התקף חרדה: מהם התסמינים, וכיצד מטפלים בחרדות ובפחדים? מידע מעשי ומשנה חיים

"חרדה", "הפרעת חרדה", "התקף חרדה" – המושגים הללו נשמעים בשנים האחרונות יותר ויותר. אך רובנו לא באמת יודעם מהו התקף חרדה, במה הוא מתבטא ובמה הוא שונה מהפרעת חרדה, למשל, אם בכלל. אז בואו נעשה קצת סדר בעניינים.

בבסיסה, חרדה היא צורך חיוני להישרדותו של האדם. חרדה, או פחד, הם הרגשות שמפעילים בגופנו תגובות פיזיולוגיות שמאפשרות לנו להישמר מסכנה – אם באמצעות הימנעות מסכנה אפשרית ואם באמצעות התמודדות נכונה כאשר הסכנה כבר קיימת, על מנת להינצל ממנה.

הבעיה מתחילה כאשר הסכנה... אינה קיימת. אנשים אשר סובלים מהפרעות חרדה למיניהן מרגישים את החרדה גם בלי קשר לסכנה ממשית, מה שגורם לסבל רב ולנזקים שונים.

מהו התקף חרדה?

כפי שאפשר להבין משמו, התקף חרדה הוא התקף – אירוע שתוקף את האדם בפתאומיות, אף שלפניו הכל היה בסדר. במהלך התקף חרדה, האדם עלול להרגיש תסמינים כמו תחושות עמוקות של פחד, דופק מהיר, זיעה מוגברת, סחרחורת, חום, תחושת עילפון וגם צורך לרוץ לשירותים. כל התסמינים הללו מתחברים לתחושה מפחידה מאד בפני עצמה. אנשים רבים אשר חווים התקף חרדה חווים במהלכה פחד מוות, הרגשת מחנק וכדומה. בנוסף, כיוון שהתסמינים של התקף חרדה מזכירים במידה רבה תסמינים של התקף לב, אנשים רבים חוששים, במהלך התקף חרדה, שהם לוקים בהתקף לב – מה שכמובן מוסיף לחרדה. עם זאת, חשוב לציין שהתקף חרדה, מלחיץ ולא נוח ככל שיהיה, אינו מסוכן.

התקף חרדה נמשך בדרך כלל 2-5 דקות. הוא מגיע לשיא, ולאחריו נותרת תחושה בלתי נוחה ועדיין מפחידה, אף שמרבית התסמינים הפיזיים נעלמים, במשך כ-10-30 דקות, עד שההתקף שוכך לחלוטין.

התחושה בזמן התקף חרדה מאיימת כל כך, עד שלעיתים קרובות, אדם שחווה התקף חרדה אחד או יותר, עלול לחוות התקפים נוספים, או לפתח הפרעת חרדה, מתוך החשש... לחוות שוב את ההתקף.

למה זה קורה?

כאמור, חרדה נועדה להפעיל את הגוף ולסייע לו להימלט מסכנה. כאשר אדם נמצא בסכנה אמיתית, גופו פועל באופן של "הילחם או ברח", והתופעות הפיזיות מסייעות לו להילחם, לקפוא או לברוח כדי להינצל מן הסכנה. התקף חרדה הוא למעשה מעין "אזעקת שוא" – כאשר הגוף מגיב לסכנה אף על פי שסכנה כזו אינה בנמצא. זה קורה לפעמים ללא הסבר ממשי, ממש כמו שאזעקה של רכב או דירה עלולה פתאום להתחיל לפעול בגלל משב רוח או סיבה לא ברורה אחרת.

הרב יצחק פנגר - מה ההבדל בין פחד לחרדה?

מה ההבדל בין התקף חרדה להפרעת חרדה?

כאמור, התקף חרדה הוא פתאומי ובודד. הוא עשוי, כמובן, להופיע אצל אותו אדם יותר מפעם אחת, אבל כל התקף עומד בפני עצמו. הפרעת חרדה היא כזו שלרוב מתפתחת בעקבות התקף חרדה. מדובר בהפרעה אשר גורמת לאדם להימנע מפעולות כאלה ואחרות, מתוך הפחד מן ההתקף. כך, למשל, אדם עשוי לומר לעצמו כי כיוון שחווה התקף חרדה בזמן נסיעה ברכב, הרי שכדאי שיפסיק לנסוע ברכב, כדי למנוע את ההתקף הבא. הפרעת חרדה היא ממושכת, ובאה לידי ביטוי בעיקר בהתנהגות מניעתית – כלומר הימנעות מפעולות שלדעת האדם מסוכנות או מפחידות – אף שמדובר בפעולות יומיומיות ורגילות.

איך מטפלים בחרדות ובפחדים?

אפשר ללמוד לשלוט בהתקפי חרדה כאשר הם מופיעים. ישנן טכניקות הרפיה שאותן ניתן להפעיל כאשר מרגישים בתחילתו של התקף חרדה. הטכניקות הללו מסוגלות להפחית את עוצמתו של ההתקף, ולאפשר לאדם להחזיר לעצמו את השליטה העצמית במהירות. את הטכניקות הללו ניתן ללמוד במסגרת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

במקרים חריפים יותר, ובמקרה שהתקפי החרדה הופכים להפרעת חרדה, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי מעמיק. במקרים מסוימים, יש צורך גם בטיפול תרופתי, שעשוי לסייע ולהקל על החרדה באופן משמעותי.

ישנם כמה טיפים שאפשר להיעזר בהם על מנת להתמודד עם התסמינים של התקף חרדה. הנה כמה דוגמאות:

דופק מהיר – קשה להתמודד עם דופק מהיר כאשר נמצאים במנוחה. לכן אם חשים בו במהלך התקף, מומלץ לקום וללכת, ולא להישאר במקום אחד.

קשיי נשימה – אם מרגישים בקשיי נשימה בזמן ההתקף, מומלץ לצאת למקום פתוח או לעמוד ליד חלון, ולנסות לנשום נשימות עמוקות.

רעידות – אם יש לידכם אדם קרוב, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם רעידות היא לקבל חיבוק חם, שעוטף ונותן תחושה של ביטחון.

סחרחורות – לפעמים, התקף חרדה מגיע עם תחושות של חוסר יציבות. מומלץ למצוא מקום להישען או לשבת בו. אפשר גם לעבור לתנוחה של חצי שכיבה במיטה – אך לא מומלץ לשכב ממש.

תחושת נימול – אם ישנה תחושת נימול באחד מאברי הגוף בזמן ההתקף, מומלץ להזיז אותו או לעסות אותו, כדי להסדיר את התחושה.

ד"ר יגאל גודמן - להתגבר על חרדה