פסק הדין שמשליך על תיק 4000: ראש עיריית אשקלון זוכה מסיקור אוהד

בצל השאלות המשפטיות בדבר חוקיות הטיית סיקור עיתונאי העולות בתיק 4000, בהם חשוד ראש הממשלה בנימין נתניהו במתן הטבות רגולטוריות לבעלי בזק בתמורה לסיקור אוהד באתר 'וואלה', היום (שני) קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב מספר עקרונות יסוד שייבחנו לעומק, ככל הנראה, בפרקליטות מיסוי וכלכלה שייחסו לכך עבירת שוחד.

פסק הדין עוסק בעניינו של ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, שהואשם בקשרים עם הקבלן והיזם יואל דוידי, שבתמורה להטבות בתחום הנדל"ן שקיבל מראש העיר, פעל, בין היתר, להטיית הסיקור התקשורתי באמצעים מגוונים. השופטת, לימור מרגולין-יחידי, קיבלה את עמדת הפרקליטות והרשיעה את שמעוני בלקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ובעבירות מס. לצד זאת, בפרשת הטיית הסיקור העיתונאי, החליטה השופטת לדחות את אישום השוחד וזיכתה את שמעוני מחמת הספק.

בסעיף האישום העוסק בסיקור האוהד לראש העיר במקומון 'קול אשקלון', טענה הפרקליטות למערכת יחסים של תן-וקח בינו לדוידי, אולם המדינה לא ייחסה לכך עבירת שוחד ומשום כך השופטת לא התייחסה לכך. לצד זאת, באשר לאישום כי דוידי רכש את אתר אשקלון 10 – שהיה ביקורתי כלפי ראש העיר, וסגר אותו באותו היום, החשיבה זאת הפרקליטות כעבירת שוחד, אולם השופטת קבעה כי נוכח העובדה כי חקירת המשטרה נודעה חודש לאחר מכן, אין לדעת בוודאות כי דוידי לא התכוון לפתוח אותו שוב מחדש. עם זאת, ראש העיר לשעבר הורשע בסיוע ליזם בכך שקידם שניים מהפרויקטים שתכנן. בנוסף, בפסק הדין נקבע כי שמעוני קיבל שוחד בסך של 150 אלף שקל, תוך שפעל להסתיר את הקשר שחלק עם האחרון.

ברמז לתיק 4000, ובהתבסס על תקדימים ישנים המגדירים את עבירות השוחד לא רק באופן כספי-קונקרטי, קבעה השופטת כי "שיפור הדימוי והגברת הפופולריות יכולים להתבצע גם באמצעות טובות הנאה שאינן גשמיות", עם זאת, השופטת הדגישה כי מתחייבת זהירות מפליגה בייחוס טובות הנאה מסוג זה כבסיס לעבירת שוחד, זאת, בהיות טובות ההנאה הללו לא חומריות וקשות יותר למדידה ולהוכחה, ובהינתן העובדה שהן עשויות להינתן גם בשל השקפת עולם ולא בהכרח מתוך טעמים אינטרסנטיים מושחתים, ולאור חומרת העבירה והשלכותיה הקשות על המוכתמים בקלון של לקיחת שוחד.

בית המשפט התייחס בארוכה להגדרת סיקור אוהד, ודן בשאלת המקום בו יכול להיחשב כשוחד לאיש ציבור. הפרמטר הראשון הוא האינטרסים הכלכליים של אותו כלי התקשורת שמטה את הסיקור שלו. "ככל שקיימים אינטרסים עסקיים, האפשרות שההתערבות בפרסומים היא חלק מטובת הנאה מושחתת, היא ממשית יותר".

הפרמטר השני הוא השקפת העולם שכלי התקשורת מחזיק. "יש לבחון אם כלי התקשורת מחזיק באופן עקבי בעמדה ובהשקפת עולם כלשהי, אשר מתיישבת מבחינת האג'נדה שלו עם פרסומים הנוחים לנבחר הציבור". אופי ההתערבות ייבחן "בניסוח הכותרות, עמודי השער, תמונות, ומיקום ידיעות - התערבות שקשה מאד להסביר אותה במסגרת יחסים שגרתיים של כלי תקשורת אל מול נבחר ציבור".

"ככל שננקטים יותר אמצעי התערבות, וככל שיותר התערבויות הן פרסונליות, וככל שהתכנים עוסקים בנבחר הציבור וביריביו, וככל שהיוזמה למעורבות נבחר הציבור מגיעה גם מצד נבחר הציבור ומקורביו וגם מצד כלי התקשורת, בעקבות הנחייה של בעליו, אזי האפשרות שמדובר בהתנהלות לגיטימית מול כלי תקשורת היא קלושה", הוסיפה השופטת.

הפרמטר השלישי הוא מידת החשיבות שהציבור נוהג לייחס לאותו כלי תקשורת או לאותם פרסומים. "יש לבחון על פני רצף של זמן, ובמנותק מההתנהלות הפלילית הנטענת, באיזו מידה מייחס נבחר הציבור חשיבות לפרסומים על אודותיו בכלי התקשורת באופן כללי, כשכל שנושא זה חשוב לו יותר, כך האפשרות שעבורו מדובר ב'טובת הנאה אחרת' המבססת מתת, היא גדולה יותר".

סנגוריו של נתניהו טענו לאחר פסק הדין כי העובדה שהשופטת נמנעה מלהרשיע אותו בהטיית סיקור עיתונאי – מה שבתיק 4000 מסתמן כי זהו הסעיף המרכזי, מלמדת על כך שהתיק נגד נתניהו אינו מבוסס, ומשום כך, לדבריהם, "ברור שתיק 4000 קורס".

"לא במקרה מעולם בהיסטוריה המשפטית של הדמוקרטיות לא היה תיק שקבע שסיקור חיובי זה שוחד. קביעה כזו תפגע באופן אנוש בחופש העיתונות שהוא מיסודות הדמוקרטיה", מסרו פרקליטיו של ראש הממשלה. "מקרה אחד בלבד הובא לבית המשפט ב-2017. הקבלן דוידי קנה ב-600 אלף שקל אתר ביקורתי נגד ראש העיר אשקלון - ומיד סגר אותו. זה הרבה יותר חמור מתיק 4000 שבו לא נטען שראש הממשלה קיבל אפילו אגורה אחת, ובכל זאת בית המשפט זיכה את הנאשמים מהאשמה שסיקור חיובי הוא שוחד - ולא יצר את התקדים הזה".

עורכי הדין הוסיפו כי הטענות נגד ראש הממשלה הן "חלק מאכיפה בררנית שזועקת לשמיים: סחיטה באיומים של עד המדינה ניר חפץ, הפריצה הלא חוקית לטלפונים של דובריו ושיטפון ההדלפות הפליליות והמגמתיות נגד ראש הממשלה במטרה לנהל נגדו משפט שדה בדעת הקהל".