השבת שלי
"אם לא הקידוש של בעלי - הם לא יעשו כלל סעודת שבת": השבת של דבורה בן שימול
על עשרים אורחים בליל שבת, ועל סעודת הבוקר בבית הכנסת, על סלטי מיונז מפתיעים ועל תנור שעובד כמעט ללא הפוגה. דבורה בן שימול, רעייתו של רב הקהילה בסאני איילס ביטש פלורידה, מיאמי, על השבת שלה
- מרים סלומון
- פורסם ט' חשון התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
מהי שבת בשבילך?
"השבת היא הדבר הכי טוב בעולם. זהו הזמן היחיד בשבוע בו יש לי פנאי להיות עם עצמי ועם המשפחה שלי. היום כולנו צמודים לתקשורת ולמחשב בלי הפסקה, המוח כמעט לא חושב ולא יוצר. כל רגע רצים לבדוק אם קיבלנו הודעה חדשה וממי. בשבת כל בני המשפחה ביחד, בלי שום סלולארי ברקע, יושבים ומשוחחים, מתעניינים ומקשיבים זה לזה, מדברים בדברי תורה, ומתחברים מחדש לעצמנו. שבת היא הרפואה של העולם. יום של הבראה לנשמה".
מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?
"ביום שלישי אנו חושבים מי יהיו האורחים שלנו בשבת. בעלי רב קהילה פה, במיאמי, ובנוסף ליהודי העיר הרחוקים עדיין מתורה ומצוות אך מתעניינים, יש גם תיירים רבים שמגיעים לחופי סאני איילס, עיר מגורינו, וביניהם עשרות יהודים. כשהם 'קופצים' לבקר בבית הכנסת שלנו, אנו מתעניינים ועוקבים מי רוצה להתארח, מי מחפש להרגיש טעם של שבת אמתית, ואת מי כדאי וצריך להזמין. מדי שבת מתארחים על שולחננו בין עשרה לעשרים אורחים, ואנו מאד אוהבים זאת ושמחים באירוח.
"אחרי שאני יודעת כמה סועדים אמורים לבוא אלינו, אני יכולה לתכנן מה וכמה עלינו לקנות לשבת, ולמחרת ביום רביעי אני עורכת קניות. את רוב המוצרים אני קונה בהזמנה טלפונית ושליח מביא אותם עד לביתנו. ברוך ה', יש כאן הרבה חנויות למוצרים כשרים. זו באמת תופעה מופלאה: למרות שרוב היהודים פה אינם שומרי מצוות – על כשרות רובם מקפידים, ויש כאן שלל מסעדות וחנויות מזון שמציעות אוכל כשר למהדרין.
"ביום חמישי בבוקר מגיעה העוזרת הגויה, מנקה את חדרי הבית ועוזרת לי בכביסות. בסביבות אחת עשרה היא מסיימת והולכת, ואני מזדרזת ויוצאת לעבודה. זהו יום העבודה הכי ארוך שלי, ובו אני מוסרת קורסים ביהדות לנשים במשך כל שעות היום. אני יוצאת בבוקר וחוזרת בשמונה בערב, מותשת ועייפה אך מרוצה, כמו שאומרים. אחר כך, ביום חמישי בערב אין לי גרם של כוח להכנות וכל הבישולים והאפייה מחכים למחר.
"ביום שישי אני קמה מוקדם, בערך בשש וחצי בבוקר, ומתחילה ראשית כל עם הבצק לחלות, אחר כך אני יוצאת לקנות כל מה שלא קניתי ביום רביעי, כולל פירות וירקות שאותם אני אוהבת לקנות טריים, ועוגות ועוגיות. לאחר הקניות אני אופה את הדגים ואת הבשר או העוף לסעודת ליל שבת, מבשלת תוספות, מכינה סלטים ובסיום העבודה מנקה אחריי את המטבח, כי העוזרת כבר לא נמצאת לעזור לי. מדובר בעבודה רבה, אך ב"ה ה' חנן אותי בזריזות, אני מסתערת על כל הבישולים ומספיקה. לאחר מכן אני עורכת שולחן שבת בסלון, וזהו, סיימתי. אני מאד לא אוהבת להגיע לשבת ברגע האחרון, ואם רק ה' נותן לי כוח – אני משתדלת לסיים הכול במהירות, כדי לזכות להכניס שבת כעשר דקות לפני הדלקת נרות".
תארי את התפריט השבתי שלכם.
"בסעודת ליל שבת אני מגישה לצד החלות הרבה סלטים: חומוס עם טחינה, חצילים בתנור בכל מיני ווריאציות, ירקות עם מיונז, זיתים עם מיונז, גזר עם מיונז וכמובן, ביצים עם מיונז, סלט חמוצים וסלט עגבניות וברוב הסלטים אני מכניסה גם הרבה עלים ירוקים כמו פטרוזיליה וקייל. אגב, אני לא קונה מיונז ולא קונה אף סלט מכל אלו, אלא אוהבת להכין אותם בבית, שהכול יהיה טבעי ובריא.
"לאחר הסלטים אני מגישה לשולחן את הדגים: סלמון או געפילטע פיש. את הגעפילטע אני קונה כ'קלופס' מוכן של עיסת דגים, מכניסה לתבנית עם קצת מים ואופה בתנור. האפייה בתנור היא סוג של טיפ אישי משלי כדי להתגבר על ריח הדגים שאינני מחבבת. גם את דג הסלמון אני מכינה בתנור, בתיבול מרוקאי של עגבניות, פלפלים, גזר, מעט סוכר והרבה כמון. או בגרסה מתוקה של סלמון עם דבש, פפריקה ומעט פלפל שחור.
"לאחר הדגים מגיע תורה של המנה העיקרית: עוף או בשר אפויים. את הבשר אני מתבלת ביין, דבש ותבלינים. אם אני מכינה עוף, אני אוהבת לשים אותו בתבנית כשהוא שלם עם העור, ולתבל עם הרבה לימון, אורגנו ותערובת תבלינים ירוקים. לצד העוף או הבשר אני מגישה תוספות: ירקות, קוגל, אורז, תפוחי אדמה מתוקים ותפוחי אדמה רגילים, כולם אפויים בתנור. יש לי תנור גדול עם אפשרות לאפות שלוש תבניות ביחד, ללא טורבו, וכך אני יכולה להספיק את כל מצעד האפויים שלי... בין מנה למנה בעלי אומר דברי תורה ושר זמירות שבת עם כולם. לפעמים האורחים באים עם ילדים קטנים, שמשתוללים ועושים הרבה רעש, ובשבתות כאלו בעלי אומר דבר תורה שמותאם גם לילדים קטנים. לקינוח אני מגישה פירות חתוכים ועוגה. לפעמים גם מנת גלידה, אם קנינו, לשמחתם של האורחים.
"בשבת בבוקר הכול שונה: כשאני קמה אני שותה קפה ולעתים טועמת קרקר עם גבינה. לאחר התפילה כולנו נשארים בבית הכנסת לסעודת שבת. בעלי עושה קידוש לכל המתפללים ואז נוטלים ידיים והוא בוצע את החלות. אני יושבת עם בעלי והילדים בשולחן אחד, ויש שולחנות נוספים למתפללים האחרים. יש ביניהם כאלו שומרי שבת, ויש כאלו שאם לא הקידוש של בעלי - הם לא ישמעו כלל קידוש. וזו גם הסיבה לסעודות השבת הקהילתיות האלו - בעלי רוצה לזכות את כולם בשמיעת הקידוש ובאכילת סעודת שבת. אומנם יש כאלו שרק עונים אמן על הקידוש ומיד יוצאים לענייניהם, אבל מתפללים רבים יושבים לסעודה ונהנים מסעודת שבת אמתית. את האוכל לסעודה אנו מזמינים אצל קייטרינג קבוע, ובעל הקייטרינג מבשל את כל האוכל בערב שבת במטבח של בית הכנסת. מדובר בסעודה טובה ומלאה הכוללת חלות, מגוון סלטים כמו חצילים, עגבניות, ביצים ומיונז, לצד קערות גדושות של חמין ואורז. המאכלים כולם מוגשים לשולחנות עם תחילת הסעודה וכל אחד יכול לאכול כרצונו. בין לבין המתפללים ניגשים לבעלי ומשוחחים איתו, וגם הילדים ואני משוחחים בנחת ביננו.
"בסוף הסעודה מגישים קינוח פשוט, רק בשביל לתת טעם מתוק בפה. זו יכולה להיות עוגת בבקה ממולאת שוקולד או רוגלך שבעל הקייטרינג אפה, ולאחר מכן כולנו מברכים ביחד כאשר בעלי עושה זימון על הכוס. אנו חוזרים הביתה, לנוח, לשוחח וללמוד את הפרשה. בעלי הוא בעל קורא, והוא מכין בבית את הפרשה שעליו לקרוא, ולומד בקול נעים ובמנגינה.
"בסעודה שלישית בעלי והבנים הולכים לבית הכנסת. הם מניחים על השולחן חלות, פרות וירקות, טונה וביצים, וזה מספיק ברווח לכל המתפללים. לאחר האוכל הם שרים זמירות שבת. בעלי משמש כחזן בבית הכנסת, ואוהב מאד לשיר עם המתפללים. זמן השירה שלהם הוא זמן מיוחד מאד, והאווירה מלכותית ומרגשת.
"למרות כל זאת, אני לא יוצאת לאכול בבית כנסת, ומעדיפה להישאר בבית. לקרוא מעט, ולהיות בשקט עם עצמי... אני אוכלת סעודה שלישית בבית, ולפעמים יוצאת להליכה או לבקר חברה לזמן קצר. אם הבן הנשוי שלי מגיע אלינו, אני יוצאת בזמן הזה לפארק עם הנכדים".
איך נראה שולחן השבת אצלכם?
"הדבר תלוי במספר האורחים שמגיעים לסעודה: לפעמים נעשה שולחן אחד גדול ולפעמים שני שולחנות או יותר, ועוד שולחן ייעודי לילדים – אם הגיעו. אני אוהבת להשתמש בצלחות אמתיות, ולא בחד פעמיים מפלסטיק. אבל אם יש לנו מעל עשרה אורחים, אין לי ברירה ואני אערוך את השולחן בכלים חד פעמיים יפים ומיוחדים לשבת. במוצאי שבת אני מכניסה את הצלחות למדיח כלים, כאן במיאמי יש מים בשפע, המים לא יקרים בכלל, וקל לי לשטוף את הכלים בעזרת המדיח".
החלק הכי אהוב עליך בשבת?
"בשבת בבוקר, כאשר אני יכולה לקום בנחת, קצת יותר מאוחר מתמיד, ואיני חייבת לרוץ מיד כמו בכל בוקר. יש לי זמן לקרוא, לדבר קצת עם בעלי, אומנם גם בשבת הוא לומד הרבה, ולפני יציאתו לתפילה הוא יושב ומכין את הקריאה שלו בתורה, אך עדיין יש לנו זמן מבורך לשוחח, להקשיב ולדבר גם עם הילדים".
מהו האתגר שלך בשבת?
"בליל שבת, אחרי שכל האורחים יוצאים ואני נותרת עם הבלגן הגדול והלכלוך. השעה מאוחרת, בערך אחת עשרה - שתים עשרה בלילה, ואני עייפה ומותשת, ובכל זאת אינני מסוגלת ללכת לישון עד שהכול יהיה מבריק בחזרה. כשאני קמה בבוקר אני לא יכולה לראות שהלכלוך והבלגן נשארו עוד מליל אמש... ולא, בדרך כלל אני לא אזמין עוזרת גויה, כי העוזרות כאן במיאמי גובות תשלום גבוה מאד ואיני יכולה להרשות לעצמי פינוק כזה בכל יום. בשבתות בהם מתארחים אצלנו בני הנשוי ומשפחתו, כלתי הנהדרת מושיטה מיד עזרה, וביחד אנו עובדות באווירה נפלאה, ביעילות ובזריזות, וכל העבודה נגמרת במהירות".
איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?
"הבחורים שלנו נהנים פשוט לישון בזמן הפנוי שלהם בשבת. אחרי התפילות, הסעודות והאורחים, הם רק מבקשים לנוח ולחוש את 'שינה בשבת תענוג'. הם גם קוראים הרבה ומפטפטים, וכולנו נהנים בצוותא מזמן משפחתי מלכד.
"לגבי הנכדים, יש לנו הרבה מאד צעצועים עבורם, יש גם שלל ספרים מעניינים, ובשבת אחר הצהריים אני יושבת עם הקטנטנים, מספרת להם סיפורים ומשחקת איתם".
שבת בלתי נשכחת:
"השבת לפני שלושים שנה, בה נולד הבן השני שלנו. זו הייתה לידה שהקדימה את זמנה, ולבסוף על פי פסק הלכתי, הזמנו מונית ונסענו יחד. עם כניסת השבת, בזמן שכל נשות ישראל עמדו והדליקו נרות, אני נכנסתי לבית החולים בחשש גדול. לא הייתה שם כלל אווירה של שבת. כל הרופאים והאחיות היו גויים, ולא הכירו שום דבר מחיי היהודים. הם לא ידעו מהי שבת ומהי כשרות, ופתאום בעלי עמד והסביר להם כי יש דברים שאסור לנו לעשות. הם לא הבינו מה אנו רוצים מהם...
"כמה שעות אחר כך נולד בננו, ואנו נותרנו שם בבית החולים לבדנו, ללא יכולת להודיע לאף אחד מהמשפחה, ללא יכולת לקדש ולערוך סעודות שבת, כי אפילו יין וחלות שכחנו לקחת איתנו מהבית בסערת היציאה לדרך. למזלי, בעלי ידע בדיוק מה מותר לנו לאכול, ואיכשהו שבענו מקצת פירות שהיו שם. רק במוצאי שבת שמעה אמי את הבשורה ומיד מיהרה אל בית החולים והביאה לנו אוכל כשר. אני מניחה שהיום אנשי הצוות כאן כבר מכירים ויודעים מעט יותר על היהודים, אולם אותה שבת מוזרה שחווינו בין שאינם בני ברית – נחרטה בליבי לתמיד".
מתכון שבתי אהוב במיוחד:
גזר מוקרם
"מתכון שהמצאתי בעצמי, על סמך מתכון דומה לחצילים, והאורחים תמיד אהבו.
מרתיחים חמישה גזרים במים ומבשלים עם מעט מלח עד להתרככות מלאה.
טוחנים אותם בבלנדר, ומוסיפים ביצה אחת. ממשיכים לטחון את העיסה ותוך כדי שהבלנדר פועל – מוסיפים לתערובת 1 כוס שמן בשפיכה איטית. נותנים לבלנדר להמשיך ולטחון במשך כמה דקות רצופות, עד שהמחית תופחת ומתייצבת, ונראית חלקה כמו מיונז ביתי אבל בצבע כתום. לאחר מכן מוסיפים מעט מלח, מיץ מחצי לימון וכפית ג'ינג'ר. מפעילים את הבלנדר למשך כדקה נוספת, והסלט מוכן".
בואו נחבק את השבת - לפרטים נוספים על פרויקט השבת העולמית, לחצו כאן.