"גם כשהתארחתי בישראל אצל זוג אמריקאים יוצאי חאלב, פגשתי אותו": השבת של אסתי נאקע

מהי שבת בשבילך?

"בשבילי שבת היא מנוחת הנפש ורפואת הגוף. רק בשבת אני מתנתקת מהעולם, חייבת לא לחשוב על העסק, לא להיזכר בבקשה של הלקוח, ולא להרהר על השיעורים והתלמידות. בשבת אני מרגישה כאילו יצאתי לנופש. לא תמיד זה קל, אם באה לי מחשבת חול באמצע השבת אני משתדלת מיד לעצור ולהזכיר לי 'שבת!'. אין ברכה בעסקי חול שנעשים בשבת, ולהיפך, אם מתנתקים ולא חושבים על כל אלו בשבת, המוח מתנקה ומתרענן, ואחרי שבת מגיעים כל הרעיונות הטובים וכל הנורות נדלקות במוח. ובשבת עצמה – שקט בראש ובלב. אני יכולה לספר לקטנים סיפור בנחת, יכולה לקרוא תהלים, לעיין בספר מוסר, להתפלל ולהודות לה', והכול בלי לחץ של הספקים ועבודה. שבת זה הזמן לשכוח מכל טרדות החול ולהתחבר לעצמנו ולשקט שלנו. ממש תרפיה לנפש ולגוף".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"טכנית, ההכנות שלנו לשבת יכולות להתפרש על פני כל השבוע, ובעיקר הקניות. כשאני יודעת שאעבור במקום מסוים, ליד חנות מסוימת, גם אם זה יהיה ביום ראשון, מיד אנצל את ההזדמנות ואקנה את הדרוש לשבת. זאת בגלל שאין לנו כאן חנויות זמינות זולות לקניית צורכי שבת. בארץ אפשר לקנות הכול בחנות אחת גדולה, ולסיים את הקניות ביום אחד. פה, בארגנטינה, אין לנו "רמי לוי" ו"יש חסד", ובמכולת הקרובה המוצרים כולם יקרים ולא תמיד נמצא את אלו הכשרים. הקניות שלנו מפוצלות ומחולקות בין כמה וכמה חנויות: את הבשר הכשר אקנה באטליז, את הדג בחנות הדגים, כלים חד פעמיים אקנה דווקא בחנות ייעודית למוצרי חד פעמי, כי בסופר הקרוב הם יקרים מאד, רק עשירים קונים שם... מאותה סיבה אקנה גם את הירקות אצל הירקן המרוחק ששוכן סמוך לבית הספר בו אני עובדת, ולא ב'סופר', ואפילו מוצרים יבשים אני מעדיפה לרכוש בהזמנה מרוכזת של פעם בחודש, כדי להוזיל עלויות. במדינה פה יש אינפלציה, הדולר הולך ועולה, וכולנו מחשבים ובודקים כיצד נשיג את המוצרים הדרושים לנו במחיר הטוב ביותר והיכן. הקניות המפוצלות מחייבות אותי להיות מתוכננת ולזכור מתחילת השבוע מה דרוש לנו לכבוד שבת, כך שאוכל לנצל כל יציאה לאזור אחר בעיר – לצורך השלמת פריט נוסף לכבוד שבת.

"באחד מימי השבוע – ראשון, שני או שלישי, אני אופה עוגיות אלפחורס לכבוד שבת. זה מתכון עדין ודורש מעט זמן, ולכן לא אשאיר זאת ליום ששי העמוס. אם לא הספקתי לאפות אותן במשך השבוע – אני תמיד יכולה לרכוש אותן במחיר סביר ובכשרות מלאה. זה לא רק מאפה שקונים במאפיה, זה ממש חטיף מקומי: הן נמכרות כאן בכל קיוסק בשקית אישית, מכל מיני פירמות והכשרים, בדיוק כמו האריזות של הביסלי הישראלי. אפילו אלפחורס דיאט יש לנו. ולשם שינוי זהו חטיף כשר, זול מאד וזמין מאד.

"לפעמים במקום עוגיות אני מכינה עוגת פאי נהדרת דמוי אלפחורס. וכמובן, בסיום האפייה אני ממהרת להקפיא את העוגיות כדי שיישארו עד שבת.

"ביום חמישי אני מתחילה את הבישולים לשבת: מכינה את הסלטים המגוונים ומשקיעה במנה אחרונה טעימה שהילדים אוהבים. לפעמים אני עושה זאת יחד עם הילדים, כדי שגם הם ישתתפו בהכנות לשבת, שירגישו שגם הם מכינים משהו לכבוד שבת. הם אוהבים להכין כדורי שוקולד, גלידה או כל קינוח אחר שהם בוחרים, ובסיום ההכנה כולם זוכים ל"טועמיה" קטן לפני שמכניסים את התבנית לקירור או להקפאה.

"גם את הכביסות אני מתכננת מתחילת השבוע, כדי שלא יישארו לנו ליום ששי מדי הרבה כביסות ובגדים לטיפול.

"ביום ששי יש לי עוזרת גויה שמגיעה לעבוד משמונה בבוקר ועד לשתיים עשרה בצהרים. אני מבשלת את כל הבישולים והמנות העיקריות לשבת, ובזמן שאני עסוקה במטבח – העוזרת מנקה את הסלון והחדרים, כולל חלונות ודלתות, ולא שוכחת להבריק את הפמוטים לשבת. לאחר כשעתיים היא מסיימת ופונה למטבח, ואז שתינו עובדות יחד – אני על הבישולים האחרונים והיא על ניקיון המקרר באופן יסודי, ואחר כך היא עוברת להבהיק את המטבח כולו לפי הוראותי.

"בינתיים אני גם אופה עוגה לשבת. אני אוהבת שכאשר הילדים מגיעים מבית הספר יש ניחוח עוגה חמה וביתית של שבת. זה תורם המון לאווירה ולחמימות של בית יהודי. כך למדתי מאימא שלי: כל מה שעושה אוירה טובה בבית – חשוב וכדאי להשקיע בו. ואין כמו ריח של עוגה טרייה בבית. בכל שבוע אני בוחרת מתכון אחר, ובדרך כלל תהיה זו עוגה בחושה פשוטה וטעימה. רב חומרי האפייה החדשניים והכשרים נדירים מאד להשגה אצלנו ויקרים מאד, ואני מסתפקת בעוגות הבסיסיות והטובות שלא צורכות קרמים ומליות ייחודיות.

"אחרי שהבית נקי ומצוחצח והעוזרת הולכת, אני רק רוצה לשמור עליו כך, כדי שלא יתלכלך כשאין עוזרת. היא תחזור רק ביום שני... ועד אז - מעדיפה לא לאפות ולא לבשל ופשוט לשמור על הקיים לכבוד שבת קודש.

"בסביבות אחת חוזרים הילדים לארוחת צהרים: מוסדות הלימוד שלהם קרובים לבית, ובעלי חוזר מהכולל ומביא את הקטנים יחד עמו, והגדול מגיע בעצמו. כולם אוכלים צהרים ברוגע, עם כלים חד פעמיים אבל באווירה נהדרת של שבת, עם מפה לבנה על השולחן במטבח. ביום ששי אנו אוכלים מאכל קבוע – יש לנו מנהג חלאבי שביום ששי אוכלים אורז עם שלוש-ארבע תוספות: חומוס, אפונה, שעועית או סלרי. בעבר היינו הולכים מדי יום ששי לשוויגער שלי ואוכלים אצלה. היום, כשהמשפחה גדלה, ב"ה, אנו נשארים בבית, אבל את האוכל המסורתי לא החלפתי ואני מבשלת כמוה. משפחות רבות בקהילה נוהגות כך, ומרגש לראות את השכנה שלי – סבתא מבוגרת, שהנכדה הנשואה שלה מגיעה אליה בכל יום ששי במסירות עם צלחת מהבילה של אורז ותוספות!

"באחת וחצי הילדים מסיימים את ארוחתם ויוצאים בחזרה ללימודים. אני מנקה קצת את המטבח – מטאטאת ושוטפת כלים אם צריך, ושוב המטבח נקי ומוכן לכבוד שבת. בשלב הזה אני אוהבת ללכת לנוח ולאגור כוח לשבת, אבל לא תמיד אני מצליחה. בשלוש וחצי הילדים חוזרים מהלימודים, מקבלים פרוסה מהעוגה של שבת, ונכנסים להתקלח. כן, אל תתפלאו, הלימודים ביום ששי מסתיימים אצלנו בשלוש וחצי, כי יש לימודי אחר הצהרים, ובדרך כלל אלו יהיו המורות הגויות שעובדות בערב שבת עד כזו שעה... המורות היהודיות ילמדו רק בבוקר ויחזרו לבתיהן בהפסקת הצהרים. לי עצמי ב"ה יש חופש ביום ששי, ואף על פי שאני מורה בשעות אחר הצהרים – המערכת שלי מסודרת כך שאינני עובדת ביום ששי. ביום חמישי, כשאני נפרדת מחברותי בחדר המורות בברכת "שבת שלום", כולן מתלהבות שאני חופשת בערב שבת...

"השבת נכנסת אצלנו בחורף בערך בשעה חמש, ובקיץ בערך בשבע, כך שאין לילדים הרבה זמן פנוי ללכלך ולהשתובב... הילדים יוצאים מהמקלחת, מתלבשים ומתארגנים לשבת, ומקבלים פעקאלע של ממתקים. הפעקאלע מזרז אותם לעשות זאת בחשק, וכבר הם יושבים במרפסת עם ספרים ומחכים לשבת בנחת. אני משתדלת שגם לי לא תישאר עבודה לזמן הזה, לא כביסות, לא ניקיונות ולא בישולים, כדי שכולנו נקבל את השבת בזמן ובנחת".

תארי את התפריט השבתי שלכם.

"בליל שבת אנו אוכלים דגים עשויים בצורת שניצל: מצופים בפרורי לחם וביצה ומטוגנים. לצד הדגים אני מגישה הרבה סלטים, חיים ומבושלים, ואפילו משומרים: בראש ובראשונה מככב אצלנו מיונז ביתי, ושלל סלטים עם מיונז - תירס עם מיונז, ביצים מרוסקות עם מיונז וגם ביצים לא מרוסקות עם תפוחי אדמה ומיונז, שהוא סלט נפוץ מאד בקהילת החלאבים. התארחתי פעם בישראל אצל זוג אמריקאים יוצאי חאלב (התבלבלתם?...), ונהניתי לפגוש גם אצלם את הסלט החביב הזה. אני פותחת גם קופסת שימורים של לבבות דקל, מאכל אהוב מאד בארגנטינה. בנוסף לשמונת הסלטים הקבועים שלנו, אני אוהבת לגוון ולהוסיף עוד סלטים לפי הזמן והחשק - סלטי ירק או סלטי חצילים מגוונים, כמו סלט בטעם כבד או סלט החצילים החלאבי שלנו: פורסים את החציל לחתיכות ארוכות כמו צ'יפס, מבשלים עם חומץ עד להתרככות, מוציאים את המים ומתבלים בשמן, חומץ, מלח, ועלים ירוקים.

"את החלות חמותי הצדיקה שולחת לנו כל שבוע.

"אחרי הסלטים – אנו אוכלים אורז עם ממולאים בבשר טחון ורוטב, לצד תוספות. זו יכולה להיות עגבנייה ממולאת, או עלי סלק או כרוב, או חצילים מטוגנים שפורסים לאורך ומגלגלים עם המילוי.  לקינוח – אנו מגישים את הגלידה או את הכדורי שוקולד שהכנתי יחד עם הילדים.

"בשבת בבוקר אנו אוכלים אותם סלטים ואותו שניצל דג. אחר כך מגיע תורו של החמין: אצלנו, החלאבים, קוראים לו "מעודה" - קוביות תפוחי אדמה מטוגנות עם בשר מבושל, שנשאר על הפלטה החמה עד שבת בבוקר. צריך להוסיף למעודה גם מעט מים, ובכל פעם אני מתלבטת מחדש אם שמתי מדי הרבה מים או פחות מדי, ובכל שבוע הטעם יוצא מעט שונה מפעם שעברה... לפעמים אני מכינה לשבת בבוקר 'רישטא' - מבשלת עוף במים, ומוציאה מהסיר. באותו סיר עם המים מהעוף אני מבשלת אטריות, ואחר כך פורשת נייר אפיה בסיר נקי, משמנת קלות ומכניסה את האטריות ביחד עם העוף. מתבלת במלח ובצמח תבלין ייחודי שהחלאבים אוהבים מאד, ובארץ מצאתי אותו רק בשוק 'מחנה יהודה', וגם כאן אנו מסיימים עם אותו קינוח.

"בסעודה שלישית הגברים יוצאים לבית הכנסת, לבנים יש התאספות קבועה של אמירת תהלים, ומורה מיוחד שמלמד אותם חזנות ועושה להם פעילויות מיוחדות, מבצעים והגרלות שוות. הבן שלי זכה פעם באופנים. לפני שבועיים בקשו ממני לעצב להם מתנה מיוחדת: ברכון מאיר עיניים. אחרי הסעודה יש להם סדר לימוד של 'אבות ובנים'. גם לילדות יש פעולות מטעם בית הספר: מגיל שלוש מגיעות כל הילדות שגרות בסמיכות לבית הספר, ומתאספות יחד עם המדריכה הקבועה. הן נהנות מתוכניות וסיפורים, אומרות יחד תהלים, מקבלות ממתק קטן ומתנות חמודות (כמו מ'הכול בשקל' הישראלי), ומחכות לפעולה מדי שבוע בשבוע. הן גם אוכלות יחד סעודה שלישית, עם לחם, ירקות וממרחי מיונז. ופעם בכמה שבועות אנו מקבלות בקשה להביא שתיה או משהו אחר לארוחה. ומה אני עושה בזמן הזה? הולכת לבנות הדודות שלי שגרות קרוב אלי ואוכלת איתן סעודה שלישית פשוטה אך נעימה. לפעמים אעדיף להישאר בבית השקט עם ספר טוב שהפליג עד אלינו מהארץ".

איך נראה שולחן השבת אצלכם?

השולחן ערוך בכלי חרסינה נאים שקבלתי מהחתונה. אם אני עייפה מאד אניח מעל צלחת החרסינה צלחת נוספת חד פעמית. כשהילדים היו קטנים יותר הייתי מביאה להם רק צלחת חד פעמית, עד שהם גדלו והחלו דורשים צלחת כמו כולם. הקטנה שלי בת השלוש כבר מבקשת בעצמה צלחת חרסינה ומבטיחה להתנהג יפה. דווקא כוס זכוכית היא לא רוצה, ומפחדת שהיא תישבר לה בידיים. קטנה אבל בוגרת.

"את הכלים אני שוטפת כבר בלילה, כדי שיהיו לנו מוכנים לסעודה בבוקר. העוזרת הגויה לא מגיעה אלינו בשבת, אנו לא רוצים שהיא תסתובב כאן ביום המקודש שלנו. בדרך כלל אני עושה זאת בזריזות ובקלות, אחרי הכול אני לא עייפה משבוע שלם של ניקיונות ושטיפת כלים. בכל השבוע זהו תפקידה של העוזרת, ואני זוכה  לכך רק בשבת, ושמחה שיהיה לנו שולחן שבת יפה ומכובד כמו שאני אוהבת. אחרי הסעודה בבוקר אני מניחה את הכלים בערמות מסודרות ולא שוטפת, אלא רק אחרי שיוצאת השבת.

"כשאני עורכת את השולחן, בתי בת השמונה אוהבת לעזור ולהכניס את המפיות לכוסות, ויחד אנו נהנות ממראה השולחן השבתי".

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"שבת בבוקר. הכול רענן ורגוע, אני יכולה לקום קצת יותר מאוחר, לא צריך לשלוח את הילדים ללימודים בלחץ, ואפילו בלי לקום מהמיטה אני מאשרת להם לאכול את המעדן המיוחד של שבת בבוקר: עוגיות אלפחורס. הם אוהבים אותן מאד ומחכים להן כל השבוע, וכך הם שבעים ומרוצים ואני קמה בניחותא כשמתחשק לי. רק בשבת בבוקר יש לי זמן שקט לנשום את האוויר הצלול במרפסת, ולהביט על השמים ועל העצים, על הפרחים שנפתחים ועל אור השמש שממלא כל פינה. אני יכולה גם להתפלל בנחת, בניגוד לליל שבת שאני עייפה מאד. ממש זמן שבתי של שלווה ומנוחה".

מהו האתגר שלך בשבת?

האתגר שלי הוא דווקא בערב שבת, אחרי שהילדים חוזרים ללימודים בצהרים – אז אני רוצה לישון כדי לא להגיע עייפה לשבת. הבעיה היא, שתמיד יש יצר הרע לעשות עוד משהו, ללכת לקניות או להספיק תור קצר לרופא (הרי אצלנו יום ששי הוא יום עבודה רגיל מבחינת הגויים, ואפשר לצאת בו לסידורים כמו כל יום באמצע השבוע). כשאני לא ישנה קצת ביום ששי, בליל שבת אני קצרת רוח ועייפה ואין לי סבלנות להקשיב לכל דברי התורה והזמירות והסיפורים של הילדים, וזה חבל. חשוב לי מאד להיות רגועה בשולחן שבת, ולמדתי שחלק מההכנות שלי לשבת – זה לישון". 

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"אני משקיעה באווירה שמחה וחמימה בשבת. העוגה של ערב שבת, הפעקאלע של שבת והאלפחורס הבלתי נשכחים - כל אלו אהובים מאד על הילדים. הממתקים יקרים ונדירים יותר אצלנו – אבל לשבת אנחנו תמיד קונים חבילת במבה, ביסלי צ'יפס וסוכריות. כי איך בעלי אומר? 'בגלל כסף לא נכבד את השבת? חלילה!' הם מקבלים פעקאלע בערב שבת ובשבת בצהרים, ויודעים להעריך את הממתקים המיוחדים.

"באופן אישי, חשוב לי מאד שהילדים ואנחנו נאהב את השבת, ואני פשוט מתפללת על כך. בשחרית של שבת אני מוסיפה תפילה משלי – שתהיה לנו שבת יפה ושמחה, שהילדים יאהבו את השבת, ושיהיו להם זיכרונות מתוקים מחויות המשפחה".

שבת בלתי נשכחת:

"השבת הראשונה בה שהיתי בארץ. התארחתי אצל דודתי באלעד, והתרגשתי מאד לראות את הרחובות השקטים, ללא מכוניות ופיח אגזוזים, את העוברים והשבים ההולכים בבגדי שבת בשלווה גדולה, ואת האווירה המלכותית הנסוכה על פני כל. אפילו הזמירות שנשמעות ועולות מבתי השכנים כולם – העלו דמעות בעיני מרוב התפעמות. מאז, אני נזכרת פעמים רבות באותה שבת של ארץ הקודש, ומתגעגעת".

מתכון שבתי אהוב במיוחד:

פאי דמוי אלפחורס.

לבסיס:

1 כוס קמח מעורב עם כפית אבקת אפיה

1 ביצה

רבע כוס סוכר

רבע כוס שמן

1 סוכר וניל

לאחד את כל החומרים לעיסה, ולשטוח בתבנית בינונית. לאפות בחום 180 מעלות עד שהבצק מזהיב. לצנן את העוגה.

מלית:

300 גרם ריבת חלב 

לצקת מעל הבסיס ולמרוח בעדינות.

להכניס למקפיא עד ששכבת ריבת החלב תתקשה.

ציפוי:

100 גרם שוקולד חלבי איכותי

1 כף שמן

להמיס במיקרוגל או על אש נמוכה, ולצקת בזהירות על ריבת החלב.