הקדוש ברוך הוא יעניק לך עולם ומלואו ללא רגשות אשמה

בפרשתנו, פרשת לך לך (בראשית פרק י"ד) מסופר המעשה הבא: "וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר".

מלחמה ככל מלחמות הגויים, מלחמה על כסף מלחמה על כבוד. ובניגוד לציפיות ולכל אסטרטגיה מלחמתית, מנצחים המועטים ארבעת המלכים את המרובים החמישה. ומה קורה אז?

"וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת כָּל אָכְלָם וַיֵּלֵכוּ. וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם". הם מצליחים לקחת בשבי את כל האדם והרכוש השייכים למלכים המנוצחים, ובין היתר הם לוקחים גם את אחיינו של אברהם אבינו, הלא הוא לוט המוכר לנו כבר משלהי הפרשה הקודמת.

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן. וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק. וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם".

אברם (כך נקרא שמו בינתיים) מגיע עם צוות קטן ורענן, ומצליח להכות שוק על ירך את ארבעת המלכים המהוללים שנצחו בניגוד לכל היגיון, ולהשיב את כל האדם והרכוש חזרה לחוף מבטחים.

והסיפור לא נגמר: "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם".

מלך סדום מציע לאברהם אבינו את כל הרכוש בתמורה להשבת האדם, ואברהם אבינו מתנגד לכך. ולמה הוא מתנגד? לא בגלל שהוא חושב שזה לא מגיע לו, לא בגלל שהוא לא רואה צורך באותו רכוש, אלא אך ורק בגלל סיבה אחת: "וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם".

מה מפריע לך, אברהם אבינו? מה רע לך בלקבל רכוש רב כל כך? הרי אתה יודע מה לעשות עם כל כך הרבה כסף. יש לך תוכניות לאירוח של כל העולם, ותוך כדי כך הכנסתו תחת כנפי השכינה. אתה איש החסד, וכאיש חסד ודאי לא חסרות לך תוכניות נפלאות כל כך ורעיונות מקוריים כל כך. למה שלא תיקח את כל ההון הזה ותשתמש בו לדברים טובים?

מה? מפריע לך מה יאמר מלך סדום לאחר מכן? מפריע לך שיאמר שהוא העשיר אותך? שיאמר! מה קרה? בשביל מישהו שיאמר משהו אתה הולך לגנוז את כל תוכניות קירוב הרחוקים והחסד הבינלאומי שלך? האם מלך סדום שווה את זה? שיאמר... אתה אברהם אבינו לוקח ללב מלים של איזה מלך של איזו סדום?...

מה התשובה? אומר אברהם אבינו: אני לא אדם פרטי, אני לא עוד מישהו שקיבל משהו. אני נציגו של בורא עולם, וכל העולם ממתין לראות איך הקדוש ברוך הוא הופך אותי מאלמוני ל"אדם הגדול בענקים". אני הולך להיות עשיר גדול כל כך, עד שאצטרך לייצר עוד הרבה רעיונות לפרויקטים אותם אממן מההון העצום אותו יעניק לי ה' יתברך. אם אקח ממלך סדום את הגרושים יחסית שהוא מציע לי, ובבוא העת הוא יתרברב על כך שהוא העשיר אותי, יפגע כבוד שמיים. יהיו כמה אנשים שיאמרו שמלך סדום הוא זה שהעשיר את אברהם, וכבודו של ה' יתברך יהיה קצת פחות ממה שיכול להיות בלי זה. הסיכוי הזה, לא שווה את ההון הרב שמנסים "לדחוף" לי...

מורי ורבותי!

כל אדם יכול לעמוד ועומד במהלך חייו במצב זהה לאברהם אבינו. זה יכול להיות אברך, שבני משפחתו המתנגדת לאורח חייו הסגפני ממטירה עליו מזומנים רק בכדי לומר לאחר מכן שמרוב רחמנות על הילדים המסכנים אם מזילים זהב מכיסם. זה יכול להיות מגיד שיעור שמקבל מגבאי פוחח את השכר על סדרת השיעורים אותם הוא מוסר כעני בפתח. וזה יכול להיות מוסד תורני, שנאלץ / רוצה לקבל תרומות הגונות מנדיבים שמעוניינים להכתיב לכבוד הרב את סדר היום, ולהחליט בשבילו מה טוב ומה לא טוב לעשות בקהילת הקודש.

מלמד אותנו אברהם אבינו שלא לראות את הרווחים העכשוויים ולהתעלם מרווחי הנצח. הקדוש ברוך הוא איתך בדרך הנכונה אותה אתה בוחר, הוא לא ייטוש אותך, והוא יעניק לך עולם ומלואו ללא רגשות אשמה, ללא ביזיונות, וללא סיכוי למישהו שיאמר בעתיד שהוא זה שהעשיר אותך.

תספוג קצת את התקופה הקשה, תעבור בשלום את "הימים הלא נחמדים כל כך" הללו, ותזכה לראות את ישועת ה' כהרף עין, ישועה של לחמו של הכל יכול בלבד.

"מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה", אם מן המיצר אתה זועק "רק" לריבונו של עולם, ואתה לא מחפש שליחים דלוחים כתחליף, תזכה שיענה לך ה' יתברך מתוך מרחב של אושר עושר וכל טוב לעבודתו יתברך.

כוחה של הסבלנות, כוחה של ההמתנה, הוא כוח יהודי. היא הכוח של הסבל הזמני מול חיי האושר האמיתיים. לא רק בעולם הבא, אלא גם ולא פחות בעולם הזה.

יזכה ה' יתברך כל אחד מאיתנו ללמוד להתמודד עם המצבים המורכבים אליהם אנחנו נקלעים, בשובה ונחת, בסבלנות מנצחת, ויחד נראה את האור מפציע על חיינו, על בתנו ועל קהילתנו, אמן.