ברכה לקביעת מזוזה – מהי ברכת המזוזה, ישר או באלכסון?

קביעת מזוזה בבית היא מצוות עשה מן התורה, שנאמר: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך". המזוזה מכילה את תמצית האמונה, הכתובה בשתי הפרשיות הראשונות של "קריאת שמע".

המזוזה מעניקה שמירה לבית בו היא קבועה. שם השם שחקוק עליה מסמל על כך: שומר דלתות ישראל. מרוב אהבתו של הקדוש ברוך הוא את עמו, ציוה עלינו שנכתוב את שמו על פתח בתינו.

כאשר קובעים מזוזה, יש לברך בשם ובמלכות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבע מזוזה".

יש המוסיפים ברכת "שהחיינו": "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה".

את המזוזה יש לקבוע בתחילת השליש העליון של המשקוף הימני כשנכנסים לחדר או לבית. כלומר, שהחלק התחתון של המזוזה יהיה בתחילת השליש העליון של המשקוף.

הרב ירון מרדכי – הלכות קביעת מזוזה. צפו:

הלכות קביעת מזוזה, מתוך הספר "ילקוט יוסף", על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל:

1. כשבא לקבוע מזוזה על הפתח, כורכה מסופה לראשה, מתיבת "אחד" כלפי "שמע ישראל". ואם קובעה בבית שיש שם גם תשמישים שאינם של כבוד, יכרוך את המזוזה בנייר או בניילון, ואחר כך יתננה בתוך נרתיק, או שפופרת של קנה או של כסף, ובכך תהא נחשבת כמונחת בשני כיסויים, ובפרט שהמזוזה מונחת בגובה של עשרה טפחים ויותר, אבל אם קובעה במקום שיש שם רק תשמישים של כבוד, יכול להניחה כמות שהיא בתוך הנרתיק ויניח נקב נגד השם מבחוץ, ומכל מקום יכסנו בזכוכית שלא ימחק. [שם עמוד תקפ] 

2. אחר שכרך את המזוזה כנ''ל, יברך ''לקבוע מזוזה'', ויקבענה. אך אין כריכת המזוזה מעכבת, ומן הדין מותר לקבוע המזוזה כשהיא שטוחה ומכוסה בזכוכית או בניילון, וכתיבתה נראית לעיני כל רואיה כשהיא קבועה כך במזוזת הבית. ובפרט כאשר היא כתיבה יפה. ואמנם לכתחילה אין לשנות מן המנהג לקובעה כשהיא מגולגלת בתוך נרתיק. ועל כל פנים בדיעבד שכבר הוקבעה כשהיא שטוחה וגלויה יש להקל. [חופה וקידושין עמוד תקפ. וראה עוד בשו''ת יביע אומר חלק ח סימן ל]. 

3. מנהגינו לקבוע את המזוזה כשהיא זקופה, ארכה לאורך מזוזת הפתח, ולא באלכסון, וכדרך שאנו מניחים את ספר התורה בארון הקודש כשהוא זקוף. וכן המנהג אצל הספרדים. ואם הניחה שכובה לרוחב הפתח פסולה. ואחינו האשכנזים מניחים אותה באלכסון, לצאת ידי חובת כל הפוסקים. אך אין מנהגינו כן, ואין לשנות מן המנהג. ואם מזוזת הפתח צרה מאד, ואי אפשר להניחה באלכסון, גם הם יניחוה זקופה, כי כן עיקר להלכה. [חופה וקידושין עמוד תקפח. הליכות עולם חלק ח' עמוד רנז] 

4. צריך לכוון שיהיה "שמע ישראל", דהיינו סוף הגלילה, לצד חוץ. [שם עמוד תקפט] 

5. יקבע את המזוזה בתוך חלל הפתח בטפח הסמוך לחוץ, ומצוה לקבוע המזוזה בטפח החיצון הסמוך לרשות הרבים, כדי שיהיה כל הבית שמור מבפנים למזוזה. (מנחות לג: ש''ע סי' רפה ס''ב, וסי' רפט ס''ב). וזהו רק לכתחילה, אבל בדיעבד שלא קבעה בטפח החיצון הסמוך לרשות הרבים, כשרה. ואם יש טירחא להסירה לקובעה בטפח החיצון, אין צריך לטרוח בכך, ויניחנה במקומה. ומכל מקום אם טרח והוציאה וקבעה בטפח החיצון תבא עליו ברכה, אך לא יברך על קביעתה. [חופה וקידושין עמוד תקצד] 

6. אם קבע המזוזה בחלל הפתח אחר הדלת, באופן שקבע אותה במזוזת הפתח תחת המשקוף, ורק שהיא אחרי הדלת, כשרה. אבל אם קבעה בכותל הבית אחר הדלת פסולה. [חופה וקידושין עמוד תקצה] 

7. כדי לקבוע את מקום קביעת המזוזה, יש למדוד את גובה פתח השער או הבית, ויחלק הגובה לשלש, ויקבע את המזוזה בתחילת השליש העליון של גובה השער מלמטה למעלה. [חופה וקידושין עמוד תקצו. יביע אומר חלק ב' חיו''ד סימן כא] 

8. אם פתח שער החצר גבוה מאד, יש אומרים שמותר לקובעה באופן שתהיה בין כתפיו, ויש אומרים שלעולם יניחנה בתחילת שליש העליון. וכן עיקר. ואף על פי שאם יניחנה למעלה מבין כתפיו לא יוכל לתת ידו עליה בכניסתו וביציאתו, כנהוג, אף על פי כן צריך להניחה בתחילת שליש העליון. [חופה וקידושין עמוד תקצז] 

9. אם טעה וקבע המזוזה בברכה למטה משליש העליון, ולאחר זמן נודע לו שלא עשה כדין, שהרי אפילו רק חלק ממנה, פסולה, צריך להסירה ולחזור ולקובעה בתחילת שליש העליון. וצריך לברך אקב''ו לקבוע מזוזה. [חופה וקידושין עמוד תר] 

10. צריך לקובעה בצד ימינו של הנכנס לבית, וכמו שדרשו חז''ל וכתבתם על מזוזות ''ביתך'', דרך ביאתך, וכשאדם עוקר רגליו ללכת, רגל ימין עוקר תחלה, והולכים אחר ימין של כל אדם. ואם טעה וקבע המזוזה בברכה בצד שמאל של הפתח, ולאחר זמן נודע לו הדין, שהדבר פסול ונחשב כאילו לא הניח מזוזה כלל, צריך להסירה מצד שמאל ולהניחה בצד ימין. ויחזור לברך: "אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה", על קביעתה בצד ימין. [חופה וקידושין עמוד תרג. ש''ע סימן רפט ס''ב. ערוך השלחן סימן רפט ס''ה] 

11. אף על פי שכתבנו שמקום קביעת המזוזה הוא בתחילת שליש העליון (מלמטה למעלה),אם הניחה יותר למעלה, אם יש טירחא להסירה כדי לקובעה בתחילת שליש העליון, אין צריך לטרוח בזה, שכל שהדבר נעשה נחשב כדיעבד, ואין מטריחים אותו להסירה כדי לקובעה בתחילת שליש העליון, שאינו אלא לכתחילה, וכל שכן שיש פוסקים שמתירים בזה אף לכתחילה. ומכל מקום אם טרח והסירה וקבעה בתחילת שליש העליון, תבוא עליו ברכה. וכל זה בתנאי שתהיה המזוזה רחוקה מן המשקוף העליון טפח. אבל אם הניחה בתוך הטפח הקרוב למשקוף, צריך להסירה ולחזור ולקובעה כשהיא רחוקה מן המשקוף טפח. ואפילו אם רק חלק העליון מן המזוזה מונח בתוך הטפח הסמוך למשקוף, צריך להסירה ולהניח את כולה כשהיא במרחק טפח מן המשקוף. אך לא יברך. [שם עמוד תרד]

12. כשיש לו חדר בתוך חדר יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה לחדר הפנימי. ואם יש יציאה גם מהחדר הפנימי לחוץ, קובע את המזוזה בימין הנכנס לחדר שיש בו היכר ציר. דהיינו שקובעה במקום שעשה החור שבסף שציר הדלת סובב בו ומעמיד שם הדלתות. ובדרך ימין שנכנסים לו קובעים שם את המזוזה. [ילקו''י חופה וקידושין עמוד תרח] 

13. אם אין מקום לקבוע המזוזה בחלל הפתח, אין לקובעה בכותל הסמוך לפתח, או אחרי הדלת. ולכן יש להקפיד בעת בניית הפתח להשאיר מקום שיוכל לקבוע המזוזה בחלל הפתח. ואם לא נשאר מקום על כל פנים אין לו לברך כשאינה בחלל הפתח. וכבר נתבאר שאם קבעה בכותל הבית אחר הדלת פסול. [חופה וקיד' עמ' תרט. בן איש חי כי תבא אות י] 

14. כיצד קובעה: ימסמרנה במסמרים במזוזת הפתח, או יחפור בה חפירה ויקבענה בה, ולא יעמיק לחפור טפח בעומק שאם עשה כן - הרי היא פסולה. [חופה וקידושין עמוד תרט] 

15. מזוזה שאין כל אפשרות לקובעה בפתח על ידי מסמרים מפני שהפתח עשוי מברזל, מותר להדביקה בדבק חזק באופן שתעמוד ביציבות ימים רבים, כיון שסוף סוף נתחברה בחיבור גמור. אבל אם תלה את המזוזה במקל באופן שהיא מתנודדת לכאן ולכאן, פסולה, שצריך לקובעה במסמרים, או בדבק חזק כנז', או שיחפור בכותל, ויקבענה שם על ידי טיחה בטיט וסיד, ורק יראה ממנה שם ''שדי'', שתיראה למי שנכנס ולמי שיוצא. [ילקוט יוסף חופה וקידושין עמ' תרט. יחוה דעת חלק ו' סימן נח עמוד רצז] 

הסגולה הטמונה במצוות מזוזה. צפו:

16. קודם שיקבענה במזוזת הפתח יברך ''אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה''. ואם בירך על מצות מזוזה, יצא. ואינו מברך עליה בשעת כתיבתה, שקביעת המזוזה היא המצוה. [הרמב''ם פ''ה מהלכות מזוזה הלכה ז. ילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד תרי] 

17. גם כשקובע הרבה מזוזות בפתחי החדרים שבבית, מברך לקבוע מזוזה בלשון יחיד ולא לקבוע מזוזות. [ילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד תריא]  מברכים רק על המזוזה שקובעים בפתח הבית, ופוטרים בה את כל המזוזות שקובע בחדרי הבית, שאם יברך על כל מזוזה ומזוזה הרי הוא גורם לברכה שאינה צריכה. ולכן אפילו אם קובע 2 או 3 מזוזות, או יותר, לכל חדרי הבית, ברכה אחת לכולן. (בית יוסף בשם תשובת הרשב''א ח''א סימן תתט). [חופה וקידושין עמוד תריב] 

18. הדבר פשוט וברור שמזוזות הנעשות בדפוס ובצילום, אינן כשרות כלל, וכיון שבעוה''ר מצויים הרבה מזוזות כאלה בשוק החופשי, לפיכך מצוה לפרסם להמון העם שירכשו מזוזה אך ורק מתלמידי חכמים יראי שמים, לבל יבטלו מעליהם מצוה יקרה זו. [ילקו''י על הלכות השכמת הבוקר מהדורת תשס''ד, סי' ג'. יחו''ד ח''ו סי' נז. חופה וקידושין עמ' תרמא] 

19. מזוזה שנכתבה בכתב אשכנזי כשרה גם לספרדים, וכן להיפך. ומכל מקום טוב להדר שהדייר הספרדי יקח מזוזה הכתובה בכתב ספרדי, והאשכנזי יקח מזוזה הכתובה בכתב אשכנזי, כפי מנהג אבותיהם. והמחליף מזוזות דירתו שנכנס לדור בתוכה במזוזות אחרות מהודרות יותר, וכן ספרדי המחליף מזוזות שהיו בדירתו בכתב אשכנזי למזוזות שנכתבו בכתב ספרדי, כפי שראוי לעשות למצוה מן המובחר, הרי זה צריך לברך על כך. ויברך על אחת מהם ויפטור השאר. וכן אם נטל מזוזות ביתו לבדיקה, ויצאו כשרות, יש לברך כשחוזר לקובעם. וכל שכן אם יצאה המזוזה פסולה ומחליפה באחרת, שיש לברך. [ילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד תרכג. יביע אומר ח''ג חיו''ד סי' יז דף קסד. ויחוד דעת ח''ג סי' פ] 

20. הנכנס לדור בדירה חדשה שיש בה מזוזות, מן הראוי להוציא עצמו מידי כל ספק ויטול את המזוזות הנמצאות שם כדי לבודקן, ושוב יקבעם בברכה, ונכון לעשות גם כן היסח הדעת. [ומסתמא כשלוקחם לבדיקה מסיח דעתו]. [ילקו''י חופה וקידושין עמוד תרכה] 

21. השוכר בית מחבירו, חייב השוכר לקבוע בה מזוזה ולתקן מקום קביעותה. [חופה וקידושין עמוד תרמח. שלחן ערוך סימן רצא סעיף ב] 

22. השוכר בית מגוי חייב במזוזה, ובארץ ישראל החיוב הוא מיד, אבל בחוץ לארץ החיוב הוא לאחר שלשים יום, על פי המבואר לעיל. [ילקו''י חופה וקידושין עמוד תרנח] 

23. מי שהסיר את המזוזה מפתח ביתו ונתנה לסופר כדי לבודקה ולהגיה אותה, ונמצאת כשרה, כשחוזר לקובעה בפתח ביתו חוזר ומברך לקבוע מזוזה. [ילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד תרכב. יביע אומר ח''ג דף קסד. יחוה דעת ח''ג סימן פ. הליכו''ע ח''ח. וראה הבהרה לזה בילקו''י שם] 

24. אם הסיר המזוזה על דעת לעשות לה תיק נאה יותר, וחוזר לקובעה, אין צריך לברך, אלא אם כן השהה אותה בידו שעות רבות, עד שהסיח דעתו ממנה, שאז צריך לברך קודם שיקבענה. [שם] 

25. אם נפלה המזוזה מעצמה ממזוזת הפתח, וחוזר לקובעה, הדבר שנוי במחלוקת אם יברך עליה כשקובעה שנית, וספק ברכות להקל. [ילקו''י חופה וקידושין עמוד תרכב, תרכד] 

26. חייב אדם לבדוק את מזוזות ביתו פעם אחת בכל שלש שנים ומחצה. וממידת חסידות היא לבודקן מידי שנה בחודש אלול. [ילקו''י חופה וקידושין עמוד תרכא. יחוה דעת ח''א סימן מט] 

מדוע נוהגים לנשק את המזוזה? הראשון לציון הרב יצחק יוסף מסביר: