סערה בתקשורת בעקבות פרסום תחקיר השחיתות על מוזס: "מפר את אמון הציבור"

בעוד אחוזי הרייטינג האפסיים על הכתבה המסעירה של חדשות 13 שוב הוכיחו כי המיינסטרים הישראלי עייף מתככי הון-שלטון-עיתון, התקשורת הישראלית מסרבת להוריד מסדר היום את ההוכחות החד-המשמעיות לכך שמו"ל 'ידיעות אחרונות' שלט באופן בוטה, ובמשך למעלה מיובל שנים, בתקשורת ההמונים ובמערכת הפוליטית בישראל.

"אם אתה בא להפיל אותי, אז אני אפתח בכל הכלים שיש לי... זו תהפוך למשימת חיי" – כך נשמע ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר למו"ל ידיעות אחרונות האימתני שעל פיו יקום או ייפול דבר בפוליטיקה. במהלך השנים נהג נתניהו לייחס למוזס שליטה מוחלטת בשורת פוליטיקאים, ואף התבטא כאומר מספר פעמים שמספר יריביו הפוליטיים הם 'מריונטות' של מוזס.

בהקלטות מ-2014, אשר עומדות במרכז חקירת תיק 2000 שנחשפו אמש (מוצ"ש) על ידי רביב דרוקר, נשמע נתניהו מניח, לכאורה, בפני מוזס עסקת "תן וקח", לפיה ישתמש בכוחו כראש ממשלה לקדם את חוק ישראל היום להגבלת החינמון המקורב אליו אשר פגע באותה עת בצורה אנושה בידיעות אחרונות, זאת, כאשר אך לפני יומיים בלבד החליט לפזר את הכנסת בשל העברתה בקריאה טרומית. בתמורה לכך, מוזס יפעל להעניק "סיקור אוהד" לנתניהו באופן כזה ש"יטו את הספינה" ויסייעו לנתניהו להישאר "ראש ממשלה לשנים רבות" – כך ללשון מוזס.

בחקירותיו במשטרה טען נתניהו כי בשום שלב לא התכוון לממש את הבטחותיו למוזס, ובשל כך טען כי שיחותיו נעשו כחלק מהמהלך "להרוויח זמן", ולצלוח בקלות את תקופת הבחירות שאליה יצאה ישראל.

מוזס לנתניהו: "אני אומר לך, תביא מישהו שיכתוב"

לראשונה מאז נפתחה החקירה ב-2017 והודלפה קיומן של ההקלטות, בהקלטות נשמע נתניהו אומר בקולו: "לא יהיה מצב שאני מותקף". הוא אף אמר למוזס: "הידיעות שאתה כותב הכול מוטה", ואילו מוזס השיב לו: "אני אומר לך, תביא מישהו שיכתוב". השניים נפגשו 7 פעמים, ובחלק מהפגישות ישב ארי הרו, ראש לשכתו של נתניהו דאז וכיום עד מדינה נגדו, והקליט אותן – לבקשת נתניהו, עובדה שעמדה לרועץ אצל מוזס שלא ידע שהוא מוקלט. בשל השיחות הללו, החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להעמיד לדין את מוזס בחשד לשוחד בכפוף לשימוע בתיק 2000, בעוד שאת נתניהו על מרמה והפרת אמונים בכפוף לשימוע.

הבוקר הובאה, באופן מפתיע, התייחסות נרחבת ב"ידיעות אחרונות" שהקדיש את רוב השער שלו לפרשייה החמורה בה השחקן המרכזי הוא מו"ל העיתון בעצמו. במרבית עמוד השער הופיעו ציטוטים של שני החשודים, בהם נתניהו אומר: "החוק הוא נכון, אני אתמוך בו, אבל אם אתה בא להפיל אותי, אני אפתח בכל הכלים שיש לי. זו תהפוך למשימת חיי", ומוזס אומר: "ביבי, אתם גורם לכך שיאיימו על מפעל חיים של שלושה דורות, מפיל עליי פצצות אטום, ואני אשב רגל על רגל?".

גם המאמר הפותח של העיתון שנכתב בידי נחום ברנע, עיתונאי בכיר וותיק ביותר בעיתון, הוקצה לתחקיר, ובו נמתחה ביקורת חריפה על מוזס. "שני נכסים יש לראש ממשלה: החוק שמעניק לו את מעמדו הרם והאמון שרוחש לו הציבור", נפתח המאמר. "שני נכסים יש לבעל עיתון: אמון הקוראים והחוסן המקצועי של העיתונאים שעובדים בעיתונו. ההקלטות מתוך שיחות נתניהו-מוזס, שקטעים מהם שידר אמש בערוץ 13 רביב דרוקר, שומטות את הבסיס ששני האנשים האלה עומדים עליו. כל אחד מהם מפר בדרכו את אמון הציבור".

ברנע הוסיף: "אני בטוח שהשיח הזה לא מתיישב עם הערכים שאמורים להנחות ראש ממשלה ולא עם הערכים שאמורים להנחות בעלים של עיתון". עם זאת, ברנע מדגיש כי "הדיבורים של נתניהו על השפעתו האגדית של נוני מוזס על המערכת הפוליטית הם מיתוס. ייתכן שנתניהו מאמין בזה: יש לו לא מעט פראנויות על גבו. מוגזם גם תיאור השפעתו של מוזס על התכנים בעיתון, כותביו ועורכיו. השידור אמש היה הישג מקצועי של רביב דרוקר, פרשן ערוץ 13. עם זאת, אי אפשר שלא לחייך למשמע הפרשנויות של דרוקר לגבי הדברים בתוך 'ידיעות אחרונות'. לא כך מתנהלים הדברים בעיתון, ודרוקר היה צריך לדעת".

"בעיטה בבטן שהכאב ממנה ממילא לא הלך לשומקום"

ברנע, שהזכיר במאמרו כי לאחר פרסום תמלולי ההקלטות הוא הציע למוזס להשעות את עצמו מתפקידו, הביע היום הסתייגות מכך. "היום, ערב פרסום החלטת היועץ המשפטי, נכון יהיה לחכות להכרעת היועץ", כתב ברנע. "את כל מה ששמענו אמש היועץ המשפטי יודע. הוא צריך לקבל את החלטתו בהקדם האפשרי, מבלי להיות מושפע מפרשנויות בתקשורת, כולל הטור הזה".

גם מבקר הטלוויזיה של העיתון, עינב שיף, תקף במילים קשות את המו"ל שלו, וכינה את שיחות נתניהו-מוזס כ"שיחות ישירות להחריד" ו"בעיטה בבטן שהכאב ממנה ממילא לא הלך לשומקום", הוא הוסיף כי "'תהיה פה רעידת אדמה', מבטיח מוזס לנתניהו באחת הפגישות. בסוף, ודי במקרה, היא נבקעה גם בלי שהדיל הרקוב ייצא לפועל. וכדי שהיא תתאחה, דברים חייבים להשתנות. עכשיו".

בעוד שב"הארץ" הציבו את חשיפת ההקלטות בכותרת בשער ובידיעה בראש עמוד 4, ב"מעריב", שבשנות ה-90 ניהלו קרב עיקש מול קבוצת ידיעות אחרונות, בחרו להתעלם והעניקו התייחסות לפרשה בתחתית השער ובידיעה בחלקו התחתון של עמוד 6. ב"ישראל היום" הציבו את הנושא בראש השער, נוסף לידיעה קטנה בכפולה הפותחת, תוך הדגשה חריגה לדברי מוזס ולא לדבריו של נתניהו.

ובעוד במערכות התקשורת בחר כל גוף להעניק את סגנון הסיקור שלו, ברשתות החברתיות הותר הרסן וכל עיתונאי כתב ככל העולה על רוחו, כאשר רובם ככולם לא בוחלים במילים חריפות נגד המו"ל המיתולוגי. העיתונאית נחמה דואק, עובדת ותיקה לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "בושה. זו התחושה שחשתי כששמעתי את תוכן הפגישות בין נתניהו למוזס. סיציליה, זה כאן. שאפו לדרוקר".

מייסד TheMarker ועורכו לשעבר, גיא רולניק, כתב בטוויטר: "האם נוני מוזס הוא מו"ל, או מנהל ארגון פרוטקשן? לפני שנתיים קיבלנו התמלילים. הערב גם את ההקלטות. מוזס גונב את דעתם של מיליוני קוראים; נתניהו קונה ומוכר חוקים". עיתונאי "הארץ", חיים לוינסון, צייץ: "איזה איש רקוב נוני מוזס".

"נתניהו עוקץ את מוזס יותר משהוא משחד אותו"

דפנה ליאל, כתבת בחדשות 12, הגיבה: "מההקלטות עולה הרושם שנתניהו עוקץ את מוזס יותר משהוא משחד אותו. משך אותו באף עם חקיקה שברור שהוא לא יוכל לקדם כדי לקבל תקשורת יותר טובה בזמן קריטי ולפגוע ביריבים פוליטיים. ביקש את התשלום במזומן ורצה לתת את התמורה באשראי".

קרן נויבך, מגישת "סדר יום" בכאן ב', כתבה: "כשאנחנו שומעים את נוני מוזס בקולו, סוחר בעיתון שלו ואת רה"מ בנימין נתניהו, בקולו, סוחר בתפוצה של עיתון אחר, 'ישראל היום' וכל זה כדי להבטיח רווח כספי מכאן למוזס וניצחון פוליטי מכאן לנתניהו, ברור שזה לא עניין של ימין או שמאל. ברור שזו מערכת יחסים מושחתת שגורמת נזק אדיר לעיתונות ולדמוקרטיה. מוזס מסביר כיצד הוא שולט בעיתונאים. אף אחד לא רוצה שעיתונאים יוחזקו כך. ברור גם שלמוזס יש מערכות יחסים דומות עם פוליטיקאים ואישי ציבור ישראלים אחרים. ברור שהוא מדבר איתם באותה צורה. מאיים, מפתה, מציע. האמת? זה מפחיד וזה חייב להיחקר וחייב להפסק (...) אי אפשר לשמוע את קלטות נתניהו-מוזס ולהגיד 'ככה זה' בין פוליטיקאים למו"לים. לא. זה מושחת, לא לגיטימי וחייב לעבור מהעולם"

עקיבא נוביק, עיתונאי חדשות 13, כתב: "כשמוזס מודה שוב ושוב בהקלטה שהוא השחית את דפי ידיעות אחרונות, ההכרזות של כתבים ש'מעולם לא התערבו לי בטקסטים' הן בדיחה עצובה".

אטילה שומפלבי, עיתונאי ב-ynet, כתב: "גאה ב-ynet, עורכיו וכתביו. גאה בידיעות אחרונות, עורכיו וכתביו. גאה באנשים שעימם אני עובד, יום יום, כבר קרוב לעשרים שנה. זה לא השתנה, זה לא מתנה, וזה לא ישתנה". עיתונאי "מעריב" בן כספית הגיב לו בציניות: "אסתפק בלהיות גאה בך".