"חצופים, לא קיבלתם אישור": ההאקר הרוסי נאזק בידיו ורגליו, חיות נזפה בשב"ס

בית המשפט העליון דן היום (חמישי) בעתירה שהגיש ההאקר הרוסי, אלכסיי בורקוב, נגד החלטת שר המשפטים אמיר אוחנה להסגירו מיידית לארצות הברית בגין עבירות סייבר. במהלך הדיון הציגו פרקליטיו את תלונת השגרירות הרוסית כי ישראל לא התייחסה מעולם לבקשת ההסגרה שהגישה רוסיה לפני כשלוש שנים.

סנגוריו טענו היום בדיון כי העבירות המיוחסות לו נעשו בתחום שיפוטה של רוסיה ולא של ארה"ב וכי מרכז חייו ברוסיה, והוסיפו הצעת פשרה לפיה בורקוב יישפט בארצות הברית אך ירצה את עונשו ברוסיה. פרקליטו, עו"ד ודים שוב, ציין כי הצעת הפשרה לא הועלתה מול הרשויות האמריקניות, וכי לא ברור האם הן מסרבות לכך. לדבריו, "כולם מבינים שאם אנחנו לא מסגירים אנחנו פוגעים ביחסים גם של ארה"ב וגם של רוסיה. ניתן להגיע להסכמה, להרמוניה. יצא לנו לנהל משא ומתן משותף ולהגיע לפתרונות יצירתיים".

בפתח הדיון נזפה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בנציגי השב"ס שהובילו אותו כשהוא אזוק ברגליו: "חצופים – אתם ביקשתם אישור ולא קיבלתם, ואתם פועלים בניגוד להוראה".

אלכסיי בורקוב, אזרח רוסי בן 29, עצור מזה כארבע שנים בכלא הדרים שבשרון, ונגדו עומדת צו הסגרה שטרם יצאה לפועל. באוגוסט 2015 הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי, ובמקביל הוגש נגדו כתב אישום בבית משפט פדרלי בארצות הברית, בו הוא מואשם בשורת עבירות הונאה, גניבת זהות, חדירה למחשב והלבנת הון. מבקשי ההסגרה הם השירות החשאי של ארצות הברית, המייחס לו חשד לתפעול אתר אינטרנט שמכר לגורמי פשיעה פרטי כרטיסי אשראי של כ-150 אלף אמריקאים, מהם גנב בהיקף של 20 מיליון דולר.

בעקבות העתירה שנידונה אתמול בבג"ץ, כתבה המדינה בתשובתה כי "לבקשת ההסגרה מטעם ארה"ב עדיפות מכרעת על כל פנייה אחרת". עוד הודגש כי היענות לבקשת ההסגרה של רוסיה תהווה "הפרה גלויה ובוטה של התחייבות ישראל כלפי ארצות הברית", וכי "ייתכנו השלכות רוחב חמורות באשר לנכונותה של ארצות הברית לשתף פעולה עם מדינת ישראל באכיפת החוק הפלילי".

בתשובתה הסבירה המדינה כי החתימה על צו ההסגרה נעשתה לאחר עבודת מטה בידי צוותים משותפים של משרד המשפטים והמטה לביטחון לאומי, שבחנו שלל שיקולים כבדי משקל, חלקם נוגעים ליחסי החוץ של ישראל עם ארה"ב ורוסיה. המדינה גם דחתה את הצעת פרקליטיו של בורקוב לפיה יישפט בארצות הברית אך ירצה את עונשו ברוסיה. נציגי המדינה הבהירו לשופטים כי הם מוכנים לפרט אודות פרשת נעמה יששכר הכלואה במוסקבה, או בנוגע לסוגיות רגישות אחרות, בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד בלבד.

ביום ראשון עתר בורקוב נגד החלטת אוחנה לאשר את צו ההסגרה שלו לרשויות האמריקניות. לצד עתירתו, גם משפחתה של נעמה יששכר, הצעירה הישראלית הכלואה במוסקבה, עתרה נגד ההחלטה, זאת, במטרה לשמר את האפשרות של שחרורה בעסקת חליפין כפי שהציעה רוסיה, אולם בהמשך היא מחקה את העתירה. בעקבות העתירות הוציא בג"ץ צו ביניים והורה על עיכוב הסגרתו של ההאקר עד לקבלת החלטה בנושא.

בקשת ההסגרה האמריקנית כבר עלתה לדיון בבג"ץ במרץ, ומפרוטוקול הדיונים עולה כי השופטים לא נתנו דעתם לבקשת ההסגרה של מוסקבה, למרות שזאת הוגשה עוד ב-2017. השופט אלכס שטיין אמר לסנגורו של בורקוב: "אם תהיה בקשת הסגרה מרוסיה, אז נדון בה". השופטת ענת ברון הוסיפה: "אנחנו לא מתכוונים להתערב במדיניות יחסי החוץ של מדינת ישראל".