שלמה המלך ונשותיו: מידע על נשים ידועות מתוך האלף

שלמה המלך, השלישי למלכי ישראל, היה בנו של דוד המלך ואשתו בת שבע ונולד בשנת ב' תתקי"ב. שלמה היה החכם מכל האדם (מלכים א' ה', י"א), והוא בנה את בית המקדש הראשון.

שלמה נמשח למלוכה עוד בחיי אביו ע"י צדוק הכהן ונתן הנביא (מ"א א' ל"ד), על פי בקשתה של בת שבע אמו מדוד אביו. המלכה חפוזה זו הייתה בתגובה לרצונו של אדוניה בן חגית למלוך. לאחר הסתלקות אביו דוד המלך, התמנה שלמה, שהיה אז בן 12 שנה בלבד, למלך ישראל.

במסכת מגילה (י"א, ע"א) מובא ששלמה מלך על כל העולם כולו. בהמשך, מלכותו נלקחה ממנו על ידי מלך השדים אשמדאי.

הרב אלי עמר נוגע בתחום מרתק מבחינה מיסטית סביב בניית בית המקדש, שלמה המלך ואשמדאי, בליווי מקורות מהימנים ומפתיעים. צפו:

במסכת גיטין (ס"ח, ע"ב) מובאת מחלוקת בגמרא האם לאחר מכן הוחזרה מלכותו של שלמה שוב אליו, או לא. שלמה היה יורשה של מלכות בית דוד, והרמב"ם, בראש פרק עשירי בסנהדרין, מפרש שמלך המשיח יהיה מצאצאיו.

שלמה המלך תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בישראל, והם: ערובי חצרות, איסור להוציא בשבת מרשות לרשות (ערובין כ"א:); ב) נטילת ידיים לקדשים. בגלל חומרת הקדשים (שם); עוברי דרכים רשאים בימות החמה להלוך בשבילים שבשדות (ב"ק פ"א.); וד) ברכת בונה ירושלם בברכת המזון "על הבית הגדול והקדוש" (ברכות מ"ח:). במסכת עירובין (דף כ"א) מובא שכאשר תיקן תקנות אלו, יצאה בת קול משמים ואמרה: "בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני".

שלמה נקרא בשישה שמות: שלמה, ידידיה, קהלת, בן יקה, אגור, למואל. סיפור מלכותו מופיע בהרחבה בספר מלכים א פרקים א-יא, ובדברי הימים ב, פרקים א-ט.

בתקופה בה מלך שלמה על ישראל היתה הארץ בשיא גדלה, חוזקה ועושרה. אומות העולם הגיעו כדי ללמוד את הליכותיהם של ישראל, והמצב המדיני היה ברום המדרגה. אך לא תקופה ארוכה ארך השלב הזה. לאחר פטירתו של שלמה התפצלה המלוכה לשניים, כאשר ירבעם בן נבט שולט על רב ישראל, ואילו רחבעם – בנו ויורשו של שלמה שולט על חלק מועט מהעם.

מדוע אירע דבר כזה? כיוון שנשותיו הנוכריות של שלמה חטאו והוא לא מיחה בידם. כה אירע המעשה:

נשות שלמה

שלמה המלך נשא נשים רבות שלמה המלך נשא 700 נשים ו-300 פילגשים כדי לערוך עם מלכיהם הסכמי שלום שיארכו שנים רבות (כפי שהיה נהוג בתקופות עתיקות).

הרב בנימין שמואלי מציין שבעלי הקבלה מסבירים את עומק מעשיו של שלמה המלך בסוד העלאת הניצוצות. שלמה ניסה להעלות את הקדושה השוכנת בתוך האומות טרם הזמן ולכן קירבם, ובכך נכשל, ולא נאריך בדברים אלו, אבל חלילה לא חטא מעולם כדברי הגמרא במסכת שבת (נו, ב): "כל האומר שלמה חטא - אינו אלא טועה".

חלק מהנשים של שלמה המלך חטאו. חלקן לא התגיירו בלב שלם, וחלקן המשיכו לעבוד עבודה זרה, ומשום שהיו מלכות מכובדות ועשירות הן הקימו מצבות לאלילים - כך אירע בסוף ימיו ולאחר מותו של שלמה, מבלי שיכל לעקוב אחריהן ולעצור בעדן בזמן.

בספר מלכים מסופר "אז יבנה שלמה במה לכמוש..." (מלכים א, פרק יא, ז). ומבאר רש"י: "אז יבנה שלמה בנה - רבותינו (שבת נו ב) אמרו מתוך שלא מיחה בנשיו נקראת על שמו", ומפרש המצודת דוד: "אז יבנה - רצה לומר כאשר הניח לנשיו אז נחשב לו כאלו הוא בנה במה וגו'".

אין פירוש הדבר כמובן, ששלמה המלך הפך חס ושלום לעובד אלילים. התנ"ך משתמש במלים כה חריפות על פי הכלל שראינו, לפיו אין ספר-הספרים שלנו חושך את שבט ביקורתו ואפילו על חטא הנראה לנו קל שבקלים. נשי שלמה היו מורגלות לעבוד לאלילים בבתיהן. הביקורת החריפה הזאת מושמעת, מפני ששלמה לא מנע מהן להמשיך במנהגן, גם כאשר באו לישראל והתגוררו בבתים שבנה עבורן. כמלך, הוא מוחזק כאחראי למעשי הנתונים תחת השפעתו.

במלכים א' (י"א, י"א-י"ג) מובאים דברי הבורא לשלמה: "יען אשר היתה זאת [אשמת נשיו] עמך, ולא שמרת בריתי וחוקותי... קרוע אקרע את הממלכה מעליך...אך בימיך לא אעשנה, למען דוד אביך. [אבל] מיד בנך אקרענה... שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי, ולמען ירושלים, אשר בחרתי".

הנביא לא מרבה בפרטים אודות נשות שלמה, ואף אינו מציין את שמן. יוצאות דופן הם בת פרעה ונעמה העמונית.

בת פרעה

בספר מלכים (א', ג') מצויינים נישואיה של בת פרעה עם שלמה באופן מיוחד. עם זאת, שמה הפרטי אינו מוזכר כלל, והיא מכונה תדיר "בת פרעה". כה נאמר: "וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה, אֶת-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַיִּקַּח אֶת-בַּת-פַּרְעֹה, וַיְבִיאֶהָ אֶל-עִיר דָּוִד, עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-בֵּית ה' וְאֶת-חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב". מן הפסוק נראה כי הנישואין היו בעלי משמעות פוליטית ליצירת קשרי חיתון עם המלך פרעה.

בעקבות הנישואין, מקבל שלמה את העיר גזר שפרעה כבש מידי הכנענים. שלמה ייחס משקל רב לנישואיו עם בת פרעה והוא בונה ארמון מיוחד רק לה. חז"ל ראו נישואין אלו בחומרה ואף טענו שבניית הארמון לבת פרעה התניעה את המרד של ירבעם כנגדו. במקור אחר אפילו חורבן הבית השני נתלה במעשה זה: "אמר רב יהודה, אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל, ונעץ קנה בים, והעלה שרטון, ובו נבנה כרך גדול שברומא" (מסכת סנהדרין, כ"א).

נעמה העמונית

נעמה, בתו של מלך עמון, הינה האישה השניה שמוזכרת במקרא במפורש, והיא, בשונה מבת פרעה, מוזכרת בשמה הפרטי. במסכת בבא קמא (ל"ח) מובא: "… שתי פרידות טובות (גוזלים משובחים) יש לי להוציא מהן, רות המואביה ונעמה העמונית". כלומר: שתי נשים נוכריות נחשבות כאמהות המלכות בישראל: מרות המואביה יצא דוד ומנעמה העמונית יצא רחבעם. בקבלת האר"י מוסבר שהיה צורך במיזוג עם נשמות נוכריות כדי להצמיח תכונות של עוצמה וכח הנדרשות למלכים.

חשוב לציין ולזכור כי אין בכוחינו ובקצה דעתנו להבין את מעשי שלמה. על פי דברי רש"י שלמה המלך לא נשא אותם ואף לא קיים בהם אישות. ובדבר הזה אנו צריכים לבעלי הקבלה המסבירים את עומק מעשיו את מעשיו של שלמה בסוד העלאת הניצוצות ששלמה ניסה להעלות את הקדושה השוכנת בתוך האומות וכו' טרם הזמן ולכן קירבם ובכך נכשל. על כך מציינת הגמרא כי "כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה". לדעת ר' יונתן לא חטא שלמה עצמו בעבודה זרה, וכל האומר 'שלמה חטא' - אינו אלא טועה. אלא שהיה לו למחות בנשיו, ולא מחה, מעלה עליו הכתוב כאילו חטא (שבת נ"ו).

בתנ"ך מופיעה ביקורת על דוד המלך, שלמה המלך ושאר דמויות בעלי דרגה רוחנית גבוהה. מהי ההסתכלות הנכונה על חטאיהם של דמויות מהתנ"ך? הרב אלי עמר מאיר את עיננו בנושא זה. צפו:

להעמקת ידיעותיכם אודות שלמה המלך, לחצו כאן.