בג"ץ נגד שר המשפטים: עצר את ההסגרה של ההאקר הרוסי לארה"ב

לאחר ששר המשפטים, אמיר אוחנה, אישר בשבוע שעבר את צו ההסגרה של האקר הרוסי אלכסיי בורקוב לארצות הברית, היום (ראשון) עתר בורקוב לבג"ץ נגד הצו. עתירה דומה הוגשה היום גם בידי משפחתה של נעמה יששכר, הצעירה הישראלית המרצה עונש מאסר במוסקבה, זאת, במטרה לשמר את האפשרות של שחרורה בעסקת חליפין כפי שהציעה רוסיה. בעקבות העתירות הוציא בג"ץ צו ביניים והורה על עיכוב הסגרתו של ההאקר עד לדיון בשתי העתירות ביום חמישי.

בשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו ביניים נגד צו ההסגרה של בורקוב לארצות הברית, ותוקפו פג היום בשעה 12:00. "חתימת השר על צו ההסגרה משמעותה חריצת גורלה של העותרת", נכתב בעתירה שהוגשה מטעם המשפחה לבג"ץ. בעתירה צוין כי יששכר "מוחזקת כבת ערובה על ידי השלטון הרוסי המבקש למנוע את הליך ההסגרה של אותו אזרח רוסי לארצות הברית".

פרקליטיו של ההאקר, עובדי הסנגוריה הציבורית בירושלים, ודים שוב ומיכאל עירוני, כתבו בעתירה הבוקר כי אין לאפשר את הסגרתו לארצות הברית משום שהעבירות המיוחסות לו נעשו על אדמת רוסיה – הנחשבת לדבריהם כמרכז חייו, ולה יש להסגירו. "ברור לחלוטין שהסגרתו של העותר לארה"ב תביא לניתוק מוחלט שלו לא רק ממשפחתו וקרוביו אלא גם מכל המוכר לו", נכתב. סנגוריו גם הציעו בפני השופטים הצעת פשרה לפיה בורקוב יוסגר לרשויות האמריקניות, אולם את עונשו הוא ירצה ברוסיה.

אלכסיי בורקוב, אזרח רוסי בן 29, עצור מזה כארבע שנים בכלא הדרים שבשרון, ונגדו עומדת צו הסגרה שטרם יצאה לפועל. באוגוסט 2015 הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי, ובמקביל הוגש נגדו כתב אישום בבית משפט פדרלי בארצות הברית, בו הוא מואשם בשורת עבירות הונאה, גניבת זהות, חדירה למחשב והלבנת הון. מבקשי ההסגרה הם השירות החשאי של ארצות הברית המייחס לו חשד לתפעול אתר אינטרנט שמכר לגורמי פשיעה פרטי כרטיסי אשראי של כ-150 אלף אמריקאים, מהם גנב בהיקף של 20 מיליון דולר.

בקשת ההסגרה האמריקנית כבר עלתה לדיון בבג"ץ במרץ, ומפרוטוקול הדיונים עולה כי השופטים לא נתנו דעתם לבקשת ההסגרה של מוסקבה, למרות שזאת הוגשה עוד ב-2017. השופט אלכס שטיין אמר לסנגורו של בורקוב: "אם תהיה בקשת הסגרה מרוסיה, אז נדון בה". השופטת ענת ברון הוסיפה: "אנחנו לא מתכוונים להתערב במדיניות יחסי החוץ של מדינת ישראל".

נציגת המדינה בדיון אמרה אז כי ההיענות לבקשת ההסגרה המאוחרת של רוסיה, וההתעלמות מבקשת ארצות הברית, עשויה להוביל לתקרית דיפלומטית. לדבריה, "מדובר בבקשה שקיבלנו מארה"ב בסוף שנת 2015 עם עבירות מאוד חמורות, תצהירים מפורטים", אמרה, "הקורבנות רובם בארה"ב. לפי הנתונים של השירות החשאי (שלצד הגנה על בכירי הממשל אמון גם על לוחמה בהונאות), 98% של הקורבנות הם מארה"ב".