"לא תורמת ליחסים": רוסיה מגנה את החלטת ישראל על הסגרת ההאקר הרוסי

שגרירות רוסיה בישראל תקפה היום (שני) את החלטת בג"ץ לאשר את הסגרתו לארצות הברית של ההאקר הרוסי, אלכסיי בורקוב, ומסרה כי צעד זה "לא תורם לפיתוח היחסים בין רוסיה לישראל".

בהודעה שמסרה השגרירות בחשבון הטוויטר הרשמי נכתב: "אנו מצרים על החלטת בג"ץ לדחות את עתירתו של מר בורקוב על הסגרתו לארצות הברית. ההחלטה הזו היא הפרה של זכויותיו, כמו גם של מחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל".

אתמול דחה בג"ץ את עתירתו של בורקוב, נגד צו ההסגרה שאישר שר המשפטים אמיר אוחנה. בפסק הדין של השופטים אסתר חיות, יצחק עמית ועופר גרוסקופף צוין כי ההחלטה התקבלה לאחר שהמדינה, במעמד צד אחד בלבד, העבירה לבית המשפט את הפרטים החיוניים בדבר הסיבות להעדפת ההסגרה לארה"ב ולא לרוסיה. "שוכנענו כי בניגוד לטענת בורקוב, החלטת שר המשפטים להורות על הסגרתו לארצות הברית נתקבלה לאחר שנבחנו באופן ממצה ומעמיק מכלול השיקולים הנצרכים לעניין". לצד בחינת הטענות, השופטים טענו כי בית המשפט אינו נוהג להתערב בעניינים שמשליכים על  יחסי החוץ של המדינה. "לא מצאנו כי מתקיימות במקרה דנן נסיבות יוצאות דופן באיזה מן התחומים שהותוו בעניין אלוני, המקימות עילה להתערבותנו בהחלטה זו", כתבו.

בית המשפט גם דחה את הצעת הפשרה של סנגורי בורקוב, לפיה הוא יישפט בארצות הברית אך ירצה את עונשו ברוסיה, זאת,  בניגוד לעמדת סנגוריו שהצביעו על העובדה שהעבירות המיוחסות לו נעשו בתחום שיפוטה של רוסיה ולא של ארה"ב וכי מרכז חייו ברוסיה: "לא עלה בידי באי כוחו לבסס עילה כלשהי בדין, שמכוחה יש לחייב את מדינת ישראל כמדינה המתבקשת להתנות את ההסגרה לארצות הברית בתנאי זה", כתבו השופטים.

במהלך הדיון הציגו סנגוריו של ההאקר הרוסי את תלונת השגרירות בישראל, לפיה המדינה מעולם לא התייחסה לבקשת ההסגרה שהגישה מוסקבה לפני כשלוש שנים.

בעקבות העתירה שנידונה בשבוע שעבר בבג"ץ, כתבה המדינה בתשובתה כי "לבקשת ההסגרה מטעם ארה"ב עדיפות מכרעת על כל פנייה אחרת". עוד הודגש כי היענות לבקשת ההסגרה של רוסיה תהווה "הפרה גלויה ובוטה של התחייבות ישראל כלפי ארצות הברית", וכי "ייתכנו השלכות רוחב חמורות באשר לנכונותה של ארצות הברית לשתף פעולה עם מדינת ישראל באכיפת החוק הפלילי".

בקשת ההסגרה האמריקנית כבר עלתה לדיון בבג"ץ במרץ, ומפרוטוקול הדיונים עולה כי השופטים לא נתנו דעתם לבקשת ההסגרה של מוסקבה, למרות שזאת הוגשה עוד ב-2017. השופט אלכס שטיין אמר לסנגורו של בורקוב: "אם תהיה בקשת הסגרה מרוסיה, אז נדון בה". השופטת ענת ברון הוסיפה: "אנחנו לא מתכוונים להתערב במדיניות יחסי החוץ של מדינת ישראל".

בסוף החודש מחקה משפחתה של נעמה יששכר, הצעירה הישראלית הכלואה במוסקבה, את העתירה בבג"ץ נגד החלטת שר המשפטים לאשר את הסגרתו של ההאקר הרוסי לארצות הברית. לפי ההחלטה שהוגשה לבית המשפט, המהלך נעשה בשל "התפתחות בדין ודברים בין בני משפחתה של יששכר לבין גורמים מדיניים המעורבים בטיפול בעניינה", ומשכך תוביל משיכת העתירה למאמצים "אפקטיביים וממוקדים" לשחרורה.

עורכי הדין של המשפחה אמרו לבית המשפט כי "גורמים מדיניים" הבהירו למשפחה שישראל "פועלת בעניינה של העותרת באמצעות מהלכים שונים אשר לא ננקטים דרך כלל במקרים אחרים בהם אזרחים ישראליים עומדים לדין במדינות זרות, וזאת בשל ייחודיות המקרה ונסיבותיו הקיצוניות". במשפחה העריכו כי מעת שההאקר הרוסי יוסגר לארה"ב וייסגר באופן סופי החלון לשחרורו, בקרמלין כבר לא יוכלו להשתמש בו כמנוף לחץ על ישראל וכך תוכל ישראל לפנות לאפיקים נוספים ומגוונים לשחרורה.