85 שנה לפטירתו: כל מה שרציתם לדעת על הרב שמעון שקופ זצ"ל, וסיפור מצמרר

היום (ראשון, ט' בחשוון), חל יום השנה ה-85 לפטירתו של הרב שמעון שקופ זצ"ל. מדריך לדמותו הגדולה.

הרב שמעון יהודה הכהן שקופ (תר"כ – ט' בחשוון ת"ש) היה ראש ישיבת גרודנה, אחת הישיבות הטובות בליטא, והיה בין גדולי הדור בתקופתו. רבי שמעון יצר דרך ייחודית בלמדנות המזרח-אירופית הקלאסית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בספרו "שערי יֹשר", ומתאפיינת בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה, ופחות בפלפול. תורתו והגותו של רבי שמעון הותירה חותם משמעותי על עולם התורה והישיבות עד ימינו אנו.

בגיל 60 נקרא על ידי רבן של ישראל, הרב חיים עוזר גרודזינסקי, לעמוד בראשות ישיבת גרודנה, ובה כיהן כ-20 שנה. אף לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, לאחר שרוב תלמידי הישיבה ברחו לווילנה, נותר הרב שקופ בגרודנה יחד עם קומץ תלמידים.

ביום פטירתו, ט' בחשוון ת"ש, כינס הרב שקופ בביתו את רבני הסביבה, והשמיע את דבריו בנושאי בחינוך. בתום הישיבה נערכה תפילת מנחה, ובעיצומה הוא התמוטט ונפטר, בהיותו בן 80.

ספריו של רבי שמעון שקופ ממחישים את דרכו בלימוד התורה. ספריו הם:

"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן" – סדרת ספרים על מסכתות סדר נשים ונזיקין, קונטרס בענייני שליחות, מערכת הקניינים, קונטרס בענייני שעבוד, גדרי קניין כסף.

"שערי ישר" - חקרי הלכות בדיני הספקות, רובא וחזקה ובדיני עדות.

"שעורי רבי שמעון יהודה הכהן" – שיעוריו של רבי שמעון על מסכתות סדר נשים-נזיקין.

"שיעורי רבי שמעון יהודה הכהן שקופ" - על מסכת בבא מציעא.

"יד כהן" - שיעורים בסדר נשים.

"שעורי תורה" - שבעה שיעורי תורה על מסכת נדרים מתקופת טלז.

בין תלמידיו נמנים: הרב אלחנן וסרמן, הרב שמואל רוזובסקי, הרב חיים שמואלביץ, הרב ישראל זאב גוסטמן, הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב צבי שרגא גרוסברד מנכ"ל החינוך העצמאי, הרב צבי מרקוביץ, הרב יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון, הרב משה רוזנשטיין, משגיח ישיבת לומז'ה, הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, ראש ישיבת כנסת חזקיהו, הרב דוד ליפשיץ ראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן.

מבחן קבלה לישיבה נדיר באיכותו

על אישיותו וצדקותו של הרב שקופ, ניתן ללמוד מהסיפור הבא, המופיע בספר 'תורה יבקש מפיהו'. כה סיפר בעל המעשה, יהודי אמריקני, בערוב ימיו: "הייתי נער בן עניים מליטא ושאפתי ללמוד בישיבת גרודנה. הוריי נעתרו לתחנוניי ושלחו אותי לישיבה.

"הדרך היתה לעיתים מפחידה ומסוכנת וכל הזמן פחדתי: האם אצליח למצוא את דרכי? האם יהיה לי מה לאכול? האם אעבור את מבחן הקבלה לישיבה? שאם לא אצליח, אבייש את שם משפחתי ואאלץ לחזור את כל הדרך חזרה. הדרך היחידה להרגיע את הפחדים והחששות היתה על ידי שינון דף הגמרא שהכנתי לבחינה. חזרתי על דף זה שוב ושוב עד שידעתיו מילה במילה.

"כשהגעתי לגרודנה, נקשתי בדלת ביתו של ראש הישיבה. רבי שמעון, שהיה אז כבן 70, קיבל את הבחור בחביבות והכניסו לביתו. 'אני רוצה להתקבל לישיבה. הגעתי מליטא, אמרתי. 'אם כך, אשאל אותך 2 שאלות', השיב ראש הישיבה, ואני נדרכתי. הנה הגיע הרגע הגדול שיקבע את עתידי.

"'שאלה ראשונה: מתי אכלת לאחרונה ארוחה חמה?', שאל אותי הרב שקופ. נדהמתי מהשאלה, והשבתי: 'לפני כשבועיים'. קם הרב ממקומו ואמר: 'ראה, אין כוחי בבישול ככוחה של רעייתי, אלא שהיא לא נמצאת עתה בעיר. תצטרך להסתפק במה שאני יודע". ניגש והחל לבשל לי ארוחה. נדהמתי מגודל המעמד. אפילו את אבי לא ראיתי מבשל, וכאן ראש הישיבה הגדול עומד לבשל בשבילי?! כשסיים לבשל, שם לי צלחת מלאה מהתבשיל. אחר שגמרתי דאג למלאה שוב, עד שהייתי שבע כהוגן ולא יכולתי לאכול עוד.
"כשסיימתי וברכתי ברכת המזון, אמר ראש הישיבה: 'עתה השאלה השנייה'. כעת כבר היה ברור לי שעכשיו, לאחר ששבעתי אפשר כבר לבחון אותי.
"כמה נדהמתי לשמוע את השאלה השניה: 'מתי ישנת לאחרונה במיטה?', בעודי נדהם מהשאלה, השבתי: 'לא זוכר בדיוק'. גדול הדור הוביל אותי לחדר השינה שלו וסידר לי את המיטה. הוא ביקש ממני ללכת לישון, כיסה אותי היטב, ואני בעייפותי הרבה נרדמתי עד הבוקר. אחר כך התברר לי שזו היתה המיטה שלו. זה היה מבחן הכניסה שלי לישיבת גרודנה.
סיים בעל המעשה: "שנים רבות עברו מאז, צרות רבות ורעות עברו עליי, כל משפחתי נכחדה בשואה האיומה, ומה ששמר על יהדותי בכל השנים, עם כל הטרגדיות, אלו אותן שתי שאלות. אותו מבחן קבלה לישיבת גרודנה".