סימן ר"מ). בגאונותו ובפסקיו מורה הרב קרליץ זצ"ל דרך למעוניינים לקיים את המצווה הזו. בהסתמכו על דברי השולחן ערוך, פוסק הרב את ההלכות בלשון ברורה ובהירה.

בין הנושאים הנידונים בספר: האם צריך לשמוע להורים כאשר רוצה להתחתן עם מישהי, או ללמוד במקום כלשהו? האם זה בכלל סותר את דברי הוריו, והאם זה בכלל האיסור לצער את הוריו? כיצד לנהוג כאשר הורים דורשים מבנם דברים שאינם צודקים? וכיצד יש לנהוג כאשר הורים דורשים מבנם שלא ילך לישון מאוחר, או כאשר אב מבקש שבנו לא יהיה ערב להלוואה? מה הדין כאשר שם המשפחה ארוך ומסובך, ואביו דורש ממנו שלא ישנה את השם? ומדוע על ההורים להיזהר מאוד לא לבקש מהילדים דברים רבים מדי?

עוד דן הרב קרליץ ופוסק הלכות בנושאים הבאים: מה הדין כאשר אב מתעניין אצל בנו על דבר מסוים, ואם יענה הבן תשובה אמיתית הדבר יצער את אביו? האם מותר להשיב לאב 'לא רוצה'?  האם מותר להשיב להורים 'קשה לי לעשות' או 'הזמן שלי דחוק'? ואיך להשיב כאשר האב אומר לבנו שהוא רוצה לשמוע את דעתו, והיא מנוגדת לדעת אביו? מה הגדר של 'סותר את דברי אביו' בזמננו?

'הנהג' של הרב ניסים קרליץ: "כשראיתי שמרן לא נמצא, כמעט קברתי את עצמי מבושה"

עוד מוסיף הרב קרליץ לדון בנוגע לאיסור לקרוא בשמו של אביו ורבו, וכיצד להשיב כאשר שואלים אותו מה שם אביו בקריאת התורה, או במשרדים? כאשר הנכד שקרוי על שם סבו החי, איך יקרא הבן לבנו? כאשר שם אביו 'שלום' או שם אמו 'מזל טוב', איך יברכם ב'שלום' או ב'מזל טוב'?

מהי ההלכה כאשר ילד מתעלם מן ההורים, או כועס עליהם ומנתק קשר עימם? כאשר אב מצער את בנו האם הבן רשאי לא לבקרו? האם ניתן לכבד אב ואם על ידי שליח? ומה קורה בדברים שלא מועיל בהם שליח?

רבי ניסים ממשיך ודן בדברי הר"מ שכתב שיש לעמוד בפני ההורים כדרך שעומד בפני רבו? מהו גדר מצוות קימה, בדברי הגרי"ז והחזון איש? כמה פעמים ביום צריך לקום? מה קורה כאשר ההורים מוחלים ואומרים לילדיהם לא לקום? האם ניתן למחול באופן תמידי? ילד שהגיע לחינוך – האם צריך לקום?

מה קורה כאשר אב זורק מעות בנו לים? הרי הדין שלא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק, אך מה קורה כאשר הבן יכול למנוע את הפסד הממון, אם יכלים את אביו? ומה אומר על כך הגר"ח זצ"ל?

כיצד מכבדים את ההורים לאחר מותם? מה פירוש המילים 'הריני כפרת משכבו'? אך האיך ייתכן שחייבו את הבן לקבל את הייסורים העתידים לבוא על אביו? האם יש חובה לעלות לקבר הוריו כשיש טרחה או ביטול תורה? מה בנוגע לעלייה לקברות הצדיקים בחו"ל? ואיך מטפלים בהורים שנטרפה עליהם דעתם?

באופן זה ועוד הרבה למעלה מכך, מרחיב הרב קרליץ, מבאר את פסקיו, על פי השולחן ערוך, ומציין את המקורות לקביעותיו ההלכתיות. התשובות לשאלות אלו מובאות בהרחבה בקונטרס "הלכות כיבוד ומורא אב ואם". לחצו כאן לקריאה.

"כבד את אביך ואת אמך", אחד היסודות הבסיסיים ביהדות אך לא תמיד אנחנו יודעים כיצד לממש יסוד זה, לא תמיד אנו מעריכים את הורינו. מהי החשיבות של מצוות כיבוד אב ואם ובמה היא כרוכה? צפו בדבריו של הרב משה קינן:

כמה מפסקיו ההלכתיים:

1. "מי שאביו או אימו הזקינו והם מטריחים על הבן הרבה, ומייגעו באופן שאין הבן יכול לעשות צרכיהם כראוי, במצב שאי אפשר להידבר עימם ויש לאב מעות, מותר לקחת ממעות  האב, אף ללא ידיעתו, כדי לשכור אדם שיטרח עבורם כראוי להם, כיוון שזה צרכיו", פוסק רבי ניסים.

2. עוד פוסק רבי ניסים וכותב: "וכן אם נראה שטובת האב שבנו יעבוד בשכר כדי שיוכל לעמוד בעומס לטפל בצרכי אביו כראוי, מה שלא יוכל הבן לעשות ללא שכר, מותר ליקח ממעות אביו לשכרו, אף ללא ידיעתו, כיוון שזה צרכי אביו".

3. "המבזה אביו ואמו. כתוב בתורה 'ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן'. פירש רש"י: 'מקלה, מזלזל, לשון ונקלה אחיך'. ופירש הב"ח: 'בהכאה ובקללה יש בן לאו לשאר בני אדם אלא שנוסף עוד לאו באביו, אבל המבזה בדברים בפירוש או ברמיזה שאין בו לאו לשאר אדם, דלאו ד'לא תונו' דווקא באונאת דברים כגון אם היה בעל תשובה וכו', אבל המבזה בדברים כעניין שאמר 'עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם' פירוש לקיבוץ קמטים שבפניה וכיוצא אין בו אזהרה, ולא הקפידה התורה עליו לשאר בני אדם, וכל שכן ברמיזה בעלמא, אבל באביו ואמו הקפידה, והרי הוא בכלל ארור מקלה'. עד כאן לשון הב"ח.

מחדש רבי ניסים: "ומסתברא ש'מקלה אביו' אינו דווקא כשבפועל מבזה את אביו בקום ועשה, אלא אף אם אביו אומר לו לעשות פעולה פלונית והוא אינו עושהו בפניו, או שאומר לו לא לעשות פעולה והוא עושהו בפניו, הווי זלזול והרי הוא בכלל 'מקלה אביו ואמו' שנאמר בהם ארור, ויש להיזהר בזה מאוד".

4. "וקל וחומר", פוסק רבי ניסים, "שהמזלזל באביו ואמו ומבטל דעתם כמי שאינו, או שמדבר לשון הרע על הוריו ומתלונן עליהם שלא במקום הצורך, ואפילו לפני אשתו ובני ביתו, או שמתבטא ביטויים שמשתמע מזה, או מרומז בהם הלעג להם, ומרמז להם כגון עד כמה הם אינם מבינים את הדור הצעיר, את מנהגיהם ולבושם ודיבורם, כל זה וכיוצא בזה הרי יש בזה חשש מבזה, שהוא בכלל מקלה אביו ואימו שהוא בארור, ואף שמותר לבן ולבת להביע להוריו את דעתם, אך הכל בלשון כבוד".

5. "ויסוד מצוות כיבוד אב ואם הוא לכבדם ולירא מהם, וכל שכן שלא לזלזל בהם, ולא להמרות את פיהם", מסכם רבי ניסים את דבריו. 

הרב זמיר כהן עוסק בנושא מרכזי וחשוב – כיבוד הורים. לפעמים, דווקא כשמתחזקים בתורה, נוצרים לא מעט חיכוחים עם ההורים ויש חשש לעבור ח"ו על הדיבר החשוב של כיבוד אב ואם. בפינה זו מסביר הרב איך מיישבים איתם סוגיות ושומרים על כבודם, מבלי לעבור על ההלכה. צפו:

ללימוד הלכות כיבוד הורים לעומקם באופן בהיר ומרתק, לחצו כאן.