פרויקט השבת העולמית: קווים לדמותו של מייסד הפרויקט, הרב וורן גולדשטיין

דון קישוט של דרום אפריקה

לרב הראשי של דרום אפריקה, הרב וורן גולדשטיין, כובעים רבים. חוץ מלשמש כרב הראשי ולדאוג לענייני כשרות, תפילות ולימוד תורה, הוא גם פועל רבות בתחומים חברתיים ובעיקר נגד שחיתות, עוני, גזענות, פשיעה ואנטישמיות.

כחלק מהתזה שלו, פרסם הרב ספר בשם "להגן על הרוח האנושית: חזון ההלכה היהודית למען חברה מוסרית". בבסיס התזה ניצב החיוב להטמעת ערכים יהודיים של מוסר, חמלה ושל משפחה בכל העולם.

"כמנהיג דתי אתה חייב למחות בשחיתות ועוולות. לבטא את הערכים של התורה שזה כנות, נקיות כפיים, טוהר המידות", אומר הרב. "רב אינו יכול להישאר רק בד’ אמות הקהילה שלו ולא להלחם במה שנוגד את ערכיו. מנהיג חייב להוביל דרך, לקדם את ערכי התורה למען כלל האנושות".

זכויות אדם הוא מה שמוביל את סדר היום של הרב. הוא מפגין עם השחורים למען זכויותיהם, הוביל את ההפגנות נגד הנשיא המושחת לשעבר – זומא, שהשתמש בכספי ציבור, תחת המסר “let our people go”  ואף אחראי ל"מגילת הזכויות" בשיתוף עם משרד החינוך, מגילה שדוגלת בהכנסת תכנים לבתי הספר בכל המדינה שמקדמים ערכים של חמלה, אחריות וכבוד הדדי וכל מה שקשור לזכויות אדם. ערכים אלו, המנחים אותו בכל פועלו הם אלו שגרמו לקרבה הרבה בינו לבין נלסון מנדלה ומשפחתו, ובהלווייתו אף נשא נאום מרגש מאוד, שיצר הדים רבים.

מלחמה בפשיעה

הרב גולדשטיין הוא, בין היתר, ממייסדיו של ארגון CAP a, ששם למטרה להוריד את רמת הפשיעה ביוהנסבורג. בעקבות פעילות הארגון ירדה רמת הפשיעה בעשרות אחוזים. הפעילות התמקדה בשמירה על המרחב הציבורי, בו מתרחשים רוב הפשעים, ולא רק במרחב הפרטי, כלומר פריצות לבתים וכד', כפי שהיה עד להקמתו. במסגרת פעילות הארגון, מסיירים רכבים רבים בכל שעות היממה עם שוטרים מיומנים ברמה גבוהה; מופעל מוקד המקבל כ-20 אלף שיחות בחודש; ישנה מחלקה משפטית, מחלקת חקירות ומודיעין, אנליסטים. המערך הענק הזה מגן על כ-250,000 איש, ואכן הצליח להוריד את הפשיעה באחוזים גבוהים ביוהנסבורג.

הרב גולדשטיין: "פשע גורם לסבל אנושי. הזכות הכי בסיסית של כל אדם צריכה להיות חופש ובטחון אישי. תפקידו של רב הוא לא רק ללמד תורה, אלא גם לדאוג לאנשים ולזכויותיהם, ובלעדי בטחון אישי - אי אפשר להתחיל לבנות ולקדם שום דבר אחר".

הרב חיים קנייבסקי חותם על מכתב תמיכה במיזם

לומד גמרא עם הנשיא

הרב גולדשטיין מעורב מאד גם בפוליטיקה, וכשם שפעל רבות כדי להדיח את הנשיא הקודם זומא בשל אופיו המושחת, כך הוא משקיע מאמצים רבים בתמיכה בנשיא הנבחר – רמפוזה, שלדבריו הוא אדם ישר והגון מאד.

בנאום שנשא מול הנשיא בבית הכנסת העתיק ביותר בקייפטאון, סיפר הרב שבפגישתו עם הנשיא במשכנו הביא איתו את התלמוד ולמד ביחד עם הנשיא את הסוגיה שמדברת על כך שרופא צריך רשות מהבורא כדי לרפא, וזאת משום שכדי לתקן את העולם צריך שותפות של האדם עם בוראו.

לאחר מכן נשא דברים בדבר המחויבות העמוקה של הקהילה היהודית בדרא”פ לשיתוף פעולה עם הממשלה בכל תחומי החיים.

כמו כן, הרב פועל רבות בעולם לשיפור תדמיתה ומעמדה של ישראל. בנאומו לא הזניח נושא זה: "המחויבות שלנו היא ליידע אותך, כבוד הנשיא, שעם כל האהבה והמחויבות שלנו לדרא”פ, אנחנו גם אוהבים ומוקירים מאד את מדינת ישראל, זה חלק ממי שאנחנו. ישראל היא הארץ שהובטחה לאבותינו, ומאז שיהושע הכניס אותנו לארץ - הייתה בה נוכחות יהודית רציפה מאז ועד היום… אנחנו גאים בזה שבימינו זכינו לראות את הריבונות הישראלית חוזרת לארץ ישראל. זהו קיום הבטחה אלוקית ואף תנאי הכרחי להישרדותנו… היא המורשת הרגשית והרוחנית שלנו, ואנחנו לא יכולים להיות נפרדים ממנה”. הרב זכה לתשואות רבות בעקבות דברים אלו.

אפרטהייד

כמי שחווה וראה מקרוב את האפרטהייד, קשה לו מאד כאשר משתמשים במילה זו כדי לגנות את ישראל: "אני חושב שעצם ההשוואה היא מזעזעת", אומר הרב. "זו ממש עלילת דם ועלבון ענק לקורבנות האמיתיים של האפרטהייד, ועושה זילות לנושא".

גולדשטיין, לו דוקטורט למשפטים עם התמחות בזכויות אדם, ירש את הלהט שלו לנושא מאביו, שהיה שופט ועסק רבות במלחמה באפרטהייד. "אני זוכר שכשהייתי ילד בן עשר הסתובבתי עם ההורים בקייפטאון והבחנתי באדם שחור יושב בצד הדרך. הוא לא עשה דבר אלא רק ישב בשקט. ראיתי שוטר ניגש אליו וצורח עליו בתוקפנות, והחוויה הזאת של חוסר האונים לעזור לו נחרטה בליבי עד היום.

"לסכסוך הישראלי-פלסטיני אין שום דמיון למדיניות האפרטהייד. פה יש קונפליקט על פיסת קרקע, ואין לזה קשר לגזענות", אומר הרב בתקיפות. "אני מתראיין הרבה על הנושא בעולם ועל המצב בישראל בכלל, ויוצא נגד האשמות מגוחכות מסוג אלה ואחרות".